אילוצ'קה, החנות שלך ממש ממוצ'קה... (התמונה לקוחה מ-Iluchka.com)
על אף העומס המטורף שאני נמצאת בו כעת הצלחתי למצוא במקרה חור בלו"ז שאפשר לי קפיצה לת"א. התחלתי את הביקור במתחם גן החשמל, המאגד באיזור אחד קטן מבחר חנויות של מעצבים ישראלים. אני מתה לפרגן למעצבים ישראליים. באמת. ובתור ישראלית פטריוטית גאה (כן, יש כאלה) הייתי שמחה מאוד שהארון שלי יהיה מלא במותגים ישראליים במקום בזארה ומנגו. אבל מה לעשות שהם עושים לי את החיים קצת קשים... (וגם, לפי מה שידוע לי, החיים שלהם לא קלים, ולהיות מעצב אופנה בארץ זה לא דבר לא פשוט בכלל). בכל מקרה, עברתי כמה חנויות מעצבים חביבות ואז הגעתי לאילוצ'קה (לבונטין 19). אילוצ'קה המפורסמת, שאין החודש אדם אחד שכותב על אופנה, שלא הזכיר את שמה. ביום ביקורי בחנות נראה לי שאילוצ'קה (אילנה ברונשטיין) היתה בכלל בספרד, בתערוכת ברד אנד באטר. בזמן שהיא ייצגה אותנו בכבוד, אני ריחרחתי בכל פינה בחנות המהממת והחמדמדה שלה, ניסיתי בערך כל פריט אפשרי ותיזזתי את המוכרת החביבה (שהיא אגב הדוגמנית שמציגה את הקולקציה באתר [או מישהי ממש דומה לה]. מגניב, לגמרי עיצוב טוטאלי...) החנות היתה כל מה שציפיתי ממנה, ואף יותר, והבגדים מקסימים ומעניינים. למרבה הצער, אף פריט לא התאים לי בול, ומאחר והמחירים היו קצת יותר ממה שאני רגילה להוציא על חצאית או חולצה הייתי חייבת להרגיש שהפריט הוא פיקס עלי ויצדיק את המחיר. בסופו של דבר לא יצא לי לקנות כלום, אבל אני חייבת לציין שנהניתי מאוד מהחנות, מהעיצוב ומהאסתטיקה.
אחרי סיום השיטוטים, התברר לי שהחנות היחידה שפירנסתי במתחם היתה החנות השווה +A (ברזילי 7). חלון הראווה עם השמלה המרהיבה בכחול מלכותי וסנדלי הגלדיאטור בגובה הברך כבר בישר טובות, וההמשך לא נפל מכך. מדובר בחנות גדולה, עם מבחר פריטים גדול מאוד - בעיקר שמלות אבל לא רק, יש גם נעליים מפתיעות ואקססוריז. הייתי כמו ילדה בחנות ממתקים ואני חושבת שניסיתי איזה 7 שמלות שונות. חלק התאימו לי יותר וחלק פחות (מזל) אבל כולן היו מעניינות ומיוחדות. בירור עם הבעלים העלה שמדובר בייבוא של פריטים מחו"ל, ובמובן הזה החנות מזכירה קצת את "קאלה", אם כי רק בהיבט של הייבוא ובטווח המחירים. מבחינת הסגנון, זה ממש לא העתק של קאלה. אם בקאלה מדובר על פריטים בכיוון וינטג'י ובוהמייני , ב-+A יותר נוטים לכיוון המלוטש והגלאמורי. אגב, התברר לי שיש להם עוד חנות ברחוב שינקין (וגם אחת בדיזנגוף), אם כי זו קטנה יותר. כשחלפתי ביעף על פני החנות השינקינאית בדרכי לדיזנגוף סנטר שמתי לב שמדובר באותה חנות, אך משום מה היה נראה לי שלא בטוח שהייתי טורחת בכלל להיכנס לזו. החנות ברח' ברזילי משכה אותי הרבה יותר מסיבה כלשהי (אולי זה הגודל, אולי חלון הראווה, ואולי ההקשר הכללי, כלומר הרחוב והמתחם שהחנות נמצאת בו. סתם נקודה מעניינת למחשבה...) בכל מקרה, שווה ביקור בהחלט. ומה יצא לנו משם:
(ציון חזר להצטלם!)
שמלה סגולה במראה כפרי משהו, ועם בד שהוא טיפה'לה מבריק ומקסים (לא ממש עבר בצילום). זוהי שמלת קיץ כיפית לימי החום. מבט על החלק העליון של השמלה:
אהבתי את הכתפיות העבות וכמו כן, אני שונאת מחשופים עמוקים (טעם אישי), לכן שמלה כזו מתאימה לרצונותי. ואת השמלה השניה, שהיא השוס היותר גדול, כפי הנראה אלבש לחתונה משפחתית שתיערך בקרוב:
שמלה שחורה מבד סאטני שכזה, לא נצמדת לגוף (אהבתי!), די קצרצרה, וכמובן, עניין הציוצים: עיטור של מעין עלים מסביב לצווארון, שנותן תחושה תלת מימדית ומוסיף עניין .
אגב, אני מתכוונת לאבזר את השמלה בקלאץ' הפרנזים הזה שנרכש במכירות סוף העונה במנגו:
מה עוד היה לנו בביקור ? ניסיתי להספיק כמה שיותר וכמובן שביקור בת"א בלי דיזנגוף סנטר זה כמו לאכול המבורגר בלי לחמנייה. אז עשיתי את הסנטר בוויש מהיר... (כי רציתי להספיק לרכבת הישירה). כמובן שלא פסחתי על אמריקן אפרל (הם מרוויחים ממני לא רע לאחרונה). הפעם קניתי את שמלת המיני שחור-לבן שכבר כתבתי עליה פה. כשבאתי לשלם התרחשה הרוטינה הרגילה שלי באמריקן אפרל. תמיד, אבל תמיד, אני "נתקעת" אחרי איזו סלבריטאית שמעמיסה ומעמיסה ומעכבת את התור. בפעם שעברה זאת היתה נטע גרטי שרצתה להשתמש בכרטיס מתנה, ומאחר והיתה בעיה במחשב שלהם, הכרטיס לא עבר וכולם חיכו אחריה המון המון זמן. הפעם היו אלה מאיה דגן ודנה מודן, שכפי הנראה היו בבולמוס קניות היסטרי (לא הייתי מתנגדת להצטרף אליהן). במאמר מוסגר, תסלחו לי בבקשה על כל ה"נרעשות" הזו מהסלבריטאים - אני חיפאית, מהפרובינציה. מותר לי... אגב, סוף סוף הבנתי על מה יש לקנא בסלבריטאיות: כל הבחורות הנ"ל שהזכרתי ביקשו מהמוכרת חשבונית שבה ייכתב "בגדי עבודה" (מאיה דגן) או: "בגדים לצילומים" (נטע גרטי). סחתיין, גם אני לא הייתי מתנגדת לאחוז במקצוע שיאפשר לי לקבל החזרי מס על שופינג...
סופ"ש נעים ורגוע!
סופ"ש נעים ורגוע!
