Same old, same old
Edouard Manet, Music in the Tuileries, 1862
במאה ה-19 צייר מאנה את הבוהמה הפריזאית מבלה, מתחככת בינה לבין עצמה ומאזינה למוזיקה בשעות הפנאי ב-hot spot הפריזאי. הציור חתוך ונותן תחושה של ראייה מקרית של המחזה - הצייר צייר כביכול רגע נתון מבלי לסדר את הסצינה. כעבור כמה וכמה שנים, במאה ה-21 (c. 2007), באותו לוקיישן בדיוק, הברנז'ה של עולם האופנה נלכדת בעדשות מצלמות הפפראצי ואתרי האופנה בדרך ל- או בדרך מ- תצוגות האופנה הנחשקות (אח, מתי אנו נוזמן לבילוי פנאי שכזה ונזכה לכזו מוזיקה לעיניים? ...).
4 comments:
וואו, אני אוהבת את מאנה ,אבל את הציור הזה מעולם לא ראיתי..שאלה-מישהו מוכן להסביר לי מה קורה במרכז הציור ? לא ברור לי מה ההתרחשות השחורה-לבנה-אפורה שם :-)
האמת? אותי ההשוואה בין השניים קצת מעציבה , כי בציור יש המון ביחד, אולד סקול ביחד :-) ובצילום ,רואים צלמים ומולם דוגמניות עומדות (נכון?)
וזה דווקא מרגיש לי מנוכר ,וקר וקצת ריק
אבל מאוד יכול להיות שזה משהו בראש שלי
לשאלה האחרונה שלך לגבי מתי נוזמן לבילוי פנאי בצירוף המילה אחחח
אני מצטרפת בריקוד
מצאה חן בעיני ההשוואה..
כולי קינאה על התואר שלך בתולדות האומנות
I love it when you draw parallels between history of art and today's fashion! it's very interesting (I also liked your post about Kandinsky and Gucci!)
zuz - :) התואר בתולדות האמנות היה קונטרה נאה לתואר בפסיכולוגיה. נהניתי מאוד מהשילוב ואני ממליצה בחום.
לגבי הציור, הוא בנוי ממשיכות מכחול משוחררות ומהירות, שנועדו להעביר את תחושת הרגעיות והספונטאניות. בגלל זה לעתים קשה להבין מה מתרחש. הציור כולל דיוקנאות של מאנה ומשפחתו וגם של חבריו כמו שארל בודלייר. אגב, הציור הזה מתקשר לאופנה בכמה דרכים: הקהל המתואר הוא אופנתי ומעודכן בלבושו וגם, אחת הדרכים של האמנים להתייחס למודרניזציה היתה דרך הלבוש. זה נושא מעניין שבא לידי ביטוי אצל אמנים לא מעטים.
Post a Comment