שתהיה לכולנו שנה אזרחית ט-ו-ב-ה! אפונה תהיה כאן גם בשנה הבאה...
12/31/08
12/30/08
מצב רוח קרבי
אפתח בכך שחשוב לי להתייחס למה שקורה בדרום הארץ בימים האחרונים, על אף שזה בלוג אופנה ו"מה זה בכלל קשור", אבל אני חיה במדינה הזאת ומחוברת להתרחשויות. איני מעוניינת להיכנס כאן לעמדתי הפוליטית ולדעתי על המבצע (למרות שיש לי כאלה) אלא דווקא לתחושות שמתעוררות בי ולחוויה האישית. מה שאני רואה ושומעת באמצעי התקשורת מזכיר לי יותר ויותר את מלחמת לבנון השניה, ומחזיר אותי לזכרונות מלפני שנתיים וחצי שעמלתי רבות על הדחקתם. רק רציתי לומר שליבי ומחשבותי עם תושבי הדרום ששומעים אזעקות ויושבים בממ"דים ובמקלטים. מניסיון אישי אני יודעת כמה זה מסויט ומלחיץ שמקום מגוריך נמצא תחת הפצצה ולא אאחל זאת לאף אחד. למזלי, לפני שנתיים וחצי, חברים שהם גם ובעיקר אנשים טובים אירחו את משפחתי ואותי בביתם שבאזור המרכז ועל כך אני אסירת תודה! (תודה טל!!). והיום, חברתי האשקלונית היקרה יודעת שהיא ומשפחתה מוזמנים "להתרענן" אצלי בצפון, כל אימת שיחפצו בכך.
ובמעבר חד, "חייבים להמשיך בשגרה" (לפחות היכן שמתאפשר לעשות זאת) אז נעבור למה שלשמו הקלקתם על העכבר. בארוחה המשפחתית של יום שבת, בן דודי סיפר לי בהתלהבות שהוא רכש לאחרונה מעיל של Abercrombie & Fitch, והציג אותו לפני בגאווה. מכיוון שמותגי קז'ואל אמריקאים לא ממש מדברים אלי ומכיוון שבן דודי ואני ישירים וגלויים זה עם זה, לא נפלתי מהכיסא ולא הייתי צריכה לבצע אקט תיאטרלי של התלהבות מעושה. מדובר במעיל עבה ומחמם, עם כובע המעוטר בעיטור "פרווה" והדבר היחיד שיכולתי לומר לטובתו הוא שהפריט הזה נראה פוכי (מלשון שמיכת פוך) ומגונן ושבטח ממש כיף להיות בתוכו. זה נראה לי אחלה מעיל לתפוס בו תנומה בזמן שיעור משעמם שמתקיים בין השעות 14:00-16:00 באולם אוניברסיטאי (או במקרה של בן דודי, טכניוני) צפוף מדי ומחוסר חמצן. על אף ההתלהבות המעטה, נתתי למחשבת המעיל להמשיך והתגלגל בראשי, מאחר שבתור בחורה שהיא "רבע עוף" ושבדרך כלל קר לה, לעולם לא אתנגד לשילוב פריטים מחממים בתלבושתי בימי החורף. קפצתי גם לאתר של A&F על מנת לבסס את עמדתי ואמנם גיליתי שם כמה מעילים חביבים לנשים (ברגע זה האתר כמעט ריק. כנראה האמריקאים התנפלו על כל המלאי), אך כמעט כולם באותו סגנון, ואין ספק ש"קוטור" זה לא. כמו כן, כמה תמונות שנתקלתי בהן ברשת הוסיפו השראה שהולידה את הקולאז' הבא:
מעיל- Abercrombie & Fitch, חולצת טי לבנה אסימטרית- Topshop, מכנסי פי.וי.סי- Les Chiffoniers (Net A Porter.com), מגפונים- Chloé,
תיק-(Alexander Wang (shopbop.com
הלוק הזה תואם בדיוק את מצב רוחי הנוכחי. זהו מראה זרוק וננושלנטי, שכתוב עליו בגדול: "bad-ass". אבל מאחר ואני לא אוהבת חולצות עם כיתובים, נסתפק בטי החלקה הזו של טופשופ (אגב, מישהו יודע מה קורה עם הסייל של הרשת הבריטית? שווה להגיח?). כמו כן, השילוב של ירוק זית, לבן ושחור, הוא שילוב טוב לדעתי (ולא לשכוח שכוחות הבטחון חשבו על זה קודם). אם היינו גרים באיזו מדינה שקטה כמו שוויץ או איסלנד, ואם לא הייתי לובשת מדים במשך שנתיים מחיי, בטח הייתי מתארגנת עכשיו על איזה 'מעיל אמריקאי' מגניב ומצוותת אותו לטייץ של AA ולמגפי האופנוענים השחורים שקניתי לאחרונה (למרבה הצער, ההורסים האלה של Chloe הם לא ממש במסגרת התקציב שלי). למען האמת יש לי כבר בראש אאוטפיט בסגנון, אבל זה יאלץ לחכות לפוסט הבא.
שיהיה ערב טוב ושקט!
ובמעבר חד, "חייבים להמשיך בשגרה" (לפחות היכן שמתאפשר לעשות זאת) אז נעבור למה שלשמו הקלקתם על העכבר. בארוחה המשפחתית של יום שבת, בן דודי סיפר לי בהתלהבות שהוא רכש לאחרונה מעיל של Abercrombie & Fitch, והציג אותו לפני בגאווה. מכיוון שמותגי קז'ואל אמריקאים לא ממש מדברים אלי ומכיוון שבן דודי ואני ישירים וגלויים זה עם זה, לא נפלתי מהכיסא ולא הייתי צריכה לבצע אקט תיאטרלי של התלהבות מעושה. מדובר במעיל עבה ומחמם, עם כובע המעוטר בעיטור "פרווה" והדבר היחיד שיכולתי לומר לטובתו הוא שהפריט הזה נראה פוכי (מלשון שמיכת פוך) ומגונן ושבטח ממש כיף להיות בתוכו. זה נראה לי אחלה מעיל לתפוס בו תנומה בזמן שיעור משעמם שמתקיים בין השעות 14:00-16:00 באולם אוניברסיטאי (או במקרה של בן דודי, טכניוני) צפוף מדי ומחוסר חמצן. על אף ההתלהבות המעטה, נתתי למחשבת המעיל להמשיך והתגלגל בראשי, מאחר שבתור בחורה שהיא "רבע עוף" ושבדרך כלל קר לה, לעולם לא אתנגד לשילוב פריטים מחממים בתלבושתי בימי החורף. קפצתי גם לאתר של A&F על מנת לבסס את עמדתי ואמנם גיליתי שם כמה מעילים חביבים לנשים (ברגע זה האתר כמעט ריק. כנראה האמריקאים התנפלו על כל המלאי), אך כמעט כולם באותו סגנון, ואין ספק ש"קוטור" זה לא. כמו כן, כמה תמונות שנתקלתי בהן ברשת הוסיפו השראה שהולידה את הקולאז' הבא:
מעיל- Abercrombie & Fitch, חולצת טי לבנה אסימטרית- Topshop, מכנסי פי.וי.סי- Les Chiffoniers (Net A Porter.com), מגפונים- Chloé,
תיק-(Alexander Wang (shopbop.com
הלוק הזה תואם בדיוק את מצב רוחי הנוכחי. זהו מראה זרוק וננושלנטי, שכתוב עליו בגדול: "bad-ass". אבל מאחר ואני לא אוהבת חולצות עם כיתובים, נסתפק בטי החלקה הזו של טופשופ (אגב, מישהו יודע מה קורה עם הסייל של הרשת הבריטית? שווה להגיח?). כמו כן, השילוב של ירוק זית, לבן ושחור, הוא שילוב טוב לדעתי (ולא לשכוח שכוחות הבטחון חשבו על זה קודם). אם היינו גרים באיזו מדינה שקטה כמו שוויץ או איסלנד, ואם לא הייתי לובשת מדים במשך שנתיים מחיי, בטח הייתי מתארגנת עכשיו על איזה 'מעיל אמריקאי' מגניב ומצוותת אותו לטייץ של AA ולמגפי האופנוענים השחורים שקניתי לאחרונה (למרבה הצער, ההורסים האלה של Chloe הם לא ממש במסגרת התקציב שלי). למען האמת יש לי כבר בראש אאוטפיט בסגנון, אבל זה יאלץ לחכות לפוסט הבא.
שיהיה ערב טוב ושקט!
12/27/08
נתגלו סימני חיים בחיפה
בתור בלוגרית, זה מאוד נחמד לגלות בלוגרית עמיתה, ועל אחת כמה וכמה לגלות שהיא גם מתגוררת בחיפה. את ענת יצא לי להכיר ב'דב', המקום בו אני מבלה והיא עובדת. שתינו סיימנו לאחרונה את לימודינו באוניברסיטת חיפה ויש לנו כמה חברות משותפות, אבל ברגע בו גיליתי שהיא מתעניינת בצילום ובאופנה, ומתחזקת אתר בפליקר שנקרא anati loves kitty kat, ידעתי שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה. מפגש הפסגה שלנו התקיים בסוף השבוע האחרון וכמובן שהבאנו לאירוע את שני ה"תותחים" שלנו (למי שמתעניין, לענת יש יותר גדול, אבל המצלמה שלי נתנה פייט מכובד). לאור סוף השבוע הסגרירי משהו, החלטתי לבחור באאוטפיט המבוסס על גווני אפור, וזרקתי פנימה צעיף בסגנון סקנדינבי, עבה ומחמם במיוחד. קרדיגנים וסוודרים ארוכים מסוג זה שאני לובשת כאן, אני נוהגת ללבוש פתוחים בדרך כלל אך הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי ולנסות את הווריאציה הסגורה (חלקית לפחות) - שינוי מרענן!
קרדיגן- Zara, חצאית קפלים- יד שנייה, צעיף- H&M (ישן, ממחלקת הגברים), גלדיאטורים- Nine West.
ענת לבשה שמלה מדליקה של urban outfitters ("שנקנתה ב-5 פאונדים בלבד!"), גולף שלקחה מאמא שלה, גרביונים של H&M ומגפונים מלונדון. שימו לב למפתח הגב המעניין של השמלה:
תודה ענקית לענת על הצילומים. שיהיה שבוע טוב!
12/24/08
RE: הפוסט הקודם
דיברנו לא מזמן על ז'קטים מגודלי צווארונים, מה שגרם לי ללבוש מיד את אחד מאחרוני המצטרפים למלתחה. לא אכביר במילים (אני מניחה שקראתם את הפוסט הקודם) ואתן לתמונות לעשות את העבודה. חוץ מזה, היום בערב נזכרתי שדברים קטנים יכולים לשמח מאוד את הלב. ולא מדובר בבגדים קטנים.. אכלתי לארוחת ערב את האוכל הכי אהוב עלי והכי טעים לי בעולם. מדובר בארוחת "פאהיטס" שכללה טורטיות, חזות עוף עסיסיים שנצלו על מחבת גריל, סלסלת עגבניות, גמבה ובצל וכמובן גוואקאמולי. זה הספציאליטה שלי ואת הכל אני מכינה בעצמי (מלבד הטורטיות, שנקנו בסופר. נראה לכם שאני מאמא מקסיקנית שאופה בעצמה טורטיות?!). אני חושבת שהכל בארוחה היה מושלם, מלבד העובדה שהיתה חסרה, אולי, מרגריטה שווה שתרווה את הצמא. זו ארוחה שדורשת התעסקות לא מעטה - בעיקר קיצוץ של הרבה ירקות והכנת כל הסלטים/מטבלים הנלווים - אבל בכל פעם שאני מסיימת לאכול אותה אני מאושרת עד הגג. נורא נחמד לבשל בעצמך, אבל גם נחמד ללכת לאכול משהו שאתה אוהב במסעדה טובה. במקרה של אוכל בסגנון מקסיקני / סנטה פה המסעדה הטובה היתה ללא ספק "צ'ימיצ'נגה" ז"ל, שלצערי נשרפה לפני יותר משנה ועל חורבותיה הוקמה כבר מזמן מסעדה חדשה. נו, טוב, כנראה שאמשיך לבשל בעצמי...
ערב טעים ונעים!
ז'קט- Zara, ג'ינס- Mango, מגפונים- Nine West.
12/21/08
תגבירו את הווליום
Turn up the volume
התמונה העליונה מימין לקוחה מ-modelcouture. התמונה הימנית התחתונה סרוקה מהספר Decades of Fashion והתמונה השמאלית נסרקה מגליון אוגוסט 2001 של Glamour.
התמונה הימנית לקוחה מכאן. משמאל טיילור תומסי בז'קט של Rick Owens. התמונה לקוחה מ-jakandjil, למטה ז'קט של Rick Owens Lilies מ-net a porter ומשמאל תמונה סרוקה מהספר Decades of Fashion (זוהי גרטה גארבו המסתתרת מתחת למעטפת הענק המפוספסת).
התמונה העליונה מימין לקוחה מ-modelcouture. התמונה הימנית התחתונה סרוקה מהספר Decades of Fashion והתמונה השמאלית נסרקה מגליון אוגוסט 2001 של Glamour.
כל היום חשבתי על ז'קטים. טוב, לא בדיוק כל היום - שלא תחשבו שאני חושבת רק על אופנה ושזה התחום היחיד שאני מתעניינת בו - מדובר רק בכמה מחשבות בהקיץ על ז'קטים בין חיפושים אינסופיים של חומר בגוגל בעבודה (חומר שלא ממש קשור לאופנה, למרבה הצער). ניסיתי גם "לעשות לביתי" בזמן העבודה ולהגניב כמה חיפושים לטובת הבלוג, אך לצערי זה לא ממש התאפשר. אני חולקת משרד יחד עם עוד כמה אנשים, שזה דווקא נחמד, אבל השולחן שלי ממוקם כך שגבי אל הדלת. חוץ מזה שישיבה ליד שולחן עבודה כאשר הגב מופנה לפתח היא ממש פשע לפי תורת הפנג שואי, מסך המחשב הגדול שלי חשוף לעיני כל ומי שרק חולף ליד המשרד יכול לראות בדיוק מה אני עושה. אמנם כבר למדתי לזהות על פי התהודה את צעדיהם של כמה מבעלי התפקידים במשרד אבל על אף הזיהוי המוצלח, זמן התגובה שיש לי לשם הקטנת "חלונות שאינם קשורים לעבודה" הוא אפסי. חבל. אז את חיפושי הז'קטים עשיתי בזמני הפנוי. לאחרונה אני בקטע של כל מה שמושך תשומת לב: שרוולים מנופחים, כתפיים מודגשות, צווארונים ודשים מוגדלים וכמובן כל מה שמנצנץ - ניטים ופאייטים. אין כמו ז'קט בומבסטי ובעל נוכחות להתחיל איתו את השבוע.
התמונה הימנית לקוחה מכאן. משמאל טיילור תומסי בז'קט של Rick Owens. התמונה לקוחה מ-jakandjil, למטה ז'קט של Rick Owens Lilies מ-net a porter ומשמאל תמונה סרוקה מהספר Decades of Fashion (זוהי גרטה גארבו המסתתרת מתחת למעטפת הענק המפוספסת).
מאוד רציתי למצוא תמונת תקריב של הז'קט היפהפה של Givenchy המעוטר במגה-ניטים. ישנם לא מעט צילומים של מרי קייט אולסן לובשת אותו אבל לדעתי היא נראית קצת מגוחכת בו כי השרוולים מאוד ארוכים והוא קצת גדול עליה. אז מצאתי את התמונה הזו של דריה (הפרצוף שלה קצת מוסתר, תסמכו עלי שזו דריה), שבה החזה תופס חלק נכבד אך הוא לא הפואנטה - לא הפואנטה שאני מנסה להעביר, לפחות. התמונה הזאת גורמת לי לתהות מה נסגר עם דוגמניות ועירום לאחרונה. כמעט בכל המגזינים הפשיטו כבר את כל הדוגמניות ואיפה שלא אדפדף, אני יכולה לסמוך על כך שהפירסינג של לארה סטון יידחף לי לתוך הפרצוף. נראה לי שזה קצת כמו בגדי המלך החדשים: כבר מיצינו את כל הרעיונות, עשינו אלף ואחת ווריאציות לאותם נושאים ולאותן כתבות מצולמות, אז כל מה שנשאר לנו להגיד זה ש'עירום הוא הקוטור החדש'. טוב, אם כן, אז לכל אחד ואחת מאיתנו יש חליפת קוטור בבית, ועוד בחינם... מיותר לציין שאני לא ממש קונה את זה - יולבשו הדוגמניות לאלתר! (או לפחות לארה סטון. מסכנה, היא עוד תחטוף דלקת ריאות...)
שיהיה שבוע מוצלח, ולמי שקורא את זה בעבודה, אני מאוד מקווה שאתם יושבים עם הפנים לדלת ויכולים להינות מקריאה בנחת!
12/19/08
Channeling Giovanna
Giovanna Battaglia. התמונה לקוחה מ-garance dore
עורכות האופנה ובנות המערכת של מגזיני האופנה הנחשקים בחו"ל הן לרוב אייקוניות אופנה בפני עצמן. נו, מה הפלא כשיש לך הזמנה אישית ומיוחדת לכל ארועי האופנה השווים ומקום ישיבה בשורה הראשונה בתצוגות האופנה של מעצבי העל. לא מזיק גם שאת מקבלת פריטים עוד לפני יציאת הקולקציה והופכת להיות מבשרת אופנתית ומעין קדימון לקולקציות העתידיות כשאת פוסעת על מדרכות פריז או ניו-יורק. מבין "נשות המגזינים" אני חושבת שטיילור תומסי היא האהובה עלי (היא מזכירה לי קצת את חברתי תמרה, לפחות בצבע השיער..) וגם קייט לנפר מספקת לי השראה לא מעטה. אולם שמתי לב שלאחרונה ג'ובאנה בטאליה החלה לנכס לעצמה פינה חמה בליבי. בתמונה הזאת נתקלתי בעת שיטוט אופנה שגרתי ברשת ומיד אישוני ננעלו עליה. מראה מעניין ומוצלח (כרגיל) של ג'ובאנה שעורר בי כמה תובנות ישנות: האחת היא שהצבעים כחול וכתום הולכים טוב ביחד (לא פלא, אלו צבעים משלימים) ושכדאי לצוות את השניים האלה יותר. השנייה היא שאין כמו שילוב של שמלה עדינה, נשית וקלילה עם ז'קט גברי משהו, מחויט ונוקשה. אלו בהחלט לא מסקנות חדשות או מרעישות, אולם לא מזיק לרענן את הקונספציות האופנתיות מעת לעת. השלב הבא, לאחר ההתבוננות בתמונה ושמירתה בתיקיית "As Seen" שבמחשב, היה כמובן "אני יכולה גם". את הווריאציה שלי רקחתי מפריטים המצויים בבעלותי, ולבשתי באחד מימי השבוע שעבר לעבודה. מבחינת הנעלה היה קצת קשה לשחזר את "נעלי האוקספורד פיפ טואו עם הדפס" (מזכירות קצת נעליים מקולקציית סתיו חורף 08-09 של מת'יו וויליאמסון, לא?) של ג'ובאנה, אז לקחתי את הדבר הכי קרוב שהיה לי - נעלי אוקספורד.
ז'קט קטיפה כחול כהה- Zara (ישן), שמלה וצעיף- H&M, נעלי אוקספורד- Nine West.
שיהיה סופ"ש מצוין!
12/17/08
בלוגינג בימי החורף (או: קר לי ברגליים)
תשמעו, החורף הזה לא כל כך כיף כמו שציפיתי שיהיה. ללבוש שכבות זה נהדר, הבעיה היא שגם עם כמה שכבות עדיין קר לי - ונראה לי שהקור האמיתי עוד לפנינו... בשעות היום זה עוד בסדר אבל בלילה הקור ממש מקפיא וחודר לעצמות (ואל תשכחו שאני גרה ב"צפון הרחוק"). מלבד זאת, מחשיך די מוקדם, דבר שמגביל מאוד מבחינת צילומים. עקב הקור, אני כמעט מתפתה לרכוש לי (עוד) זוג מגפי UGG. כן, הם מגושמים ומשעממים אבל יודעים לעשות את העבודה נפלא, אפילו מבלי שאצטרך לגרוב גרביים. דווקא במקרה של ה-UGG "הגיון הנעליים שלי" פועל הפוך. בדרך כלל מה שחשוב לי זה העיצוב ולא בהכרח המותג, לפיכך אין לי בעיה לקנות חיקויים. ל-UGG יש אלפי חיקויים בעשירית מהמחיר אבל את המותג הזה אני קונה בגלל אפקט החימום והנוחות ולאו דווקא (או ממש לא) בגלל המראה. לכן החיקויים לא יועילו כאן. עוד לא החלטתי סופית אז בינתיים נותר לחמם את הרגליים במה שאפשר: ציון החתול (כשאני בבית, וכשבא לו) ו.. גרביים! לא גרביונים, אלא גרביים, בכל הווריאציות, האורכים והצבעים. אני לא יודעת מאיזו אסכולה אתם - "מחביאי הגרביים" או "חושפי הגרביים" אבל סביר להניח שאתם עושים שימוש בפריט הלבוש הזה על בסיס יומי, לצרכים פרקטיים לכל הפחות. ובכן, מסתבר שאפשר לעשות איתן הרבה מאוד. קחו דוגמה למשל מ-Alix הצרפתייה, שלא זונחת את נעליה הפתוחות גם בחורף, ובעזרת גרביים אפורות ומכווצ'צ'ות גם משדרגת את ההופעה וגם שומרת על חום כף הרגל:
מי שמעוניין למצוא עוד גרביים יכול לפנות לאתר Happy Socks המציג גרביים צבעוניות לגבר ולאישה. אני בינתיים אפנה לגרוב את "גרבי כרובי", הוורדרדות והרכות שלי.
אם עדיין קר לכן, תוכלו "ללכת עד הסוף", עם גרביים שמגיעות עד מעל לברך ומעניקות מראה צעיר וסקסי - ראה ערך שרה ג'סיקה פארקר בצילומי Sex and the City - The Movie (מעניין אילו גרביים נפגוש בסרט ההמשך):
נראה שסרינה מ-Gossip Girl לקחה דוגמה ישירה מדמותה של קארי, אולם ג'ני הלכה על וריאציה אחרת ומוצלחת ביותר: גרביים קצרות הנלבשות מעל גרביונים ומשוות מראה ילדותי משהו ושובב. בנוסף, יש כאן אקסטרא חימום עם שתי שכבות של גרביים..
עוד כמה שילובים מעניינים של גרביים, הפעם עם מגפונים: מימין, Taylor Tomasi (עורכת האקססוריז הראשית ב-Teen Vogue) שלצערי ערפתי את ראשה (אבל אנו מתמקדים בגרביים אז אולי היא תסלח לי). טיילור משלבת גרבי חותלת צמריריות ועבות עם המגפונים ההם של מארק ג'ייקובס. משמאל, נערה פריזאית שהוסיפה זריקת צבע של ורוד מזעזע לתלבושת בית ספרית שקטה. יופי של מגפונים, אגב..
כמובן שלא חסרה ההשראה ממסלולי התצוגות לשילוב של גרביים בכל תלבושת ועם כל סוג של נעליים:
Anna Sui S/S 08. התמונות מ-Style.com
מימין: פראדה סתיו 07, Rachel Comey סתיו 08, Wunderkind קיץ 09. התמונות מ-Style.com
מי שמעוניין למצוא עוד גרביים יכול לפנות לאתר Happy Socks המציג גרביים צבעוניות לגבר ולאישה. אני בינתיים אפנה לגרוב את "גרבי כרובי", הוורדרדות והרכות שלי.
שיהיה לילה חם ונעים!
12/13/08
אפקט הצעיף
The scarf effect
הדברים הכיפיים ביותר בחורף, לדעתי, הינם האביזרים הנלווים: צעיפים, כפפות וכובעים. הם יכולים לשדרג בכמה רמות גם תלבושת פשוטה יחסית המורכבת מגולף מפוספס ומכנסי ג'ינס (לצורך העניין). הלהיט האחרון בארון שלי, בקטגוריה זו, הוא צעיפים בסגנון רוסי. לצערי, אין לי סבתא רוסייה שאני יכולה לפלח לה מהארון אחד כזה בחינם, ולכן היתי צריכה להשיג את שלי מהחנות, אבל אני בטוחה שבהרבה בתים בארץ מסתובבים להם צעיפים כאלה שישמחו מאוד להשתדך לאאוטפיט אורבני ולחמם לכם את הצוואר.
גיליתי שהדוגמה של הצעיף משתלבת יפה עם בדים מפוספסים. יש לי עוד צעיף כזה בדיוק בצבע קרם שצירפתי לפריט מפוספס אחר והייתי מרוצה מהתוצאה. למען האמת לבשתי את האאוטפיט האחרון אתמול בלילה, למסיבת יום ההולדת של הצלמת המהוללת אריאלה (מזל טוב!). יש אפילו עדויות מצולמות לכך, אבל אני לא רוצה להרוס את התדמית המנומנמת והמפוהקת של חיפה. חיפה היא עיר שבה ישנים ועובדים, ולכן לא יהיו כאן צילומי בילויים!!!
לשמחתי הצעיף רקם קשרי ידידות עם אחד מחברי הכבוד של המלתחה שלי, ז'קט אופנוענים מעור, שהתגעגעתי אליו מאוד בחודשים האחרונים ושמחתי להוציא להתאווררות עם רדת הטמפרטורות. זה באמת פריט חובה לדעתי, וגם מי שחס על בעלי החיים יכול למצוא לעצמו ווריאציה נאה וזולה של העניין.
צעיף- H&M, גולף פסים- Zara (ישן), סקיני ג'ינס- Mango (ישן), ז'קט אופנוענים- Zara (ישן), מגפיים- Shoola (ישנים).
תודה לילדת היומולדת על הצילומים.
הדברים הכיפיים ביותר בחורף, לדעתי, הינם האביזרים הנלווים: צעיפים, כפפות וכובעים. הם יכולים לשדרג בכמה רמות גם תלבושת פשוטה יחסית המורכבת מגולף מפוספס ומכנסי ג'ינס (לצורך העניין). הלהיט האחרון בארון שלי, בקטגוריה זו, הוא צעיפים בסגנון רוסי. לצערי, אין לי סבתא רוסייה שאני יכולה לפלח לה מהארון אחד כזה בחינם, ולכן היתי צריכה להשיג את שלי מהחנות, אבל אני בטוחה שבהרבה בתים בארץ מסתובבים להם צעיפים כאלה שישמחו מאוד להשתדך לאאוטפיט אורבני ולחמם לכם את הצוואר.
גיליתי שהדוגמה של הצעיף משתלבת יפה עם בדים מפוספסים. יש לי עוד צעיף כזה בדיוק בצבע קרם שצירפתי לפריט מפוספס אחר והייתי מרוצה מהתוצאה. למען האמת לבשתי את האאוטפיט האחרון אתמול בלילה, למסיבת יום ההולדת של הצלמת המהוללת אריאלה (מזל טוב!). יש אפילו עדויות מצולמות לכך, אבל אני לא רוצה להרוס את התדמית המנומנמת והמפוהקת של חיפה. חיפה היא עיר שבה ישנים ועובדים, ולכן לא יהיו כאן צילומי בילויים!!!
לשמחתי הצעיף רקם קשרי ידידות עם אחד מחברי הכבוד של המלתחה שלי, ז'קט אופנוענים מעור, שהתגעגעתי אליו מאוד בחודשים האחרונים ושמחתי להוציא להתאווררות עם רדת הטמפרטורות. זה באמת פריט חובה לדעתי, וגם מי שחס על בעלי החיים יכול למצוא לעצמו ווריאציה נאה וזולה של העניין.
צעיף- H&M, גולף פסים- Zara (ישן), סקיני ג'ינס- Mango (ישן), ז'קט אופנוענים- Zara (ישן), מגפיים- Shoola (ישנים).
תודה לילדת היומולדת על הצילומים.
12/12/08
מה בתיק
In the bag
1. הפלאפון החדש והחתיך (Nokia E71). התלבטתי קצת בינו לבין בלקברי, עשיתי סקר שוק ושמעתי ביקורות. כשגיליתי שהביקורת העיקרית על הדגם הזה היא שמקשי המקלדת קטנים ומתאימים לאצבעות קטנטנות וענוגות בלבד ידעתי שנועדנו להיות ביחד. וכמובן שבאמצעותו אני יכולה לשמור על קשר עם הבלוג גם כשאני לא ליד מחשב..
2. ארנק. זה הארנק הקטן שלי (או "הארנק לתיקים קטנים"), אני משתמשת בו כאשר אני יוצאת עם תיק קטן והארנק הגדול לא נכנס.
3. ארנק לכסף קטן. אני אוהבת שהמטבעות נמצאים בארנק נפרד משלהם, קטן וסבתאי שכזה.
4. שפתון המוסיף לחות לשפתיים עם קמומיל ושמן זית. אני מסתובבת עם מעט מאוד איפור, גם עלי וגם בתיק, אבל לחות לשפתיים זה חובה. יש לי מיליון שפתוני לובלו בבית ובתיק (זה במקרה לא לובלו) בכל הוריאציות, ואני משתמשת בהם פעמים רבות בתור ליפ גלוס.
5. "מכתים שפתיים" בגוון "Not So Shy". מהדורה מיוחדת של emanuel ungaro ל-M.A.C. כפי שאמרתי, אני לא ממש טיפוס של איפור ואני קונה מעט מאוד מוצרי קוסמטיקה. איפור החובה שלי הוא מסקרה, לעיתים איליינר ולחות לשפתיים. לא מזמן גיליתי את המהדורה המיוחדת הזו של מ.א.ק והוקסמתי. זהו לא שפתון ולא ליפגלוס. המוצר בעל מרקם חלק (לא שמנוני ולא רטוב) ובלתי מורגש שלא נתקלתי בדומה לו מימיי. וגם האפקט מיוחד ביותר - המוצר הזה מכתים את השפתיים כך שהן נראות כאילו סיימת לפני רגע לאכול קרטיב דובדבן. מדהים ומומלץ ביותר!
6. מסטיקים. רצוי בטעם מנטה winterfresh, אבל אני פתוחה גם לטעמים אחרים.
1. הפלאפון החדש והחתיך (Nokia E71). התלבטתי קצת בינו לבין בלקברי, עשיתי סקר שוק ושמעתי ביקורות. כשגיליתי שהביקורת העיקרית על הדגם הזה היא שמקשי המקלדת קטנים ומתאימים לאצבעות קטנטנות וענוגות בלבד ידעתי שנועדנו להיות ביחד. וכמובן שבאמצעותו אני יכולה לשמור על קשר עם הבלוג גם כשאני לא ליד מחשב..
2. ארנק. זה הארנק הקטן שלי (או "הארנק לתיקים קטנים"), אני משתמשת בו כאשר אני יוצאת עם תיק קטן והארנק הגדול לא נכנס.
3. ארנק לכסף קטן. אני אוהבת שהמטבעות נמצאים בארנק נפרד משלהם, קטן וסבתאי שכזה.
4. שפתון המוסיף לחות לשפתיים עם קמומיל ושמן זית. אני מסתובבת עם מעט מאוד איפור, גם עלי וגם בתיק, אבל לחות לשפתיים זה חובה. יש לי מיליון שפתוני לובלו בבית ובתיק (זה במקרה לא לובלו) בכל הוריאציות, ואני משתמשת בהם פעמים רבות בתור ליפ גלוס.
5. "מכתים שפתיים" בגוון "Not So Shy". מהדורה מיוחדת של emanuel ungaro ל-M.A.C. כפי שאמרתי, אני לא ממש טיפוס של איפור ואני קונה מעט מאוד מוצרי קוסמטיקה. איפור החובה שלי הוא מסקרה, לעיתים איליינר ולחות לשפתיים. לא מזמן גיליתי את המהדורה המיוחדת הזו של מ.א.ק והוקסמתי. זהו לא שפתון ולא ליפגלוס. המוצר בעל מרקם חלק (לא שמנוני ולא רטוב) ובלתי מורגש שלא נתקלתי בדומה לו מימיי. וגם האפקט מיוחד ביותר - המוצר הזה מכתים את השפתיים כך שהן נראות כאילו סיימת לפני רגע לאכול קרטיב דובדבן. מדהים ומומלץ ביותר!
6. מסטיקים. רצוי בטעם מנטה winterfresh, אבל אני פתוחה גם לטעמים אחרים.
שבת שלום!
12/10/08
חדשות ורודות
זה היה ללא ספק שבוע עמוס! עוד לא נגמר, אבל אוטוטו יום חמישי אז אני כבר מריחה את הסוף... בטח כבר שמעתם וקראתם את החדשות הטובות בדבר נחיתתה העתידית של H&M בארצנו (אם לא, אז אפשר בגלובס, ynet, TheMarker). לכל החוששים מכך שייחודיותם תיפגע וש"לא תהיה יותר סיבה לנסוע לחו"ל" אומר - אל דאגה. כבר שנים שאני קונה בגדים ברשתות גדולות (ליתר דיוק ברשת אחת במיוחד) ומעולם לא קרתה לי אפילו "תקרית אופנתית" אחת שבה נתקלתי בבחורה שלובשת את אותו הדבר כמוני (הפעם היחידה שזה קרה זה עם בלוגרית אופנה צרפתייה. אבל זה לא נחשב בעיני). לכן, אין צורך לחשוש ולהתאכזב ואפשר לשמוח מכך שאנו כצרכנים נקבל מבחר גדול יותר ושבין הרשתות תהיה יותר תחרות (=דבר טוב עבור הצרכנים). אני יודעת לפחות על בנאדם אחד ששמח מאוד מהחדשות והוא אבא שלי. בקרוב הוא לא יצטרך לכתת את רגליו ולהסתובב אובד עצות במחלקת הנשים של הרשת, בעודו מחפש גרביונים פרחוניים או ז'קט טוקסידו נשי (עבורי).
אפרופו חדשות טובות, הסיילים החלו, למי שעוד לא מעודכן. מנגו כבר פצחו בסייל ביום חמישי האחרון ולמרבה הצער זארה עוד לא (לפחות נכון לאתמול), אבל אני מאמינה שהם לא יוכלו לעמוד איתנים ובודדים מול גל המכירות עוד זמן רב. נראה לי שגם הרשתות הישראליות כבר עמוק בתוך מכירות סוף העונה וכך גם המעצבים השונים, לפחות על פי האס אם אסים שאני מקבלת. חוץ מזה גם החורף התחיל, מה שאומר פוסטים עם מעילים בעתיד הקרוב. היום החלטתי לפרסם תמונות שצולמו לפני כמה ימים, כשהיה פחות קר ורטוב. מצאתי את גרפיטי הארנב הזה ברחוב מסדה והתיידדתי איתו מאוד, מה גם שהרקע הוורוד התאים מאוד לצבעי הבגדים.
סריג - מהדר, חצאית טוליפ לבנה - American Apparel, חגורה- Zara, טייץ- H&M, מגפונים- Mango.
ערב נעים!
12/8/08
הגיע זמן לישון
Bed Time
נראה לי שתרבות הפיג'מות לא ממש מפותחת בארצנו, וחבל (הידעתם שאוקטובר היה חודש הפיג'מה? ותודה ל-Standing Ovation על האינפורמציה). הרבה אנשים פשוט מאלתרים משהו עם חולצת "סוף מסלול" גזורה ומרוטה מהצבא שמשורבטות עליה בדיחות קרש ומשפטים שאף אחד לא מבין וש"יש לה ערך סנטימנטלי". אולי זה גם בגלל העובדה שרוב הזמן חם במדינה שלנו, אז זה לא ממש נעים להעמיס על עצמך שכבות לפני השינה. לכן גם אקססוריז נלווים לפיג'מה, כמו חלוק, לא ממש שולטים בשוק. בהרבה סדרות אמריקאיות, כשרואים את הגיבורות מסתובבות בבית לפני או אחרי השינה הן לובשות חלוק - זוכרים את החלוק הכחול של אליסון מ"מלרוז פלייס"? תמיד רציתי חלוק כזה (על אף שמעולם לא הסתובבתי בבית עם חלוק) משום שהוא נראה לי כל כך פלאפי ושיקי. אמרתי לעצמי שאשיג חלוק דומה באחד הביקורים שלי בארה"ב אבל אף פעם לא זכרתי. אולי בפעם הבאה. לפחות מצאתי דוגמה ברשת (מסתבר שהסיפור לא כל כך זול, מעל 100 דולר):
הגירסה הזו למבוגרים נראית לי קצת מעוררת גיחוך, אבל כנראה שיש לזה שוק... :)
לשם שינוי, בימים אלה אני לא מחפשת מעיל או סריג חדש, אלא דווקא פיג'מה. כן, כן, שמעתם נכון. הפיג'מה האהובה עלי (= פיג'מת פלאנל תכולה, שני חלקים, עם הדפסים קטנטנים של פו הדוב, ידידו החזרזיר, כוכבים וירחים) עומדת לצאת לגמלאות עקב שימוש יתר. לפיכך נדרשת מחליפה ראויה למילוי תפקידה. אני חובבת של פיג'מות בסגנון האמריקאי (או העיראקי, אם תרצו): שני חלקים, כאשר החלק העליון מכופתר. הרבה פעמים אני עושה מיקס אנד מאצ' ומשתמשת פחות בחלק העליון אבל אני אוהבת את מכנסי הפיג'מה שלי גבריים משהו ונוחים.
חליפת פיג'מה בסגנון גברי - Paul Frank, נעלי בית מקשמיר עם פונפון (כאילו אין משבר כלכלי) - J.Crew (לא לדאוג, באתר יש גם וריאציה "פושטית" מצמר לנעלי הבית האלה).
נראה לי שתרבות הפיג'מות לא ממש מפותחת בארצנו, וחבל (הידעתם שאוקטובר היה חודש הפיג'מה? ותודה ל-Standing Ovation על האינפורמציה). הרבה אנשים פשוט מאלתרים משהו עם חולצת "סוף מסלול" גזורה ומרוטה מהצבא שמשורבטות עליה בדיחות קרש ומשפטים שאף אחד לא מבין וש"יש לה ערך סנטימנטלי". אולי זה גם בגלל העובדה שרוב הזמן חם במדינה שלנו, אז זה לא ממש נעים להעמיס על עצמך שכבות לפני השינה. לכן גם אקססוריז נלווים לפיג'מה, כמו חלוק, לא ממש שולטים בשוק. בהרבה סדרות אמריקאיות, כשרואים את הגיבורות מסתובבות בבית לפני או אחרי השינה הן לובשות חלוק - זוכרים את החלוק הכחול של אליסון מ"מלרוז פלייס"? תמיד רציתי חלוק כזה (על אף שמעולם לא הסתובבתי בבית עם חלוק) משום שהוא נראה לי כל כך פלאפי ושיקי. אמרתי לעצמי שאשיג חלוק דומה באחד הביקורים שלי בארה"ב אבל אף פעם לא זכרתי. אולי בפעם הבאה. לפחות מצאתי דוגמה ברשת (מסתבר שהסיפור לא כל כך זול, מעל 100 דולר):
ולא אוכל לסיים בלי איזה trip down memory lane: כשהייתי תינוקת, היתה לי פיג'מה צהובה עם רגליים - לא רגליות אלא כיסוי מלא לרגל, שבתחתיתו היה חומר פלסטי לבן. זאת נראית לי פיג'מה מקסימה לילדים ואני חייבת לציין שמאוד הופתעתי לגלות אותה גם בגירסה למבוגרים. התמונה הבאה לקוחה גם היא
מ-The Pajama Company, אתר פיג'מות עם הרבה כוונות טובות אך לטעמי מפוספס משהו.
הגירסה הזו למבוגרים נראית לי קצת מעוררת גיחוך, אבל כנראה שיש לזה שוק... :)
חלומות נעימים!
12/5/08
דברים אדומים
Red Things
תודה לאריאלה על הצילומים ושיהיה סופ"ש מצוין!
הדלת האדומה הזו שברחוב הלל קורצת לי בכל פעם שאני חולפת לידה עם הרכב, אז היום סוף סוף החלטתי לעצור לידה ולבדוק אותה מקרוב. יופי של דבר. בכלל, אני אוהבת את הצבע האדום מאוד (חברתי שירה היתה אומרת על זה - "מזל טלה, כמה טיפוסי"), גם באוכל: בשר אדום, טונה אדומה. לעולם לא אסרב לאיזה סטייק סינטה או פילה עסיסי (גם בשלוש לפנות בוקר אני מוכנה לטרוף אחד כזה) וגם לא לניגירי טונה אדומה. זה הסושי האהוב עלי ביותר. עזבו אתכם מספייסי מיונז, או רוטב טריאקי. כל מה שצריך זה אצבע אורז ומעליה חתיכה יפה של טונה אדומה. זהו. אפילו האצה מיותרת. מה שיפה בניגירי שהוא מאוד ייצוגי. אי אפשר לחרטט בסושי מסוג זה. בעוד שבתוך הרולים אפשר לדחוף טונה שנחתכה מנתח מעאפן וסיבי (בעיקרון לא אמורים לעשות את זה אבל תראו לי סושייה אחת בארץ שלא עושה את זה), בניגירי צריך להשתמש בנתח הכי יפה שיש לך באותו יום, נקי מסיבים ומפגמים, אדמדם ומפתה. הרבה סושיות בחיפה מחפפות בזה כל כך שזה ביזיון עולמי, וכבר נמאס לי להתווכח ולהתאכזב. למזלי יש מקום אחד וותיק בחיפה, שהוא בעצם פאב, שאני לא כל כך אוהבת כמקום בילוי אך הוא מגיש בקביעות כבר כמה שנים סושי איכותי ומוקפד. השבוע אכלתי שם מגש ניגירי טונה אדומה גדול ומעולה שגרם לי אושר עילאי (הממ.. לא קשה לעשות אותי מאושרת).
איך בכלל הגענו לדיון המעמיק הזה על ניגירי? אה, כן, דרך האדום. ובכן, היום אני לובשת שמלת קורדרוי בצבע אדום כהה - בורדו, מעליה סריג ארוך עם סלסלות, גרביונים משובצים (כן, כן, המשבצות כבר טחונות וכל זה אבל הם מתוקים בעיני. מלבד זאת, אני חובבת משבצות ותיקה, גם בתקופות שהן לא היו "אין") ומגפונים חומים. הגרביונים הוחרמו ממלתחתה של אמי. הם נרכשו על ידה מזמן מזמן בחו"ל ושכבו במגירה במצב חדיש וללא שימוש כמה שנים טובות, עד שבאתי וגאלתי אותם מהאפלוליות. עוד לקוחה מרוצה של הארון של אמא!
שמלה- Mango 2, סריג- Mango (ישן), גרביונים- מאמא, מגפונים- Zara (ישנים).
תודה לאריאלה על הצילומים ושיהיה סופ"ש מצוין!
12/4/08
יעל ואני בנענע 10
התמונה לקוחה מ-נענע 10 - אופנת רחוב / יעל סלומה
הרומן ביני לבין יעל סלומה ("ההולך ברחובות") החל כבר בימי פסטיבל הסרטים האחרון שהתקיים בחיפה. טוב, למען האמת היתה בינינו התכתבות אינטרנטית שקדמה לכך, אבל אל תספרו לחבר שלה... לאחר שהכרנו ושוחחנו יעל הציעה לי להצטלם למדור שלה בנענע 10 אופנה. הסכמתי בשמחה וקבענו את הצילומים לאחד מסופי השבוע שלפני נסיעתה של יעל לברלין. בחירת הלוקיישן היתה נתונה בידי (עם נסיונות קלים לשינוי שנעשו על ידי יעל, אך לא צלחו) והחלטתי לבחור באיזור נווה שאנן, למי שמכיר. נפגשנו בשעות הצהריים המוקדמות והצילומים נמשכו ללא הפסקה עד שהשמש החליטה לסגור לנו את הבאסטה. בין קליק לקליק במצלמה החלפתי אאוטפיטים במושב האחורי של הרכב שלי. זה היה מוזר מפני שאני רגילה תמיד לשבת בכיסא הנהג (וגם להתלבש בעמידה).. אני חייבת לציין שלעמוד מול מצלמה כמה שעות זה דבר מתיש וכל מי שעושה זאת באופן מקצועי זכאי/ת לתגמול נאה על כך. עם זאת, יעל נהגה בי בעדינות וברחמנות ודאגה שלא אסבול (לא באמת סבלתי. אני מקווה שזה לא השתמע מכך). חוץ מזה שהיו בצילומים כל מיני הסחות כמו דיירים שצועקים הערות מהחלון ("מותק, את נראית ע-ש-ר!"), ניידת משטרה שנסעה הלוך וחזור לידינו (האמת, היה קצת מלחיץ) וגם רמת סיכון גבוהה כשיעל החליטה שהיא רוצה לצלם אותי במרכז הכביש, על קו ההפרדה, כשמכוניות עוברות משני צדדי (ילדים - אל תנסו זאת בבית!).
התמונה לקוחה מ-נענע 10 - אופנת רחוב / יעל סלומה
במהלך הצילומים גיליתי שיעל נוהגת לכנות אותי "אפונה" וקיבלתי לכך אף הוכחה כשהטלפון הסלולרי שלה צלצל והיא אמרה למתקשר שהיא לא יכולה לדבר כי היא "מצלמת את 'אפונה' כרגע". משעשע וחביב, כי אף אחד אחר חוץ ממנה לא מכנה אותי כך... יעל גם ראיינה אותי לצורך הכתבה ואני חייבת לציין שהיא כתבה והעבירה את דברי בצורה יפה ונאמנה למקור. דברי לא הוצאו מהקשרם. הידד! במהלך הראיון יעל שאלה אותי האם חיי השתנו בעקבות הבלוג. הדברים שאמרתי מצויים בכתבה אולם פרט אחד אולי לא מצא לו מקום אז אוסיף אותו כאן בעצמי. בזכות הבלוג יצא לי להכיר כמה בחורות מובחרות, מרתקות ומעוררות השראה שדי ברור לי שבעקבות פער הגילאים, המרחק הגיאוגרפי הגדול מאוד לעתים (יקירתי האשקלונית..), ותחומי העניין והעיסוק השונים (מלבד אופנה), סביר להניח שלא הייתי מכירה לעולם. כוכבות יקרות שלי, אתן יודעות שאני מתכוונת אליכן! ולכל הקוראות והקוראים שנכנסים, גולשים, מגיבים, שואלים ונותנים לי פידבק להמשיך אומר תודה רבה!
תודה ענקית ליעל המופלאה וכל השאר נמצא בכתבה...
12/3/08
מגפונים וקניינים
תמונות (משמאל למעלה, בכיוון השעון): המגפונים שלי, מגפוני Seychelles (דגם utility) מגפוני Guess (דגם maeve), מגפוני Nine West (דגם cuzza).
לאחרונה אני מאוהבת לחלוטין במגפוני שריכה עם רצועה בחרטום. נראה לי שהכל התחיל מהדגם משובב הלב של מארק ג'ייקובס, אבל כפי שאתם מכירים אותי - מה שעושה לי את זה זה העיצוב ולא המותג, אז אפילו לא ניסיתי לטרוח ולאתר לי זוג מקורי של מר ג'ייקובס (שעולה, אגב, כמה מאות דולרים). למה לטרוח כשיש אחלה "חיקויים" ובמחירים מצויינים. כהרגלי, הבאתי לפניכם מדגם מייצג של הטרנד, אשר משלב רצועה בווריאציה ובמיקום קצת פחות שגרתיים מהרגיל ואת עניין השריכה ש(חזר ו) נהיה פופולרי לאחרונה. בחלק מהדגמים נעשה שימוש בחורי שרוכים רגילים יחד עם מעין "ווים" אשר תופסים את השרוכים בחלק העליון. זה נותן למגפונים לוק של נעלי הרים, משהו, ומוסיף לאווירה האדג'ית שלהם. לא מעט אנשים פנו אלי ושאלו אותי איך אפשר להשיג מגפונים כאלה, ובייחוד את המגפונים הסופר מוצלחים, לדעתי, מדגם Cuzza של ניין ווסט. ובכן, הקניינים הישראלים של ניין ווסט ממשיכים לאכזב אותנו בבחירת דגמים משמימים, מפוהקים, ו.. איך לומר.... מכוערים. יש אולי דגם אחד שהם מביאים בעונה שבאמת מוצא חן בעיני וכשאני גולשת לאתר האמריקאי אני כמעט בוכה משפע הדגמים היפים והמחירים האטרקטיביים (עושים עלינו וואחד קופה, יבואני ומשווקי ניין ווסט בישראל). אז נראה לי שמי שרוצה את הדגם הנ"ל תצטרך למצוא דרך להשיגו מחו"ל. למזלי, מצאתי דגם בסגנון הזה שהינו גם מדהים וגם נוח בטירוף (באמת!) של רשת "Mango". לא קיבלתי שום תמריץ לפרסמו, אבל אני חייבת להגיד שמדובר במגפונים מהממים שלשם שינוי מתאימים לי בדיוק באיזור הקרסול (רוב הדגמים ענקיים עלי באיזור הזה). הם מצויידים בעקבים מגביהים מספיק אך גם נוחים. בקיצור, חלום. כמובן שהדגם לא הגיע לחנות החיפאית בגרנד קניון והוא הוזמן עבורי במיוחד מהחנות בעזריאלי. עם הגיעם לחיפה גררו המגפונים קריאות התפעלות הן מצוות החנות והן מהקונות שהיו בה באותה העת. אני לא בדיוק יודעת איך הולך נושא הקניינות ברשתות "מנגו" ו"ניין ווסט" (שמעתי ש"ניין ווסט" הישראלית הינה בבעלות חברת "גלי". זה מסביר הכל...), אבל, קניינים יקרים, מה העניינים??? אתם בוחרים דברים ממש מוזרים... האם זה בגלל שאתם שונאים את העבודה? כי אם כן, אני מוכנה להתחלף איתכם בשנייה. אמנם מצאתי עבודה רק לפני כמה ימים אבל אני מוכנה להתפטר מייד לשם עבודה בקניינות אופנה. אפילו אהיה מוכנה לנסוע כל יום לאשדוד על מנת לעבוד בקניינות בגדים. טוב, אולי קצת הגזמתי... ומן הסתם קניינות לרשת אופנה גדולה זה הרבה יותר פרקטיות וקצת פחות טרנדיות ממה שאני חושבת. אבל לבחורה מותר לחלום. ואם אנחנו מדברים על חלומות, שיהיה לילה טוב!
12/1/08
הטוקסידו בידינו!
! We've got the tux
כפי שאתם יודעים, כשאני מסמנת לעצמי מטרה, העולם לא ישקוט ולא ינוח עד שאשיג אותה. אז זמן לא רב לאחר שהבעתי את ערגתי אל ז'קט הטוקסידו הקלאסי של H&M, הצלחתי להניח את ידי עליו. דש מסאטן וכל זה. העבודה שנעשתה על הז'קט מאוד יפה, לדעתי, וניכרת תשומת לב לפרטים הקטנים. אפילו השרוולים מבוטנים בבטנה "סאטנית" בגוון בהיר, עם פסי סיכה דקים, וכשמקפלים אותם מעט נוצרת תוספת יפה ומעניינת. יש תמורה בעד האגרה, ללא ספק.
נראה לי שישנן אינספור אופציות ללבישת הז'קט הזה. בחרתי להתחיל בצירופו לטוניקה לבנה, טייץ שחור ומגפונים. זרקתי פנימה גם צעיף מעשה ידי. זה צעיף שתפרתי לפני כמה שנים והוא עשוי מקטיפה (הצעיף דו צדדי - צד אחד מקטיפה בצבע חציל סגלגל והצד השני בצבע כחול כהה). על מנת לסיים את הצעיף בצורה מעניינת תפרתי בקצוות פרנזים (ניתן להשיג בכל חנות לממכר מוצרי תפירה). העניין נעשה הרבה לפני שיגעון הפרנזים הנוכחי והצעיפון הזה משמש אותי היטב כבר שנים.
ז'קט- H&M, טוניקה- Mango2, מגפונים- Nine West, שרשרת- הוניגמן,
צעיף- מעשה ידי.
יום נעים!
