חמישי שמח,
הסופ"ש קרב ואיתו הגיע הזמן לסכם את שבוע 27 להריון.
ואם בסיכום הקודם שהיה בשבוע 25, כתבתי שעברתי את קו פרשת המים של ההריון, הרי שלאחריו נהיה ברור שאנחנו בטריטוריה אחרת לגמרי.
Toto, we're not in Kansas anymore. הנה זה בא:
שבוע הריון: שבוע 27
גודל העובר (בהשוואה לפרי/ירק) : כרובית
איך אני מרגישה:
לא בא לי לקטר, ואתם לא באמת חייבים לשמוע את זה, אבל השבוע לא היה מוצלח במיוחד.
וגם איבדתי את טבעת הנישואין שלי, אבל זה לא קשור להריון.
מה אני אוכלת השבוע:
הרבה לחם שיפון עם גבינת שמנת (כמה שיותר אחוזי שומן יותר טוב, ומדמיינת שיש מעל גם סלמון מעושן), פירות, גמבה, והנשנוש האולטימטיבי האחרון: עוגיות.
העוגיות המוכנות החביבות עלי הן בערך כל קטלוג המוצרים של "לחמי", וניסיתי את כולן - מאוהבת במיוחד בעוגיות הגרנולה שמגיעות בקופסה התכלכלה ודי קשה לי להשיג, אבל גם כל סוג אחר שהם מייצרים טעים מאוד.
ואני גם מכינה מדי פעם בעצמי אבל לאחרונה אין לי כלכך כוח.
מה מפריע לי:
העובדה שהשבוע הכרתי את העצב הסכיאטי שלי.
בכלל לא ידעתי שהעצב הזה קיים (וזו בדיוק מערכת היחסים האידאלית והרצויה עם המערכת העצבית בגוף) עד שהוא פרץ לתודעתי בסערה בצורה של כאבים איומים ממש באחת הרגליים, שהחמירו כל כך שלא יכולתי לדרוך עליה וקיבלתי הנחיה מהרופא להעביר את כל ענייני למיטה ולנהל את חיי ממצב שכיבה למשך כמה ימים.
אאוץ'.
הדבר הזה נגרם כתוצאה מלחץ של חוליות עמוד השדרה על המוצא של העצב (שגם הוא בעמוד השדרה), שהוא תוצאה של המשקל העודף הרב - במקרה שלי זה כמעט רק בטן, אבל בטן של 8 ק"ג - שמחולק באופן בלתי מאוזן ומעמיס על עמוד השדרה.
כמובן שלרפואה המודרנית אין מה לתרום בנושא (תמיד כיף להיות במצבים כאלה) או כמו שהרופא שלי אומר: "אל תדאגי, בלידה זה יעבור".
מה מפריע לסובבים אותי:
אני לא יכולה לדבר בשם אחרים, אבל אשמח לנצל את ההזדמנות ולהתנצל בפני כל מי שלאחרונה קטעתי שיחה איתו באמצע, נעלמתי בעיצומו של צ'יטוט בווטסאפ או במסנג'ר, איבדתי מייל שלו או שכחתי לענות לסמס.
אני יודעת, זה נורא ודי מגעיל מצידי (ולא בכוונה!) אבל ההריון בשילוב עם ההורמונים וגם העומס הרגיל של החיים גורם לכך שלאחרונה אני יכולה לאבד קשב בצורה כמעט מידית, דעתי מוסחת בקלות יותר מאי פעם ואני מאבדת אחיזה בשיחה בצורה שלא חשבתי שמעולם תקרה לי.
עזבו טפשת הריון, מהיום אימרו: הפרעת-קשב-וריכוז-הריון. וסליחה אם אתם בין הנפגעים ממני.
המרענן הרשמי של שבוע 27:
ריהוט הסלון.
הקינון התחיל השבוע באופן רשמי, וגם אם רצינו להחליף סלון כבר שנים (הייתי שמחה לספר באיזה סלון סטודנטיאלי אנחנו יושבים מאז שהכרנו אבל אז כל מוניטין הסטייל שעמלתי עליו במשך שנים היה יורד לטמיון. אז לא.), התוכנית סופסוף יצאה לפועל השבוע, והסלון כולו בידינו, כמעט, למעט השולחן שצריך להגיע בעוד שבועיים ועבודת אמנות כלשהי לתלות על הקיר. אני עדיין מחפשת.
אם למישהו יש המלצות, אני בעניין של אבסטרקט.
אפילו הצלחנו להשיג שטיח קילים במחיר מציאה משוק הפשפשים, רק אל תשאלו אותי איך זה קרה, אנחנו שני אנשים בעלי יכולות סבירות ואולי אפילו גבוהות בתחומים שונים, אבל במיקוח אנחנו עלובים. פאתטים. חובבנים.
זה מה שקורה אחרי חיים שלמים של קניה ברשתות. מאבדים לחלוטין את יכולת המסחר והמו"מ האינסטינקטיבית הטבועה בנו כבני אדם. אז לקחנו את אחד האבות שיעזור לנו בעניין. וזה עבד. מומלץ.
שבוע 27 מבחינה אופנתית:
השבוע היה די קר, אפילו מאוד קר, ובתקופות כאלה האופנה קצת נדחקת הצידה - עם או בלי הריון.
שמחתי לגלות שאני עדיין מצליחה לדחוס את עצמי ואת הבאמפ לתוך "מעיל-פוך-נסיעות-חורף-לאירופה-וימי-סופה-קיצוניים-בחורף-הישראלי" שלי, מאמינה שיש לו עוד שבוע שבועיים לשרת אותי נאמנה עד שלא אוכל לרכוס אותו יותר ואאלץ להיפרד ממנו עד החורף הבא (מקווה שלא מתוכננת עוד סופה בפברואר..)
חוצמזה לבשתי השבוע הרבה ג'ינס, ג'ינס הריוני כמובן, נדבר על זה בפוסט נפרד.
למה אני מחכה:
לקנות עגלה.
התחלתי להתעניין בנושא ויש הרבה התלבטויות.
כמובן שאפונה רוצה לא פחות מאשר את העגלה הכי שיקית ושווה בשוק (בעיניה) אבל זה בא עם תווית מחיר גבוהה מאוד (ועל זה החצי השני אומר: "שכחי מזה!" או "תיזהרי ממני!") וגם לא בטוח שהשיקית היא השימושית והנוחה ביותר.
כנראה שאלך על אחת מהעגלות הממוצעות מבחינת מחיר, עדיין מתלבטת אבל יש כיוון כללי.
אמהות מנוסות בעלות עגלות - מוזמנות לתרום את חוות דעתכן.
לפני סיום, תודה לאורלי שבחרה לשתף אותי בפרויקט המקסים Welcoming 2015 בבלוג שלה "רוקמת חלומות". לפוסט ההמלצות שלי לחצו כאן.
שיהיה סוף שבוע חמים ונעים!
נתראה בקרוב 3>
הסופ"ש קרב ואיתו הגיע הזמן לסכם את שבוע 27 להריון.
ואם בסיכום הקודם שהיה בשבוע 25, כתבתי שעברתי את קו פרשת המים של ההריון, הרי שלאחריו נהיה ברור שאנחנו בטריטוריה אחרת לגמרי.
Toto, we're not in Kansas anymore. הנה זה בא:
שבוע הריון: שבוע 27
גודל העובר (בהשוואה לפרי/ירק) : כרובית
איך אני מרגישה:
לא בא לי לקטר, ואתם לא באמת חייבים לשמוע את זה, אבל השבוע לא היה מוצלח במיוחד.
וגם איבדתי את טבעת הנישואין שלי, אבל זה לא קשור להריון.
מה אני אוכלת השבוע:
הרבה לחם שיפון עם גבינת שמנת (כמה שיותר אחוזי שומן יותר טוב, ומדמיינת שיש מעל גם סלמון מעושן), פירות, גמבה, והנשנוש האולטימטיבי האחרון: עוגיות.
העוגיות המוכנות החביבות עלי הן בערך כל קטלוג המוצרים של "לחמי", וניסיתי את כולן - מאוהבת במיוחד בעוגיות הגרנולה שמגיעות בקופסה התכלכלה ודי קשה לי להשיג, אבל גם כל סוג אחר שהם מייצרים טעים מאוד.
ואני גם מכינה מדי פעם בעצמי אבל לאחרונה אין לי כלכך כוח.
מה מפריע לי:
העובדה שהשבוע הכרתי את העצב הסכיאטי שלי.
בכלל לא ידעתי שהעצב הזה קיים (וזו בדיוק מערכת היחסים האידאלית והרצויה עם המערכת העצבית בגוף) עד שהוא פרץ לתודעתי בסערה בצורה של כאבים איומים ממש באחת הרגליים, שהחמירו כל כך שלא יכולתי לדרוך עליה וקיבלתי הנחיה מהרופא להעביר את כל ענייני למיטה ולנהל את חיי ממצב שכיבה למשך כמה ימים.
אאוץ'.
הדבר הזה נגרם כתוצאה מלחץ של חוליות עמוד השדרה על המוצא של העצב (שגם הוא בעמוד השדרה), שהוא תוצאה של המשקל העודף הרב - במקרה שלי זה כמעט רק בטן, אבל בטן של 8 ק"ג - שמחולק באופן בלתי מאוזן ומעמיס על עמוד השדרה.
כמובן שלרפואה המודרנית אין מה לתרום בנושא (תמיד כיף להיות במצבים כאלה) או כמו שהרופא שלי אומר: "אל תדאגי, בלידה זה יעבור".
מה מפריע לסובבים אותי:
אני לא יכולה לדבר בשם אחרים, אבל אשמח לנצל את ההזדמנות ולהתנצל בפני כל מי שלאחרונה קטעתי שיחה איתו באמצע, נעלמתי בעיצומו של צ'יטוט בווטסאפ או במסנג'ר, איבדתי מייל שלו או שכחתי לענות לסמס.
אני יודעת, זה נורא ודי מגעיל מצידי (ולא בכוונה!) אבל ההריון בשילוב עם ההורמונים וגם העומס הרגיל של החיים גורם לכך שלאחרונה אני יכולה לאבד קשב בצורה כמעט מידית, דעתי מוסחת בקלות יותר מאי פעם ואני מאבדת אחיזה בשיחה בצורה שלא חשבתי שמעולם תקרה לי.
עזבו טפשת הריון, מהיום אימרו: הפרעת-קשב-וריכוז-הריון. וסליחה אם אתם בין הנפגעים ממני.
המרענן הרשמי של שבוע 27:
ריהוט הסלון.
הקינון התחיל השבוע באופן רשמי, וגם אם רצינו להחליף סלון כבר שנים (הייתי שמחה לספר באיזה סלון סטודנטיאלי אנחנו יושבים מאז שהכרנו אבל אז כל מוניטין הסטייל שעמלתי עליו במשך שנים היה יורד לטמיון. אז לא.), התוכנית סופסוף יצאה לפועל השבוע, והסלון כולו בידינו, כמעט, למעט השולחן שצריך להגיע בעוד שבועיים ועבודת אמנות כלשהי לתלות על הקיר. אני עדיין מחפשת.
אם למישהו יש המלצות, אני בעניין של אבסטרקט.
אפילו הצלחנו להשיג שטיח קילים במחיר מציאה משוק הפשפשים, רק אל תשאלו אותי איך זה קרה, אנחנו שני אנשים בעלי יכולות סבירות ואולי אפילו גבוהות בתחומים שונים, אבל במיקוח אנחנו עלובים. פאתטים. חובבנים.
זה מה שקורה אחרי חיים שלמים של קניה ברשתות. מאבדים לחלוטין את יכולת המסחר והמו"מ האינסטינקטיבית הטבועה בנו כבני אדם. אז לקחנו את אחד האבות שיעזור לנו בעניין. וזה עבד. מומלץ.
שבוע 27 מבחינה אופנתית:
השבוע היה די קר, אפילו מאוד קר, ובתקופות כאלה האופנה קצת נדחקת הצידה - עם או בלי הריון.
שמחתי לגלות שאני עדיין מצליחה לדחוס את עצמי ואת הבאמפ לתוך "מעיל-פוך-נסיעות-חורף-לאירופה-וימי-סופה-קיצוניים-בחורף-הישראלי" שלי, מאמינה שיש לו עוד שבוע שבועיים לשרת אותי נאמנה עד שלא אוכל לרכוס אותו יותר ואאלץ להיפרד ממנו עד החורף הבא (מקווה שלא מתוכננת עוד סופה בפברואר..)
חוצמזה לבשתי השבוע הרבה ג'ינס, ג'ינס הריוני כמובן, נדבר על זה בפוסט נפרד.
למה אני מחכה:
לקנות עגלה.
התחלתי להתעניין בנושא ויש הרבה התלבטויות.
כמובן שאפונה רוצה לא פחות מאשר את העגלה הכי שיקית ושווה בשוק (בעיניה) אבל זה בא עם תווית מחיר גבוהה מאוד (ועל זה החצי השני אומר: "שכחי מזה!" או "תיזהרי ממני!") וגם לא בטוח שהשיקית היא השימושית והנוחה ביותר.
כנראה שאלך על אחת מהעגלות הממוצעות מבחינת מחיר, עדיין מתלבטת אבל יש כיוון כללי.
אמהות מנוסות בעלות עגלות - מוזמנות לתרום את חוות דעתכן.
לפני סיום, תודה לאורלי שבחרה לשתף אותי בפרויקט המקסים Welcoming 2015 בבלוג שלה "רוקמת חלומות". לפוסט ההמלצות שלי לחצו כאן.
שיהיה סוף שבוע חמים ונעים!
נתראה בקרוב 3>
Hi there!
In the previous bump diary of week 25, I wrote that I have noticed a shift in my pregnancy.
Well, in the following two weeks it became definitely clear that we were not in Kansas anymore...
Here's what the week was all about:
Pregnancy week: week 27
Baby is the size of a: Cauliflower
How am I feeling:
Meh.
It's been a pretty rough week, both physically and mentally.
Plus, I also lost my wedding ring. But this is not pregnancy related.
What am I eating:
Lots of fruit and veggies, whole wheat bread with cream cheese (the fatter the better) and a lot of cookies. My favorites are probably all the cookies made by "Lachmi" brand (maybe you can find them under the name Elsa's Story), and if I have some motivation I'll make a home made batch on my own.
What bothers me:
Getting acquainted with my Sciatic nerve.
I didn't even know this nerve exists (and this is exactly the kind of relationship you wanna have with your nerves. All of them) until I started having some serious leg pains up to the point I could not stand on my left foot.
It appears that it is a common pregnancy related health issue, caused by the weight and strain of one's baby bump on her spine. And there's no remedy or cure, or the way my doctor puts it: "By the time you deliver your baby it will be over".
In the mean time I was told to be on bed rest for a few days and try not to put strain on my spine which means mainly lying down.
Nesting has begun:
We got a new living room set this week, complete with two sofas, a table and even a Turkish Kilim rug (in the pic above) which was an awesome flea-market find. I'm still looking for some nice abstract art to hang on the wall, but I'm so happy we finally upgraded our living room situation and have some nice furniture like grown up people have.
Week 27 - fashion wise:
It's been a pretty cold week here, so in this kind of weather fashion is often a bit neglected.
I'm lucky that I can still wear my long puffer coat which I use in severely cold days or trips abroad in winter time, but I guess in a few weeks time that bump will be too big and I won't be able to zip it up / use it.
I also wore lots of maternity jeans this week, but this is a subject for a different post.
What I'm waiting for:
Buying a baby stroller.
I started looking into it and test driving some strollers.
Of course Fashionpea would love to have the most fashionable and chic stroller out there, but it comes with a hefty price tag, hubby saying "forget about it!" and may even not be the best and most practical stroller for me.
I think I'll eventually pick one of the mid price strollers but I'm still contemplating.
Wishing you a nice weekend!
XX
