התקופה האחרונה נהייתה עמוסה ביותר, לא בדברים רעים חלילה, אבל הרבה אלמנטים, אופנתיים יותר ואופנתיים פחות נכנסו לחיים שלי וזה דורש ממני לא מעט הסתגלות. לפעמים אני מרגישה שאני מביישת קצת את המין הנשי מאחר ומולטי-טסקינג (הכה מאפיין את בנות המין היפה) אינו אחד מהצדדים החזקים שלי. אני יותר בקטע של "להרוג תורכי ולנוח" או לעשות משהו בצורה טובה, כמו שצריך, ואחר כך לעבור למשימה הבאה. אבל, למרבה הצער, החיים לרוב לא מאפשרים נקיטה בגישה כזו, אז כנראה שאצטרך להתרגל לעניין ולהצדיק את היותי אישה!
ובעודי מנסה לפלס את דרכי ולסלול נתיב, לא רק עבור עצמי, אני לא יכולה שלא להציץ בלוח השנה ולהבחין שאנו נמצאים בסיומו של חודש יוני, שעבור רבים מסמל את תחילת חופשת הקיץ. מה אומר לכם, אני מסתכלת בקנאה אל עבר התיכוניסטים והתיכוניסטיות שנהנים מכל רגע ושהדילמה העקרית שלהם כעת היא באיזו שעה בא להם לקפוץ לים. אולי בגלל זה החלטתי להתאבזר בחגורת הניטים הורודה זו, אשר סביבה בניתי את האאוטפיט. החגורה נקנתה לפני שנים בחנות וינטג' מגניבה באמסטרדם בשם Zipper (למישהו יש מושג אם היא עדיין קיימת?) והיא מזכירה לי את "התקופה האמסטרדמית" שלי שהייתה כל כולה כיף, חופש וחוסר דאגות.
לחגורה צירפתי סריג אפור ללא שרוולים, חצאית ורדרדה, תיק אפרפר ארוג ואת שרשרת הפרנזים מעשה ידי. החלטתי לשמור את האאוטפיט על טהרת הורוד והאפור, שני צבעים שאני מאוד אוהבת, או, במחשבה שנייה, שני הצבעים שאני הכי אוהבת. ולגבי הנעלה, בחרתי לחזור לזוג נעליים ותיק ואהוב, מאחר שלאחרונה לא מצאתי אף זוג נעליים שריגש אותי ושממש התחנן שאקח אותו הביתה אל קופסת הסרדינים שנקראת ארון הנעליים שלי. יש איזה דגם שנתקע לי בראש ושלא הייתי מתנגדת לעטר בו את כפות רגלי (משהו בסגנון זוג הנעליים מהפוסט הזה. תנו לי שריכה, שריכה ועוד שריכה!) אבל לא ממש נקרה בדרכי משהו כדוגמתו.
סריג ללא שרוולים H&M, חצאית טופשופ, חגורת ניטים מאמסטרדם, תיק זארה, נעליים אלדו, שרשרת פרנזים הכנתי בעצמי
תודה רבה לאריאלה על הצילומים ולכל הנופשים - תעשו חיים!
