מבזק סלבס קצר

תראו מי כבר הניחה את ידיה על קולקציית קיץ 09 של Balmain. יפה לה! (ויתרתי לכם ולי על נעלי השפיץ. שרה ג'סיקה, למה??, למה נעלי שפיץ??!!)

ותראו מי נענתה להצעותי והחליטה סוף סוף להצטייד במשקפי שמש (הפפראצי, הפפראצי...). אמנם לא שחורים כמו של אמא, אבל גם זה משהו.

ולסיום סקופ - גם אשלי אולסן קונה ב"Mango" (או לפחות מגיעה להשקות שלהם). אגב, נראה לכם "מנגו" מה שהיא לובשת?

Read More

Shake your tail-feather

בכיוון השעון, התמונות מ-childhoodflames, asos, topshop, fashiontoast
mango, צמיד במרכז: shopbop.

הנוצות האופנתיות מעופפות ומרקדות סביבנו כבר כמה חודשים טובים (ואם מתחילים לספור מאז שמלת הנוצות שעיצב גוטייה עבור דנה אינטרנשיונל לארווויזיון מדובר בהרבה יותר זמן מזה), אבל נראה שלאחרונה הן הגיעו לשיא. איפה לא מוצאים אותן? במכפלות של חצאיות ושמלות, על השיער בווריאציות שונות, בסיכות, בתיקים ובנעליים. משום מה זה שולח אותי היישר לציורי הרוקוקו בהם הנשים עוטות כובעים מעוטרים בנוצות או מחזיקות מניפות עשויות נוצות שונות. מן הנוצות עולה ניחוח של נהנתנות ואקסטרווגנטיות (זה לפחות מה שאני מריחה, אם הנוצות נקיות, כמובן) וזה נראה לא הכי מתאים על רקע המצב הכלכלי. נסי לחזור הביתה ממסע שופינג ולומר לבן זוגך: "מאמי,
מ-מ-ש, אבל מ-מ-ש הייתי חייבת את שמלת הנוצות הזאת שעלתה 800 ש"ח". וגם מי שאין לה בן זוג או שלא חייבת לו דין וחשבון (פמיניסטיות, אל תאכלו אותי) תתקשה אולי להצדיק בפני עצמה את הרכישה. לאיפה בדיוק תלבשי את זה? זה גורם לי לחשוב על כך שאם אסתובב בחיפה עטויה בפריט לבוש מעוטר נוצות עיני האנשים בוודאי תצאנה מחוריהן. הרי חיפה ואקסטרווגנטיות זה סוג של ניגוד, לא? בכל מקרה, לא אכחיש את הערך האסתטי שבנוצות ואת העובדה שהן מושכות כל girly girl חובבת ציוצים כמוני. וכמו כל דבר, לא צריך להתפרע ואפשר להשתמש בנוצות במשורה. סיכה לבגד היא פתרון חביב ביותר וסולידי, וגם עיטור נוצתי לשיער (מי שנמשכת למראה ההיפי משהו, סרט עם נוצות "עומדות" כמו של Rumi זה הכיוון..) מאפשר הכנסת נוצות באופן מינורי לתלבושת. לצערי טרם נתקלתי בעיטור מעניין וראוי בסביבתי הקרובה. ואולי הנוצות כבר תתעופפנה להן הלאה עד שזה יקרה..

התמונות לקוחות מ-karlascloset, urbanoutfitters, net-a-porter.

(השמלה האפורה היא שמלה של "ברברי" מהקיץ שעבר).

Read More

היום יום שישי

!It's Friday

האמת שזה יום שישי די מיוחד ("Black Friday"), אבל מאחר ואנחנו בארץ נתייחס לזה כאל כל יום שישי אחר, מה שאומר - תמונות! היום היה יום חורפי משהו, עם טמפרטורות נמוכות (יחסית לשאר השבוע) וגשם, ודי שמחתי מכך משום שסוף סוף פתחתי את הארון לרווחה וריעננתי את זכרוני לגבי מלתחת החורף שלי ובעיקר לגבי כל מעילים היקרים לליבי ששוכבים כבר חודשים רבים כאבן שאין לה הופכין. הסתיו בארץ הוא עונה קצרצרה, ופחות מרשימה מסתווים במקומות אחרים בעולם (ראו ערך השלכת האדומה במסצ'וסטס - מרהיב!), אבל גם מהצבעים ומהעלים הצהבהבים הפזורים פה ושם באיזורי הצלחתי לקבל השראה. שום דבר באאוטפיט שהרכבתי איננו חדש, ואני חייבת לציין שלעבור על הפריטים בארון לקראת עונה חדשה זה דבר מרגש ומשמח וכמוהו כמסע שופינג. באמת! נסו והיווכחו בעצמכם...

כמו בימי שישי אחרים, אריאלה ואני השתעשענו עם המצלמה, והפעם גם עם העלים שמסביב. נראה לי שלא העפתי עלים באוויר מאז גיל שלוש בערך (note to self: לא מזיק לעשות דברים שטותיים מדי פעם) ונורא הסתקרנו איך זה יצטלם. גילינו די מהר את העיקרון והבנו גם שהמריחות תהיינה בלתי נמנעות, אבל זה היה משעשע ביותר. ובדיוק ברגע שסיימנו התחיל לרדת מבול... שיהיה סוף שבוע נפלא!

טרנץ'- Zara, חולצה פרחונית- Mango2, חצאית פליסה- יד שנייה (כן כן, יש לי גם בגדי יד שנייה במלתחה! שניים או שלושה אבל יש...), גרביונים בצבע חרדל- American Apparel, נעליים- Nine West.

Read More

על גג העולם

Top of the world



טוב, אולי לא ממש.. :) אני בסך הכל עומדת במרפסת גבוהה, אבל אתם חייבים להודות שקו הרקיע החיפאי מרשים ביותר מנקודה זו. פלוס אתם זוכים להצצה קטנה בכירסום ההולך וגדל בהר הכרמל לצורך בניית "מנהרות הכרמל". מאחר ואני לא יונה יהב (ראש עירנו), לא ארחיב לגבי העיר המנומנמת והמקסימה שאני חיה בה ונעבור חיש קל לענייני הבגדים. היום אני לובשת מעיל רוח קליל בצבע האהוב עלי - אפור (אפור זה לא ממש צבע, הא?). אני חייבת לציין שאת הפריט הזה לא אני בחרתי, שזה דבר די מדהים, אלא קיבלתי מאבי. לרוב, כשאבא שלי יוצא את גבולות המדינה הוא מקבל ממני רשימת קניות מפורטת, מגובה בתמונות, בכדי למנוע בלבולים וטעויות ועל מנת להקל עליו. אני שולחת אותו בדרך כלל
ל-H&M והוא כבר די מתורגל: מוצא חלק מהדברים, חלק לא, ולעיתים מאלתר (בעזרת צוות החנות?). בתור חולת שליטה, בייחוד בכל הנוגע לבגדים, קטע האילתורים מעט מטריד, אבל לפעמים יש לו הברקות. והמעיל הזה הינו הברקה שלקח גם לי זמן לעלות עליה. הסיבה העיקרית לדיליי שלי היא שקיבלתי את המעיל בחודש מאי האחרון, כשהשרבים כאן כבר השתוללו, ולא היה לי ממש מה לעשות איתו חוץ מלגנוז בארון (אפילו לא תליתי אותו על קולב - רעת לב שכמותי...). חוץ מזה שהוא מסוג הפריטים שלא ממש מרשימים במבט ראשון, וכשהם זרוקים להם סתם כך ולא מונחים על הגוף הם נראים כמו בגד סתמי וחסר צורה.



לפני כחודשיים החלטתי לבדוק אותו בזהירות (הוא היה בגדר חייזר שהסתנן למלתחה המוקפדת שלי בדרך בלתי לגאלית ועד שלא הוכחה תרומתו למערכת מקומו עמד בסימן שאלה). גיליתי שיש לו כל מיני רצועות, לולאות, תיקתקים ושרוכים, ושאפשר לעצב אותו בכל מיני צורות - נחמד. כמו כן, יש לו צווארון מעניין, שממולא בכובע (פרקטי!), דבר המעניק לו נפח וגורם לו לעמוד יפה בזכות עצמו. האסימון נפל סופית כאשר נתקלתי במהלך שיטוטי ברשת בתמונה של ג'ובאנה בטאליה (Giovanna Battaglia) עטויה באותו מעיל. מפרט התלבושת לצד תמונתה אישר שמדובר במעיל מ-H&M, בדיוק אותו מעיל כמו זה ששוכב אצלי בארון. והרי מה שטוב לעורכת האופנה של L'uomo Vogue (ווג האיטלקי לגברים), בהחלט טוב גם לי... לבסוף, גם ירידת הטמפרטורות עשתה את שלה, והנה, אני משתמשת בו.

מעיל- H&M, חגורה- Zara, מגפונים- Mango.

סוף טוב הכל טוב!
ושיהיה לילה מעולה!

Read More

אחת שיודעת*

* מי לעזאזל הקריץ את התרגום הזה??

כבר דובר רבות על כך שהסדרה האמריקאית "Gossip Girl", אשר מביאה לנו בכל פרק 45 דקות של יחסי ותככי בני הנעורים הריצ'י ריצ'יים מהאפר איסט סייד בניו-יורק, תפסה את מקומה של "Sex and the City", מנוחתה עדן, כאייקון סטייל טלוויזיוני וכקובעת טרנדים. הטרנדים הללו באים לידי ביטוי בעיקר בהלבשה ובסטיילינג של שתי הגיבורות המרכזיות: סרינה ואן דר וודסן ובלייר וולדורף.

סרינה יוצרת ווריאציה נונשלנטית וזרוקה לתלבושת האחידה, אשר כוללת בדרך כלל חצאית סקוטית קצרצרה, עניבה משוחררת ומגפיים גבוהים. כל המראה נועד לשדר ש"לפני 10 דקות בדיוק קמתי מהמיטה, זרקתי על עצמי את מדי בית הספר, הספקתי לתת נגיסה קטנטנה בבליני ולקחת שלוק מהמימוזה והגעתי לכאן בסערה לפני שניה. השיער שלי עוד מתנפנף ברוח." בלייר לעומתה מגיעה לבית הספר בלוק שמעיד עליה שבילתה לפחות שעה מול המראה, עם שיער מסודר בקפידה וקשת שהינה סימן ההיכר שלה והטרנד הכי בולט שהכתיבה הסדרה ושכבש את הצופות. עוד סימן היכר של בלייר הוא הסרט שהיא קושרת מסביב לצווארון החולצה ומהדקת בסיכה. הסרט השתדרג בעונה השנייה למעין עניבה קצרה ושמנה, גם היא מהודקת בסיכה.

המלבישים והסטייליסטים מעבירים, ללא ספק, את הניגודים בין הדמויות באופן הלבשתן, ולשתי החברות הכי טובות, הבלונדה והברונטית, שהינן לפרקים גם האויבות הכי גדולות (כולל קרב בנות משעשע בעונה 2), יש סגנון שונה מאוד. בלייר השתלטנית והקונטרול פריקית מאופיינת במראה מכופתר, מוקפד ועתיר דיטיילים ובעל קריצות רטרו ואילו סרינה ה"זורמת" והמתוסבכת לובשת הרבה בדים מבריקים, חולצות ושמלות עם מחשופים עמוקים עד עמוקים מאוד וכל מה שהינו צמוד צמוד וסקסי.

מלבד ההלבשה וההנעלה המשובחות האקססוריז והתכשיטים מדהימים (בייחוד של סרינה וגם של ג'ני "Little J") ואין ספק שמדובר בממתק טלוויזיוני מהבחינה הויזואלית שגם עלילתו חביבה. כרגע העונה השניה נמצאת בעיצומה בארה"ב ולמי שיכול להניח את ידיו על הפרקים (זה לא קשה במיוחד), אני ממליצה בחום.

XOXO

Read More

I've got the (happy) blues

התחשק לי ללכת היום על מראה כחול משהו. את האאוטפיט הזה הספקתי ללבוש רק פעם אחת בזמן האחרון, בערב שהיה קר יחסית ולמזלי די קריר היום אז היה אפשר לשחזר. אני יודעת שחצאית המשבצות די צפויה בתקופה הנוכחית בה המשובץ תוקף אותנו מכל עבר (תלבשו מהר, לפני שיימאס..) אבל היא לא חדשה ורכשתי אותה כבר לפני יותר משנה בחנות של pepe jeans ביוון. אני לא ממש קונה ב-pepe jeans בארץ (די יקר. כנ"ל ביוון) אבל אתם יודעים איך זה בחו"ל, עושים דברים שלא עושים בארץ. אני מאוד אוהבת חצאיות עם נפח והרבה בד ולכן התאהבתי בה ממבט ראשון. שילבתי את החצאית עם ז'קט הג'ינס הישן והמהוה שלי ועם צעיף פונפונים חמדמד, שבעיקר מטריף את החתול שלי. לסיום, צירפתי לכל הנ"ל את תיק הלכה הכחול שהיה אהוב עלי ביותר בשנה שעברה ושהשתמשתי בו המון. היום כבר תפס אחר את מקומו, אבל הוא עדיין יוצא מהארון להתאווררות פה ושם.

חצאית-pepe jeans, ז'קט ג'ינס ישן ואלמוני, צעיף פונפונים-zara (ישן), תיק-mango (ישן), גרביונים כחולים אטומים- מהסופרפארם, נעליים- neosens.

תודה לאריאלה על הצילומים ועל מסורת ימי השישי שלנו.
שבת שלום וסופ"ש נעים!

Read More

משחק אופנתי

Paper Dolls


התמונה לקוחה מכאן

אני לא יודעת מה איתכם, אבל המשחק ב"בובות נייר" היה הדבר האהוב עלי בילדותי. ובהיותי חובבת אופנה כבר מגיל צעיר, לא הסתפקתי בבובות הנייר המוכנות, אלא הכנתי לי אחת מקרטון, ועיצבתי לה בגדים בעצמי. זה היה סוג של משחק בעיצוב אופנה, רק שלא הסתפקתי בשרטוט וציור הבגדים, אלא גם הוספתי להם לשוניות קטנות על מנת להצמידם לבובה. אני זוכרת שיצרתי לבובה מאות תלבושות (אני לא מגזימה) ולאחרונה חיפשתי אותן בקדחתנות. אני לא מאמינה שזרקתי אותן, אבל אני לא מצליחה למצוא אותן בשום מקום. כמה חבל... מזל שחברתי שני הביאה לידיעתי את המשחק "סוליטר אופנה" (ניתן למצוא ב-Ynet משחקים), המשלב גם את החיבה להלבשת בובות וגם את החיבה לסוליטר. מיותר לציין שאני כבר מכורה קשות... תהנו!

Read More

עולם כמנהגו נוהג

Same old, same old

Edouard Manet, Music in the Tuileries, 1862

Les Jardins des Tuileries (גני הטולרי, פריז, צרפת). התמונה לקוחה מ-jak & jil.

במאה ה-19 צייר מאנה את הבוהמה הפריזאית מבלה, מתחככת בינה לבין עצמה ומאזינה למוזיקה בשעות הפנאי ב-hot spot הפריזאי. הציור חתוך ונותן תחושה של ראייה מקרית של המחזה - הצייר צייר כביכול רגע נתון מבלי לסדר את הסצינה. כעבור כמה וכמה שנים, במאה ה-21 (c. 2007), באותו לוקיישן בדיוק, הברנז'ה של עולם האופנה נלכדת בעדשות מצלמות הפפראצי ואתרי האופנה בדרך ל- או בדרך מ- תצוגות האופנה הנחשקות (אח, מתי אנו נוזמן לבילוי פנאי שכזה ונזכה לכזו מוזיקה לעיניים? ...).

Read More

שמלת פסים

Stripe Dress

בימים האחרונים אני עוסקת בענייני בירוקרטיה עם חברות התקשורת שאני נמנית על קהל לקוחותיהן. אחרי שהבנתי שמחברת הסלולרי שלי אני לא הולכת להיפרד בקרוב (אלא אם כן אני מעוניינת להגיד שלום ל-1000 ש"ח "דמי יציאה"), החלטתי להיכנע ולשדרג את המכשיר באותה חברה, מה שמאריך עוד יותר את משך היותי כבולה לחברה זו. בקיצור, אני רכרוכית וחסרת עמוד שדרה, אבל לפחות יש לי מכשיר סלולרי חדש וחתיך ביותר (בדרך כלל אני ממש לא מתלהבת מגאדג'טים, והתחום הזה לא מעניין אותי כהוא זה, אבל הפעם זה עשה לי את זה). עם חברת הכבלים ה"חמה" שלי, החלטתי דווקא כן ללכת ראש בראש. תוך כדי הקרב הקטן שלי עמה הבנתי כמה החברה הזו ארורה ומסואבת ובסופו של דבר השגתי את מה שרציתי, אבל נראה לי שירדו לי כמה שנים מהחיים תוך כדי התהליך. ועל מנת להיפטר מהאנרגיות השליליות בואו נדבר קצת על אופנה - זה תמיד משמח. שמתי לב שלאחרונה התחלתי להפחית מכמות הדוגמאות (patterns) שבמלתחה שלי (פעם הייתי פריקית פאטרנים רצינית) ועברתי לחבב בעיקר בדים חלקים. אני מוצאת את הבדים המפוספסים כסוג של פשרת ביניים בין דוגמא מטורפת לבין בד חלק, וכתבלין נחמד שמוסיף עניין לתלבושות בלי לעשות הרבה רעש. שילבתי את השמלה המפוספסת עם הז'קט/ווסט עתיר הדיטיילים באיזור הכתפיים והאהוב עלי ביותר. ולסיום סנדלי special edition מהרשת האהובה, שהינם בסגנון סנדלי Burberry הנחשקים עם הניטים (ותודה לאנה שהפנתה את תשומת ליבי לסנדלים הללו בחנות):

ז'קט/ווסט- zara, שמלה- american apparel, נעליים- zara

מאחר וצלמת ימי החול שלי נופשת כעת בחו"ל, נעזרתי הפעם באמא. מחיאות כפיים לאמא שלי, שהיתה צריכה להתמודד עם מצלמה כבדה שהיא לא מכירה, בת תובענית וגם עם טופרי החתול המטורף ציון. תודה אמא!

Read More

משני קצוות הסקאלה

התמונות לקוחות מ-Le blog de Big Beauty

לא מזמן נשאלתי על ידי אחת מקוראות הבלוג האם ישנם בלוגי אופנה של בחורות גדולות, לשם שינוי. אמנם בלוגוספירת האופנה מלאה בבנות אשר, איך לומר, עלולות להתעופף בעת משב רוח בינוני עד עז, אולם, פה ושם ניתן למצוא בלוגים כמו Le blog de Big Beauty ו-Style Klutz (שמכריזה על עצמה כבחורה בעלת קימורים - curvy), אשר מספקים השראה גם למידות שאינן 0. אתם הגולשים, המתבוננים במלתחתי הענפה המוצגת כאן לראווה, בטוחים בוודאי שאין לי בעיה למצוא פריטים שאני חושקת בהם בחנויות. לא אכחיש זאת, ולא אעמיד פני מסכנה, אולם אספר לכם שלא תמיד הדברים היו כך. מאז ומעולם הייתי חובבת אופנה, והתעניינתי בטרנדים ובמגמות אופנתיות (אפילו כשהיה מדובר במגמות שמלכת הכיתה הובילה בכיתה ד'), אך כשהגיע הרגע ליישם את הטרנדים הללו במלתחתי נתקלתי בבעיה קשה. הכל היה תמיד גדול עלי, מכנסיים היה צריך לקצר וגם להצר (רק אלוהים יודע איך התפללתי שאוכל ללבוש מכנסיים בלי התפרים המכוערים משני הצדדים). גם היחס שקיבלתי בחנויות לא עזר, ועד היום, בכל פעם שמוכרת בחנות בגדים פונה אלי בכינוי "מתוקה" או "חמודה" יש לי צביטה קטנה בלב. אני בטוחה שהן קוראות כך למרבית הלקוחות, ושהמילה "חמודה" הפכה למטבע לשון ולעניין שבשגרה, אבל משום מה אצלי זה מתקשר לגישה מתנשאת שמתייחסת אלי כאל הילדה הצנומה והקטנה שנראית צעירה בכמה וכמה (וכמה) שנים מגילה האמיתי. לכן, בהיותי חלק מהקצה ה"רזה" של הסקאלה, אני בהחלט יכולה להבין את הקצה השני, ה"גדול" וה"מלא". הבעיות שלנו הפוכות, אך התסכולים, אני מניחה, הם אותם תסכולים. הדבר המצחיק הוא, שאף על פי שבעולמנו "רזה" הוא כביכול נחשק, בתור בחורה רזה וקטנה מעולם לא הרגשתי זאת. נהפוך הוא. הרבה פעמים קיבלתי את הרושם שזה לא בסדר שאני רזה (אגב, אני לא משקיעה אנרגיות מיוחדות על מנת להיות כזו. כך אני) ומשפטים כמו "תגידי, את לא אוכלת?" שהופנו אלי מפי זרים גמורים היו בעבר עניין שבשגרה. לומר לבחורה שמנמנה: "את בטח טוחנת חמש קופסאות של וופלים ביום" זה לחלוטין לא מקובל ונחשב כעלבון וכחוצפה אולם משום מה זה דווקא כן לגיטימי להטיח עלבונות ב"ילדה הרזה והקטנה". והדבר הכי מתסכל הוא חוסר הכלים (=בגדים במידה מתאימה) להביע את הסגנון והיצירתיות האופנתית. אולי בגלל זה פיתחתי חיבה עזה לאקססוריז ומחלת נעליים חמורה וכרונית: הרי גם אם את קטנה, גדולה או בינונית, תמיד תוכלי למצוא זוג נעליים שיגרום לנפשך לעלוץ. לשמחתי בשנים האחרונות הבעיה כבר לא כל כך קיימת, ואולי זה היה דווקא נחמד אם היו לי קצת פחות פיתויים בחנויות הבגדים, אבל לעולם לא אשכח את חוויות העבר. וחוץ מזה, לאחרונה אני דווקא מנסה למצוא יתרונות ומסתכלת על הדברים בצורה חיובית: הילדה הצנומה והקטנה של פעם פתחה בלוג אופנה. מעז יצא מתוק והכל יכול לקרות...
שיהיה לילה טוב, לבנות כל הגדלים!

Read More

מצב רוח אביבי

Spring Mood



יש לנו כמה עניינים ברומו של עולם לדסקס עליהם, אבל זה יצטרך לחכות קצת. בפוסט הזה החלטתי להתמקד במשב רוח אביבי ויוצא דופן שנושב במלתחתי בשבועות האחרונים. אני פתאום בקטע של צבעים פסטליים, וורוד עתיק, ופרחים (??!!). מעניין מאיפה נפלה עלי האווירה הקלילה והרומנטית הזו. דווקא הסגנון שלי עכשיו נמצא בשלבי כיוונון עדין, ואני מתחילה ללכת לכיוון מסוים וברור, אך תוך כדי כך נזרקתי לכיוון הפסטלי הזה. אולי זוהי דרכי לחגוג את סיום התואר שלי באופן רשמי (עבודת הסמינריון האחרונה הוגשה ביום רביעי. הידד!) או שמדובר בהתרסה שלי כנגד המוסכמות הצבעוניות של קולקציות החורף? כך, או כך, זה מה שיצא. מאחר וברגע זה נחות בשלווה בארוני ארבע (או חמש?) חולצות שונות בגוונים דומים של וורוד עתיק החלטתי לעשות פוסט בנושא, שיכלול כמה תלבושות. הרי הן לפניכם:




שמלה-mango, גרביונים-יודפת, נעליים-neosens

אני חושבת שצבע הוורדרד הקרמי הזה הולך היטב עם גווני סגול או חציל, ובדרך כלל אני מסיימת את המראה עם נעליים או מגפיים בצבע חום כהה. גם אפור, שהוא בעיקרון הצבע האהוב עלי, משתלב נהדר עם הוורדרדים.


קרדיגן פתוח-zara, חולצת משי-mango, שרשרת-TNT


חולצה-קאלה, סריג ארוך-חנות בהדר, מגפיים-mag

לסיום, אני חייבת לציין שאני עדיין מזועזעת מהדחתו של צבר מבית "האח הגדול". כן, מעיל הקורדרוי ההזוי שלו הוריד לו כמה נקודות אופנתיות (ולא, אני לא מאמינה שזו האופנה בבנימינה) אבל הוא היה אחת הדמויות האהובות עלי בתוכנית. מאז ההדחה הזו אני כבר לא ממש צופה בתוכנית ולכן, למרבה הצער, שוב אין לי מה לראות בטלויזיה בין השעות 2:00 ל-3:00 בלילה (ואלו היו, כידוע, השעות בהן צבר אופה עוגות. יאמי...). בווווו...

שיהיה סופ"ש נעים! ותודה רבה לאריאלה על הצילומים..

Read More

"כאילו" שופינג באינטרנט

שני זוגות מבית Michael Kors (לחדי הזיכרון שביניכם הזוג הימני אמור לעשות דה ז'ה וו). להשיג ב-shopbop.com

שמתם לב שהמון אנשים נוסעים לארה"ב?? טוב, אולי זה רק בסביבתי הקרובה... כמה וכמה אנשים שאני מכירה כבר נסעו / נוסעים בקרוב אל ארצו של הדוד סם, ואח-שלו אובמה. וזה כמובן מעלה את האופציה של הבאת מתנות, או יותר נכון מתן שירותי בלדרות אופנה מארה"ב לארץ. יש לי כרגע אפשרות להזמין פריטים מכל online store אמריקאית שאבחר, לשלוח אותם לאחד הבתים בהם משתכנים חברי, והם יעשו ג'סטה וישימו במזוודה, דבר שיחסוך לי דמי משלוח כבדים, וגם, כפי שציינתי קודם, יפתח לי הרבה אלטרנטיבות להזמנה. אז מה כדאי להזמין? איזו התלבטות... דבר ראשון שעלה במוחי: להזמין מאמריקן אפרל במחירים נורמליים (שזה אומר חצי מהמחיר בו הפריטים נמכרים בארץ). אבל הרי יש כאן אמריקן אפרל כך שזה די מבטל את רעיון ה"להזמין משהו שאין בארץ", וכמה אני כבר קונה מהם... נקסט! מחשבה שנייה וקורצת ביותר היא הזמנה מ-forever21. אין לי שום בעיה להעמיס סל של שטויות ואקססוריז מהרשת, כפי שכבר רציתי לעשות בעבר. העניין עם הרשת הזו הוא האיכות הבעייתית של הפריטים. כשהייתי בארה"ב יצא לי להיות בחנויות הרשת וגם להזמין באינטרנט. יש שם בהחלט מציאות אך הן מתחבאות בתוך הררי ג'אנק וצריך לבדוק טוב טוב את הפריטים. אם הייתי גרה בארה"ב הייתי יכולה להזמין בוכטה של דברים, ומה שלא נראה טוב ב"לייב" לשלוח בחזרה ולהחליף (מדיניות החזרת פריטים אמריקאית נוחה ביותר). מאחר ובמקרה הנדון לא אוכל לבחון את טיב הפריטים והתאמתם לרצוני, כנראה שנוותר על זה. ואולי אמצא משהו חמוד ב-urban outfitters? יש להם גם אקססוריז מקסימים, אבל ברשת הזאת אפשר להגיע מהר מאוד ל-100 דולר. אפילו עם שני פריטים בלבד... טוב, אם כבר הגענו למאה דולר בכזאת קלות למה שלא נעלה את ההימור ונקנה משהו ממש שווה ב-Net A Porter או ב-Shopbop. הממ... מגפי לכה של מייקל קורס עם שריכה ואבזמים או מגפוני לכה עם ריץ' רץ'. הייתי שמחה להיות הבעלים של אחד הזוגות האלה, אך אין מצב שאוציא כזה סכום על נעליים מבלי למדוד אותן. אז גם על זה נוותר... בסופו של דבר, אחרי מסע השופינג המנטאלי המפרך הזה, שבו עברנו מרשתות עממיות ו"פושטיות" בקלילות אל פריטי מעצבים, סל הקניות נותר ריק. לא יודעת מה איתכם, אבל אני כבר התעייפתי, ובסופו של דבר, את הקניות הרציניות שלי אעשה בארץ, בתוך החנויות, עם שימוש בתאי המדידה, מישוש הבדים ונסיונות הדיפה של המוכרים - החוויה השלמה כולל הכל...

Read More

היום ב"ישראל היום"

כפולת עמודים מתוך העיתון "ישראל היום"

התעוררתי בהתרגשות הבוקר כי ידעתי שכתבת בלוגריסטי האופנה אמורה להתפרסם היום. הוזמנתי כבר לפני יותר מחודש להשתתף בכתבה, שבה לקחו חלק עוד חמישה בלוגריסטים אחרים, כולם או רובם בטח מוכרים לכם מה-blog roll שלי או מהתגובות כאן: מורן יוסף, ריטה, ספי, אנה ונמרוד אביגאל. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המצוינת עלינו ועל תחביבנו / משלח ידינו ב"ישראל היום". אפשר לקרוא את המהדורה היומית גם באתר של העיתון. הצילומים התקיימו ביום שלישי שעבר בנמל ת"א ולמרבה הצער זה היה יום חם עד חם מאוד, כך שלא יכולנו לחשוף את מלתחות החורף המפוארות שלנו (נו טוב, את זה נעשה בחודשים הבאים בבלוגים). ומה אני לבשתי לצילומים:

הצילומים באדיבות מאור מצוות "ישראל היום".

ז'קט- Topshop, חולצה- Zara, חצאית וחגורה- Mango2, נעליים- Nine West, תיק- מאמא.

לסיום, מגיעה תודה ענקית לחגית רון רבינוביץ' העיתונאית, ללירון אלמוג הצלמת ולמאור אומזגין שארגן וקימבץ את כל ההפקה הזו. נראה לי שיצאה כתבה מקסימה, וכל הכבוד על הרעיון וההפקה.

ועכשיו, אני נוסעת לת"א... יום טוב!

Read More

על מראה ה-yeti ועל טרנדים בכלל

The "Yeti" look and trends in general

גלאי הטרנדים שלי זיהה את הטרנד ה"שעיר" לחורף זה כבר לפני כמה חודשים, ואני לא מתכוונת לשיערות ברגליים, למרות שזוהי גם אופנה שאנשים מסוימים מטפחים בחודשי החורף הקרירים... אחרי שראיתי את הדוגמניות מטופפות על מסלולי התצוגות מכוסות בהררי פרוות פלאפיות (וסינטתיות, אני מקווה), בנוסח איש השלג האגדי, ידעתי מייד שאני הולכת לאמץ את העניין, וזאת מכיוון שאני אוהבת שכפצ"ים בכלל, ושכפצ"ים שעירים ופרוותיים בפרט. ובעניין טרנדים - אני מקפידה להיות מעודכנת, כפי שאתם בטח יודעים, אבל אני בוחרת לעצמי מה שיעבוד בשבילי מתוך כל המגוון המוצע לפני. ניקח לדוגמה את הסקיני ג'ינס שפרץ כטרנד לפני כמה שנים ואומץ בחום אל מלתחתי, וזאת משום שהוא היה אופנתי אך בעיקר התאים לי. וגם בשנה האחרונה, לאחר הכרזות חוזרות ונשנות מטעם מגזיני אופנה שונים ש"הסקיני מת", לא אזרוק אותו בבושת פנים או אפסיק ללבוש אותו. דוגמה נוספת היא שמלות מקסי שהיו טרנדיות מאוד בקיץ האחרון, אולם לא התפתיתי להשיג לעצמי אפילו אחת כזו. כן, זה נורא אופנתי, אבל נראה לי שמי שמגרדת את ה-1.60 מ' מלמטה נראית בשמלה ארוכה די גוצה. אז החלטתי לוותר. או למשל טרנד הסרטים בשיער נוסח "בלייר וולדורף" מ"גוסיפ גירל" - מקסים ומתוק ביותר, אבל ברור לי שאם אשים קשת כזו בשערי אוטומטית יפנו אלי במשפטים כמו "ילדה, מה השעה?" או שנהג האוטובוס יציע לי כרטיסיית נוער (מזל שיש לי רכב). אז גם על זה ויתרתי, כפי שבטח הבנתם. יש טרנדים שאני עדיין "על הגדר" לגביהם וצריכה לבדוק את העניין: למשל, מגפיים מעל הברך

(over the knee boots), שאמורים לכבוש אותנו בסערה החורף. אף פעם לא נעלתי כאלה, ובמחשבה ראשונה אני לא כל כך בטוחה שזה יתאים לי. שוב, עניין הגובה - אני חוששת שמגפיים כאלה "ייקצרו" אותי וזה דבר שאני שואפת להימנע ממנו. אם אתקל בזוג שיש לו עקב נאה אנסה את העניין, אבל לא בכל מחיר. בהקשר זה אני חושבת ש"קורבן אופנה" זה לא מישהו מעודכן אשר שואף ללבוש דברים טרנדיים, אלא מי שלובש פריטים טרנדיים בכל מחיר, גם אם זה גורם לו להיראות רע. למרבה המזל, בכל עונה יש מבחר גדול ביותר של טרנדים שונים, אז אפשר, כמו מתוך שדה פרחים ענקי, לקטוף את אלה שבאמת הולמים אותך, ואת היתר להשאיר לאחרים. ומי שקוטף בחוכמה, יוכל אף להינות מפריטים שהם "רב-שנתיים", אם נמשיך במטאפורת הצמחייה, או "על-עונתיים", מסוג הטרנדים האלה שיחזיקו מעמד גם בעוד שנה או שנתיים. ובחזרה לטרנד ה"שעיר", מי שמעוניין לראות איך זה נראה על מסלולי התצוגות יכול להתרשם: (אני כמובן לא אשלב את השכפ"צ השעיר עם שמלת מקסי...)

מימין: Etro, Dolce & Gabbana, Just Cavalli. התמונות מ-Style.com

Read More

המלאכות הנעלמות חוזרות

אני מרגישה שקיבלתי אתמול אוצר של ממש. אמא שלי החליטה לעשות שינוי וסדר בתמונות שתלויות בבית הורי ומאיזו שהיא סיבה הגובלן המדהים שסבתי ז"ל יצרה לפני שנים רבות "נשאר מחוץ לתמונה". כבר הרבה זמן שאני זוממת על היצירה המופלאה הזו אבל לא האמנתי שהיא תגיע לידי כל כך מהר. בינתיים מלאכת היד היפהפייה ממתינה על הרצפה עד שיתבצע קידוח בקיר (בעיקרון אני יכולה לדפוק מסמר רגיל אבל יש לי חתול מופרע ביותר שמגיע לכל פינה אז על כל צרה שלא תבוא..). היצירה הזאת גרמה לי לחשוב על גובלנים: למי שלא יודע, גובלן הוא שטיח קיר ארוג בטכניקת שתי וערב. הוא יכול לבוא בכל מיני גדלים, מקטן מאוד ועד ענק, ואריגת גובלנים היתה מאוד פופולרית בארץ בשנות ה-60 וה-70, וכיום, כידוע, כל דבר שהוא "רטרו" הוא מדליק ומגניב, אז נראה לי שגם הגובלנים נכנסו לקטגוריה הזו.
כל נושא מלאכות היד חזר בענק בשנים האחרונות, כטרנד, לתחומי העיצוב בכלל ולא רק אופנה. אני זוכרת שראיתי לפני כמה שנים בתערוכת הבוגרים של בצלאל מנורות קיר מקסימות שהיו אמנם עשויות מחומר פלסטי אך היה להם לוק "ארוג". הטרנד לא פסח גם על תחום העיצוב הגראפי ובוודאי שלא על עיצוב האופנה. ברגע זה, כשאני חושבת על גובלן, הדבר בראשון שעולה לי לראש הוא קולקצית סתיו-חורף 2008-2009 של המעצב Matthew Williamson:


שימו לב לבטנה המדהימה של המעיל. התמונות לקוחות מ-modelcouture


התמונות לקוחות מ-modelcouture

וויליאמסון, שהינו "קולוריסט בנשמה" וחובב הדפסים ידוע ומושבע, רקח לחורף זה קולקצייה צבעונית ומרהיבה עם הדפסי פרחים שנראים כהכלאה בין ארוגים למפוקסלים. זו אחת הקולקציות שהכי אהבתי לחורף הנוכחי. מלבד ההדפסים המרהיבים יצויינו לטובה גם שילובי הצבעים הטעימים כהרגלם, השכפצ"ים והתיקים ההורסים העשויים מעור מבוקע וצבוע ונעלי האוקספורד גבוהות העקב העשויות גם הן בשילוב בדים דמויי שטיח קיר. אין ספק, האקלקטיות המתיו-וויליאמסוניאנית בהתגלמותה. אין כמו ללבוש פריט מהקולקציה הזו ולהרגיש אביב בנשמה כנגד האפרוריות והקרירות החורפית (שטרם פקדה אותנו..).

שבת שלום!

Read More

תעלומת הטוקסידו

ז'קט טוקסידו של H&M. הגרסה הקלאסית

אני מחפשת כבר כמה חודשים ז'קט טוקסידו נשי ונאה, אולם ללא הצלחה. בינתיים לא נתקלתי אפילו באחד כזה. ממה שראיתי, H&M כבר יצרה כמה מהדורות שלו בשנה האחרונה ואני תוהה למה הרשתות האחרות לא עשו זאת בעקבותיה, או שלא בעקבותיה. זה נראה לי פריט די בסיסי ורב שימושי שיכול ללכת טוב עם הרבה דברים אחרים במלתחה ואפשר גם to dress it down וללכת עמו ביום-יום. יש לז'קטי הטוקסידו כמה ווריאציות: הווריאציה הקצרה (cropped) בה הז'קט נחתך בגובה המותן וצורתו משולשת יותר. ווריאציה נוספת היא הטוקסידו ה"מכווץ" (shrunken) עם שרוולי שלושת-רבעי, ושתי שורות כפתורים - ווריאציה זו נפוצה מאוד ב-ebay. והגרסה הקלאסית אשר אהובה עלי, שבה דש הז'קט עשוי ממשי או סאטן (אם טוקסידו אז עד הסוף) והז'קט ארוך יותר מקו המותן. מעניין מתי דרכינו יצטלבו סוף סוף...

מימין לשמאל: ז'קט טוקסידו מכווץ מ-ebay, "טוקסידו דלוקס" של Topshop עם דוגמת תחרה, ז'קט טוקסידו מקטיפה של H&M.

Read More

הקרם דה לה קרם

Creme de la creme

היום החלטתי ללכת על רגוע ובחרתי ללבוש פלטת צבעים מתונה ביותר. יש משהו מרגיע בשקט הזה, אבל כמובן שלא יכולתי לאפשר לבגדים שלי להיות אילמים לחלוטין (הלו, זאת אני!) אז כפי שאתם יכולים לראות, יש ברוב הפריטים שאני לובשת הרבה דיטיילים. האאוטפיט הזה גרם לי לחשוב על שמות של צבעים - איך הייתם קוראים לצבע הז'קט? קרם? בז'? ומה לגבי צבע התיק? באנגלית יש כל כך הרבה מילים לגוונים, לתתי גוונים ולתתי תתי גוונים (ראו ערך מילון הצבעים הזה) וזה מאפשר הבחנה דקה ביותר, לעומת העברית שמתמצתת מאוד את השפע הצבעוני וחבל. אבל זה מה שיש, ועם זה ננצח, ואם הצבעים לא ידברו אז לפחות הכפתורים דמויי הפרחים יעשו זאת, או הצווארון המעוגל, או דוגמת החריצים שעל התיק...

ז'קט- אמה (Emma), תיק- Zara, נעליים- Aldo

שיהיה ערב שקט ורגוע!

Read More

נעליים חדשות

New Shoes


התמונה לקוחה מ-neosens.com

האמת היא שאלה לא בדיוק נעליים חדשות, הן כבר נמצאות בארון יותר מחודש, אבל לא יצא לי כל כך לנעול אותן (בטח שלא בשעות היום) מפאת החום הרב. הן מתאימות לי לכל כך הרבה אאוטפיטים שאני כבר ממש מתרגשת... אני קוראת להן "נעלי הקטקטים שלי" משום שהחרטום שלהן מזכיר קבקבים. הן מצויידות בפלטפורמה built in בתוך החרטום וזה מה שגורם להן להיראות ככה. בכלל, הנעליים האלה מזכירות לי במידת מה את דגמי Chloe הישנים הללו:

הדימיון הוא בעיקר בחרטום ולא בעקב ואלו נעליים שתמיד נראו לי מקסימות ומתקתקות. הן ייראו מעולה בשילוב עם גרביונים חורפיים אטומים. מלבד ענייני הנעליים החשובים, אני קצת עייפה כי על אף שהיום רק יום שלישי, כבר יצא לי להיות בת"א פעמיים השבוע, ולא לצרכי שופינג (אם זה מה שהמוחות המעוותים שלכם חושבים עכשיו...). לביקור בעיר היום התעוררתי מוקדם, ומלבד המטרה שלשמה הגעתי, הוספתי קפיצה קטנה לכיכר המדינה. כן, כן, כיכר המדינה. כן, כן, במשבר כלכלי. ולא, לא, לא קניתי כלום. האמת שזה לא היה ממש קשה כי המחירים אבסורדיים. אבל רציתי לראות מה הולך שם. דיווח מהחזית: כל קולקציית נעלי "בבושקה" של גוצ'י נמצאת בתל אביב, ממש מתחת לאף שלנו ואם מישהו מבין קוראי שורות אלה יכול להרשות לעצמו, תפדל!! חוץ מזה, העיצובים של סטלה מקרטני מעולם לא נראו כל כך טוב כמו על חלונות הראווה התל-אביביים. אין מה לומר, זה ממש לא הופך להיות אזור הקניות החדש שלי, אבל הייתי חייבת לראות מה הולך שם, וסוף סוף סימנתי וי. ועכשיו אני הולכת לאכול פבלובה טעימה ולנוח קצת מול הטלויזיה (בתקווה שלא ידיחו לי את צבר ושפרה). לילה טוב!

Read More

You "GO" Girl

התמונה נסרקה מתוך מגזין "GO" גיליון נובמבר 2008.

היום התפרסמה תמונה שלי במגזין "GO", שצילמה ענבל אביזמר (ע"ע field day) החביבה והמוכשרת עד מאוד. הזכרתי את עניין הצילומים בפוסט ההוא שלי, אבל כפי שציינתי אז לא רציתי להרוס ולפרסם את זה אצלי לפני שזה פורסם בעיתון. בעולם העיתונות הכתובה, הדברים נכתבים ומצולמים הרבה הרבה (הרבה) לפני ירידתם לדפוס, ולכן גם כשאתה יודע שמשהו יתפרסם, אתה צריך להמתין לו בסבלנות. סבלנות ואני זה לא ממש הולך ביחד, ודחיית סיפוקים זה הדבר שבערך הכי קשה לי בעולם (כן כן, אני לא רק נראית בת 12 אני גם מתנהגת ככה), אבל הצלחתי להתאפק הפעם. כמו כן, די ברור למה אני משתמשת באינטרנט כפלטפורמה לביטוי האישי שלי - טווחי הזמן כאן הרבה יותר קצרים. אה, כן, וגם זה חינם, וחופשי, ונגיש מאוד ... כמובן שהצילום שסרקתי מהמגזין עצמו לא משהו, כי מדובר בהמרה של פיקסלים לנקודות דיו והמרתן בחזרה לפיקסלים (=ממבו ג'מבו של גרפיקאים. או אם אשתמש במטאפורה יותר "עממית": זה כמו לחמצן את השיער, לצבוע לשחור ואז לחמצן שוב. פשוט לא הולך!!!). למרבה המזל, דאגתי לצילומי גיבוי משלי, הודות לאריאלה היקרה. להלן התמונות:







אני לובשת כאן את הווסט "שלעולם לא מאכזב" מזארה, גופיה פושטית מתחת, חצאית קפלים שקניתי "בטיול שאחרי הצבא" בארה"ב (מסתבר שכבר לפני 7 שנים הבנתי שכדאי לי להכניס פריט בסיסי ומעולה שכזה למלתחה), תיק מעטפה של אמא שלי (מסתבר שהיא חתיכת אימפריית תיקים, הא?) ולסיום אני נועלת את הגלדיאטורים האהובים.
היכונו להפתעות נוספות..
ערב נעים!

Read More