sunny

שמלת פאייטים H&M, ווסט Zara, מגפונים דיסקו רוסו

בסוף השבוע האחרון היה מזג אוויר נפלא וכמובן שהאופציה הברורה מאליה לבילוי היתה לרדת לים. אמנם לא במחלצות הים הרגילות, דהיינו בגד ים, אבל בלבוש קצר שהיה נעים מספיק וגם איפשר לי לתפוס קצת צבע (אולי...). זה היה גם סיום מושלם לשבוע שהתאפיין במיני סדר פסח שעשיתי בארון הבגדים שלי ושהוביל לתובנות אופנתיות וצרכניות רבות. נראה אם הן לא תישכחנה עד שיגיע פסח.
אני חייבת להודות שאני כבר משוועת לאביב, העונה האהובה עלי בשנה, ומוכנה בשמחה לאפסן את המעילים ולעבור לאופציות קלילות יותר כמו זו. זהו ה-שילוב של השבועות האחרונים, הכולל גרביונים שחורים אטומים, שמלה אוורירית בגווני אוף וייט/שמנת/כל גוון אחר מהסקאלה הזו וז'קט או ווסט בסגנון אופנוענים כקונטרה. בהמשך לפוסט הזה, פישפשתי בארון (אחרי הסדר שעשיתי היה הרבה יותר קל) ומצאתי עוד ווריאציה מתוך מה שכבר יש ברשותי לשילוש החביב עלי.
משום מה, על אף המבחר העצום של הגרביונים לבי נוטה לאחרונה בעיקר לעבר השחורים החלקים, הכי פושטים או קלאסיים, תלוי איך תרצו להסתכל על זה, אז שחור זה יהיה. כמו כן, אני מנסה להתוות לעצמי קווים כלליים למלתחת קיץ ולפריטי חובה רב שימושיים לעונה החמה, ובעיקר מנסה למנוע מעצמי לקנות פריטי לבוש והנעלה כי פברואר הוא לא החודש הכי טוב וכי המבחר עדיין מצומצם. בינתיים זה עובד לא רע (אקססוריז לא נכללים בצו המניעה הזמני).
מלבד זאת מתחילה להתגבש בי ההכרה שאני מחבבת פלוס פלוס את טרנד קבקבי הפרחות, כלומר ה-clogs (ותודה למר לאגרפלד), וכנראה שיהיה לי די קשה להימנע ממנו. הדגם האהוב עלי בינתיים, מבין הקבקבים ה'עממיים', הוא Charli של Jeffrey Campbell, בגוון אוף וייט, שלמרבה המזל הספיק להימכר כליל (ז"א כמעט כליל ובטח במידה שלי) וחוסך ממני כל התלבטות לעת עתה.
בהצלחה לכל מי שעושה סדר בארון ובראש לקראת הקיץ והמשך שבוע נעים לכולם!

This weekend was accompanied by the greatest weather so the most obvious choice was to go to the beach. And althought I didn't bring my bathing suit I had just the right amount of layers on and by standing in the sun and taking pictures I may have even caught some tan (just maybe...)

I have to say I can't wait for spring to come and since it is my favorite time of year I really don't mind putting all the nice coats in storage and starting to wear lighter combinations such as this one. This outfit is yet another version of my recently favorite combo of: black opaque tights + cream/pale pink/off-white light dress + black motorcycle jacket/vest, which I dug up from my closet.
For some reason, I only go for the black simple tights lately and pretty much neglect all others. Oh well, maybe when spring comes they will have their moment to shine. And speaking of spring, I'm trying to outline and plan the perfect (or at least good enought for me) spring-summer wardrobe, and map the key pieces I am going need. And mainly I'm trying to prevent myself from shopping for my summer wardrobe because February isn't a good time and there is not enough selection in the stores yet. I have to say I'm doing pretty well so far.
Also, I'm coming to terms with my growing affection for 'the clog trend' (thank you Mr. Lagerfeld) which will be pretty hard to avoid this summer. My favorite clog model so far is Jeffrey Campbell's Charli, in natural, and luckily it has been sold out completely (at least in my size) so there is no reason to ponder about it.
Hope you all have a good rest-of-the-week!

Read More

התנתקות

שמלת פסים H&M, ג'קט ג'ינס זארה, צעיף H&M, נעליים Marc Jacobs, שרשרת הכנתי בעצמי

הפוסט הזה יהיה קצר כי אין לי אינטרנט ואני נתונה לחסדי אחרים (תודה אמא!).
בלוגרית בלי אינטרנט.
כמה נורא.
זה כמו חומוס בלי פיתה או כמו ציון ברוך בלי דוגמנית. זה פשוט חסר הגיון ובלתי נסבל. לא אלאה אתכם בפרטי הסאגה ואיך התגלגלתי למצב הזה אבל נכפו עלי לפחות יומיים של ניתוק והמצב מתחיל לתת בי את אותותיו: אני קולטת את עצמי תוך כדי האזנה למוזיקה שיש לי על המחשב לוחצת על כפתור הדפדפן באופן אוטומטי, בלי לשים לב ונתקלת בהודעת השגיאה המרה. שוב ושוב ושוב.
קחו ממני את הטלויזיה, קחו את הטלפון, קחו את החשמל, רק תשאירו לי את החיבור לאינטרנט! ועוד ברגע שנגמר שבוע האופנה בניו יורק, רגע אחרי שהדוגמניות ירדו מהמסלולים, העורכות ירדו מהעקבים (סתם, זה לא קורה), סוכמו כל הסיכומים ונמתחו הביקורות (ממליצה בחום לקרוא את ה-review של Tavi לתצוגה של מארק ג'ייקובס) - זה בדיוק הרגע שבו אפשר להתענג על מנת אופנה גדושה ומרוכזת בתוספת גלידה לאקסטרה הנאה. אבל בשביל זה צריך אינטרנט...
טוב, אולי במקום לבכות על מר גורלי אנסה להפיק את המיטב מהעניין ואבלה סופ"ש שלם שכולו תקשורת בינאישית שלא כוללת מודם, עם חיוכים אמיתיים שלא נראים ככה: :)
אחלו לי בהצלחה!
תודה לאריאלה על הצילומים ושיהיה סופ"ש נעים לכולם!

This post is going to be short and sweet since I don't have internet connection and I have to rely on the kindness of others (thanks mom!). I am now a blogger without internet - how awful. My "lovely" internet supplier did a nasty trick on me and therefore I will be disconnected for the whole weekend. And quite the timing they chose: right after NY fashion week is over, when I can check out all my favorite fashion sites, read the reviews and get a huge concentrated dose of fashion (+ ice cream on the side). This is very uncool.

Anyway, I guess I'm going to have to spend a weekend of interpersonal relationship which doesn't involve a modem, and filled with real smiles, ones that do not look like this: :)

So wish me luck, and have a great weekend you all!

Read More

Leopard on leopard

ציון חתול זבל ארץ-ישראלי מצוי, מעיל זארה

Read More

leather&lace

המתכון האופנתי המושלם, בספר המתכונים שלי, לתקופה של כמעט אביב:
שמלת תחרה בגוון פודרה, שהבטנה שלה קצת יותר קצרה מחלק התחרה העליון מה שיוצר משחק שקיפויות מעניין (חשוב מאוד) + ג'קט האופנוענים הוותיק והנאמן + גרביונים שחורים אטומים + סנדלי פלטפורמה שחורים.
אני חושבת שאם הייתי צריכה לעצב או לבחור מדים שיתאימו לתקופת פרה-אביב, התוקפת אותי כל שנה ומאופיינת באי וודאות קלה, אקלימית ואחרת, בניגודים ובמבט מזגזג בו זמנית קדימה אל הקיץ ואחורה אל החורף, אלה היו הם.








ג'קט אופנוענים (ישן) זארה, שמלת תחרה eclectic, סנדלים מנגו
תודה לאריאל על הצילומים. המשך שבוע טוב לכולם!

The perfect recipe, in my fashion cookbook, for this time of year (almost spring):

Lace dress in ultra pale pink, in which the lining is a bit shorter than the upper lace layer, creating an interesting (and important) transparecy play + my faithful motorcycle leather jacket + black opaque tights + black platforms.
If I had to design or chose some kind of uniform, for this period of pre-spring, which comes every year and is characterized with contrast and is accompanied with a slight uncertainty (weather wise and other), this would be it.

Read More

ולנטיינ'ז שמלנטיינ'ז

אף פעם לא הייתי חובבת גדולה של חג האוהבים הידוע בכינויו Valentine's Day. אולי זה בגלל שאני אחת הבחורות הפחות רומנטיקניות במדינת ישראל (מתנת האוהבים האידאלית מבחינתי היא שישייה של מים מינרליים + סחיבה עד הבית. זאת אהבה!) וגם בגלל שזהו בעיני חג קיטשי ומסחרי לחלוטין שכל מנהגיו סובבים סביב קניית שטויות שאנשים לא צריכים. חוץ מממתקים, ממתקים תמיד צריך.
מלבד זאת, כשאתה לבד, חג האוהבים נראה כמו קנונייה אחת גדולה של כל הזוגות בעולם לגרום לך להרגיש עוד יותר דפוק שאתה לבד. מה זאת האפליה הזאת לעזאזל?! אני לא רואה את פסח מפלה בין האנשים... בקיצור, כפי שאתם מבינים החג הזה לא צבר אצלי נקודות זכות רבות. וגם כשאני במצב צבירה זוגי, כמו עכשיו, אני טורחת לעדכן את בן הזוג שלי שמיותר לחלוטין לקנות לי מתנות מתקתקות (מה אני אמורה לעשות עם דובי בגילי המופלג? או עם בלון הליום?) ושאם הוא ממש מתעקש על פריט אדום ורומנטי אז היצירה הזאת יכולה להיות אלטרנטיבה טובה.
ולאחר הפתיחה הלא ממש מפרגנת, בכל זאת החלטתי לעשות פוסט אדום שכולו צועק וולנטיינ'ז. ולמה, תשאלו. ובכן, גם קצת בתור פרודיה וגם כי עודף מתקתקות עוד לא הרג אף אחד. אולי כמו סדנת יוגה צחוק, שבה מתחילים בצחוק מזויף ומלאכותי שהופך אט אט לצחוק אמיתי הממלא את כל הגוף, כך גם התעטפות בצבע אדום בוהק ומבחר סמלי של סממני החג יכולה לגרום לתחושה חמימה ואוהבת ולייצר מצב רוח טוב.
לכן, אחרי השבוע המייגע והמאכזב משהו שעבר על כוחותינו (+הבשורה המרה הזאת) אני חושבת שאין בכך שום דבר רע.














שמלה מנגו (ישנה), חגורת פפיון נלקחה משמלה אחרת של מנגו, גרביוני לבבות אמריקן אפרל, נעלי עקב קלווין קליין, שרשרת תות מצ'יינטאון במילאנו

תודה רבה לאריאלה על הצילומים. לכל מי שמציין ביום ראשון את המאורע וכמובן גם למי שלא, אני מאחלת הרבה אהבה, לבד או ביחד. נשיקה גדולה!

I have never been a big fan of Valentine's Day. Maybe it's because I am one of the less romantic ladies in Israel and also because I think this is a totally kitschy and commercial holiday, in which the main purpose is to purchase things that nobody needs. Except for candy. Everybody needs candy.

Other than that, when you have no partner, Valentine's day seems like some kind of conspiracy of all the couples against all the people who are not in a couple. This is one huge discrimination! And I don't see Passover or any other holiday discriminating between people...
Also when I am in my "couple-mode", such as now, I make sure that my boyfriend knows it is totally unnecessary to buy me kitschy presents (what am I supposed to do with a teddy bear in my old age? or a helium baloon?), and if he really insists on getting me something red, then this little creation is a good alternative.
But still, after all this very unfavoring introduction, I have decided to make an all red post, which screams Valentine's. And why is that, you may ask? Well, first of all as a bit of a parody and secondly, since some extra sweetness hasn't killed anyone. Like in a laughter yoga workshop, which starts with a fake laugh, slowly turning into genuine laughter that fills your whole body, wrapping oneself in fire-engine red and decorating oneself with a few of the holidays' main characteristics can make you feel all warm and fuzzy inside.

And after the exhausting and somewhat disappointing week I've had (+ these unfortunate news), it is not such a bad idea.
For everyone who celebrates Valentine's day on Sunday, and for everyone who doesn't, I wish much love - together or by yourself. Big kiss!

Read More

home@

הקור הלא שגרתי בימים האחרונים גרם לי לרצות להישאר בבית. או לפחות להיות במקום סגור ומחומם. ובתור מי שבדרך כלל, אם לא תמיד, מצטלמת באוויר הפתוח ונהנית מכך מאוד, משום מה הפעם זה לא נראה לי כמו רעיון טוב או נעים במיוחד. זו היתה גם הזדמנות נדירה לתפוס את ציון ('ציוני-ציוני', בפי המהדרין) ולתעד אותו בכמה תמונות למזכרת, על אף שברוב התמונות הוא מנסה להימלט מזרועותיה האוהבות של אמו המאמצת.
אם כבר צילומים ביתיים, החלטתי ללבוש גירסה ביתית של האאוטפיט מהפוסט הקודם ובהזדמנות זו אני חייבת לציין שאני בהחלט לובשת את אותם בגדים יותר מפעם אחת וגם יום אחרי יום (בייחוד כשהם חדשים ואני נורא מתלהבת מהם) ואם הם ממש נוחים ולא כוללים פפיונים ותיקתקים באיזור הגב יש מצב שגם אשן בהם (סקופ!), אם כי לבוש השינה האהוב עלי בייחוד בימים חורפיים שכאלה הוא פריטים מפלאנל עם כוכבים (חובה כוכבים, אחרת אני לא ישנה טוב).
באותה הזדמנות אתם מקבלים גם הצצה אל משכן האפונה או ליתר דיוק אל איזור השינה שלי, שהוא כמובן האיזור החשוב ביותר בבית. ומשמש גם לפונקציות נוספות, מלבד הברורות מאליהן, מאז המצאת הלפטופ. מצעים לבנים זו אובססיה שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעיה ולא נראה לי שהיא הולכת לחלוף בקרוב. אין כמו מצעים לבנים, נקיים ופריכים לשנת לילה טובה ולחלומות מתוקים.
עוד אובססיה היא אובססיית האקססוריז הנוכחית שאפשר להגדירה כ'כל מה שקשור לפרוסות אגט'. הסתערתי על הטבעת והצמיד במנגו ומאוחר יותר גיליתי שיש גם שרשרת, אבל בקטע הזה אני מסודרת - לפני כחמש (או אפילו יותר) שנים חוויתי את אותן התחושות בדיוק והכנתי לעצמי מספר תליונים מפרוסות אגט בצבעים ובגדלים שונים. כמה נחמד שטרנדים אופנתיים הם דבר שחוזר על עצמו ואפשר לשמור ולחזור לפריטים מתי שרק מתחשק.
לפני סיום אציין שמרגיש קצת מוזר להצטלם בלי נעליים אבל אני הרי בבית וגם השכנה המבוגרת מלמטה ביקשה ממני לפני שנתיים לא להרעיש עם העקבים (מעניין מאוד, יש לה בעיית שמיעה אבל את העקבים היא שומעת מצוין). אז אני כמובן מתחשבת ומתהלכת בנעלי בית בלבד כשאני בדירה. מה ששנוא עליך אל תעשה לשכנייך!
שיהיה לכולם המשך שבוע טוב!

The unusual low temperatures in the last few days made me wanna stay at home. Or at least indoors, in some place warm. And as someone who usually takes pictures outside in the open air, going outside seemed like a pretty bad idea this time. Staying home was also a good opportunity to take pictures of the almighty cat Zion. Although in most pictures he tries to escape from the warm embrace of his loving adopting mother.

Since I was at home I decided to wear a "home-y" version of the outfit from the last post. On that occasion I shall note that I certainly wear clothes more than once, and sometimes also day after day (especially when they are new). And if these clothes are very very comfy, I might sleep in them as well. Although in these cold days I much prefer flannel pieces with little stars on them (star are essential, otherwise I don't sleep well).
On the same occasion you get a peak inside "The Pea Residence" or to be more accurate to my sleeping area, which is the most important area in the house. And also has other functions, besides the obvious ones, since laptops were invented. I am obsessed with white linen and I really think there is nothing better than clean, white, crisp bed sheets.

Feeling kinda naked without any shoes on, but, you know, I am at home, plus my downstairs old neighbour who has a hearing problem told me a while back that my shoes make a lot of noise (hearing problem or not, she can hear those shoes alright). So I'm being a good neighbour and putting them on only at the door.
Hope you all have a good rest-of-the-week!

Read More

boho

שרוולון דמוי פרווה זארה, טוניקה H&M, מגפונים Ash, צמיד זהוב מעוטר בפרוסת אגט מנגו



דברים שכיף בחורף:
1. לאכול פרוסת עוגה עם כוס תה לידה (הרבה יותר טוב מעוגה עם כוס... מיץ).
2. להיכנס למיטה שחימם אותה כבר מישהו אחר.
3. לראות מטריות מגניבות.
4. ללבוש את פיג'מת הפלאנל התכולה עם ההדפסים הקטנטנים של פו הדב + פיגלט + כוכבים.
5. כפפות בלי אצבעות.
6. להתכרבל עם החתול (אם מתאים לו).
7. לנהוג באוטו כשהחימום פועל בפול ווליום ומכוון לכפות הרגליים.

תודה רבה לאריאלה ושיהיה לכולם סופ"ש חם, נעים ובריא!

Fun things in winter-time:

1. Eating a slice of cake and drinking a cup of hot tea (much better than cake and... juice).

2. Crawling into the bed which has already been heated by another person's body heat.

3. Seeing cool umbrellas.

4. Wearing flannel baby blue pajamas with tiny prints of winnie the pooh + piglet + stars.

5. Mittens.

6. Cuddling with the cat (if he feels like it).

7. Driving in the car with the air-condition on maximum heat and directed to your feet.

Hope you all have a nice, warm and healthy weekend!

p.s. It's freaking freezing out here the last couple of days!!!

Read More

! Ladies and Gentlemen, please welcome... The Groom's Sister

נראה לי שכבר עידכנתי אתכם בעניין, קוראים וקוראות יקרים, אבל למי שבמקרה שכח אציין שבקיץ הקרוב אחי הנהדר מתחתן! ועוד עם מי? עם צלמת הבית של הבלוג, אריאלה! אני מאוד שמחה ונרגשת מהמאורע (I'm busting, Jerry, I'm busting!) בעיקר בגלל שאחי הקטן והיחיד מתחתן, וגם, על הדרך, בגלל שזה תירוץ טוב לפרגן לעצמי איזו שמלה יפהפייה ואיכותית...
יש עוד מספיק זמן עד החתונה, אבל לאחרונה מפלס חיפושי השמלה עלה שלב. בעת ביקורי בניו יורק מדדתי כמה שמלות אופציונליות אבל האירוע עדיין היה רחוק מדי ולא התחייבתי ממש לחיפושים אז לא ניצלתי את ההזדמנות (וחבל!). לכן מצאתי את עצמי בחודש-חודשיים האחרונים מחפשת שמלה בקדחתנות באתרים של בתי הכלבו הגדולים: סאקס, בלומינגדיילס, נימן מרכוס וכד'.
השמלה הראשונה שממש כבשה את לבי (ביג טיים!) היתה זו של המעצבת האמריקאית Nanette Lepore. הרי היא לפניכם:


Nanette Lepore - Love Theme Dress

יש בה את כל מה שאני מחפשת בשמלה והיא אפילו ירדה בבלומינגדיילס לכ-40 אחוז ממחירה המקורי בסייל האחרון (מדובר בשמלה מקולקציית החורף) אבל למרבה הצער לא הצלחתי לאתר אחת במידה שלי באף חנות אונליין. אפילו במחיר המלא המידה אזלה. boo-hoo... כמה מבאס.
לא התייאשתי והמשכתי לגלוש ולחפש בקדחתנות אלטרנטיבה הולמת. התעכבתי על כל מיני שמלות כדוגמת השמלה הזו (מלבד כמה הסתייגויות: יש לי קצת בעיה עם החלק העליון כי אני לא מתה על סטרפלס ישר, יש מצב שהיא מתחרה עם השמלה של הכלה וגם, אממ, היא יקרה בטירוף!), השמלה הזו (אמא שלי לא התלהבה בלשון המעטה והטילה וטו), והשמלמלה הזו (נחמדה, לא זוכרת מה הפריע לי בה בסופו של דבר). השמלה האחרונה הובילה אותי היישר לחיקו של אלכסנדר וונג עם היצירה הכובשת מקולקציית ריזורט 2010 שלו:


Alexander Wang (התמונה הימנית לקוחה מ-Style.com)

פשוט מושלם, אבל במחיר של קצת מעל 800 דולר העיצוב הנהדר הזה יישאר כנראה מושלם ובלתי מושג. ואם אנחנו כבר בתחום הפנטזיות, הנה עוד כמה נאמברים רציניים שלא הייתי מתנגדת לעטות על עצמי לכבוד האירוע הגדול:


משמאל למעלה בכיוון השעון:
1. Camilla and Marc (תבדקו גם את הגב, כאן)
2. Thakoon (מכאן)
3. RM by Roland Mouret (גם פה יש עסק מעניין בגב ואם כי אני לא סגורה לגבי הצבע, הגזרה פשוט יפהפייה והשמלה תפורה נפלא. עוד תמונות כאן)

בסופו של דבר, אחרי כל השיטוט הקדחתני הזה לפחות התמקדתי על הדרישות שלי בשמלה:
1. שמלת מיני. בדגש על שם התואר: "קצרצרה". לא אורך הברך ולא מקסי, חלילה.
2. כיווצים, קפלים מעניינים, א-סימטריה או פאייטים ייתקבלו בברכה. לא הכל ביחד, כמובן, או שבעצם כן (בשמלה של מר וונג זה הסתדר נפלא).
3. מחשופים עמוקים לא ייתקבלו בברכה.
4. צבע מעניין עם נטייה לכיוון זהב או גוון כלשהו של כחול. לא אשלול גם שמלות בגוונים אחרים כמו אדום או פוקסיה, אבל צבע אחד שממש לא בא לי עליו הוא שחור.
5. שמלה שיהיה נוח להתנועע בה ולרקוד בה (ואני מתכננת בהחלט לרקוד!).
אלו הן דרישותי.

ועוד לא דיברנו על נעליים. ואקססוריז. דיה לצרה בשעתה...
נראה שאני די ממוקדת על מה שאני מחפשת וכל השיטוטים האינטרנטים האלו בסופו של דבר גרמו לי לחשוב שאולי לא כל כך כדאי לקנות אונליין שמלה יקרה יחסית מבלי למדוד אותה. לכן, אני מוכנה להסתער על העיר הגדולה תל אביב בחיפושים יותר רציניים כולל מדידות.
לסיום אני משאירה אתכם עם תמונות נוסטלגיות מאירוע משפחתי חשוב אחר שהתרחש בעבר (לפני כמעט 18 שנים ליתר דיוק) והוא חגיגת בת המצווה שלי. עזבו לרגע את הגורמט ההו-כה-בר/בת-מצווה-שיק, ההנעלה הבעייתית והגרביים הלא קשורות, במבט לאחור אני ממש ממש מרוצה מהשמלה. מדובר בשמלת מיני מקטיפה עם תפירת כיווצים מעניינת שנקנתה, לא פחות ולא יותר, בחנות וינטג' בדרום צרפת במהלך טיול משפחתי שלי ושל הורי שם כמה חודשים לפני האירוע.
משום מה השמלה כבר לא נמצאת ברשותי (נמסרה הלאה בשלב מסוים. חבל מס' 2) אבל לפחות יש תמונות שמזכירות לי אותה והוכחה שבגיל 12 הפעוט הייתי כבר פאשניסטה קטנה, בררנית וקפדנית לגבי המלבושים שלה. עם זאת, מתברר שהטעם בנעליים הוא דבר שהיה צריך להבשיל והעקבים הצטרפו רק כמה שנים מאוחר יותר...



שיהיה לכולם המשך כמעט-סופ"ש טוב! רק בשמחות!

I'm not sure that I have updated you guys, so I shall do it now: this summer I have a huge event in my calander: my sweet brother is getting married, and to this blog's main photographer, Ariella, nonetheless! I am super excited since, first of all, he is my younger brother (and only brother), It's going to be great celebration with family and friends, and also it gives me a good excuse to get myself a nice quality evening dress. yay!
There is still enough time untill the wedding, but I already started looking for a dress, mainly in the sites of the american department stores such as: Saks Fifth Avenue, Bloomingdales (my favorite!), Neiman Marcus, etc. The first dress that really caught my eye was the golden one (first pic on this post) by Nanette Lepore. It has everything I love in a dress and I think this one will particularly fit a petite lady such as myself. It was also seriously marked down during the last sale period, but unfortunately my size was completely sold out. In all online shopping sites. What a bummer!
So I continued searching. I found this cute dress, this DVF design (my mom didn't quite like it as I did) and this sequined one, but none of them looked like the perfect one. And then I laid my eyes on this creation (second pic) by Alexander the great, ahhm, Wang. Absolute perfection but for the retail price of a little more than 800 USD it will keep being perfect and unreachable. And if we are on the subject of unreachable things, I found 3 more dresses which I really wouldn't mind wearing for the big event. But I guess I won't. You can see them all in pic no.3.

And even if I'm not going to get any of these dresses, it kinda helped me focus on what it is I am looking for in this dress:
1. Short mini dress. Emphasis on "short".
2. Rouching, draping, asymmetry and sequines will be more than welcome. Not all in the same dress of course, unless it's the one by Alexander Wang.
3. No deep cleavage or anything.
4. Regarding color: I'm gravitating towards gold or some shade of blue, yet I am pretty open to try other color dresses, as long as they are not black.
5. A comfortable dress to move and dance (and I am planning a lot of dancing) in.
That's about it.

I think I'm going to leave the online stores for now and hit the big city Tel-Aviv for some serious dress hunting + trying on stuff. And to wrap things up on a nostalgic note, I added a picture of myself from another big event which took place almost 18 years ago: my Bat-Mitzva ("Bar-Mitzva" is a jewish event which marks the transformation of a person from a child into a young adult. Boys celebrate it at the age of 13 and girls at the age of 12. so you can guess how old I was then...).
Let's leave the weird shoes\socks\necklace (it's a bar mitzva thing) and headband aside for a moment and focus on the dress. I really like this dress, and still think it's great. This is a blue velvet mini dress which was actually bought in a vintage store in the south of France, where I vacationed with my parents a few months prior to the event.

Goes to show that I was quite the fashionista even back then, only my shoe taste had to evolve a bit more... :)
Have a great rest of the week you all!

Read More