Decided to finally confront the whole "essential white blouse" issue that for some reason I have been neglecting for years, or maybe even purposely ignoring. Seemed to me like a pretty dull item of clothing and never really got the hoopla around it, but now I'm giving it a chance and putting some thought into the matter.
So I rounded up my favorite white blouse looks, added a few links, and also even tried it on myself (you already know my "practice what you preach" attitude to things). In the end I have to say I got very inspired and am starting to like this garment more and more. Other interesting Ideas to follow...
החולצה הלבנה המכופתרת. זו שמעולם לא נשמטת מרשימות "עשרת הפריטים שכל אישה חייבת בארון שלה". הקלאסית הזו. שבמשך המון שנים נראתה לי פריט חיוור ומשמים משהו שלא ממש הבנתי את כל הבלגאן סביבו.
אז חשבתי על זה עוד קצת והחלטתי לתת לה צ'אנס נוסף. הרי אתגרים אופנתיים משכו אותי מאז ומתמיד.
אז חשבתי על זה עוד קצת והחלטתי לתת לה צ'אנס נוסף. הרי אתגרים אופנתיים משכו אותי מאז ומתמיד.
משום מה אחת הנשים הראשונות שעלו לי לראש בהקשר של החולצה הלבנה היא לורן האטון, בחורה שהינה קלאסיקה בפני עצמה. בקמפיין למותג J. Crew שפורסם לפני שנה היא צולמה במראה מנצח המורכב מחולצה לבנה וג'קט שחור וגם נתנה טיפים אופנתיים להשגת שיק על זמני. כמו שלה. אפשר לקרוא את הטיפים בקישור הבא.
אחר כך חשבתי על מרי קייט ואשלי אולסן (אולי הקישור הבלתי נמנע בין התאומות לבין לורן האטון התרחש במוחי בעקבות הצפייה בסרטון המעולה הזה, בו הן מזכירות אותה בראיון? בכל מקרה שווה צפייה). לאחרונה אני אפילו מוקסמת מהן עוד יותר ממה שהייתי פעם, ואני יודעת שכל חובבת אופנה שמכבדת את עצמה תכליל אותן באופן כמעט אוטומטי בין אייקוני האופנה שלה, אבל התאומות האלה זה באמת משהו מיוחד. ובעקבות כל הראיונות הכתובים והמצולמים על המותג האובר-יוקרתי שלהן the row אני אשכרה מתחילה להבין את מהות המינימליזם המסוגנן שלהן. ואני אוהבת את זה. מאוד.
אחר כך חשבתי על מרי קייט ואשלי אולסן (אולי הקישור הבלתי נמנע בין התאומות לבין לורן האטון התרחש במוחי בעקבות הצפייה בסרטון המעולה הזה, בו הן מזכירות אותה בראיון? בכל מקרה שווה צפייה). לאחרונה אני אפילו מוקסמת מהן עוד יותר ממה שהייתי פעם, ואני יודעת שכל חובבת אופנה שמכבדת את עצמה תכליל אותן באופן כמעט אוטומטי בין אייקוני האופנה שלה, אבל התאומות האלה זה באמת משהו מיוחד. ובעקבות כל הראיונות הכתובים והמצולמים על המותג האובר-יוקרתי שלהן the row אני אשכרה מתחילה להבין את מהות המינימליזם המסוגנן שלהן. ואני אוהבת את זה. מאוד.
source
source
אלה שני מראות שחביבים עלי במיוחד: פשוטים אבל לא. נינוחים ויומיומיים. אוטוטו אני משתכנעת שאפשר ללבוש את החולצה הזו יום אחרי יום, בלי להשתעמם אפילו לרגע. ביחוד אם אפשר לצרף לה נעלים קטלניות או משקפי שמש שחורים ענקיים ותיק שהוא לא פחות ממושלם. של המותג שלהן, כמובן.
יש גם תמונות שלהן משבוע האופנה בניו יורק בו אשלי מצרפת לחולצה הלבנה הגברית והלא צמודה בעליל חצאית בגוון קרם זהוב ונעלי שפיץ בחום קרוקו (כמו התיק מהתמונה הקודמת) ועושה עם השילוב הזה תענוג לעיניים.
יש גם תמונות שלהן משבוע האופנה בניו יורק בו אשלי מצרפת לחולצה הלבנה הגברית והלא צמודה בעליל חצאית בגוון קרם זהוב ונעלי שפיץ בחום קרוקו (כמו התיק מהתמונה הקודמת) ועושה עם השילוב הזה תענוג לעיניים.
נניח קצת לתאומות אולסן... אולי נחזור אליהן בהזדמנות אבל כמובן שלא חסרות דוגמאות נוספות ומסקרנות בהן החולצה הלבנה המכופתרת מככבת: בפוסט נפלא של גאראנס, לגופה של כוהנת הסטייל הצרפתייה אינס דה לה פרסאנז' כאלמנט משלים לחליפת מכנסיים בכחול כהה וגם בוריאציה חכמה עם שורטס ואקססוריז לרוב מבית מדרשה של אלקסה צ'אנג (דפדפו מטה ולחצו על התמונה להגדלה).
לסיום החלטתי לנסות את העניין גם בעצמי, אתם כבר מכירים אותי ויודעים שבלי דוגמה אישית כל הפואנטה נראית לי קצת עקרה.
לשם הניסוי בחרתי בחולצה מכופתרת שאיננה צמודה מדי ומונחת בצורה משוחררת ורפויה על הגוף. הוספתי ג'ינס משופשף היטב, ג'קט טוקסידו מוותיקי המלתחה, ולמי שמתעקש אז גם נעלי עקב שחורות קלאסיות.
הניסוי עבר בהצלחה! תודה לעצמי על הצילומים (צילמתי עם טיימר) והמשך שבוע מוצלח.
הניסוי עבר בהצלחה! תודה לעצמי על הצילומים (צילמתי עם טיימר) והמשך שבוע מוצלח.
