נעליים לבנות - סוגיה

את מוחי העסיקו בימים האחרונים הדילמות הקיומיות הרגילות - אין כמו כמה ימי חופש שמאפשרים למוח לעבוד שעות נוספות - וגם סוגיות הרות גורל וכבדות הרבה יותר כמו: "נעליים לבנות - האם זה טוב או רע ליהודים (או לבני כל עם אחר) ??"
בכל פעם שאני פונה להתעסק בנעליים לבנות, אני נזכרת מיד בתוכנית האירוח של ריקי לייק. זוכרים? לפני כמה (וכמה) שנים התוכנית שודרה בארץ בכבלים על בסיס יומי, וסיפקה לי אתנחתא קומית ומנטאלית מטרדות היומיום. אני זוכרת שהתוכנית היוותה לי ניקוי ראש טוטאלי והצפייה באורחי התוכנית האיכותיים (נו טוב, יותר איכותיים מהאורחים של ג'רי ספרינגר), שבאו לקבול ולהתאונן על מר גורלם בפני ריקי והקהל, שיעשעה אותי מאוד.


ריקי לייק עם המיקרופון בימים הטובים. Go Ricki !! (תמונה)

אחת מהסיטואציות שחזרו על עצמן בתוכנית היתה כדלקמן: אורחת בתוכנית פונה לקהל ומספרת בקול קורע לב ש"בעלי בוגד בי עם אמא שלי ועם אחותי גם יחד ושתיהן כבר ילדו לו ילד ואני לא יודעת אם לקרוא לילדים האלה הילדים החורגים שלי או האחים והאחיינים שלי" או משהו בסגנון... מיד לאחר שסיפרה את סיפורה סוחט הדמעות נכנס לאולפן הבעל השפל, מלווה בקריאות "בוווו" רמות מהקהל. אחרי שריקי ממטירה עליו מטר שאלות חקרניות ואינטלקטואליות מגיע תור האורחים בקהל לצלוב את הקורבן ותמיד איזה גאון אנין טעם בקהל היה זורק לבחור:
"By the way, you can't wear white shoes after Labor Day". בשלב זה המצלמה היתה מתמקדת בנעליו הלבנות והמלוכלכות של הבחור והקהל פורץ שוב בסשן של קריאות בוז וצחוק רם (כאילו שהקהל הזה היה מורכב מהשמנה והסלתה של ארה"ב, שמצאה לעצמה כפרי בור לצחוק עליו. אגב, תמיד רציתי להיות חלק מקהל התוכנית, בעיקר כדי לשיר בסופה: Go Ricki, Go Ricki, Go, Go, Go Ricki!!).


מימין למעלה בכיוון השעון: Pour La Victoire (התמונה לקוחה מ-shopbop.com), נעלי Chloe (התמונה לקוחה מ-eBay), סנדלים בעיצוב Pierre Hardy לרשת Gap (לתשומת לב הנוסעים לארה"ב!!), סנדלים של Loeffler Randall (תמונה: shopbop.com)

מסתבר שאחד מכללי הנימוסים וההליכות המסורתיים שהיו נפוצים בארה"ב הוא שלא נהוג, שלא לומר אסור לנעול נעליים לבנות אחרי ה-"Labor Day" שמתקיים בארה"ב ביום שני הראשון של חודש ספטמבר. חג זה מסמל עבור האמריקאים את סופו של הקיץ, ובתוך כך את הפסקת השימוש בפריטי לבוש קיציים בעליל כמו נעליים לבנות (לחג הזה אין שום קשר לאופנה, אבל הוא נתפס כ"חג סיום הקיץ" על כל המשתמע מכך). ראוי לציין שהקוד האופנתי והאסתטי הזה כבר לא ממש נשמר בימינו (הלו! אנחנו בעידן הפוסט פוסט מודרני. אין דבר כזה שאין דבר כזה) אבל הוא היה נפוץ בעבר והשתרש כביטוי: "You are not supposed to wear white shoes after Labor Day".

על אף שנולדתי במדינה חסרת קודים אופנתיים נוקשים, אני חייבת להודות שיש לי בעיה עם נעליים לבנות, אחרי וגם לפני חודש ספטמבר. הצבע הזה נראה לי נוקשה מאוד ומשום מה תמיד חשבתי שנעליים כאלה לא יילכו עם רוב הבגדים שיש לי בארון. כמו כן, אתם יכולים לדמיין שריטות או שפשופים על נעליים לבנות? בעוד שאצל חברותיהן השחורות הם מינוריים וכמעט בלתי נראים, הם עלולים לפגוע קשות במראה של הלבנות. ומאחר שנעליים לבנות נתפסו בעיני כמגבילות וקשות ליישום באאוטפיטים שונים צידדתי על פי רוב בשחור ותאמינו או לא, אין לי אפילו זוג לבן אחד במלתחה.

על מנת להרחיב את אופקי ובכדי שלא אתפס בגזענות אופנתית נזכרתי בחברתי תמרה שחלק נכבד מנעליה הינן לבנות והיא נועלת אותן בחן ובטעם רב. כמו כן, עלעלתי במגזיני אופנה שנמצאו בהישג יד וגם ברשת ונתקלתי בתמונות כגון התמונה הבאה שיעזרו אולי ליצור שינוי וכוונון קל בתודעה האופנתית שלי:


התמונה לקוחה מ-altamira

אם כן, שינוי בתודעתי ובהשקפתי האופנתית אולי כבר יש, אך הוא טרם הוביל לשינוי התנהגותי.
כמו תמיד, אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

אגב, כתבו עלי ועל עוד כמה בלוגרים יקרים לליבי באתר "מאקו". תודה רבה לעינת ויינבוים ולשאר הצוות במאקו!

לילה טוב ושיהיה שבוע טוב!

Posted in: chloe,fellow bloggers,pierre hardy,pour la victoire,press,ricki lake,shoes,white