בנימה אישית

On a personal note


אני (נראית כמו תפוח אדמה קטן) ואמא, קצת אחרי שהגחתי לאוויר העולם

היום, יום שישי ה-12/6/2009 הוא יום מיוחד משום שזהו יום הולדתה של אמי (כמו כן בתאריך זה נולדו: אנה פרנק, האמן אגון שילה ודוגמנית העל אדריאנה לימה - איזה שילוב הזוי של אנשים בחרתי כאן..). משום כך בחרתי להקדיש את הפוסט הזה לה.

אני חושבת שבלי אמא שלי הבלוג הזה לא היה קיים, ולא כי היא עוזרת לי לכתוב אותו או לערוך או משום שהיא מעורבת בתכנים באופן ישיר (והיא לא) אלא פשוט כי מגיל אפס היא לימדה אותי להעריך אסתטיקה, אמנות ועיצוב. שמעתי סיפורים על כך שבינקותי אמי היתה מחזיקה אותי על הידיים אל מול תמונות וחפצי אמנות שונים בבית והיתה מדברת איתי, מתארת לי אותם ומספרת לי עליהם (את זה הייתי קטנה מכדי לזכור). מה שאני כן זוכרת הוא איך בגיל עשר או אחת עשרה, אני וחברותי היינו אוהבות להסתכל עליה מתגנדרת לפני יציאה עם אבי בערב יום שישי ואיך בגיל העשרה הייתי פשוט מאוהבת בכל פריט ופריט במלתחה שלה ואפילו לבשתי חלק מהדברים (ונראיתי מגוחכת כי הם היו גדולים עלי...).

מאז ומעולם אמי היתה "פטרונית האופנה" שלי ועל אף שהיא מתבלבלת לפעמים בין גוצ'י ללואי וויטון (איך אפשר??), לא חולקת איתי את האובססיה לאקססוריז וללקים וגם מעדיפה לרוב פונקציונליות על פני עיצוב מרתק בבחירות האופנתיות שלה (אמא, אין לך מספיק ציוצים במלתחה) אין ספק שהיא היא היתה אייקון האופנה הראשון שלי והמתלבשת ממנה למדתי בראש ובראשונה (בעיקר ש-Less is more).

כמו כן, אמי תמיד עמדה מאחורי הבחירות שלי ונתנה לי גיבוי מלא (לפעמים אני קצת מתעצבנת עליה שהיא לא התנהגה יותר בפולניות וכיוונה אותי בכוח להיות רופאה או רואת חשבון. בצחוק כמובן...) ותמיד תמכה בי כשהיה קשה וכשהדרך היתה פתלתלה ולא ברורה וממשיכה לעשות זאת גם בימים אלה. אז ביום זה אני מאחלת לה באהבה רבה הרבה אושר ועושר, שמחה, בריאות והגשמת חלומות.


אמא ואני ביום הולדתי הראשון (שימו לב לאאוטפיט!)

אימזי, יומולדת שמח ועד 120!!

Posted in: birthday,personal