3/30/08
שכבות, בהונות, וכוננית ספרים
3/29/08
3/26/08
אני? חוזרת על עצמי ?? מה פתאום ?!
3/24/08
הסטודנטית לתולדות האמנות שבי לא יכלה להתאפק...
3/23/08
ואם אנחנו כבר בקטע של איורים
החגורות, הכיסים והכפתורים - הכל מאוייר, כמו גם בדוגמה הזאת:
יש בזה משהו כל כך נאיבי ומתוק. זה מזכיר לי מאוד קולקציה ישנה יותר של בית אופנה אחר, מוסקינו (Moschino ) לאביב 2006, בה גם הם "ציירו" על הפריטים שלהם:
החגורה עם הלב מימין והסרט הקשור מצד שמאל מאויירים. וגם בתמונות האלה:
בגד הים משמאל משגע (שימו לב גם לסרט ה"מודבק" בחלק האחורי של שמלת הדוגמנית שעברה לפני הדוגמנית עם בגד הים), וגם החצאית מימין עם ה"קומות" המצויירות מדליקה לאללה. הייתי שמחה להיות בעלת חצאית כזו... בכלל, יש המון דיוק באיורים האלה - דיוק בבחירה של מה לאייר. בנוסף, המשחק בין דו מימד לתלת מימד מוצלח ומעניין.
דברים קטנים ויפים
3/22/08
תמיד באופנה
בקיץ הזה, לאור השפעות סבנטיז חזקות ביותר, נראה בין היתר הרבה הרבה ג'ינס, או בשמו הלועזי Denim. ואני לא מתכוונת למכנסי ג'ינס, שכמובן אף פעם לא יוצאים ולא ייצאו מהאופנה (רק גזרותיהם כמובן מושפעות מהלכי הרוח האופנתיים) - והקיץ נראה גם אותם בהשפעת הסבנטיז: קו המותן עולה + Wide Leg. אבל כוונתי המקורית היא שבד הג'ינס חודר לאחרונה חזק גם לפריטי הלבוש האחרים - שמלות, ווסטים וז'קטים. כמה דוגמאות מהתמונה (משמאל למעלה, בכיוון השעון):
1. שמלה של מיס סלפרידג' (שמתם לב שהאתר שלהם הופך לדומה יותר ויותר לאתר של טופשופ? פשוט מדהים. היום כשהקלקתי, הייתי בטוחה שלחצתי בטעות על טופשופ...)
2. עליונית מג'ינס בהיר עם כיווצים, מבית הכלבו האמריקאי JC Penney (אח, איזו נוסטלגיה, אני נזכרת איך אהבתי את הרשת הזאת כשהייתי צעירה יותר וטיילתי בארה"ב. ת'אמת, היום היא נראית לי די בנאלית, אבל יש מציאות...)
3. ז'קט קצר מכותנה בסגנון ג'ינס, נמכר באתר הבריטי המדליק ASOS (פירוש השם: As Seen On Screen).
4. ווסט ג'ינס מיקירינו הרחוקים שבניכר, H&M.
כל אחד יכול ללבוש בקלות ג'ינס, ולשלב פריט אחד מג'ינס בהופעה זה לא ממש מאתגר. לאוונגרדיסטים שביניכם אני ממליצה לשלב כמה פריטי דנים באותו אאוטפיט: למשל עליונית או ווסט מג'ינס בהיר בהיר וחלק תחתון (חצאית או מכנסיים) מג'ינס כחול כהה. אני אשתדל לנסות גם בעצמי...
3/11/08
אפונה חולה :(
* בגדים נהדרים, מפוסלים ומלאי דיטיילס באתר הזה, של הלייבל השוודי Helena Horstedt (עם אומלאוט על ה-O ). היכנסו ותיווכחו בעצמכם (ותודה לגיליון Links Fashion Issue של המגזין 360 מעלות).
* וגם נעליים יפות, אבל בעיקר דרך מגניבה ומקורית להציג אותן, באתר הספרדי Vialis. המעצבת הגרפית שבי מתלהבת. (תיכנסו ל-Issues השונים...)
* ואם אתם כבר בשוונג, תנו איזו קפיצה לאתר של זארה. הקטלוג החדש מוצלח לטעמי (פי כמה וכמה מהקודם) - ובלי קשר לבגדים (!!), הלוקיישנים מרהיבים והטפטים הפרחוניים שעל הקירות מהממים. חבל שאת זה אי אפשר לקנות בזארה... (שימו לב גם לקטלוג הילדים המוצלח לא פחות).
3/9/08
רוצה סנדלים! עכשיו!
peep toe bootie / open toe bootie - מגפון שלדעתי מצוין לאקלימים חמים כמו שלנו ולעונות מעבר. כמו למשל זה של Ben Sherman:
אמנם יש לי בעיה עם נעליים לבנות, מכל סוג שהוא, אבל אני חייבת להודות שהנעליים האלה כוסיות לאללה..
ועוד דוגמית מאתר shopbop.com:
עם אלה בהחלט הייתי הולכת והכל מגניב בהם: הצבע, הבד והגזרה. (אם כי היה אפשר לקצץ 2-3 ס"מ מהעקב בכיף..). ומה דעתכם על המגניבים האלה מבית Chloe:
כן, אני יודעת, אני לא ממש רואה את עצמי נועלת אותם באוניברסיטה, אבל אלו סנדלים/מגפונים ממש מעניינים. ואלה בשחור הכי שווים - כך הם נראים ממספר זויות:
3/8/08
חכם חנוכה לבית אולסן
* אשלי, איך היתה התצוגה? לא ראיתי כלום...
3/7/08
מה ביקשתי?? רק לבזבז קצת כסף...
* ז'קט קצרצר ומשגע של Mango. טרם נראה במקומותינו.
איזה שבוע היה לי... הלימודים היו מתישים ביותר לכן החלטתי באחד מערבי השבוע הפנויים לעסוק בפעילות הפנאי החביבה עלי: שופינג. אתם יודעים, קצת Retail Therapy – להסתובב בקניון בחנויות האהובות, למצוא פריטים מעניינים ולהשאיר את הלחץ והצרות מחוץ לראש. מסתבר שזה היה יותר קשה ממה שחשבתי. וכמו שזה נראה, עניין ה"מכירות האגרסיביות" נהייה ממש טרנדי לאחרונה. את השיטוט שלי התחלתי בזארה, נמל הבית. כרגיל, הכל היה בהתאם לציפיות, קולקציה חדשה נחתה בהמוניה בחנות והשמחה רבה. בלי יותר מדי מאמץ הצלחתי לאסוף שלושה פריטים חביבים, ועשיתי כמה וכמה רונדלים בחנות בקצב שלי ובכיף, בלי שאף אחד יתעלק עלי – בגלל זה אני אוהבת את זארה, המוכרים שם יודעים את העבודה: לעזור לך כשאתה פונה אליהם, ובשאר הזמן לקפל בגדים בשקט ולא להפריע. (אני מאוד חיובית לגבי זארה, אבל אל חשש, אני לא מקבלת כסף על הפרסום שלהם או משהו כזה [וחבל. ולא צריך כסף, אפשר להמיר את זה לאיזה שמלה או חולצה חינם...] אבל אל תדאגו. בפוסט הזה אפילו זארה לא תצא טלית שכולה תכלת !!!). מנקודה זו והלאה ב"סיבוב התמים שלי בקניון" העניינים התחילו להידרדר. נכנסתי לחנות האקססוריז "דיוה" ומהרגע הראשון המוכרת לא הפסיקה לאכול לי את הראש. נכנסתי למצב של מגננה והתחלתי להתקדם לעבר היציאה. גם כשכבר הייתי מחוץ לשטח החנות, בחוף מבטחים, והצלחתי להימלט המוכרת רדפה אחרי החוצה עם שרשרת (בערך השרשרת האחרונה שהייתי קונה. גם אם היו משלמים לי לא הייתי עונדת כזאת שרשרת) וצעקה לעברי: "איך את לא מתלהבת מהשרשרת המ-א-מ-מ-ת הזאת?" מילמלתי: "באמת מפתיע, אה?" וברחתי משם כל עוד נפשי בי. התחנה הבאה היתה מנגו, שם קיוויתי להריח קצת ניחוחות מוכרים של קונפקציית אופנה ספרדית חובקת עולם. במנגו נתקלתי בזן הגרוע ביותר של מוכר הבגדים. הוא היה מהמוכרים המעצבנים האלה שעל כל פריט שנגעתי בו אמר: "זה טופ מהמם. הוא יושב על הגוף מדהים". אני שונאת שאומרים טופ... הוא לא הרפה ממני וממש רדף אחרי והכריח אותי לראות טי-שרטים (אני לא לובשת טי שרטים בכלל..) ואמר: "אם את מחפשת טי, אז זה הכי אין". וואו, מזל שהוא היה בחנות, אחרת לא הייתי יודעת מה הולך היום... בכלל, אני חייבת לציין שישנה מגמת הידרדרות כללית במנגו. גם הבגדים לא משהו, וגם נראה לי שלאחרונה המוכרים עברו לעבוד על עמלות (כנראה בגלל הפסדים של החברה) והם הכי מציקים ב-ע-ו-ל-ם. אני מבקשת לפנות מעל במה זו לאריק בן-זינו היקר, מנכ"ל מנגו בישראל: יקירי, גישת המכירה הזאת רק פוגעת בכם פגיעה אנושה. בתור מי שהקפידה לקנות במנגו וזארה ביחס של 1:1, בשנה האחרונה מספר פריטי מנגו שרכשתי קטן בהרבה ממספר פריטי זארה. תפסיקו להתעלק על הלקוחות ולנסות לאנוס אותם. ככה לא מוכרים, רק מבריחים מהחנות... ואגב זארה, אני חייבת להוציא גם להם כרטיס אדום קטן. מצטערת, למען ההגינות... (אני ממש מרגישה לא נעים, כאילו אני מלבינה את פני בן זוגי ברבים או משהו כזה). אז ככה – דבר חיובי ומדהים בזארה (ועל זה נכתבו כתבות בוול סטריט ג'ורנל וגם מאמרים במנהל עסקים) הוא קיצור הזמן משולחן השרטוט לחנות. זארה באמת שוברת את השוק בקטע הזה ולוקח להם שבועיים בלבד (סחתיין!! זה הרגע למחוא כפיים) מרגע עיצוב הפריט ועד הגעתו למדף בחנות. שבועיים!! זה קצב מהיר והיסטרי ביותר וכמובן פועל לטובת זארה. כמו כן, בזארה כל הזמן מנסים לקצר את פרק הזמן הזה, ובקטע הזה הם מנצחים את המתחרים שלהם ובגדול. אבל, וזה הולך להיות a big but, לפעמים החיפזון מהשטן! התחלתי לשים לב לאחרונה לפגמים בפריטים שבחנות. קודם כל, לפני שבועיים כמעט הוצאתי הון עתק על ז'קט מגניב, וליד הקופה גיליתי שיש בו חור – ליתר דיוק שניים. כנראה שחואן, שארז את הז'קט במכולה בנמל בספרד ממש הזדרז ולא שם לב שהז'קט נשרט. הלו! אח שלי, זה פשתן, קצת זהירות בבקשה. ועוד פאדיחה של זארה, ראיתי היום זוג סנדלים חביב שרציתי לרכוש על מנת לעשות סיפתח לעונת הקיץ. מסתבר שבמידה 37 היתה רק נעל אחת! בכל החנות וגם במחסנים. מה נסגר איתכם??? נעליים באות בזוג. הלו... כנראה שמהירות היתר הזאת של זארה מתחילה לתת את אותותיה, ולא לטובה. בקיצור, המסע בקניון היה די מלחיץ ולא ממש פורה. מה בסך הכל הבת-אדם רוצה, ללכת לקניון ולבזבז את הכסף שהרוויחה בזיעת אפה. אז למה, חברות אופנה יקרות ומוכרים יקרים, אתם לא נותנים לה לעשות את זה??
ועוד כמה עניינים לפני סיום:1. סוף סוף, הסדרה האמריקאית שכה חיכיתי לה מגיעה למרקעינו. כבר התחלתי לברר על אמצעים פיראטיים להשגת העונה הראשונה שכבר שודרה בארה"ב, אבל השבוע התגלה לי שאין צורך להתאמץ. הסדרה האמריקאית Gossip Girl תתחיל להיות משודרת החל משבוע הבא בהוט, תחת השם העברי ההזוי "אחת שיודעת". לפי מה שהבנתי זאת גירסה עכשווית וטיינאיג'רית של סקס והעיר הגדולה. מדובר על חבורת בני נוער ריצ'י ריצ'יים באפר איסט סייד בניו יורק ומעלליהם. מה שאני מצפה לו בעיקר בסדרה זה הרבה אופנה מעניינת ונקווה שזה יענה על ציפיותיי. אז רשמו לעצמכם בלו"ז - יום רביעי ב-22:00 באקסטרא הוט (למי שאין הוט, השיגו במהרה חברים שיקליטו לכם...).
* Gossip Girl - עוד יום שופינג מהנה בניו יורק עם כרטיס האשראי של אבא...2. יש סיכוי לשלום במזרח התיכון!! אני יודעת שבימינו, ובייחוד בימים האחרונים זה נשמע נאיבי, פשטני וילדותי להגיד את זה, אבל אחרי שגיליתי את הבלוג החמוד Confashions (אחלה שם!!) של בחורה מכווית מסתבר שלנו ולשכנינו יש תחומי עניין משותפים. אתם מוזמנים לגלוש ולהינות..
3. עוד אתר מעניין שגיליתי הוא Wear Palettes. הם לוקחים שם תמונות מה-Sartorialist ומפרקים את האאוטפיט של כל מצולם לגוונים שממנו הוא מורכב. מומלץ למאותגרים בנושא התאמת צבעים וגם למי שרוצה לשאוב השראה.
סופ"ש נעים!
3/1/08
אני מאוהבת!
זה בדיוק מה שאני מחפשת, אם כי העקב עלול להיות מעט בעייתי. להזכירכם אני מבלה את רוב זמני כעת באוניברסיטת חיפה (שיק!!) ומי שקצת מכיר יודע שלפעמים הגעה משיעור לשיעור היא מסע כומתה רציני הכולל עליות, ירידות ומדרגות רבות. ואני לא קארי בראדשו, אינני רגילה לקפץ על עקבי סטילטו בגובה 12 ס"מ ולחרוש את מנהטן בנעליים כאלה בלי למרר בבכי. בכל מקרה, יש הרי ניין ווסט בארץ אז אפשר לבדוק את עניין הנוחות. באתר piperlime.com ממנו לקחתי את התמונה, הנעליים עולות 90 דולר. לא נורא בכלל. השאלה היא מה יהיה מחירן בחנות של ניין ווסט בגרנד קניון (וכמובן אם אפשר ללכת איתן יותר משעה) - אני מבטיחה לדווח כשאגלה זאת ואני מתכוונת לבדוק בקרוב. לא הייתי בקניון כבר יותר משבוע (ולא עשיתי שופינג משום סוג שהוא לפחות 14 יום!!) ואני מתחילה להרגיש כמו נרקומן בקריז.. אתם הרי יודעים איך זה ייגמר - התאפקות ארוכה ואז "נפילה" רצינית בקניון בכל החנויות האהובות עלי וחלוקה לתשלומים שאצטרך לשלם עד שהילדים שלי (שאינם קיימים עדין) יגיעו לגיל צבא. אבל אני לא יכולה להתאפק ומקווה לרכוש נעליים כאלה עוד לפני סוף החורף ולשלב אותן עם גרביונים מעניינים וחצאית או שמלה.
ועוד עניין, אתם זוכרים את הפוסט שלי על bleubird? ובכן, הקוראת אדווה הביאה לתשומת ליבי אתר נוסף שמוכר בגדי וינטג' דרך e-bay, אתר מגניב לא פחות, שנקרא Thriftwares. לדבריהם הם מחזיקים בגדי וינטג' בעיקר משנות ה-60 עד ה-80 ויש להם חיבה מיוחדת לבגדים בסגנון: מוד, היפי, בוהמייני, רוקרי של שנות ה-80 וניו וייב (ברשימה הזו הם כללו בערך את כל מה שחזר וחוזר לאופנה בתקופה זו...). להלן שתי דוגמאות של דברים נחמדים מהאתר:
קודם כל שמלה משובצת חמדמדה להפליא:
וגם טוניקת פייזלי משובחת (תלך טוב עם סנדלי הניין ווסט שאני מזילה עליהם ריר + סקיני):
כמו כן, אדוה הפנתה את תשומת לבי (תודה!) לכך שבלתי אפשרי להגיב בבלוג. כמובן שחיש קל שיניתי את ההגדרות ועכשיו ניתן להגיב ואתם חופשיים לכתוב מה שעולה על רוחכם. רק בבקשה בלי גסויות - אני יודעת שאופנה זה דבר מאוד אמוציונלי אבל נסו להשתלט על עצמכם...
שבוע טוב ובריא!