כבר שבועות שאני זוממת ומתכננת לעשות את הפוסט הזה, ולעמת זו מול זו את שתי פנכות האופנה העיתונאיות של יום רביעי. הדירה שלי כבר נראית כמו "ארכיון העיתונות" מרוב מוספי יום ד' שאני שומרת, בתור תחקיר לפוסט. אבל, כמובן שלא יכולתי להרשות לעצמי להתפנק בקריאת פיסת טקסט שאינה קשורה ללימודים. השבוע ובשבועיים הקרובים, עיקר המאמץ שלי מושקע בסמינריון השני שאני עושה בתולדות האמנות (והשלישי שלי בספירה הכוללת של הסמינריונים). נושא הקורס הוא "הרנסנס הגרמני" ואני החלטתי לכתוב ספציפית על "אפים גדולים באמנות המאה ה-16 בגרמניה ובצפון אירופה". כן כן, אפים, הדבר הזה שתקוע לנו באמצע הפרצוף. ואני חוקרת את הדוגמאות הגרוטסקיות שקיימות בתחום. קחו למשל את הדפס העץ הבא, כדוגמה :
Hans Weiditz, The Physician and his Assistant, woodcut
בקיצור, אני מנסה להתנזר מכל חומר טקסטואלי או ויזואלי שלא עוסק באפים גדולים / ארוכים / יוצאים מגדר הרגיל / מחוטטים / זבי נזלת ושאר ירקות. אבל סוף סוף הגיע יום רביעי והחלטתי להרים את הכפפה שזרקתי לעצמי (ולנגב איתה ת'אף. סתאאאם...). אז ככה, כהקדמה, אציין שאני לא ממש קוראת עיתונים (יומיים) או מתעניינת בחדשות. כל חדשה שאינה עוסקת בגזרת המכנסיים בעונה הבאה או באורך החצאית ה"נכון", מתוייגת אצלי כלא מעניינת כל כך... אינני קונה עיתון ביומיום, וכמו כן, להורים שלי יש מנוי על "ידיעות אחרונות", ככה שאם ממש בוער לי לקרוא עיתון אני יכולה לקפוץ אליהם. לאחרונה, שמתי לב שדווקא בימי רביעי אני מקפידה לקנות במכולת "מעריב", וזאת בגלל המוסף "סגנון" שהתחבב עלי מאוד. אז לקחתי מההורים את "זמנים מודרניים", עברתי בדקדקנות על שני המוספים, ולהלן ההשוואה המלאה:
* קודם כל, פורמט: 37 על 26 ס"מ (בקירוב) של "זמנים" מול 30 על 21 סנטימטרים של "סגנון". על פניו, זמנים יותר גדול ומרשים אבל, הגודל לא קובע! כלומר, רצוי שיהיה גודל אבל הביצועים צריכים להיות בהתאם, וכאן, זמנים קצת בבעיה... והדברים יכולים גם לעבוד בכיוון ההפוך - סגנון יותר קטן, אינטימי ונגיש בגודלו. יש לציין כאן גם שהפורמט של זמנים יותר גדול אך המוסף עצמו דק ביותר ונגמר לך נורא נורא מהר. לעומתו, סגנון יותר עב כרס ממנו ומעסיק אותי יותר זמן.* שנית, הנייר: אבוי לי, כבר שכחתי מאז לימודי העיצוב את השמות והזיהויים של סוגי הנייר השונים: נטול עץ / עיתון / כרומו וכו' וכו' אז אולי המינוח שלי לא יהיה כל כך מקצועי. על כל פנים, זמנים "מתהדר" בנייר עיתון רגיל, למיטב הבחנתי, כזה שמלכך את האצבעות ומבאס את התמונות שמודפסות עליו. סגנון אינו מלכלך והדפים שלו חלקים ונעימים.
* על השער: השבוע, בסגנון, מככבת עינת ארליך - בחורה שיקית ללא עוררין. בזמנים מודרנים יש תמונה תמוהה שנראית כמו צילום אילוסטרציה מאימג' בנק (וזה לא צילום כזה, בדקתי) של טינאייג'רית עם גופייה כעורה ואקססוריז מיושנים, רכובה על סוס (אין מה לעשות, סלבריטאית על השער מעניינת ומוכרת יותר עיתונים מאשר נערה אלמונית).
כפולת עמודים של "זמנים מודרניים"
* מה בפנים: בזמנים, כתבת השער היא על תופעת רכישת בוק כמתנת בת מצווה למתבגרת המצויה (??), כתבה נוספת על תחביבים ועיסוקים של גברים בשעות הפנאי. אצל המתחרים בסגנון, כתבת השער עוסקת בעינת ארליך המרקדת לתוך שנות ה-40 שלה, כתבה נוספת על עשרת הביליונרים המנהלים את תעשיית האופנה העולמית (מעניין!) וכתבה על המעצב פרופ' עזרי טרזי.
* הפקת אופנה: בזמנים, "לבושים לפרום (Prom)" - כוכבי 'היי סקול מיוזיקל' הישראליים לבושים במיטב המחלצות לנשף סיום הלימודים. לטעמי, השמלות של הבנות צפויות ביותר ומשעממות. מלבד ה-Corsage היפהפה שכל אחת עונדת על היד (לדעתי זה טרנד שצריך להשתמש בו יותר!) אין פה שום דבר שתפס את העין שלי... בסגנון, מצאתי את הפקת "לפרטי פריטים" על האקססוריז הלוהטים של הקיץ. האמת, יש כאן קצת פיספוס, התמונות עמוסות מדי לטעמי וקצת רועשות, והאקססוריז שנבחרו לא משתלבים הכי יפה וממש לא "טעימים לי" (מלבד החגורה הסגולה הפרחונית המקסימה של מיו מיו שמככבת גם בשער של "לאישה"!) - יש לכם, חברים יקרים ממעריב, מה ללמוד. נסו עלעול קצר בכתבות האקססוריז של "הארפרס בזאר".
כפולה של "סגנון"
*מדורים קבועים: בזמנים מודרניים מדור חביב שנקרא "היו זמנים באופנה", הכולל תמונות אופנה רטרו מלפני עשרים, שלושים או ארבעים שנה. מגניב לחלוטין. "ברכה בודקת", לעומת זאת הוא מדור צרכנות קצת מיושן לטעמי. כמו כן, קוראי זמנים יכולים להינות מטור ייעוץ שבועי של ורדה רזיאל ז'קונט (תזרקי אותו!!!), טור "שאנטי באנטי" של טל נחשון וכמובן כפולת עמודים של אוכל בניצוחה של קרין גורן. בסגנון תמצאו את משטרת האופנה הקטלנית (לעיתים הוא ממש מגזים, לא מתה על הסגנון הזה) של "חיננית" / חן אבני, טור של נילי לנדסמן שהשבוע מכסחת את הסרט "סקס והעיר" ואת הסידרה בכלל. בסגנון יש גם, כמובן, מדור אוכל וכמו כן, טור גברי חביב ביותר של יוני גולן, "נגד כיוון הזיפים", שתמיד מצליח להוציא ממני כמה חיוכים.
*מדורים קבועים: בזמנים מודרניים מדור חביב שנקרא "היו זמנים באופנה", הכולל תמונות אופנה רטרו מלפני עשרים, שלושים או ארבעים שנה. מגניב לחלוטין. "ברכה בודקת", לעומת זאת הוא מדור צרכנות קצת מיושן לטעמי. כמו כן, קוראי זמנים יכולים להינות מטור ייעוץ שבועי של ורדה רזיאל ז'קונט (תזרקי אותו!!!), טור "שאנטי באנטי" של טל נחשון וכמובן כפולת עמודים של אוכל בניצוחה של קרין גורן. בסגנון תמצאו את משטרת האופנה הקטלנית (לעיתים הוא ממש מגזים, לא מתה על הסגנון הזה) של "חיננית" / חן אבני, טור של נילי לנדסמן שהשבוע מכסחת את הסרט "סקס והעיר" ואת הסידרה בכלל. בסגנון יש גם, כמובן, מדור אוכל וכמו כן, טור גברי חביב ביותר של יוני גולן, "נגד כיוון הזיפים", שתמיד מצליח להוציא ממני כמה חיוכים.
לסיכום, הדו קרב המאולתר הזה הסתיים, לטעמי, בנצחון (אם כי לא מוחץ) ל"סגנון" של מעריב. ללא ספק שני המועמדים אינם מגזיני אופנה והם אמורים להיות מגזיני לייף סטייל, שהאופנה בהם היא החלק בעל המשקל הגדול ביותר. בזמנים מודרניים העניין הזה קצת מתמסמס והניסיון "להגיע אל כולם" (גברים נשים וטף) מחליש בעיני את המוסף. סגנון, לעומתו, מרגיש לי יותר מלוטש, שיקי, ומתוחכם וגם נעים לי יותר לקריאה. לסיכום, ידו של סגנון על העליונה, אם כי שני המועמדים יכולים לתת גז וללטש את עצמם עוד יותר, בשביל שבימי רביעי תהיה לי דילמה עוד יותר גדולה מה לקרוא...
לילה טוב!
