Showing posts with label personal style. Show all posts
Showing posts with label personal style. Show all posts

12/2/15

back in business / יאללה, לעסק

fashionpea_LOVES_new_collection_1


אחרי עוד העדרות לצרכי החיים עצמם, הנה אני מגיחה שוב.

בשבועות האחרונים אני לומדת את רזי האמנות הנשית שנקראת ג'אגלינג.
כל כך הרבה משימות, כל כך מעט זמן, לעבוד על כמה דברים במקביל - איך אנחנו עושות את זה??

קשה לומר שאני שולטת במלאכת המולטי טאסקינג הזו ביד רמה, בכל זאת טירונית, אבל בתור התחלה אני רוחשת כבוד למי שעשתה זו לפני.

בכל פעם שאמא כלשהי נקרית בדרכי בא לי להוריד בפניה את הכובע (שאני לא חובשת) ולהגיד לה: אחותי, שאפו!
יוצא לי בסוף מין חיוך מבויש או קריצה ואני נראית כמו איזה סוטה או מישהי שנכנס לה משהו לעין אבל אני פשוט לא יכולה להתנגד לג'סטה הפיזית הזאת כי אנחנו נהדרות ומצוינות, וצריכות להגיד את זה לעצמנו יותר.
Moms rock!
כמו כן, יוחזר יום האם לאלתר וגם... מה לעזאזל עשיתי עם כל המיליונתלאפים זמן שהיה לי לפני שאיתן נולד? :)


fashionpea_LOVES_new_collection_2

אז בזמן שלא הייתי פה הייתי עסוקה בלגדל את הקטנצ'יק (דאא).
בעוד שתפקידיי בתחילת הדרך היו להוות מיטה, לייצר מזון ולתפקד כסוג של מוצץ אנושי מעת לעת, נוספו לי עוד סמכויות (מיד לרזומה!): להיות לו שף פרטי ומחלקת הווי ובידור - אז מסתבר שככל שהוא גדל זה לא נהיה יותר פשוט אלא נוספות עוד ועוד מטלות לוויניות.
בהמשך צפויים להצטרף לרשימת כישורי: נהגת הסעות, מזכירה וקצינת תאום וקישור (חוגים ושאר פעילויות חברתיות), מארחת (ילדים והוריהם במפגשי משחק) וכדור עצבים לפרוק עליו תסכולים.
בהחלט יש למה לצפות!


בינתיים מלבד לטפח את דור ההמשך גם השקעתי ממרצי בהעלאת קולקציה חדשה לאתר שלי LOVES.
החלטתי גם לדגמן אותה כי בראש ובראשונה יש התפתחויות חיוביות בגזרת הגזרה: הבטן שלי ירדה מבטן של חודש שלישי לבטן של חודש שני P:
הדרך אל היעד עוד ארוכה אבל קצת אופטימיות / נאיביות לא הזיקה לאף אחד :)
אבל בעיקר כי הקולקציה מאוד משקפת את המקום האופנתי שבו אני נמצאת כרגע: בגדים יפים אבל לא תובעניים, שאת לובשת ושלא לובשים אותך.
בגדים שיוציאו אותנו טוב אבל לא יפריעו לנו בטריליון ואחד העיסוקים שלנו, ואנחנו באמת מאוד עסוקות - גם מי שלא טרודה כרגע בגידול ילדים!


אז אפשר לראות את הפריטים החדשים כאן.

אני לובשת סווטשירט וי מהקולקציה החדשה וג'ינס בויפרנד ישן.


שיהיה אחלה סופ"ש ונתראה בקרוב
קריצה קריצה ;)
XX

fashionpea_LOVES_new_collection_3

1/29/15

at home with flowers / מתרגלת ביתיות

fashionpea, masunaga glasses, at home, diy flower arrangements, lifestyle, plaid tunic, 31 weeks, eye like optic, אופנה, בלוג אופנה, אופטיקה רעננה, לייפסטייל, שבוע 31, סידורי פרחים, סגנון אישי, טוניקה משובצת

fashionpea, flowers, daisies, masunaga glasses, at home, lifestyle, בלוג אופנה, סידורי פרחים, משקפיים, משקפי ראייה, אופטיקה רעננה, אפונה בלוג אופנה

fashionpea, masunaga glasses, at home, diy flower arrangements, lifestyle, plaid tunic, 31 weeks, eye like optic, אופנה, בלוג אופנה, אופטיקה רעננה, לייפסטייל, שבוע 31, סידורי פרחים, סגנון אישי, טוניקה משובצת

fashionpea, flowers, daisies, masunaga glasses, at home, succulents, lifestyle, בלוג אופנה ישראלי, סידורי פרחים, משקפיים, סוקולנטים, משקפי ראייה, אופטיקה רעננה, אפונה בלוג אופנה

fashionpea, masunaga glasses, at home, diy flower arrangements, lifestyle, plaid tunic, succulents, 31 weeks, eye like optic, אופנה, בלוג אופנה, אופטיקה רעננה, לייפסטייל, שבוע 31, סידורי פרחים, סגנון אישי, סוקולנטים, טוניקה משובצת

fashionpea, blooms, plaid tunic, anemones, at home, diy flower arrangements, lifestyle, israeli fashion blog, אפונה בלוג אופנה, בבית, כלניות, סידורי פרחים, טוניקה משובצת

fashionpea, masunaga glasses, at home, diy flower arrangements, lifestyle, plaid tunic, 31 weeks, eye like optic, אופנה, בלוג אופנה, אופטיקה רעננה, לייפסטייל, שבוע 31, סידורי פרחים, סגנון אישי, טוניקה משובצת


בעודי מתחילה את החודש השמיני להריון, אני מנסה להתחיל להתרגל לרעיון של להיות יותר בבית.
לא שאני טיפוס שמסתובב כל הזמן בחוץ אבל הגיחות שלי נהיות יותר מסורבלות וכבדות מיום ליום ומשאירות אותי ללא נשימה כמעט.
אני תוהה בחשש קל מה הולך לקרות בחודש התשיעי - האם אצליח להסתובב ולהמשיך איכשהוא בשגרת היום או שמא זו תהיה משימה בלתי אפשרית?

ועד שאגיע למשוכה הזאת, אני מנסה לתרגל ביתיות למופת ונהנית מהדברים הכיפיים שיש לעשות בד' אמותי: לשבת בסלון החדש והבוגר שלנו, להרכיב משקפיים ולא עדשות (אני משקפופרית בערך מגיל 14 אך כשאני יוצאת מהבית אני בדרך כלל בעדשות) ולהכין סידורי פרחים שזה תחביב שכבר חפרתי כאן עליו בעבר.

בדרך כלל אני קונה בחנות הפרחים הקרובה למקום מגוריי שניים או שלושה סוגי פרחים, ומשלבת אותם לסידורים קטנים כראות עיני, בלי חוקיות או כללים מסוימים, פשוט איך שבא - תרפיה מהנה, מרגיעה ומומלצת.


סופ"ש נעים!

אני מרכיבה משקפיים בעבודת יד של המותג היפני MASUNAGA, מ-EYE LIKE OPTIC אוסטרובסקי 36, רעננה


As I'm approaching 8 months in, I'm getting used to spending more time at home.
Not that I'm a person who hangs outside all the time (plus, I work from home) but my "outings" have become quite heavy, and slow and clumsy lately. And every walk leaves me short of breath.
I can't help but wonder (with a slight worry) what's it gonna be when I'm 9 months in - will I be able to continue my daily routine or will it be mission impossible??

Anyhow, until then I'm practicing being cozy at home and enjoying the fun things there are to do at home: sitting in our new and grown up living room, wearing glasses instead of contacts (I've been wearing glasses since about age 14, but when I go out I'm usually in contacts), and making little flower arrangements.

I usually buy 
2-3 kinds of flowers at the local flower shop and mix them up in small blooms just the way I like it, with no particular rules or guidelines - such a fun and relaxing therapy. Highly recommended.

Have a lovely weekend!

I'm wearing hand made frames by the Japanese brand MASUNAGA, c/o EYE LIKE OPTIC, 36 Ostrovsky st. Ra'anana.

1/18/15

winter's top items / מצעד הלהיטים של החורף

winter_faves


החורף עוד לא הסתיים אבל הצלחתי לסמן את הדברים הקטנים שעשו וימשיכו לעשות לי אותו קצת יותר חמים ו/או נעים:

1. עגלת קניות מעוצבת -
אחד הפריטים שתיכננתי לקנות בערך שנתיים והחורף סופסוף יצא לפועל.
בעקבות ההריון אין לי יותר אפשרות לסחוב קניות מהסופר או דברים מהסוג הזה אז העגלה היא פתרון נפלא.
ולמי שמעוניין להשקיע יש עגלות מעוצבות שלא נראות כאילו יצאו היישר משנת 1979 ברוסיה הסובייטית. כמו זאת.
ואפילו כאלה שנראות ממש, אבל ממש מדהים. אבל זה מסוג הדברים שיכולים לקרות רק בפריז.


2. ליפסטיק מט במרקם נעים ולא יבש Maybelline Color Sensational Creamy Matte -
תגלית קוסמטית מהשבועות האחרונים שלא יכולתי להתאפק לחלוק.

כבר דיברנו על זה שאני לא ביוטי גורו, אבל כשאני נתקלת במוצר איפור ממש ממש טוב אני יודעת לזהות אותו.
לכל חובבות השפתונים הלא מבריקים, זה המוצר בשבילכן במרקם נעים ורך שלא מרגיש כאילו מרחתן את מדבר סהרה על השפתיים. אני כבר התאהבתי והזמנתי לי שניים.
החסרון: מוצר חדש בארה"ב שעדיין לא נמכר בארץ ולא ברור אם ומתי יגיע.
נא להזמין מהדודה באמריקה, זה עולה גרושים.


3. בקבוק חם עם כיסוי סרוג - 
קר לי וכואב לי העצב הסכיאטי וגם הגב, אז אני מחפשת דרכים יצירתיות להתחמם ולהתנחם.
מצאתי אותן בבקבוק חם בעל חזות חברותית וידידותית שמעניק לי חום, סימפטיה וקצת רחמים בריאים.


4. עציץ סוקולנטים -
לקראת הלידה הממשמשת ובאה החלטתי לנסות לגדל עוד משהו מלבד החתול והגורל נפל על סוקולנטים.
אני יודעת שאני קצת בדיליי עם הטרנד הזה וסוקולנטים זה הכי קיץ 2013, אבל אחרי שסיימנו ללקט את המרכיבים לסלון החדש הצמח הזה בא לנו בדיוק במקום, משתלב מעולה עם העיצוב הכללי ואפילו מצליח לשרוד את שלטון הטרור וההרס של החתול. ווין. (צילום שלי)


5. The Mysteries of Laura -
דברה מסינג הזכורה לכולכם לטובה מהסדרה וויל וגרייס (חוץ ממני, כי לא צפיתי באף פרק בזמנו) חוזרת בסדרת משטרה עם טוויסט לכל המשפחה.
יצירת מופת טלוויזיונית זה לא, אבל יש משהו מאוד חביב בסדרה הזאת שהיא שילוב של דרמה משטרתית (ז'אנר אהוב עלי) וקומדיה קלילה.
וגם שמתי לב שלאחרונה אני ממש מאמצת את הלוק של הגיבורה הראשית, לא שיש בכך מן הגאווה (אבל תסלחו לי, אני מתקרבת למימדים של לוויתן בלוגה), המבוסס על סריג גולף, מעיל טרנץ', ג'ינס ונעליים שטוחות.


שבוע טוב!

7/17/14

thoughts on dressing / מחשבות על התלבשות

celine_t_magazine_invisible_feb2014

הטקסט הזה, שהתפרסם בפברואר האחרון ב-t magazine שוכב אצלי בראש רשימת החומרים לפוסטים העתידיים.
כבר כמעט חצי שנה.
העליתי אותו לאינסטגרם שלי (fashionpea) בסמוך לפרסומו אבל לא הספקתי להתייחס אליו בצורה הראויה ולתת את הדעת עליו כמו שרציתי.

אפשר גם לומר שנתתי לו להתבשל קצת במוח, כך שההבנה והחיבור שלי לטקסט התקיימו ביחד עם האבולוציה של הדרך בה אני מתלבשת.
והתמורות שחלו בסגנון האישי שלי בשנה האחרונה, גם אם לא הושפעו באופן ישיר מהתוכן הזה, קשורות אליו בצורה כלשהי.

אם הייתי קוראת את הכתוב לעיל לפני 3 שנים ויותר הייתי מבטלת אותו בזריזות ובבוז.

להתלבש על מנת להיות "בלתי נראית" או שקופה??
הייתכן דבר נורא מזה?
לא, לא, ועוד פעם - לא!

מאז ומתמיד שאפתי לבטא דרך הלבוש שלי את אישיותי ולהביא במלבושי זוית ייחודית ומעניינת.
אני חושבת שגם כתבתי כאן לא אחת שאני נהנית להחליף דמויות דרך הלבוש ולהעביר רעיונות או להדגיש מצבי רוח באמצעות הבגדים שאני עוטה על עצמי. ואלו היו אמירות כנות ואותנטיות לחלוטין.
להתלבש על מנת להיראות מיוחדת נתפס בעיני כקונספט לגיטימי ורצוי, אך מאז השתנו הדברים מעט.


המילה "invisible" עדיין מעבירה בי גל קל של זעזוע, אבל אין ספק שרוח של התמתנות ופרגמטיזם השתלטה עלי, ועל הדרך בה אני מתלבשת, בחודשים האחרונים.
פתאום גם לי נראה שלהצטעצע ולהתגנדר זה קצת מטופש.
ועל אף שאין לי עדיין ילדים, (ועם כל כמה שאני עסוקה, עדיין יש לי זמן להתלבש ולהסתדר בבוקר), יש משהו באורח החיים של האישה שמבלה את רוב זמנה בעשייה, שמחייב אותה ללבוש בגדים שיאפשרו את העשייה הזאת. או בעיקר שלא יפריעו לה.


בגדים של סלין, ובאופן ספציפי המכנסיים הרחבים שמתוארים בטקסט, מאוד לא יתאימו לי באופן אישי (ובעיקר לא לחשבון הבנק שלי) אבל אני בהחלט נוטה לכיוון לבישת בגדים סולידים יחסית והצהרתיים.
האמירה שעומדת מאחורי הלבוש שלי בימים אלה היא שאני מודעת מאוד לטרנדים ולאן נושבת הרוח האופנתית אבל בוררת את המגמות שאני נוהה אחריהן בקפידה ולובשת מה שעובד בשבילי.

לפרק ה"מדים" עוד לא הגעתי, ואני ממש לא הבחורה שתיצמד לסילואטה אחת בלבד ותלבש אותה למוות. ייתכן גם שלא אגיע לזה לעולם, וזה בסדר.
אני לא במירוץ לרדוקציה ומינימליזם, רק בשאיפה כללית לשפר ולשכלל את הסגנון האישי.
ועל אף התמתנותי אני עדיין שואפת לאלמנט מסוים של גיוון ושובבות באקט ההתלבשות.
להתלבש זה כיף וחשוב לשמור על לפחות קמצוץ של הנאה בסיפור.


אז זה המקום האופנתי בו אני נמצאת בתקופה האחרונה - מקום בו אני לובשת את הבגדים ולא הם לובשים אותי.
ומה אתם חושבים על האמור לעיל? מתחברים לטקסט או לחלק ממנו? או שמתנגדים נחרצות?
אשמח לדעת כיצד אתם מתייחסים לנושא. תגובות בתחתית הפוסט

סופ"ש שקט :)



This article, that was published in T magazine this February, Has been waiting at the top of my " future blog post topics" list for about 6 months.
Back when it was published I posted it on my Instagram (@fashionpea) but did not manage to give it the proper attention and arrange my thoughts regarding it.

You can also say I let these words sit in the back of my mind for a while and I let myself come to some conclusions about this text while my personal style was evolving. And even if my style evolution was not directly influenced by this text, I see some connection. This article met me in the right mental time and place.

If I would have read these words about 3 or more years ago, I would surely and harshly dismiss them.
Dressing in order to be invisible or "transparent"?? Could anything be more appalling??
No, No, No!

Since I started dressing myself, I have always strived to express myself and show some of my personality through what I wear. I even wrote here once or twice that I like to dress differently according to my mood and even try on different personalities and concepts via dressing. Dressing in order to look unique and "special" was considered very legitimate in my point of view.

But things have changed. In the past year I tend to wear more understated garments. And the whole costume-y aspects of dressing has gone away.
"To fuss and preen" as the article suggests, seems indeed a bit silly and juvenile.
And although I don't have any kids yet and I'm not as busy as the prime minister of Israel, I am a pretty busy lady who needs her clothes to work for her and especially don't interfere with what she's doing and allow her to continue her "doing".

So I feel like my style is a bit toned done, more quiet and simple but not less statement-y. And with a playful touch, because one cannot live, and dress, without fun.
And I love it. Makes me feel more mature and sophisticated and shows what I learned through all the years of playing dress-up with myself :)

And what about you?
How do you dress and what do you think about the aforementioned article about Céline clothing? Can you relate to this text or do you think differently? Do tell!


12/24/13

Emily Weiss: black & white inspiration

emily_weiss_style_fashionpea9

Hi there!
As you know, I'm not the minimalist type, nor am I the best representative of monochromatic chic. But lately I found myself being increasingly drawn to this style territory.
There's something very appealing in that clean and simple style, which looks very sophisticated and effortless, yet I have a feeling it takes more effort than one might think.
As an example I gathered a few pictures of Emily Weiss from around the web. I always see here in pics dressed in either black or white or b&w combo and she looks just great.
In the bottom of the post you'll find a little recipe - how to dress like Emily Weiss.
Enjoy!


היי! מה נשמע?
כמו שאתם יודעים, אנחנו פה לא מעדות המינימליסטים, ואני לא בדיוק הבחורה המתאימה לייצג סגנון לבוש מונוכרומטי אבל משום מה אני מוצאת את עצמי לאחרונה נמשכת ונפתחת יותר ויותר לכיוון הסגנוני הזה.
יש משהו מאוד קוסם בסטייל הנקי והפשוט הזה שנראה מאוד מתוחכם ונטול בולשיט וגם קל מאוד ללבישה, אם כי אני די בטוחה שהוא לא כזה נטול מאמץ.
אז בתור הדגמה החלטתי להביא כמה תמונות של הנציגה הבלתי מעורערת של הז'אנר - אמילי וייס.
אמילי היא היוצרת והבלוגרית שמאחורי הבלוג המצליח into the gloss, לפני כן עשתה קדנציות בווג וב-W והיום היא בעלת אחד מאתרי היופי המובילים בתחום. לקרוא לזה בלוג אולי כבר לא מתאים.
כמו שזה נראה, גם באופנה היא מבינה לא רע. להלן כמה דוגמאות שאספתי מרחבי הרשת. בסיום הפוסט "מתכון" איך להתלבש כמו אמילי וויס.
תהנו!

emily_weiss_style_fashionpea3

emily_weiss_style_fashionpea6

emily_weiss_style_fashionpea2

emily_weiss_style_fashionpea7

emily_weiss_style_fashionpea1

emily_weiss_style_fashionpea4

emily_weiss_style_fashionpea10

emily_weiss_style_fashionpea8

emily_weiss_style_fashionpea5

get_emily_weiss_look

איך להשיג את המראה של אמילי בארבעה צעדים קלים:

1. מעיל נקי וחד ובעל נוכחות. לשעות הערב ג'קט בסגנון טוקסידו.
2. תיק נשיאה פשוט (TOTE) בצבע שחור או לבן, גדול מספיק לאפסן את כל מיטלטלייך (פלוס עוד כמה).
3. מגפונים קלאסיים בצבע שחור. לשעות הערב נעלי עקב קלאסיות בשחור או לבן.
4. משקפי שמש בסגנון טייסים.



How to get Emily's look in 4 easy steps:

1. Clean and sharp coat. For evening try a tuxedo style blazer.
2. Large and simple tote in either black or white. Big enough to carry all your stuff around (and then some).
3. Classic black ankle boots. For evening try a sexy pump.
4. Aviator sunglasses.

Now you're all set!

3/17/13

Fashion Pea is 5 years old ! אפונה בת 5

fashionpea_fashionblog_birthday_5_years_old

Hi there!
So, this is my long awaited (mostly by me) birthday post - Happy birthday to Fashion Pea, one of the first Israeli fashion blogs, which is celebrating 5 years (plus three months) to it's existence!
I wrote a really long post in Hebrew that mainly talks about fashion and fashion blogging in Israel and I feel like most of it is irrelevant to the international readers so I decided not to translate it.
And if you're really curious you can google translate and I think you'll get the most of it :)

I just want to use this opportunity and say a big thank you for reading my blog.
I don't take for granted the fact that somebody takes the time to visit a blog from a corner of the world which is not really located on the global fashion map.
And for taking an interest in Israel and looking at it from a point of view that is non-conflict related, but revolves around nice and pretty things that exist here as well but most of what you probably hear about this country doesn't include them.

Thank you from the bottom of my heart and I hope you'll come visit me again and see what I have in store.

Love you and wish you all the best!

טוב, קודם כל, אני חייבת לפתוח בהתנצלות, לעצמי ואליכם, ובעיקר לעצמי, כי הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כשלושה חודשים (!) ואין שום הצדקה שהוא התעכב כל כך.
זה קצת כמו לשכוח יומולדת של חבר טוב, או חס וחלילה של הילד שלך.
בבקשה אל תדווחו עלי ליצחק קדמן...

בקיצור וכפי שכבר הבנתם, בלוג האופנה אפונה חוגג 5 שנים של פעילות. 5 שנים שלמות (ועוד שלושה חודשים)!
וואו. בעולמנו התזזיתי והמופרע קשב וריכוז תמידית זה המון זמן.

את הבלוג התחלתי פעם, כשכל מה שהיה מסביב זה רק ביצות ושממה (מוזיקה של "חיים שכאלה" ברקע בבקשה). צחוק בצד, מבחינה אופנתית באמת היתה כמעט שממה ברשת בישראל.
ממה שאני זוכרת בינואר 2008 עת פתחתי את הבלוג, היו בסביבה קומץ של בלוגי אופנת רחוב ולעומתם בלוגים של סגנון אישי לא ממש היו בנמצא. אני החלטתי, משום מה, שהנישה הזו מתאימה לי והתחלתי לרוץ עם זה. בהתחלה בתור תרנגולת כרותת ראש, למי שזוכר (ולמי שלא הנה לינק מהימים הטובים בהם לא היה לי ראש) ולאחר מכן בפורמט הידוע והמוכר לכם כיום.


השנים עברו, נפתחו בארץ הרבה בלוגים (עשרות? מאות בודדות?), ורבים מהם נסגרו כלעומת שנפתחו.
אני יודעת, fashion blogging is a bitch.
בשנתיים האחרונות יכולנו לצפות בבלוגוספירת האופנה העולמית מתפוצצת all over the internet, בלוגרים הופכים להיות מובילי דעת קהל ומותגים רציניים בפני עצמם (עד לרמה שאושיות אופנה שהיו שם הרבה לפניהם, שואפות לכנות את עצמן קודם כל בשם: "בלוגר" על אף שמדובר באנשים שמחזיקים ברזומה אופנתי נחשק ומבוסס ביותר. ע"ע אנה דלו רוסו). ורק אצלנו בארץ המובטחת, איך לומר, אפעס יבש.

מה שגורם לי לחשוב, ממרומי 5 פלוס שנותיי בבלוג הזה: למה לעזאזל אני ממשיכה לעשות את זה ?? בייחוד כשהזמן הפנוי שנשאר לי אחרי העבודה במשרה מלאה במכרות הדיגיטל הוא כל כך מועט?
חשבתי וחשבתי, פישפשתי במוחי הקטן (בכל זאת, פקאצה שמצטלמת ומתעניינת בבגדים ונעליים) וניסיתי לחשוב מה גרם לי להמשיך להשקיע פה במיטב התכנים מדי שבוע, למצוא לוקיישנים אסתטיים המתכתבים עם המלבושים, לערוך ולעצב את הפוסטים ברמה של לא פחות מסטודיו קטן. ועל אף שאני כבר עושה את זה כמו מכונה משומנת היטב, וגם נהנית מחדוות העשייה, הבלוג הזה עדיין כרוך בלא מעט השקעה ותשומת לב.

אז אחרי שחשבתי קצת (הרבה) ועוד קצת, הגעתי למסקנה שמה שבעיקר הניע אותי לאורך כל ימי הבלוגינג שלי הוא תחושת שליחות. אולי זה קצת פאתט ומביך לומר אבל זו האמת.
כמי שנחשבת לחלוצת בלוגריות האופנה בישראל, הרגשתי את הצורך להמשיך במה שהתחלתי ולשמור על הגחלת.
מה שבעיקר גרם לי לעשות את מה שאני עושה, היה הרצון להוכיח שיש אופנה טובה ומעניינת ואנשים שמבינים אופנה בפריפריה. ניסיתי לשבור אקסיומות אופנה ישראליות שמרניות, בדרך של מתן דוגמה אישית ומבלי לחנך אף אחד, ושאפתי להראות שיש בארצנו הקטנטונת תשוקה אמיתית ואותנטית לאופנה אשר מגיעה מלמטה, מהשטח, ואיננה מונעת על ידי כוחות יחצ"ניים.


במשך כל ימי הבלוג אני שמחה ומתגאה לומר ששמרתי על היושרה שלי - דבר מאוד חשוב לי - ועל האותנטיות של הבלוג. לא היתה שום הצעה ממשרד יח"צ כלשהו לקבל "לק נצנצים להתנסות" שגרמה לי באמת לקחת את הלק הזה ועוד לעשות עליו פוסט מיוחד (בתמורה ללק, לא פחות!) ושום השקה, עטורת סלבריטאים ככל שתהיה, לא גרמה לי לאשר הגעה ולתעד אותה במרץ על מנת לפרסם בבלוג.

אולי בכל מקום אחר בעולם, הייתי נתקלת בפיתויים גדולים יותר להזנות את התוכן שלי (הזמנה לתצוגת אופנה של מארק ג'ייקובס? תיק של פראדה במתנה? מתחמם... מתחמם...), אבל אני חיה פה, במדינה אשר מונה מס' מליונים בודדים של גולשים ושכמות צרכני התוכן של האימא-של-הנישה שנקראת אופנה תהיה לעולם מזערית וזעומה (לא שמעתם? תיכף סוגרים גם את הערוץ הייעודי), אז זה מה יש.

ויכול להיות שדווקא מצב העניינים הזה הוא מה שעזר לי לשמור באדיקות על היושרה שלי ולהציג פה אך ורק את סגנוני האמיתי, את המלתחה הפרטית שלי, ואת מה שמעניין אותי ולא שום דבר שגורם בעל אינטרס קבע שעלי לכתוב עליו או חשב שאני צריכה "לשלב" (ככה קוראים לזה בשפת היח"צ) בבלוג.
ואולי גם האופי שלי, שדוגל בדוגמה אישית ללא פשרות ומאמין שללהג ולברבר על כל מיני נושאים זה מאוד קל לעשות וכל אחד יכול, אבל ליישם אותם בעצמך ולעמוד מאחורי דברייך זה הרבה יותר קשה ועם זאת מוערך ביותר, לפחות על ידי.

לסיום, אולי קצת סטיתי מהנושא של יומולדת, שמח, בלונים, כיף, חגיגה, יאי!, בלה בלה בלה, אז אני אאסוף את עצמי ואתמקד:
ואם אתם עדיין כאן, אז זה הרגע להגיד תודה!

תודה לכל מי שנכנס לכאן למצוא השראה, תודה למי שקיבל השראה לפתוח בלוג אופנה בעקבותיי (עברתי אתמול על כל המיילים שאי פעם קיבלתי בנושא והם רבים מאוד, לפעמים אני מרגישה קצת אשמה על זה)
תודה בעיקר לכל מי שמצא ומוצא עניין במה שאני מפרסמת פה ומאמין באופנה וסגנון אמיתיים (=לא תלויי תשקורת וסלבס), ותודה ולכל האנשים המעטים והנדירים שנוצר לי איתם קשר מעבר לדפי הבלוג.

אולי אהיה פה מחר (טוב, מחר בטוח לא כי אני לא מפרסמת יום אחרי יום, אז בואו נגיד מחרתיים) ואולי לא.

אנחנו חיים בעולם של אי ודאות.
סתם, על מי אני עובדת, לא נראה לי שאני עדיין מוכנה לשחרר.

אז תהיו טובים, תתלבשו יפה ותיהנו מכל רגע!

LOVE YOU!

fashionpea_fashionblog_birthday_5_years_old_1

התמונות צולמו לפני מספר שנים כחלק מפוסט שלא פורסם עד כה.