home@

הקור הלא שגרתי בימים האחרונים גרם לי לרצות להישאר בבית. או לפחות להיות במקום סגור ומחומם. ובתור מי שבדרך כלל, אם לא תמיד, מצטלמת באוויר הפתוח ונהנית מכך מאוד, משום מה הפעם זה לא נראה לי כמו רעיון טוב או נעים במיוחד. זו היתה גם הזדמנות נדירה לתפוס את ציון ('ציוני-ציוני', בפי המהדרין) ולתעד אותו בכמה תמונות למזכרת, על אף שברוב התמונות הוא מנסה להימלט מזרועותיה האוהבות של אמו המאמצת.
אם כבר צילומים ביתיים, החלטתי ללבוש גירסה ביתית של האאוטפיט מהפוסט הקודם ובהזדמנות זו אני חייבת לציין שאני בהחלט לובשת את אותם בגדים יותר מפעם אחת וגם יום אחרי יום (בייחוד כשהם חדשים ואני נורא מתלהבת מהם) ואם הם ממש נוחים ולא כוללים פפיונים ותיקתקים באיזור הגב יש מצב שגם אשן בהם (סקופ!), אם כי לבוש השינה האהוב עלי בייחוד בימים חורפיים שכאלה הוא פריטים מפלאנל עם כוכבים (חובה כוכבים, אחרת אני לא ישנה טוב).
באותה הזדמנות אתם מקבלים גם הצצה אל משכן האפונה או ליתר דיוק אל איזור השינה שלי, שהוא כמובן האיזור החשוב ביותר בבית. ומשמש גם לפונקציות נוספות, מלבד הברורות מאליהן, מאז המצאת הלפטופ. מצעים לבנים זו אובססיה שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעיה ולא נראה לי שהיא הולכת לחלוף בקרוב. אין כמו מצעים לבנים, נקיים ופריכים לשנת לילה טובה ולחלומות מתוקים.
עוד אובססיה היא אובססיית האקססוריז הנוכחית שאפשר להגדירה כ'כל מה שקשור לפרוסות אגט'. הסתערתי על הטבעת והצמיד במנגו ומאוחר יותר גיליתי שיש גם שרשרת, אבל בקטע הזה אני מסודרת - לפני כחמש (או אפילו יותר) שנים חוויתי את אותן התחושות בדיוק והכנתי לעצמי מספר תליונים מפרוסות אגט בצבעים ובגדלים שונים. כמה נחמד שטרנדים אופנתיים הם דבר שחוזר על עצמו ואפשר לשמור ולחזור לפריטים מתי שרק מתחשק.
לפני סיום אציין שמרגיש קצת מוזר להצטלם בלי נעליים אבל אני הרי בבית וגם השכנה המבוגרת מלמטה ביקשה ממני לפני שנתיים לא להרעיש עם העקבים (מעניין מאוד, יש לה בעיית שמיעה אבל את העקבים היא שומעת מצוין). אז אני כמובן מתחשבת ומתהלכת בנעלי בית בלבד כשאני בדירה. מה ששנוא עליך אל תעשה לשכנייך!
שיהיה לכולם המשך שבוע טוב!

The unusual low temperatures in the last few days made me wanna stay at home. Or at least indoors, in some place warm. And as someone who usually takes pictures outside in the open air, going outside seemed like a pretty bad idea this time. Staying home was also a good opportunity to take pictures of the almighty cat Zion. Although in most pictures he tries to escape from the warm embrace of his loving adopting mother.

Since I was at home I decided to wear a "home-y" version of the outfit from the last post. On that occasion I shall note that I certainly wear clothes more than once, and sometimes also day after day (especially when they are new). And if these clothes are very very comfy, I might sleep in them as well. Although in these cold days I much prefer flannel pieces with little stars on them (star are essential, otherwise I don't sleep well).
On the same occasion you get a peak inside "The Pea Residence" or to be more accurate to my sleeping area, which is the most important area in the house. And also has other functions, besides the obvious ones, since laptops were invented. I am obsessed with white linen and I really think there is nothing better than clean, white, crisp bed sheets.

Feeling kinda naked without any shoes on, but, you know, I am at home, plus my downstairs old neighbour who has a hearing problem told me a while back that my shoes make a lot of noise (hearing problem or not, she can hear those shoes alright). So I'm being a good neighbour and putting them on only at the door.
Hope you all have a good rest-of-the-week!

boho

שרוולון דמוי פרווה זארה, טוניקה H&M, מגפונים Ash, צמיד זהוב מעוטר בפרוסת אגט מנגו



דברים שכיף בחורף:
1. לאכול פרוסת עוגה עם כוס תה לידה (הרבה יותר טוב מעוגה עם כוס... מיץ).
2. להיכנס למיטה שחימם אותה כבר מישהו אחר.
3. לראות מטריות מגניבות.
4. ללבוש את פיג'מת הפלאנל התכולה עם ההדפסים הקטנטנים של פו הדב + פיגלט + כוכבים.
5. כפפות בלי אצבעות.
6. להתכרבל עם החתול (אם מתאים לו).
7. לנהוג באוטו כשהחימום פועל בפול ווליום ומכוון לכפות הרגליים.

תודה רבה לאריאלה ושיהיה לכולם סופ"ש חם, נעים ובריא!

Fun things in winter-time:

1. Eating a slice of cake and drinking a cup of hot tea (much better than cake and... juice).

2. Crawling into the bed which has already been heated by another person's body heat.

3. Seeing cool umbrellas.

4. Wearing flannel baby blue pajamas with tiny prints of winnie the pooh + piglet + stars.

5. Mittens.

6. Cuddling with the cat (if he feels like it).

7. Driving in the car with the air-condition on maximum heat and directed to your feet.

Hope you all have a nice, warm and healthy weekend!

p.s. It's freaking freezing out here the last couple of days!!!

! Ladies and Gentlemen, please welcome... The Groom's Sister

נראה לי שכבר עידכנתי אתכם בעניין, קוראים וקוראות יקרים, אבל למי שבמקרה שכח אציין שבקיץ הקרוב אחי הנהדר מתחתן! ועוד עם מי? עם צלמת הבית של הבלוג, אריאלה! אני מאוד שמחה ונרגשת מהמאורע (I'm busting, Jerry, I'm busting!) בעיקר בגלל שאחי הקטן והיחיד מתחתן, וגם, על הדרך, בגלל שזה תירוץ טוב לפרגן לעצמי איזו שמלה יפהפייה ואיכותית...
יש עוד מספיק זמן עד החתונה, אבל לאחרונה מפלס חיפושי השמלה עלה שלב. בעת ביקורי בניו יורק מדדתי כמה שמלות אופציונליות אבל האירוע עדיין היה רחוק מדי ולא התחייבתי ממש לחיפושים אז לא ניצלתי את ההזדמנות (וחבל!). לכן מצאתי את עצמי בחודש-חודשיים האחרונים מחפשת שמלה בקדחתנות באתרים של בתי הכלבו הגדולים: סאקס, בלומינגדיילס, נימן מרכוס וכד'.
השמלה הראשונה שממש כבשה את לבי (ביג טיים!) היתה זו של המעצבת האמריקאית Nanette Lepore. הרי היא לפניכם:


Nanette Lepore - Love Theme Dress

יש בה את כל מה שאני מחפשת בשמלה והיא אפילו ירדה בבלומינגדיילס לכ-40 אחוז ממחירה המקורי בסייל האחרון (מדובר בשמלה מקולקציית החורף) אבל למרבה הצער לא הצלחתי לאתר אחת במידה שלי באף חנות אונליין. אפילו במחיר המלא המידה אזלה. boo-hoo... כמה מבאס.
לא התייאשתי והמשכתי לגלוש ולחפש בקדחתנות אלטרנטיבה הולמת. התעכבתי על כל מיני שמלות כדוגמת השמלה הזו (מלבד כמה הסתייגויות: יש לי קצת בעיה עם החלק העליון כי אני לא מתה על סטרפלס ישר, יש מצב שהיא מתחרה עם השמלה של הכלה וגם, אממ, היא יקרה בטירוף!), השמלה הזו (אמא שלי לא התלהבה בלשון המעטה והטילה וטו), והשמלמלה הזו (נחמדה, לא זוכרת מה הפריע לי בה בסופו של דבר). השמלה האחרונה הובילה אותי היישר לחיקו של אלכסנדר וונג עם היצירה הכובשת מקולקציית ריזורט 2010 שלו:


Alexander Wang (התמונה הימנית לקוחה מ-Style.com)

פשוט מושלם, אבל במחיר של קצת מעל 800 דולר העיצוב הנהדר הזה יישאר כנראה מושלם ובלתי מושג. ואם אנחנו כבר בתחום הפנטזיות, הנה עוד כמה נאמברים רציניים שלא הייתי מתנגדת לעטות על עצמי לכבוד האירוע הגדול:


משמאל למעלה בכיוון השעון:
1. Camilla and Marc (תבדקו גם את הגב, כאן)
2. Thakoon (מכאן)
3. RM by Roland Mouret (גם פה יש עסק מעניין בגב ואם כי אני לא סגורה לגבי הצבע, הגזרה פשוט יפהפייה והשמלה תפורה נפלא. עוד תמונות כאן)

בסופו של דבר, אחרי כל השיטוט הקדחתני הזה לפחות התמקדתי על הדרישות שלי בשמלה:
1. שמלת מיני. בדגש על שם התואר: "קצרצרה". לא אורך הברך ולא מקסי, חלילה.
2. כיווצים, קפלים מעניינים, א-סימטריה או פאייטים ייתקבלו בברכה. לא הכל ביחד, כמובן, או שבעצם כן (בשמלה של מר וונג זה הסתדר נפלא).
3. מחשופים עמוקים לא ייתקבלו בברכה.
4. צבע מעניין עם נטייה לכיוון זהב או גוון כלשהו של כחול. לא אשלול גם שמלות בגוונים אחרים כמו אדום או פוקסיה, אבל צבע אחד שממש לא בא לי עליו הוא שחור.
5. שמלה שיהיה נוח להתנועע בה ולרקוד בה (ואני מתכננת בהחלט לרקוד!).
אלו הן דרישותי.

ועוד לא דיברנו על נעליים. ואקססוריז. דיה לצרה בשעתה...
נראה שאני די ממוקדת על מה שאני מחפשת וכל השיטוטים האינטרנטים האלו בסופו של דבר גרמו לי לחשוב שאולי לא כל כך כדאי לקנות אונליין שמלה יקרה יחסית מבלי למדוד אותה. לכן, אני מוכנה להסתער על העיר הגדולה תל אביב בחיפושים יותר רציניים כולל מדידות.
לסיום אני משאירה אתכם עם תמונות נוסטלגיות מאירוע משפחתי חשוב אחר שהתרחש בעבר (לפני כמעט 18 שנים ליתר דיוק) והוא חגיגת בת המצווה שלי. עזבו לרגע את הגורמט ההו-כה-בר/בת-מצווה-שיק, ההנעלה הבעייתית והגרביים הלא קשורות, במבט לאחור אני ממש ממש מרוצה מהשמלה. מדובר בשמלת מיני מקטיפה עם תפירת כיווצים מעניינת שנקנתה, לא פחות ולא יותר, בחנות וינטג' בדרום צרפת במהלך טיול משפחתי שלי ושל הורי שם כמה חודשים לפני האירוע.
משום מה השמלה כבר לא נמצאת ברשותי (נמסרה הלאה בשלב מסוים. חבל מס' 2) אבל לפחות יש תמונות שמזכירות לי אותה והוכחה שבגיל 12 הפעוט הייתי כבר פאשניסטה קטנה, בררנית וקפדנית לגבי המלבושים שלה. עם זאת, מתברר שהטעם בנעליים הוא דבר שהיה צריך להבשיל והעקבים הצטרפו רק כמה שנים מאוחר יותר...



שיהיה לכולם המשך כמעט-סופ"ש טוב! רק בשמחות!

I'm not sure that I have updated you guys, so I shall do it now: this summer I have a huge event in my calander: my sweet brother is getting married, and to this blog's main photographer, Ariella, nonetheless! I am super excited since, first of all, he is my younger brother (and only brother), It's going to be great celebration with family and friends, and also it gives me a good excuse to get myself a nice quality evening dress. yay!
There is still enough time untill the wedding, but I already started looking for a dress, mainly in the sites of the american department stores such as: Saks Fifth Avenue, Bloomingdales (my favorite!), Neiman Marcus, etc. The first dress that really caught my eye was the golden one (first pic on this post) by Nanette Lepore. It has everything I love in a dress and I think this one will particularly fit a petite lady such as myself. It was also seriously marked down during the last sale period, but unfortunately my size was completely sold out. In all online shopping sites. What a bummer!
So I continued searching. I found this cute dress, this DVF design (my mom didn't quite like it as I did) and this sequined one, but none of them looked like the perfect one. And then I laid my eyes on this creation (second pic) by Alexander the great, ahhm, Wang. Absolute perfection but for the retail price of a little more than 800 USD it will keep being perfect and unreachable. And if we are on the subject of unreachable things, I found 3 more dresses which I really wouldn't mind wearing for the big event. But I guess I won't. You can see them all in pic no.3.

And even if I'm not going to get any of these dresses, it kinda helped me focus on what it is I am looking for in this dress:
1. Short mini dress. Emphasis on "short".
2. Rouching, draping, asymmetry and sequines will be more than welcome. Not all in the same dress of course, unless it's the one by Alexander Wang.
3. No deep cleavage or anything.
4. Regarding color: I'm gravitating towards gold or some shade of blue, yet I am pretty open to try other color dresses, as long as they are not black.
5. A comfortable dress to move and dance (and I am planning a lot of dancing) in.
That's about it.

I think I'm going to leave the online stores for now and hit the big city Tel-Aviv for some serious dress hunting + trying on stuff. And to wrap things up on a nostalgic note, I added a picture of myself from another big event which took place almost 18 years ago: my Bat-Mitzva ("Bar-Mitzva" is a jewish event which marks the transformation of a person from a child into a young adult. Boys celebrate it at the age of 13 and girls at the age of 12. so you can guess how old I was then...).
Let's leave the weird shoes\socks\necklace (it's a bar mitzva thing) and headband aside for a moment and focus on the dress. I really like this dress, and still think it's great. This is a blue velvet mini dress which was actually bought in a vintage store in the south of France, where I vacationed with my parents a few months prior to the event.

Goes to show that I was quite the fashionista even back then, only my shoe taste had to evolve a bit more... :)
Have a great rest of the week you all!

seafoam green

סוודר קצר Annji (מילאנו) חצאית זארה (ישנה) טבעת H&M שרשרת מצ'יינטאון במילאנו, נעליים Marni

הנה צבע שיש לי מעט ממנו בארון שלא לומר מעט מאוד: "ירוק-קצף-הגלים" או באנגלית seafoam green. אם למישהו יש שם יותר טוב מזה בעברית הוא מוזמן כמובן להציע. ובכלל, אני חושבת שבאקדמיה ללשון העברית כדאי לפתוח מחלקה מיוחדת לאופנה ולהתחיל להמציא מילים בעברית לגוונים ובני גוונים, לגזרות, תפרים ולפריטי לבוש שונים. מצד שני, גם אם הם יעבדו על זה הרבה יש מצב שאף אחד לא ישתמש במילים החדשות (לדוגמא, אחת המילים העדכניות שהנפיקה האקדמיה: "יממית". נחיה ונראה מי ישתמש במילה הזו. וכמובן שמי שיודע איזו מילה היא באה להחליף יקבל מדבקת כוכב זוהרת!)

הגוון הירקרק-כחלחל הזה הוא ללא ספק האלמנט העיקרי שמשך אותי בסוודרון החמוד. זה והתפרים הקטנטנים באיזור הכתפיים. אל המקום השלישי בחשיבות הגיעו השרוולים ה"מתפרקים", שהינם בעיקר גימיק נחמד ומשמשים כווריאציה מרעננת לכפפות. אל הסוודר צירפתי שרשרת מטאלית גדולה שמצאתי בצ'יינטאון במילאנו (מי ידע שיש שם צ'יינטאון?). פיתחתי לאחרונה אובססיה לשרשראות גדולות ובעלות נוכחות, כדוגמת החביבה הזו, הבייבי הזו, או הדבר המופלא הזה. אז אפשר להגדיל בשקל תשעים, או לתכנן איזה פרויקט עשה זאת בעצמך. אבל זה כנראה יצטרך לחכות עד שאחזור לעצמי.

למרבה הצער, השבוע נחתה עלי התקררות בלתי מוסברת שבאה לידי ביטוי בצינון, כאב גרון, כאב אוזניים (הנה משהו שלא חוויתי מאז גיל... שלוש?!!) ולקינוח דלקת בעין (wtf??!). או כמו שאמרתי לרופא המשפחה שלי: "אין איבר בפנים שלא כואב לי". הרופא חיש קל איבחן את ההצטננות כוויראלית או במילים אחרות: "אין לך כלום" או במילים אחרות: איזה באסה זה להרגיש לא טוב ואפילו לא לקבל אבחנה של מחלה ראויה לשמה שתוכל לספק את יצר הרחמים העצמיים. לא שאני מייחלת לשפעת החזירים חלילה וחס...
אבל סופסוף אני מרגישה יותר טוב, מספיק טוב כדי לכתוב פוסט אז נראה לי שאנחנו בכיוון הנכון. שיהיה לכולם שבוע טוב ובריא!

Now there's a color I don't have many items in: seafoam green. There is actually no word for this color in Hebrew (so as for other colors and) yet I still find it mesmerising. It is not a color you see everyday, an interesting combination between green and blue, and all in all a nice addition to my wardrobe.
This color was also the main attraction in this little sweater. Then came the cute seams on the shoulders and lastly the detachable sleeves which are a nice gimmick and serve also as gloves/arm warmers. I added this big metallic necklace I found in Chinatown in Milano (who knew there was a chinatown in this city?), as part of my current obsession with big and oversized necklaces. What do you think about this beautiful piece, or this baby, or that gorgeous thing?
hmmm... I smell a DIY project, but first I have to get better.
Unfortunately I caught this nasty cold, combined with earache (I haven't had this since I was.. mmm... 3 years old!!?), sore throat and a bonus eye infection (WTF??!). When I went to see my doctor he told me it was only a virus and that there is nothing he can prescribe me. Damn! Well, at least I didn't catch the flu.
Hope you all have a great, healthy week!

מכתבים למערכת

השבוע קיבלתי מכתב מקסים במיוחד מקוראת חדשה של הבלוג. תיבת האימייל של הבלוג באופן כללי שוקקת חיים ומיילים מעניינים ואין בה רגע דל (לפעמים אפילו קצת יותר מדי) אבל הפעם המכתב עורר בי סיפוק כה רב שהחלטתי לחלוק אותו איתכם. וכך כותבת לי י':

"... בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש שקצת איבדתי את הכיף והשובבות שהם כל כך חיוניים לחיים (וגם ללבוש), וניסיתי לעודד את עצמי להשתחרר מהכבדות שלפעמים נוחתת והופכת אותי לזקנה שיושבת בצד ולא נהנית.
במקרה השבוע ניסיתי להתחיל וליישם את הגישה החדשה הזאת גם על הלבוש שלי. הייתה תקופה שלא היית תופסת אותי בלי איזו חצאית צבעונית או אקססוריז מוגזמים אך משמחים, ופתאום קלטתי שכבר איזה שנה אני עם ג'ינס וגופיה (שכבודם במקומם מונח) ולא ממש מנסה דברים. יכול להיות שזו גם הסיבה שהיום לראשונה ישבתי ונתתי תשומת לב רצינית לבלוג בנושא אופנה - הבלוג שלך.
אז בעצם אני מספרת לך את כל זה רק כדי לשתף שהיום אחרי ששוטטתי בבלוג שלך מצאתי את עצמי שולפת שילובים מקוריים ומסוכנים מהארון ומתנסה קצת. ההרגשה נעימה מאד! ורציתי להודות לך ולתת לך קרדיט על ההשראה. יופי של בלוג!"

מייל מחמם את הלב, בייחוד בשבוע סגרירי שכזה. כמובן שזה תמיד כיף לקבל מחמאות אבל מה שעשה לי את זה הרבה יותר הוא העובדה שי' היקרה קלטה בדיוק את רוח הדברים ואת המוטו העיקרי של הבלוג שלי והוא שאופנה היא כיף טהור והיא דרך לביטוי עצמי ולעידוד הרגשה טובה. או זו לפחות התפיסה שלי את המושג הרחב הזה שנקרא אופנה. You made mama proud !

בסוף השבוע האחרון בחרתי לבטא את עצמי באמצעות סריג ענק בצבע חול (איזה כיף להתכרבל בתוך סריגים כאלה בחורף) וחצאית פליסה קצרה בגוון ירקרק מטאלי שהתאימה את עצמה לזוג נעליים מטאליות אף הן. והשוס העקרי של האאוטפיט: לק בצבע ירוק בקבוק. אני מודעת לעובדה שהחצאית כמעט ולא נראית ורק מבצבצת 'בקטנה' מתחת לסריג אבל זו צללית שהשתוקקתי לנסות. בשביל הכיף.
שיהיה המשך שבוע מוצלח לכולם!




סריג וחצאית H&M, שרשרת דיווה, נעליים Tod's

This week I got the most lovely e-mail from a new reader of this blog. This blog's e-mail box is pretty active and I get interesting e-mails frequently but this particular e-mail stood out so I decided to share a part of it with you guys:

"... Lately I started to feel like I lost some of the fun and playfulness which are so vital for life (and for dressing) and tried to free myself from the heaviness that wheighs on me and makes me feel like an old lady who sits at the corner and doesn't have fun.
This week, I tried to start applying this new approach also on the way I dress. There was a time when you wouldn't catch me without a colored skirt or some over the top yet fun accessories, and I suddenly realized that for the last year or so I have worn only jeans and t-shirts (with much respect to this combinatin) and haven't really tried anything else. And that may be the reason why today, for the first time, I sat down and paid some serious attention to a fashion blog - your fashion blog.
So the reason why I'm telling you all this is to share with you that after browsing through your blog I found myself pulling out items from my closet and trying out some original and 'dangerous' combinations. And that felt great! Just wanted to thank you and give you credit for the inspiration. Lovely blog!"

How heart warming is that mail! And of course it is always nice to get compliments, but the thing I liked best about this e-mail was that this reader totaly got the spirit of this blog and it's main moto, which is that fashion is pure fun and a way to express yourself and make yourself feel good. Or that is the way I grasp the wide concept of 'Fashion'. You made mama proud!!

So this weekend I chose to express myself by wearing a sand colored knit and a metallic olive green pleated skirt which matched itself to the metallic pair of heels. And the highlight of the outfit: bottle green nail polish. I am aware of the fact that you can hardly see the skirt underneath the knit but this is a silhuette I wanted to try. Just for fun.

Hope you have a great rest-of-the-week!

!scarpe diem

למי שלא שם לב, ואני מניחה שחלקכם אולי פיספסו כי לא הודעתי על כך באופן מסודר, בסוף השבוע האחרון קפצתי לביקור קצרצר במילאנו. אולי זו העובדה שבדיוק עברה שנה מאז הנסיעה האחרונה שלי לארץ המגף, בה אני מקפידה לבקר באופן קבוע ב-4 השנים האחרונות, אולי זה כי התגעגעתי לאוכל האיטלקי המשובח (ועל כך עוד בהמשך) ונראה לי שבעיקר משום שחברתי היקרה והמופלאה אנה מתגוררת בעיר כבר מספר חודשים, החלטתי שאני חייבת, אבל חייבת לנסוע לביקור.

בביקור האחרון שמתי לב לכך שאני כבר מבינה ממש טוב איטלקית, גם כאשר פנו אלי בשפה זו וגם בעת האזנה לשיחות של אחרים. לעומת זאת, להשתמש בשפה באופן אקטיבי ולייצר משפטים בעצמי היה דבר הרבה יותר בעייתי (ותודה רבה לקורס איטלקית למתחילים באוניברסיטת חיפה. I want my money back). אז הסתפקתי בלהנהן בחזרה ולהשתמש במילים בסיסיות ביותר.

אז מלבד האיטלקית המתנגנת, מה חיכה לי שם? מזג אוויר של בין 0-5 מעלות צלזיוס. בלי רוח, בלי שלג, בלי גשם - כך שהיה סביל לחלוטין להסתובב תחת מעטה של מעיל עבה, כפפות וכובע צמר, סופ"ש אינטימי וכייפי של בנות עם החברה הטובה אנה ועם קרן, שמתגוררת במילאנו כבר 3 שנים ותיפקדה כמדריכת טיולים משובחת שמכירה כל פינה אופנתית בעיר, מתורגמנית וקמבצ"ית ובחורה מגניבה לכל הדעות. הביקור הזה הזכיר לי קצת טיולים משפחתיים בחו"ל, בהם ההורים שלי היו אחראיים על המסלול ואני ואחי היינו יושבים במושב האחורי של הרכב כמו "שתי פחיות קולה", כדברי אבא שלי, ושואלים מפעם לפעם: "are we there yet ?". אני חייבת לציין שנהניתי מאוד לטייל ללא דאגות, בלי לקחת אחריות על המסלול ושמחתי להיות מובלת על ידי אנה וקרן שבהחלט הביאו אותי למקומות שווים ביותר והיו חברה נהדרת לטיול. מומלץ בחום.

טוב, אז אחרי הפתיחה הכה מפרגנת בטח תשמחו גם לקבל המלצות. ובכן, המלצות על שיטוט ב-Via Monte Napoleone או ב-Corso Vittorio Emanuele אתם לא צריכים ממני, כי אלו בערך הרחובות הבסיסיים אליהם מגיע כל תייר. גם אני כמובן עשיתי שם וי פעם נוספת בביקורי הנוכחי אבל זו ממש לא היתה המטרה העיקרית. ואם אתם מתעקשים על רחוב קניות "תיירותי" אז אני מעדיפה על אחת כמה וכמה את Via Della Spiga המקסים, גם אם כל מה שאני יכולה לעשות בו הוא ווינדואו-שופינג.

והנה הכתובות המעניינות של הביקור:
D Magazine (כתובת: Via Montenapoleone 26. שימו לב, דלת הכניסה ממש צרה וניתן לפספסה בקלות)
את הביקור התחלתי באאוטלט הזה. אאוטלט יקר מעט יותר מהאאוטלטים האחרים אותם פקדתי לאחר מכן, אולי בגלל מיקומו המרכזי, אבל מחזיק סחורה שווה ומבחר נעליים מעולה.
נצפו: מכנסיים מנומרים של Balmain וסנדלי מארני, שניהם בסביבות ה-200 יורו. טיפ שלי: את הנעליים אפשר להשיג בפחות.

Dieci Corso Como
בוטיק ידוע ומוכר הכולל בגדי ופריטי מעצבים, פריטים לבית וגם חנות ספרים ובית קפה. על אף העובדה שפריטים רבים היו בחמישים אחוז הנחה (נסעתי בתקופת הסאלדי = sales) הם לא ממש התקרבו לתקציב שלי. עם זאת לא כדאי לוותר על האתר המעניין והמעוצב הזה.
נצפו: שמלות של כריסטופר קיין ושל רודארטה. לראותן בלבד (טוב, גם נגעתי קצת).
טעון שיפור: מבחר הנעליים שהינו מצומצם ביותר.


אל תיתנו למראה הגינה המטופחת ובית הקפה להטעות אתכם. בפנים יש חנות! 10 corso como

Dieci Corso Como Outlet (כתובת: Via Tazzoli 3)
במרחק של כ-10 דקות הליכה מהבוטיק נמצא אאוטלט העודפים שלו. המחירים עדיין יקרים אבל כבר בכניסה לחנות מוצגים לראווה כל זוגות הנעליים במחירים של בין 75 ל-150 יורו. החנות עצמה עמוסה בפריטים של קום דה גארסון ו-Alaia ולכל החובבים חובה לבקר שם.
נצפו: שמלות קצרות של Alaia בגוונים של לבן ושמנת, עמוסות בדיטיילים ותפורות בצורה יוצאת מן הכלל. הייתי לגמרי מוכנה להתחתן בשמלה כזו ובהשוואה למחירי שמלת כלה "ממוצעת" בארץ מדובר גם בחיסכון משמעותי בעלות (לא שאני מתחתנת בקרוב).

Marni Outlet (כתובת: Via Trajani Filippo 1)
חנות שהיא תענוג צרוף לכל חובבי המותג וכוללת הרפתקה לא קטנה להגיע אליה. החנות ממוקמת בלב ליבה של שכונה די עלובה במילאנו, באחד מבנייני המגורים שבאיזור ולא כחלק ממרכז מסחרי כלשהו. הסימן היחידי לאיתור החנות היוא שלט מתכת פיצפון ולצידו אינטרקום שהלחיצה עליו נענית על ידי פתיחת שער המתכת הגדול של הבניין. אחרי פתיחת השער מצפה לכם הליכה בשביל ארוך בין בנייני המגורים אשר מגיע סוף סוף אל החנות הנכספת. האאוטלט הזה נחבא אל הכלים ומי שרוצה להגיע אליו צריך לנסוע ישירות - אין שום אטרקציות או דברים מעניינים אחרים באיזור. עם זאת, אין ספק שהחוויה של הנסיעה הארוכה, השכונה הסתמית, האינטרקום, השער והשביל תרמו כולם לבילד אפ רציני שלגמרי בא על סיפוקו בפנים. מומלץ ביותר!
נצפו: שמלות, מעילים, ג'קטים, חולצות, אקססוריז, תיקים ו-נעליים מדהימות. אני הסתפקתי בזוג יחסית סולידי שאני בטוחה שישמש אותי הרבה, אבל ההתלבטות היתה קשה.


שלט הכניסה (הפיצפון) לאאוטלט מארני והאינטרקום. בשביל לראות מה יש בפנים תטצרכו לנסוע למילאנו.

השוק:
טוב, כאן קצת פישלתי. ביום שבת, אחרי סנדוויץ' משובח ברשת princi (על כך עוד בהמשך), שמנו פעמינו אל השוק שפתוח רק בשבת. לצערי אין לי כתובת מדויקת (הייתי עוד בהיי מהסנדוויץ') אבל אולי מישהו מהקוראים מכיר את המקום ויוכל לתת עוד אינפורמציה. גולת הכותרת של השוק היתה כמה דוכני ענתיקות הפזורים לאורך הרחוב (היו שם אחלה מנורות ופריטי נוי לבית. התלבטתי לגבי חתול פורצלן מקסים אבל היה לי די ברור שהחתול האמיתי ישבור את הפסלון תוך 5 דקות מרגע הגעתו הביתה אז החלטתי לוותר) וכמובן: נעליים!! התמונה הראשונה שבפוסט יכולה להמחיש את מראה דוכן הנעליים הראשון בו היה ניתן למצוא נעלי מעצבים במחירי מציאה. הרבה דגמי אוקספורד נהדרים של D&G, שלל דגמי מיו מיו ופראדה, מגפוני בלנסיאגה וגם איזה מארק ג'ייקובס פה ושם. והמחירים: בין 100 ל-200 יורו. עם הכניסה לשוק מחכה לכם עוד דוכן נעליים, משמאל, עם מבחר מצומצם יותר של נעלי מעצבים אבל גם שווה.

*** עדכון: שוק הנעליים נמצא ב- piazza caneva , על קו 14. ותודה לקרן! ***

חנויות ובוטיקים מעניינים:
Gardenoir
בוטיק מרהיב ביופיו הנראה כמעיין חממה עם עציצים וקקטוסים בו ניתן למצוא סריגים איכותיים וייחודיים (וגם יקרים) ופריטי וינטג' שלוקטו בקפידה. בין פריטי הוינטג' ישנן שמלות תחרה ושיפון עדינות ומקסימות שחלקן לגמרי יכולות לשמש כשמלות כלה. ובעלות של כ-100 יורו זו חתיכת מציאה.
בכלל, מצאתי את מילאנו כאחלה מקום למצוא בו שמלות כלה – למי מביניכן שמעדיפה ומחפשת אלטרנטיבה שונה ולא נעולה על שמלת-הקצפת-להשכרה-בעשרת-אלפים-₪, מילאנו היא ה-מקום (תשאלו גם את אנה, שמצאה כבר לשתי כלות שמלות יפהפיות של אלברטה פרטי בפחות מ-500 יורו. והן כמובן לא תצטרכנה להחזיר את השמלה לאף אחד אחרי החתונה).
נצפו גם: משקפי וינטג' מנומרים של מוסקינו ב-60 יורו.

Annji (כתובת: Corso Cristoforo Colombo 7)
בוטיק חמוד עם פריטים המיובאים מקוריאה. בין כל המותגים וחנויות המעצבים חנות עם פריטים במחיר דו ספרתי ואפילו פחות מ-50 יורו היא כמו נאת מדבר. המבחר רחב ומעניין ולאו דווקא נוטה לרומנטי-וינטג'י כמו חנויות דומות בארץ המייבאות פריטים מהמזרח. מגוון סריגים מרשים וגם שולחן אקססוריז ענק, אם כי מחירי האקססוריז פחות אטרקטיביים.

Les Amis (כתובת Corso Garibaldi 7)
בוטיק נעליים משובח, למי שמחפש נעליים טובות, עם דגמים של מותגים ספרדיים ואיטלקיים. התאהבתי לחלוטין בכמה דגמים שם וקרן דיגמנה בצורה נפלאה נעלי hiking עם עקב (סגנון שמאוד אהוב עלי לאחרונה) שרכשה שם עוד לפני בואנו. בתקופת הסייל, יש דגמים שנמכרים בפחות מ-100 יורו. בהמשך הרחוב תמצאו בית קפה מעוצב המגיש כריכים (panini) וארוחות בוקר משביעות.

אוכל:
עם כל כך הרבה אטקרציות, צריך כמובן לאכול משהו. אני באופן אישי מטורפת על האוכל האיטלקי ועל כל תפיסת ותרבות האכילה שלהם. באופן עקרוני, האיטלקים מתבססים בבישול על חומרי הגלם הטובים ביותר ולא עושים איתם יותר מדי, כלומר לא מבשלים לאורך זמן, מצמצמים וכו' וכו' (תפיסה פחות או יותר הפוכה לזו של האוכל הצרפתי. אני מחבבת מאוד גם את המטבח הצרפתי, אבל בעיני האיטלקי הוא מספר 1).

באיטליה יש מקומות רבים ושונים לממכר אוכל, מכל מיני סוגים ובהתאם לקטגוריות שונות: Bar, Trattoria, Salumeria, Osteria, Pizzeria וכד'. למקומות האלה יש שעות שונות ומוכרים בהם אוכל שונה ואפשר לעשות על זה דוקטורט של ממש (פעם ביקשתי קפה בסלומריה וקיבלתי נזיפה: "פה לא שותים קפה!"), בכל מקרה המקומות האידאליים ביותר לתיירים הם הברים. ובר באיטליה הוא לא כמו בר בארץ - הם פתוחים בבוקר ומגישים קפה, משקאות חמים וקרים, כריכים (panino ביחיד, panini ברבים. אני יכולה לחיות על פאניני בלבד) ומאפים מתוקים.
רשת ברים מצוינת במילאנו היא פרינצ'י (Princi) בה אני יכולה להמליץ על בריושינה קון נוטלה, לחובבי המתוקים, או טארט פטל קטן ולחילופין על הפאנינו הבסיסי עם פרושוטו.

בשעות הערב, אופציה מעולה וזולה לארוחה היא ה-aperitivo. מה שקורה באפריטיבו הוא כדלקמן: נכנסים לבר, מזמינים משקה אלכוהולי כלשהו (בעיקר קוקטיילים), משלמים למלצרית עם קבלת המשקה (איזה כיף, כל סאגת ה"אפשר חשבון" וההמתנה לו איננה מתקיימת ואפשר פשוט לקום וללכת מתי שבא) ומקבלים גישה חופשית למזנון גדול שכולל: פוקאצ'ות, פרושוטו, מגוון ירקות קלויים בתנור (מה שבארץ אנו מכנים אנטיפסטי), סלטים שונים של ירקות (פטריות, תפו"א וכד') כמה סוגים פסטות ועוד. אני יכולה להמליץ על Cheese הנמצא ב-Via Celestion IV 11 ובו הקוקטיילים משובחים והבופה מגוון משביע וגם מתעדכן מדי חצי שעה. ארבעה סיבובים בבופה ואתם מסודרים לכל הערב. דרינק במקום (שכאמור כולל אכול כפי יכולתך מהבופה) עולה 8 יורו.

למבקרים במילאנו מומלץ גם לא לפספס את בית הכלבו הידוע La Rinascente. בפעם הקודמת היה לי מזל יותר גדול שם ומצאתי אחלה תיק באחלה מחיר. הפעם לא התגלו מציאות מיוחדות אבל עדיין מקום נחמד לביקור, עם כמה מסעדות בקומה העליונה (כיאה לבית כלבו אירופאי).
באביב הקרוב אמור להיפתח סניף רשמי של Marc by Marc Jacobs ב-Via Mercati וזו עוד כתובת שתהיה שווה לביקור בפעם הבאה. בתקופת הסאלדי כמובן.

לסיום תודה ענקית לקרן על התוכנית המפורטת ועל ההתמצאות המדהימה וכמובן לאנה שאירחה אותי בביתה החמוד, הלעיטה אותי בשוקולד משובח ובגבינת ברי ויין בין הארוחות (פשוט לא אכלנו מספיק...) ועזרה לי ליצור עוד זכרונות כיפיים ממילאנו. Arrivederci!

Sorry for my long absence, I travaled to Italy last weekend and after I got back to Israel I was pretty busy (as always, after I come back home from a vacation abroad). This wasn't my first time in Italy and not in Milano (where I stayed) and I flew there to visit my dear friend Anna who currently lives there, enjoy some Italian food (number 1 in my book!) and do some shopping during the Saldi (=sales).
I gave a list of recommendations to the Israeli readers, If any of you is planning to visit milan you can look at the names and addresses of all the places I wrote about above. I highly recommend visiting markets and outlets (for designer goods in lower prices) and of course eat some delicious sandwiches (panini) and pastries in the Italian bars. Aperitivo (drinks + buffet) during the evening hours is also recommended.
I had a great time thanks to the lovely Anna and her friend Karen who guided us around town and brought us to all the nice places. Thank you so much girls! Arrivederci!

under construction

סווטשירט זארה, חצאית (ישנה) זארה, מגפונים BCBGirls

שינויים בהסדרי התנועה / אבק / טרקטורים / שקים של בטון / פועלים שזורקים משפטים עסיסיים בשפה מזרח תיכונית שאיננה עברית (אני מבינה מה שאתם אומרים!) / פסולת בנייה / שלטים של העירייה / מעקף / קצרים בתקשורת / חול במרפסת / כבישים שאתה נוהג בהם שנים ופתאום מובילים למקום אחר / אפור בעיניים / מדרכות שבורות / פיגומים / שכנים עצבניים / משטרה / השכמה מוקדמת / עוד אבק / הסחות דעת / דרכי מילוט / שינוי הרגלים / אין חניה / תודה לאל שיש לפטופ!

זהו פחות או יותר סיכום אסוציאטיבי של סוף השבוע האחרון שאת הנחמה היחידה בו מצאתי בפרסומות של אוכל - הראשונה היא הפרסומת של mooi (אני כבר בחבילת העוגיות השנייה לשבוע זה. התמחור קצת מוגזם אבל אחלה עוגיות!) והשנייה היא הפרסומת של גבינת סקי עם מגדל הפלפלים החבר'המן. אם לא הייתי סוג של אלרגית לפלפל אדום הייתי מזמן מסתערת על החנויות. אז פשוט הסתפקתי בלהינות מלהסתכל עליו מפצח את הפלפל בכפות ידיו המחוספסות, טובל בגבינה ומכריז ש"זה הדבר הטעים ביותר שיש". לגמרי. עצוב להודות, אבל פרסומות של מזון עובדות עלי ממש טוב...
הצלחתי להינות גם מהאאוטפיט הזה שמורכב מסווטשירט נעים עם תפרים מעניינים באיזור הכתפיים וחצאית אהובה שעברה הרבה בחיים שלה (ציפרנייים של ציון וקרע שנגרם על ידי מסמר) אבל עדיין הצליחה לשרוד. לאור מזג האוויר החם ביותר לא היה צורך בגרביונים והדבר היחיד שנותר להשלמת המראה הוא המגפונים המנומרים. אחרי שכבר לבשתי את הדוגמה על גופי ועל רגלי, רק הגיוני שהדיבוק יעבור לכפות הרגליים.

Traffic changes / dust / tractors / bags of concrete / construction workers throwing juicy sentences in a middle-eastern language which is not Hebrew (I can understand you!) / construction waste / temporary signs / detour / miss-communications / sand in my porch / roads I know for years which suddenly bring me to another place / all I see is grey / broken pavements / scaffoldings / edgy neighbours / police / waking up too early / more dust / distractions / escape routes / changing habits / no parking / thank god for laptops!

This is an associative summery of my last weekend. Luckily I managed to find some comfort in a few Israeli food commercials. Damn, those commercials are good! especially the food ones have a huge effect on me. I also found joy in this outfit which includes a cozy grey sweatshirt with interesting seams on the shoulders, my beloved (and somewhat "beaten" - no thanks to my cat and a wandering nail) dark grey skirt and those leopard honnies. I already wore this print on my body and legs, might as well on my feet...