אין הרבה תוכניות שאני צופה בהן באופן קבוע, אבל "פרוייקט מסלול" (Project Runway) היא ממתק החובה שלי לסופ"ש. למי שלא מכיר, מדובר על תוכנית ריאליטי אמריקאית של מעצבי אופנה (כבר עשיתי עליה פוסט בעבר) בהנחייתה של היידי קלום, בתפקיד הסייד קיק: טים גאן, ושיפוט באדיבותם של מעצב העל האמריקאי מייקל קורס ונינה גרסייה ממגזין Elle. בעונה הנוכחית שמשודרת על מסכינו בארץ נראה שהתחרות קשה מתמיד, המתמודדים ראויים, והאתגרים קשים ומלחיצים מפעם לפעם - לפעמים אני ממש מרחמת על המעצבים המסכנים האלה. אבל האתגר שהוצג בפרק האחרון היה מגניב לחלוטין: טים גאן לקח את חמשת הפיינליסטים למוזיאון המטרופוליטן ונתן לכל אחד מהם לבחור יצירת אמנות שתהווה השראה לבגד. מ-ע-ו-ל-ה! בדיוק מה שאני אוהבת, וגם נראה לי שלמעצבים זה היה אתגר ממש נחמד, עם חופש בחירה גדול. והרי התוצאות:
כריס מארץ' בחר ביצירה מהמאה ה-18 בשם Marie Françoise de La Cropte de St. Abre, Marquise d'Argence של האמן Nattier. הוא יצר שמלה לא פחות מרשימה ובעלת אפקט "וואו" מהשמלה המצויירת בתמונה, אבל מה שהעיב על העניין הוא שהשמלה שלו דמתה מאוד לשמלה שהוא וכריסטיאן יצרו ביחד באחד האתגרים הקודמים. אז ה"וואו" קצת התחלף ב-"וואו... לא ראיתי את זה כבר פעם??!" בכל מקרה השופט האורח, רוברטו קוואלי, התלהב מאוד.
אחריו עלה למסלול הדגם של כריסטיאן סיריאנו, שהושפע מיצירתו של אמן הבארוק הספרדי Murillo (היי, למדתי עליו קצת למבחן בבארוק שהיה לי בשבוע שעבר!) הנקראת Don Andrés de Andrade y la Cal מסביבות שנת 1665. האמת, העיצוב של כריסטיאן נראה לי קצת יותר מדי דרמטי ותיאטרלי ואני לא מתה על השרוולים העצומים הללו, אבל אין ספק שהבחור מעצב מבטן ומלידה, ומשקיע תשומת לב עצומה בפרטים. השופטים היו מבסוטים וזיכו אותו בכרטיס כניסה היישר לגמר שייערך בשבוע האופנה (Olympus Fashion Week) שבבראיינט פארק.
אחריו עלה למסלול הדגם של כריסטיאן סיריאנו, שהושפע מיצירתו של אמן הבארוק הספרדי Murillo (היי, למדתי עליו קצת למבחן בבארוק שהיה לי בשבוע שעבר!) הנקראת Don Andrés de Andrade y la Cal מסביבות שנת 1665. האמת, העיצוב של כריסטיאן נראה לי קצת יותר מדי דרמטי ותיאטרלי ואני לא מתה על השרוולים העצומים הללו, אבל אין ספק שהבחור מעצב מבטן ומלידה, ומשקיע תשומת לב עצומה בפרטים. השופטים היו מבסוטים וזיכו אותו בכרטיס כניסה היישר לגמר שייערך בשבוע האופנה (Olympus Fashion Week) שבבראיינט פארק.
שלישי היה ראמי קשוע (כן, כן, הבחור מאזורנו... אני שמחה בשבילו שהוא מעצב בניו-יורק ולא במזרח ירושלים), אשר בתור ה-"one trick pony" של התוכנית, לא היסס לבחור בפסל שיש של אפרודיטה כהשראה. ראמי יוצר, אתגר אחר אתגר, שמלות מקסימות עם כיווצים ובדים נשפכים. גם הפעם הוא די חזר על עצמו, למרות שנינה גרסייה ציינה לא אחת שהיא רוצה לראות אותו עושה משהו אחר. חבל שהוא גורם לרפרטואר של עצמו להיראות מוגבל וזה גם מה שיצר לשופטים דילמה רצינית שבסופה הוחלט שכריס וראמי יכינו שניהם קולקציות לגמר והשופטים יכריעו למי תהיה קולקציה מוצלחת יותר, אותה יוכל להציג בשבוע האופנה.
האחרונה והחביבה, שזכתה גם היא כמו כריסטיאן בכרטיס ישיר לגמר היא ג'יליאן לואיס. ג'יליאן, שבמהלך התוכנית יצרה רושם של בחורה שקטה, קפדנית ופרפקציוניסטית ביותר, הושפעה מיצירה איטלקית מהמאה ה-15 בשם Scenes from the Story of the Argonauts, שצויירה על ידי Master of the Argonauts. לא מצאתי תמונה איכותית להביא לכם, רק אתאר שמדובר בתמונה עמוסת פרטים ודמויות ובה ג'יליאן התמקדה בדמות רוכב על סוס הלובש גלימה כהה עם עיטורי זהב. ג'יליאן יצרה שמלת זהב מתוקה עם קפלים ומעליה ז'קט משובח ביותר (היא עושה ז'קטים מדהימים) בעל בטנת זהב ודיטיילס רבים. קוואלי התלהב כמוני, והציע לבחורה לעבוד אצלו (נראה לי, משום מה, שעל אף המחמאה היא תעדיף לפתוח ליין משלה בשלב זה...). לסיכום, אתגר מקסים, שני פיינליסטים בטוחים לגמר ועוד שניים שנאבקים על המשבצת האחרונה. בפרק הזה הציגה גם סוויט פי (Sweet Pea) המגניבה, אבל היתה לה שמלה לא כל כך מעניינת אז וויתרתי עליה. ואגב, מסתבר שבסופו של דבר כל החמישה הציגו בשבוע האופנה, כך שאף אחד לא יצא מקופח...
ואם אנו כבר עוסקים באמנות ובהשראה, בעת ההתכוננות האינטנסיבית למבחן "מגמות בציור הבארוק" התלהבתי מאוד מזוג עגילים שחזר ונשנה בציוריו של קרוואג'ו (Caravaggio):
ואם אנו כבר עוסקים באמנות ובהשראה, בעת ההתכוננות האינטנסיבית למבחן "מגמות בציור הבארוק" התלהבתי מאוד מזוג עגילים שחזר ונשנה בציוריו של קרוואג'ו (Caravaggio):
זהו פרט מהיצירה "יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס" (חסכתי לכם את כל סצינת עריפת הראש העקובה מדם - קרוואג'ו היה מתעצבן עלי...) ובו רואים בתקריב את העגיל המקסים הזה שכה נדלקתי עליו. העגיל גם מופיע ביצירה "מגדלנה" משנת 1597. ביצירה רואים את המגדלנה החוזרת בתשובה, בעת שהיא מחליטה לקלף מעליה את כל הסממנים הארציים (קרי, תכשיטים וכל ההבלים הללו):
משמאל ישנו הפרט בו רואים את התכשיטים זרוקים על הרצפה וביניהם עגיל הפנינה עם הסרט השחור. ניסיתי לחפש עגיל עכשווי דומה והעגיל הכי קרוב שמצאתי הוא זה, מהאתר המעולה Etsy:
למי שלא מכיר את Etsy רק אומר בקצרה שזה פורטל שמאגד בתוכו אלפי מוכרים וחנויות אונליין אשר משווקים מוצרים בעבודת יד. זה אומר הרבה תכשיטים ואביזרים יפהפיים וגם כלים, בגדים וכו'. אולי אקדיש פוסט לנושא Etsy ולמוכרים החביבים עלי, אם תרצו.. בינתיים גלישה נעימה!
1 comments:
גם אני נהנתי מאוד מהפרק האחרון, הוא ממש מעורר השראה...
סוויט פי יכלה להתפרע הרבה יותר (או פשוט להתפרע) ולנצל את אלמנט הטווס שהיא בחרה להתמקד בו. זה מוכיח רק מה ההבדל בין מעצבים יותר מסחריים כמוה לבין מעצבים יצירתיים כמו כריסטיאן שהדהים לאורך העונה (למרות שרוב הפעמים החסינות חמקה לו מבין האצבעות (השופטים ידעו במילא שעם הכישרון שלו, דרכו לבריאנט פארק סלולה מראש)).
Post a Comment