Favorites II

לפני מספר ימים החלטתי ללבוש כמה מהפריטים האהובים עלי בארון, בתוספת שחקני חיזוק חדשים. בוודאי ראיתם כאן בעבר את הווסט הזה, או הבלייזר נטול השרוולים (תקראו לו איך שתרצו) אשר מככב אצלי במלתחה כבר יותר משנה ויודע לעשות את העבודה, כשצריך להיראות טוב לעבודה... אליו הצטרפה החצאית, שהיתה במקור באורך אמצע השוק והיא פרויקט ה"עשה זאת בעצמך" שלי שאני הכי גאה בו. "זרקתי פנימה" גם את הסנדלים האלה עם הפלטפורמה הקדמית (אמרתי לכם שאני עכשיו חזק בקטע של עקבים סופר גבוהים + פלטפורמה קדמית) והרכש החדש בארון: תיק דמוי עור חום, עיצוב ישראלי - כחול לבן, שנהניתי ממנו מאוד במהלך השבוע בו הוא נמצא בבעלותי.
למען האמת והגילוי הנאות, ראיתי את התיק הזה לראשונה על כתפה של קולגתי וחברתי היקרה שלי והתפעלתי מכמה שהוא נראה טוב. אריגת השתי וערב של ה"עור", הידיות הנאות והגודל המצוין והפרקטי כבשו אותי. ממש "בוטגה וונטה לעניים" אנחנו מכנות אותו בשעשוע, ונותר רק לקוות שביום מן הימים יחליף אותו על זרועי תיק בוטגה אמיתי. ואם מניחים את הפנטזיות בצד, קסטרו הביאו פה אחלה יציאה לדעתי.
לא מזמן שאלה אותי אחת מקוראות הבלוג מה אפשר ללבוש לעבודה הדורשת לבוש פורמלי, מלבד חולצה מכופתרת ומכנסיים. ובכן, אני מקווה שאני נותנת לך כאן רעיון (עוד רעיונות יבואו בהמשך) לגבי "בגדי עבודה" אופציונליים. החלק המרכזי באאוטפיט הזה הינו הווסט והחגורה ואלמנט זה ניתן לשילוב עם פריטים אחרים: מכנסיים, חצאיות באורכים שונים וגם ג'ינס (אני לובשת את החלק העליון של האאוטפיט הזה גם עם סקיני). לטעמי, חלק עליון מסוג זה נראה תמיד "לבוש", מסודר וקרייריסטי משהו, ומהווה אלטרנטיבה מעניינת לחולצה הלבנה המכופתרת המוכרת והידועה.
כל שנותר כעת הוא למלא את היומן בפגישות ויאללה לעבודה!




ווסט זארה (ישן), חצאית של מנגו שתפרתי לחצאית בלון, סנדלים H&M, חגורה מנגו (ישנה), תיק קסטרו



This vest, or sleeveless jacket is absolutely one of my favorite pieces in my whole wardrobe. It can be worn with many different items and always "does the job" when I need to look good for my job. I paired it with this DIY bubble skirt, brown studded sandals and this woven leather tote.
The woven bag was made by a local fashion company and I am pretty impressed with it: I like the woven material, the nice handles and the size of it is just perfect (it is able to carry more stuff than I thought). I think of it as a Bottega Veneta inspired bag, and I hope this bag will be replaced one day by a genuine Bottega...
I think this outfit is very work-appropriate and gives you a "well dressed" and tidy look pretty easily. That is why I like this kind of sleeveless blazer so much. It can be worn also with pants, jeans (I like to wear the top half of this outfit also with skinny jeans) and different kinds of skirts.


Vest Zara (old), skirt over the knee Mango skirt which I sewed into a bubble skirt, sandals H&M, belt Mango (old), bag Castro

שיהיה לכולם שבוע עבודה מצויין (שימו לב שכבר יום שלישי)!

Read More

After the rain

התמונות לפוסט זה צולמו ביום הראשון של השנה החדשה, לאחר שירד מבול סוחף בחיפה ונתן, גם אם למשך פחות משעה, תחושת חורף של ממש. עם שוך הממטרים הכבדים החלטתי לצאת מיד ולשחק בשלוליות ובעיקר הרגשתי שזו הזדמנות טובה להוציא לנסיעת מבחן כמה מהפריטים שקיבלתי כמתנת ראש השנה. המקסימום שיכולתי לעטות על עצמי היה המכנסיים הארוכים דמויי העור (והרוקיסטיים משהו), שאני כבר צופה שאשתמש בהם רבות (ווסט ה"כאילו פרווה" המחמם ייאלץ לחכות עד שיהיה כאן חורף באמת). צירפתי אליהם את החולצה, שאני לא יודעת אם ממש אפשר לקרוא לה חולצה כי היא פתוחה לחלוטין משני הצדדים ומחייבת לבישת גופיה או בגד גוף כלשהו מתחתיה, המעוטרת בפיסות אסימטריות של בד רשת שאליו רקומים חרוזים קטנטנים. אחת החולצות היותר מגניבות ובלתי צפויות שקיבלתי ואני פשוט מאוהבת בשתי פיסות הרשת המעוטרת המשתלשלות ונתלות בחופשיות משני צידי החולצה ומוסיפות לה עוד מימדים. לסיום נעלתי את מגפוני הפלטפורמה עם השריכה, בעלי העקבים האימתניים אך אל דאגה, הפלטפורמה הנסתרת שבחזית עושה את העבודה. אני שמחה מאוד שיצרני הנעליים עושים לאחרונה שימוש רב בפלטפורמה קדמית, נסתרת או גלויה, דבר המאפשר לנועלות להרקיע שחקים עוד יותר, או כדברי הביטוי החביב עלי: "Put me in the big girls' shoes"...

These photos were taken a few days ago, not too long after some heavy rain came down on my northern city ('heavy rain' in Israel means approximately 5-8 mm...). Anyway, I immediately went outside and wanted to play in the puddles. Unfortunately it was only raining, and it was still pretty warm so I couldn't wear my new winter clothes (hmm.. lovely faux-fur gilet...) which patiently await cooler weather. So I decided to wear my faux-leather pants (hey, I had to wear something long) and this beautiful asymmetrically embellished top from Topshop. I just love those embellishments dangling from each side of the garment. Added a chain link necklace, some metal bangles and a pair of high-heeled booties and I was ready to go. Seriously hope it's gonna be a real winter this year so all my coats will be able to come out and play...

חולצה קייט מוס לטופשופ, מכנסיים ונעליים טופשופ, שרשרת גורמט דיווה



ולפני סיום, עכשיו אפשר לגלות את פשר הצילומים ה"סודיים" שהזכרתי בפוסט ההוא: היום התפרסמה בגיליון מגזין "את" כתבת הבלוגריות בה שמחתי להופיע לצד חברותי היקרות, אשר מלבד היותן קולגות מלאות סטייל ואינטילגנציה בבלוגוספירת האופנה הישראלית הן גם חברות טובות ומופלאות, שאני מכירה כבר לא מעט זמן. אני חושבת שאנה היתה הקוראת הראשונה של "אפונה", אי שם בתחילת שנת 2008, משב רוח היזמות של עפר נכנס לחיי זמן לא רב לאחר מכן ואת הבלוג של שלי נהניתי לקרוא כבר מתחילת דרכו. את נעה המקסימה יצא לי להכיר באופן אישי רק ביום הצילומים אבל חלקנו ארוחת צהריים משותפת כך שהשלמנו פערים בצורה יפה...
תודה לרותם רוזנטל, לצלם שי יחזקאל שבזכותו (וגם בזכות צמד חמד איפור-שיער) נולד אותו פוסט, למערכת "את" וגם לתמר המפיקה החיפאית, על אף שהבטיחה לי ארוחת צהריים ולא קיימה... הייתי צריכה להביא סנדביץ' מהבית!
שיהיה יום חמישי נהדר לכולם!

Read More

Girl Crush

לא הרבה בחורות עושות לי את זה וקשה להקסים אותי בצורה מוחלטת (יש לי סטנדרטים גבוהים!), אבל הבחורה הזאת שבתה את לבי לגמרי! קוראים לה Miroslava Duma, או אם תרצו Mira, וכפי שהשם אולי מרמז, מדובר באשת חברה ובנערת "It" רוסייה שמגיעה ממוסקבה ומבלה בעיקר בפריז ובניו-יורק, שם מלבושיה המגוונים מונצחים על ידי עדשות צלמי האופנה האהובים עלינו: סקוט שומן ה-Sartorialist, טומי טון מ-Jak&Jil, גאראנס ואחרים.

אז מי זו מירה, ומה הקטע שלה? ובכן, לא ממש קל לגלות. בעוד תמונותיה הרבות והנפלאות מסתובבות באינטרנט ומטריפות לי את החושים (בעיקר את חוש הראייה וגם את החוש האסתטי), אין הרבה מידע על חייה הפרטיים. האם היא בת של אוליגרך או שאולי היא נשואה לאוליגרך? או גם וגם? ובתכלס, האם זה באמת משנה? הרי זה לא שניסע כרגע למוסקבה לחפש לנו אוליגרך. על אף שמסתבר שהם אוהבים בחורות קטנטנות עם שיער חום ופוני. הממ...
בכל מקרה, מירה עובדת (קשה) כעורכת בהארפרס בזאר הרוסי ועוד פרט מידע חשוב הוא שהיא מחזיקה ברשותה אוסף שערורייתי ביותר של תיקי בירקין, בכל הגדלים, הצבעים והטקסטורות (הידעתם שיש בלוג שנקרא Birkin Watcher בו מתועדים תיקי בירקין שנצפו ברחבי העולם יחד עם האוחזות בהם? ובכן עכשיו אתם יודעים! ואם תדפדפו אחורה לפוסטים של חודש יולי אולי גם תמצאו את מירה הקטנה, עם אחד מהבירקינים הרבים שלה...)

Mira as photographed by The Sartorialist, here and here

אין ספק שמירה יודעת להתלבש ויודעת לעשות את זה טוב, מעניין וססגוני. ומה שאולי הכי מקסים בה היא העובדה שהבחורה יודעת לפשוט וללבוש צורה בחינניות עם כל אאוטפיט שהיא מרכיבה לעצמה. אם תחזרו לתמונות שבראש הפוסט חישבו לעצמכם כמה בחורות אתם מכירים שמתלבשות יום אחד כך ובמשנהו כך? אני מניחה שלא הרבה, אם בכלל, וכנראה שמלבד חוש אופנתי משובח, על מנת להתלבש ככה דרושה גם מלתחה ענקית אבל אני חושבת שמירה מדגימה יפה את הפוטנציאל הגדול של כיף, שעשוע ומשחק שטמון באופנה. ועכשיו ניתן לתמונות לדבר:


Mira, as photographed by Garance Dore


Mira rocking pink shades, as photographed by The Sartorialist




photos from here

זהו אחד המראות האהובים עלי של מירה: שימו לב לשילוב המעולה בין שמלת הג'ינס לג'קט העור והקיפול של שרוולי הג'ינס מעל לשרוולי הג'קט (note to self: צריך לנסות משהו כזה בהזדמנות) וכמובן האקססוריז המשובחים עד כדי עילפון: קלאץ' פראדה (ככה משלבים חום ושחור, גבירותי ורבותי!) וערבוביית צמידי זהב, יהלומים (נראה כמו יהלומים. או זהב לבן. בכל מקרה הבנתם את העקרון) ועור .


photo from here

לסיום, עוד מראה אהוב ודי עדכני של מירה משבוע האופנה האחרון בניו יורק. אהבתי את השמלה האסימטרית בהדפס קמופלאז' מצוותת לווסט ג'ינס וכמובן את העקבים הנפלאים וגרבי הברך (בהשראת התצוגה של א. וונג?). ועם מנה כזו גדושה של אופנה משובחת על הבוקר אאחל לכם יום טוב והמשך שבוע נעים!

Read More

שנה טובה בניחוח של פעם! Shana Tova

אני אוהבת מאוד את ה"שנות טובות" של פעם - הפטריוטיות, הנאיביות, המעוטרות ולימים המצהיבות... הן פשוט מהלכות עלי קסם ולכן, כאשר חשבתי לפני כמה שבועות על הפוסט שאעלה לכבוד ראש השנה החלטתי להכין פוסט על טהרת הוינטג'. (כמעט). הפוסט של שתיים שאוספות, שקראתי לאחר שגמלה בלבי ההחלטה, נתן לי עידוד נוסף לחזור אל ה"שנות טובות" ההן, והזכיר לי שוב, לאחר שנים שלא ראיתיו, את חיים שטייר, שהיה מורי ורבי בתקופה בה למדתי לימודי עיצוב גרפי לתואר ראשון (ומלבד זאת הינו מעצב ותיק ומוערך, אספן ומרצה לעיצוב שעל ברכיו גדלו מעצבים גרפיים רבים ומוכרים).
שטייר הוא האיש שהעניק לי את יסודות התפישה החזותית ולימד אותי לחשוב כמעצבת. ועל אף שבסופו של דבר החלטתי לוותר על המסלול העיצובי ולא הפכתי למעצבת הגרפית שהייתי אמורה או יכולה להיות, אני מוצאת את עצמי היום יותר מתמיד משתמשת בכלים שניתנו לי אז ורואה אותם כמרכזיים בעשייה שלי, בעבודתי, בחיי וכמובן בבלוג הזה. ואין כמו העיתוי של סיום של שנה ותחילתה של שנה חדשה על מנת להסתכל לאחור (ובמקרה דנן הרבה יותר אחורה מהשנה-שנתיים ואפילו שלוש השנים האחרונות) ולהיזכר איפה היינו, לאן הגענו ולאן פנינו מועדות.
כמו כן, לא מזיק ואף נחמד עד מאוד להסתכל לאחור מבחינה אופנתית וזה בדיוק מה שניסיתי להשיג ביצירת האאוטפיט הנוכחי. שמלת המלחים הזו נראית אולי לחלקכם לא פרקטית בעליל ולקוחה מעידן אחר השונה בתכלית מהמציאות האופנתית הישראלית של 2009, אוטוטו 2010, אבל זה מה שיפה בה לדעתי. ועל אף שיש סיכוי סביר שלא אלבש אותה לשום מקום, לא יכולתי לוותר על פנינת החמד הזו כשראיתי אותה ב-eBay וגם אם היא לא תשמש אותי בחיי היום-יום נעים לי מאוד להסתכל עליה נחה בארון או ללבוש אותה מדי פעם בבית ולהפליג (תרתי משמע) בדימיונות.
ובנימה אופטימית ונוסטלגית משהו זו, ברצוני לאחל לכל קוראי וגולשי אפונה שנה טובה ומתוקה! תודה על כל ה"שנות טובות" המופלאות שקיבלתי בימים האחרונים מכל ידידיי באשר הם וכמו כן תודה על הפידבק, הפרגון והדירבון האינסופי שאתם נותנים לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה בבלוג הזה.
שתהיה שנה של אהבה, יצירה והצלחה ומי ייתן וזוגות הנעליים אשר ברשותנו ירבו כגרגרי הרימון!
חג שמח לכולם, ותודה רבה לצלם החביב!

For those of you who don't live in Israel I should note that today is the Israeli new year's day, and it marks the begining of the new Hebrew year. To this day, people send their friends and relatives greeting cards for the new year (once via mail, nowadays via SMS or G-mail...). You can check out some of the old greeting cards here, I guess you can't understand them since you don't read hebrew but you can see how cute they look.
Because I love those cards so much I decided to make a post on a more nostalgic and vintage-y note. That is why I wore this lovely vintage sailor dress I found on eBay. It's not very practical and I'm pretty sure I'm not going to wear it anywhere, but I just like looking at it resting in my closet and maybe wear it around the house and 'sail away' with my thoughts.
Anyway, I wish you all a happy and fashionable new year and may your wardrobes be filled with beautiful shoes this year... Happy holiday!

שמלת מלחים וינטג', תיק וינטג' המחתרת, נעליים אלדו

Read More

Favorites

חולצה קאלה, חצאית H&M, חגורת ניטים זארה (ישנה), קלאץ' אמריקן אפרל, שרשרת Etsy, סנדלים זארה (משנה שעברה)



יש פריטים שפשוט כובשים את ליבי ונתקעים במוחי כמו איזה שיר האוס גרוע (להבדיל אלף אלפי הבדלות) ופשוט ברור לי שנועדנו להיות ביחד. כזאת היא החולצה הסאטנית הנ"ל בגוון השמפניה, המצויידת בשרוולים אקסטרה תפוחים המפוספסים בשחור-לבן. הרומן שלנו החל בפרזנטציה של קולקציית הקיץ לעיתונות, המשיך בצילומי קמפיין הבלוגריות לאירוע מעצבי העיר ועל אף האיפוק הרב שהפגנתי (לגמרי לא אופייני לי!) התממש סוף סוף באירוע עצמו בו הצלחתי להניח את ידי עליה במחיר אטרקטיבי. ובא לציון גואל! עכשיו אני גם יכולה להדגים איך היא משתלבת ומרגישה לגמרי בבית עם פריטים מהמלתחה כמו חצאית מיני צמודה ושחורה, ניטים למכביר והקלאץ' החללי האהוב.
אבל עזבו אותי, בואו נדבר קצת על דברים ברומו של עולם כמו שבוע האופנה בניו-יורק!
למען האמת די התרגשתי לקראתו הפעם ואני מחכה בקוצר רוח לתמונות אשר מתפרסמות אחרי כל תצוגה. אולי זה בגלל הנוכחות המאסיבית של בלוגריות אופנה אמריקאיות שהוזמנו על ידי חברת coach להתארח בתפוח הגדול ולחזות בלייב בתצוגות (כמה מלהיב!) ואולי זה פשוט משום שמיציתי לחלוטין עם הקיץ אך מאחר ומזג האוויר בארצנו הקטנטונת אינו מיישר קו עם צו האופנה (יאללה בגדי חורף) אני מתעלמת באלגנטיות מהעונה-לא-עונה הזאת ומדלגת בדמיוני היישר אל הקיץ הבא.
ובואו נשאיר בצד את מה שנלבש בקיץ הבא (אולי נדבר על זה בהזדמנות), מה שיותר חשוב הוא מה שננעל. ובכן, לא נראו הפתעות מיוחדות בתחום ההנעלה, שלא לומר מיחזור וחזרה על טרנדים של הקיץ האחרון. ולא שאני מתלוננת חלילה וחס, כי סיימתי את הקיץ הזה עם ארון מלא בנעליים אך עם ההרגשה שעדיין לא מצאתי את הזוג הקיצי האולטימטיבי. הידד, אפשר להמשיך את החיפוש בקיץ הבא...
אז מה היה לנו: סנדלי רצועות רצועות, מקבילות ועבות או מצטלבות ואלכסוניות (ובמילים אחרות: הבו לי סנדלים עתירי רצועות ומיד!), פלטפורמות, שריכה ומגפוני open toe. לא הכל ביחד כמובן. הגדיל לעשות אלכסנדר וונג שאמנם לא המציא את הגלגל עם נעלי ה-open toe בהדפס מנומר, אבל בהחלט המציא את הגלגל בשילוב שלהן עם גרבי החותלת האפורות הללו. ואתם מוזמנים לקרוא עוד על כך בפוסט המשובח של מיכל המשובחת מהבלוג איי לאב ג'וש. אח, אילו רק היו ברשותי נעליים כאלה הייתי מפזזת בהן כל הדרך אל הסתיו...
ועוד כמה הגיגי נעליים לפני סיום, ממליצה לבדוק את הקולקציות הבאות בצורה יותר מעמיקה ולראות גם בגדים מעניינים ועוד יותר חשוב שידוכים מוצלחים של נעליים לבגדים (שימו עין על cynthia rowley):



התמונות לקוחות מ-style.com

תודה רבה לאריאלה על הצילומים והמשך שבוע נעים!

Read More

I'm spinning around

שמלה H&M, ג'קט ג'ינס זארה, נעליים מנגו, שרשרת שלומית אופיר




Dress H&M, Jacket Zara, Necklace Shlomit Ofir, Shoes Mango

טוב, הבייבי הזאת היתה מונחת יותר מדי זמן בארון ולכן הייתי חייבת להוציא אותה לסיבוב. תרתי משמע. יש בגדים שפשוט גורמים לך להתנועע באופן מיוחד (ואני לא מתכוונת למחוכים חונקים או לנעליים קטנות מדי) והשמלה הזאת היא אחת מהם. מהרגע בו הנחתי אותה על עצמי התחשק לי לצאת במחולות ובעיקר להסתובב במקום ולחוג במעגלים כמו ילדה בת 5. מה שמזכיר לי את המטרה הראשונית שלשמה התכנסנו, או שלשמה אני מתלבשת, והיא הנאה צרופה. ובמילים אחרות (או יותר נכון במילה אחרת): כיף.
מאז ומתמיד נמשכתי לצד ה"לא פונקציונלי" של האופנה וחיבבתי אלמנטים כמו פרנזים, ציוצים, רקמות ושאר תוספות שבאות לשרת את הפן העיצובי והאסתטי של הפריט. התלבשות היתה ועודנה עבורי הרבה מעבר ל"טוב, בואי תשימי על עצמך משהו כדי שלא תצאי לרחוב בפיג'מה" והיוותה מקום למשחק ושעשוע וגם לפורקן יצירתי ותודה רבה לשמלת הפרנזים (הלא פרקטיים בעליל, שלא לומר מעצבנים לחלוטין כשהם נתפסים בכל מיני דברים) שהזכירה לי את זה.
דבר נוסף שהזכירה לי השמלה הוא שמזמן לא רקדתי. כבר הרבה זמן לא הייתי באיזו מסיבה טובה שגרמה לי לנענע את איברי, בחינניות ובתאום עם הקצב, כמובן... ועד שזה יקרה כל שנותר לי הוא ללבוש את השמלה הזאת, או את חברתה, שמלת השכבות האווריריות השחורה, שבסיומת שלה מבצבץ רק רמז מאוסף השכבות התחתונות הצבועות בכחול מהפנט (מתוקה שלי!) ולהסתובב במעגלים עד כדי סחרחורת קלה... :)

תודה רבה לשלומית אופיר ולרוני לוי הנפלאות וכמו כן לצלם שהחליף הפעם את מקומה של אריאלה ועמד בגבורה במתקפת הסיבובים שלי... שיהיה המשך שבוע נעים לכולם!
This baby was sitting in the closet way too long, so I had to take it out for a "ride", or actually a spin. Some clothes just make you move differently and this dress is one of those clothes. Right after I put it on I just wanted to twirl and twirl, like a five year old. And this reminds me why I dress and why I love fashion: because it's fun!
I try to keep in mind the playful, whimsical side of fashion, and that clothes aren't only means to cover myself up so I don't go out to the street in my pajamas...I have always liked details such as ruffles, fringes, embroideries and other not very functional yet aesthetic additions to fashion garments. These things make me want to touch the garment, feel it and just have fun with it...
And until I find the next interesting and detailed garment, I think I'm going to keep twirling in this one (hopefully I won't get dizzy...).
Big thanks to Shlomit Ofir and Roni Levi and I hope you all have a great rest-of-the-week!

Read More

Weather block

טוב, עם כל הכבוד לרצון שלי שיהיה כבר סתיו, אנחנו די רחוקים מכך... ועל אף שהתעוררתי בשמחה לשמיים מעוננים ולמזג אוויר אפרורי משהו, רצוני להתעטף בשכבות נתקל בהתנגדות רצינית מצד המציאות או יותר נכון מצד 35 המעלות (אל תתפסו אותי במילה) שחיממו את פני הקרקע באיזור שבו אני מסתובבת. לפיכך, האופציה המתבקשת היתה לבישת שמלה קלילה ומעודנת. ואם כבר שמלה אז רצוי שיהיה בה עניין כמו חלוקת צבעים מעניינת (מה שנקרא בלעז color block) וכיווצים בחלק העליון.
כמובן שאת הדרמה שנחסכה ממני בניסיון להרכיב אאוטפיט בן שני חלקים או יותר המרתי בדילמה של האם ללבוש את השמלה עם החגורה שהגיעה עמה או בלעדיה. ובדילמה הזו בוודאי שאוכל להשתמש כמטאפורה לדילמות המהותיות שאוחזות בי מדי יום או מדי כמה שבועות (בי וכפי הנראה ברבים מבני דורי, ותודה לפטיט לולו), אבל נראה לי שנוותר על המטאפורה הפעם וגם לא נעליב את הדילמות הללו בהשוואתן לתהייה העמוקה: "האם זה מוצא חן בעיני יותר עם החגורה או בלי החגורה?"
אל דאגה, אני לא מתכוונת להיות פילוסופית או כבדה מדי, בכל זאת, זה בלוג אופנה - שלא תהיה כאן טעות, ובנוסף לבחירה בשמלה ניסיתי לפשט את העניינים ולהקל על העומסים (עומסי החום, כמובן) על ידי בחירתי להצטייד במינימום אקססוריז ובשיער אסוף מעלה. אסיים בכך שאשאיר אתכם עם כמה לינקים ליצירות color-block אופנתיות שצדו את עיני (כאן, כאן, כאן וכאן) ואאחל לכולם סופ"ש נעים!

I really wish it was fall already, or at least cooler than 35 degrees, but I guess it is not going to happen in the near future. So in order to make it easy on myself I chose this light and delicate color-block dress, this time with almost no accessories, and I also decided to wear my hair up.
Wearing a dress is usually not such a problem and does not raise the usual "what goes with what" question that arises whenever one tries to create a more complex outfit (such as skirt+top or pants+top+jacket combo). The simplicty of things was very much required in this hot day, and the only question that was on my mind was: "Do I like it better with or without the attached belt?"


שמלה Charlie Paloma נעליים זארה



תודה רבה למי שהביא לידיעתי ולמלתחתי את השמלה הזו ולאריאלה על הצילומים.

Read More