back in business / יאללה, לעסק

אחרי עוד העדרות לצרכי החיים עצמם, הנה אני מגיחה שוב.

בשבועות האחרונים אני לומדת את רזי האמנות הנשית שנקראת ג'אגלינג.
כל כך הרבה משימות, כל כך מעט זמן, לעבוד על כמה דברים במקביל - איך אנחנו עושות את זה??
קשה לומר שאני שולטת במלאכת המולטי טאסקינג הזו ביד רמה, בכל זאת טירונית, אבל בתור התחלה אני רוחשת כבוד למי שעשתה זו לפני.

בכל פעם שאמא כלשהי נקרית בדרכי בא לי להוריד בפניה את הכובע (שאני לא חובשת) ולהגיד לה: אחותי, שאפו!
יוצא לי בסוף מין חיוך מבויש או קריצה ואני נראית כמו איזה סוטה או מישהי שנכנס לה משהו לעין אבל אני פשוט לא יכולה להתנגד לג'סטה הפיזית הזאת כי אנחנו נהדרות ומצוינות, וצריכות להגיד את זה לעצמנו יותר.
Moms rock!
כמו כן, יוחזר יום האם לאלתר וגם... מה לעזאזל עשיתי עם כל המיליונתלאפים זמן שהיה לי לפני שאיתן נולד? :)



אז בזמן שלא הייתי פה הייתי עסוקה בלגדל את הקטנצ'יק (דאא).
בעוד שתפקידיי בתחילת הדרך היו להוות מיטה, לייצר מזון ולתפקד כסוג של מוצץ אנושי מעת לעת, נוספו לי עוד סמכויות (מיד לרזומה!): להיות לו שף פרטי ומחלקת הווי ובידור - אז מסתבר שככל שהוא גדל זה לא נהיה יותר פשוט אלא נוספות עוד ועוד מטלות לוויניות.
בהמשך צפויים להצטרף לרשימת כישורי: נהגת הסעות, מזכירה וקצינת תאום וקישור (חוגים ושאר פעילויות חברתיות), מארחת (ילדים והוריהם במפגשי משחק) וכדור עצבים לפרוק עליו תסכולים.
בהחלט יש למה לצפות!

בינתיים מלבד לטפח את דור ההמשך גם השקעתי ממרצי בהעלאת קולקציה חדשה לאתר שלי LOVES.
החלטתי גם לדגמן אותה כי בראש ובראשונה יש התפתחויות חיוביות בגזרת הגזרה: הבטן שלי ירדה מבטן של חודש שלישי לבטן של חודש שני P:
הדרך אל היעד עוד ארוכה אבל קצת אופטימיות / נאיביות לא הזיקה לאף אחד :)
אבל בעיקר כי הקולקציה מאוד משקפת את המקום האופנתי שבו אני נמצאת כרגע: בגדים יפים אבל לא תובעניים, שאת לובשת ושלא לובשים אותך.
בגדים שיוציאו אותנו טוב אבל לא יפריעו לנו בטריליון ואחד העיסוקים שלנו, ואנחנו באמת מאוד עסוקות - גם מי שלא טרודה כרגע בגידול ילדים!

אז אפשר לראות את הפריטים החדשים כאן.

אני לובשת סווטשירט וי מהקולקציה החדשה וג'ינס בויפרנד ישן.


שיהיה אחלה סופ"ש ונתראה בקרוב
קריצה קריצה ;)
XX

Read More

what happens after giving birth / מה שקורה אחרי לידה

היוש,
טוב קודם תרשו לי להתנצל, או להביא אותה בדיסקליימר, אז מסתבר שאני לא סופר-אמא.
או יותר נכון, אני לגמרי סופר-אמא, מרצון או בעל כורחי, אבל להוסיף לזה בלוגינג, על הדרך (כשיש לכם תינוק בן חצי שנה, אין דבר כזה "על הדרך") זה קצת יותר מדי.

התנצלות גם להריוניות החמודות שקוראות את הבלוג. אולי כדאי שתדלגו עליו עד שתלדו או משהו, אני מרגישה קצת פארטי-פופרית ומבאסת.
מה שקורה אחרי הלידה זה לא פיקניק! :))
הייתי שמחה להראות שהכל קליל וזורם, גם עם זאטוט ממש קטן, וזו באמת הגישה שלי לחיים בדרך כלל, אבל וואלה, קצת קשה עכשיו.

רק בשבוע-שבועיים האחרונים אני מרשה לעצמי להרים קצת את הראש, מה שנקרא, ולהתקדם הלאה מ"זירת התאונה".
כמו שהספר שלי, שהוא גם אבא טרי, אומר: לחוות כניסה של תינוק לחיים שלך זה כמו להידרס על ידי משאית (וזה בלי ללדת, מפיו של גבר).
זה היה נשמע לי מוזר כשהייתי בהריון ולא הבנתי על מה הוא מדבר. 
אבל עכשיו אני לגמרי מבינה ומאמצת את המטאפורה. או הו, כן.

או אם תרצו, השאלה מתחום תוכן אחר אם לא מתאים לכם תאונות ומשאיות: חורבן הבית.
במקרה הזה לא נחרב בית אלא הגוף שלי, או ככה אני מרגישה, חוויה שממוקמת איפשהוא בין הנוסע השמיני לחטיפת חייזרים, הגוף שלי עדיין כאן אבל הוא עבר טלטלה רצינית וזה אחד הדברים המפתיעים שחוויתי אחרי הלידה הזו.
כרגיל אני לא מתכוננת לדברים המשמעותיים והצפויים.

יש לי בטן של חודש שלישי, שמסרבת לרדת, עצרו! - אני לא כותבת את זה כדי לקושש מחמאות על מנת לעוף על עצמי (תמשיכו, תמשיכו), ואני מודעת לכך שלא רואים אותה בתמונות וגם ביומיום כי אני לא מתעקשת להבליט אותה מנסה להסוות אותה, והיא עדיין שם גם אם אני נראית רזה מהממוצע - והיא לא גורמת לי לשנוא את עצמי או משהו אבל היי, היא ממש לא היתה שם קודם ואשמח להיפטר ממנה.

חשבתי שהיא תעלם אחרי משכב הלידה (שאפתנית / חיה בסרט / ראתה יותר מדי תמונות של גל גדות יוצאת מחדר לידה עם סקיני ג'ינס וחולצה צמודה בתוך [כן בתוך!!!!] המכנסיים) וזה לא קרה.
אולי אחרי שאפסיק להניק? יצא שהפסקתי מוקדם משתכננתי. וגם אז הבטן לא ירדה.

כמו שזה נראה זו בטן שרק עבודת כושר רצינית תוכל לה (כך אני מקווה) ואני מתה כבר לעשות פילאטיס מכשירים או עיצוב או חיטוב או ווטאבר אבל לא הצלחתי להתמקם עדיין על קורס מספיק קרוב למקום מגורי.

תוסיפו לזה חזה של אחרי הנקה (אין לי הרבה מה להגיד על זה כרגע, אני עדיין מעכלת מתכחשת), שיער שנושר בכמויות (תודה לאל שהיה לי אקסטרה מלכתחילה), לקלוט את התחת החדש שלך נשקף ממראה אקראית בדרך לאנשהוא (וואו מאיפה כל הג'אנק הזה הגיע לבגאז' שלי??? / קים, מאחורייך), הרגשה שכל הזמן חם לך ואת מזיעה כמו חזיר בר, כאבי גב (התינוק מוסיף משקל בקצב מהיר ממה שהגב שלי מצליח להסתגל אליו, פלוס אפס התנגדות מהבטן שצריכה שיקום ואיזכור שיש בה איזה שריר או שניים), כאבי שכמות, ושיערות לבנות שמתרבות - האחרון לא קשור ללידה אבל הייתי כבר בשוונג אז זרקתי את זה פנימה. 

ולבסוף, להתרגל למצב בו את לא מצליחה / אין לך דקה של זמן פנוי לעשות אפילו דבר אחד בשביל עצמך, אחרי שבמשך שנים היית בנאדם שהשתדל להביא את טיפוח העצמי לרמה של אומנות.
אפילו ברמה הבסיסית של מה לאכול לצהריים: פעם זה היה רק אוכל חם וטרי, נכין גם איזה סלט רענן ליד, ומשהו מתוק לקינוח.
היום זה יותר בכיוון של: תודה לאל שיש במקרר שאריות של קציצות מלפני 4 ימים אני אטרוף אותן ככה, קרות מהסיר, בעמידה, ואסיים לאכול כמה שיותר מהר לפני שהתינוק ידרוש שאעמול על השכבתו לתנומת הצהריים הקדושה שתימשך בדיוק 25 דקות ובמהלכה, ניחשתם נכון, לא אספיק לעשות כלום.



עם זאת אני חייבת להודות שעל אף הטרדות הגופניות והמורליות, אני מרגישה מאוששת אחרי שיצאתי מהשפעת עננת ההורמונים המטורפת. that was some serious shit.
אני יודעת שלא אוהבים לדבר על זה, ואני לא פסיכולוגית או מאבחנת, אבל יש דבר כזה שנקרא "דיכאון אחרי לידה" שאני עדיין מתלבטת אם חוויתי.
גם אם כן וגם אם לא, היה מדובר בתקופה קשה שהתחושה המרכזית בה היתה: חוסר אונים.
לפרקים הרגשתי שאני משתגעת. כלומר, היה לי ברור שלמוח שלי חסרים כמה מ"ג הגונים של נוירו-טרנסמיטורים משמחים ותודה לאל שבסוף כל החומרים האלה שמעצבים לנו את החיים חזרו לכמויות הרצויות והנכונות שלהם באופן טבעי.

לאחרונה התחלתי לקרוא ספר בערבים, פצחתי במיני מרתונים של צפייה בסדרה של הביביסי (call the midwife, מומלץ), אני מצליחה לבשל כשאני לבד עם התינוק, ומה אתם יודעים, אפילו מצאתי את עצמי אומרת לו אתמול שכל כך נהניתי מחברתו במהלך היום שאיזה כיף לי שמחר אזכה לכך שוב. 
אידיליה!
אבל זה עדיין תובעני. מאוד מאוד :)

לרגל כך לבשתי אאוטפיט צבעוני ומשמח שמזכיר לי קצת ימים עברו, בקטע טוב. וכמה כיף לחזור ללבוש שמלות.

there is still hope for me! don't give up



אני לובשת:
שמלת ג'ינס רקומה LOVES
תיק קלוע M Missoni
משקפי שמש Marc by Marc Jacobs
כפכפי חרוזים Star Mela

Read More

triple denim / ג'ינס כפול 3 ואנקדוטות מחיי ההורות

היי
הימים רצים מהר ואני מוצאת את עצמי עדיין בצעדי תינוק בכל הקשור לחזרה לשגרה שלי.
במהלך היום הוא לא ישן הרבה על אף מאמצי הרבים, כך שאני כל הזמן איתו וקשה לי לעשות משהו אחר שלא קשור לתינוק. להגיע למחשב זו משימה לא פשוטה...
ובשעות הערב אני כבר די עייפה וכל מה שאני רוצה זה ללכת לישון. יוצא שאני הולכת לישון איתו בסביבות השעה 21:00. הכי חזרה לגיל הינקות :)

להיות אמא זה הדבר המופלא ביותר שקרה לי בחיים, ללא ספק, אבל ברוב הזמן זה לא ממש מרגיש ככה, ובטח לא בהתחלה.
התינוק הוא עדיין סוג של חלק ממני, אנחנו בלתי ניתנים להפרדה למשך זמן רב מדי בשלב זה ולפרקים זה מרגיש מאוד כובל ותובעני. גם ההנקה מעלה בי לעתים תהיות למה בחרתי בזה כי היא מוסיפה להרגשת חוסר השחרור שלי.
כל זה לא נאמר חלילה במרמור, זה פשוט מה שזה.

עם זאת בכל יממה יש רגעים מקסימים שגורמים לי להתמוגג בכל פעם מחדש, הנה כמה מהם:

1. זמן אמבטיה -
בחודשיים הראשונים איתן לא סבל להתרחץ וכל אמבטיה היתה סיוט. מהחודש השלישי חלה תפנית והאמבטיה הפכה ללא ספק לזמן הכיפי ביממה. אנחנו שלושתנו בחדר האמבטיה (הורים טריים, רוחצים תינוק בהרכב מלא), התינוק באמבטיה המיוחדת שלו ואנחנו רוכנים מעליו, שרים שירים שהמצאנו, משוחחים, מחייכים, צוחקים, משפריצים קצת. מי היה מאמין שאמבטיה יכולה להיות כזה תענוג.

2. מזרקת פיפי -
בתחילת הדרך זה היה דבר שבשגרה, בכל פעם שהחיתול נפתח, וכל מי שנמצא בבית נפל קורבן למזרקה בשלב זה או אחר, כולל רהיטים, קירות, בעלי חיים וכו'. זה היה די מתסכל, תענוג השמור להורים לבנים בלבד :)
כרגע יש מזרקה בהפתעה לעיתים נדירות וזה גורם לי להתפקע מצחוק, וגם בוחן את האינסטינקטים שלי כל פעם מחדש.

3. נוהל בוקר טוב -
כשאיתן מתעורר בבוקר יש לנו נוהל בוקר טוב שכולל שיר בוקר: "בוקר טוב לאמא, בוקר טוב לאבא, בוקר טוב לאיתני, בוקר טוב לציוני...." ולאחר החלפת חיתול אני מניחה את איתן על המיטה ונותנת לו לספר איך עבר עליו הלילה. איתן מקשקש ומקשקש, מוציא מהפה הברות וצלילים לא ברורים, נראה שהוא ממש להוט להתבטא ולהוציא את מה שעל ליבו. זה חמוד לאללה.
וגם, נראה שיצא ילד חפרן, בדיוק כמו ההורים שלו.

4. הנקת לילה -
אמנם אני צריכה להתעורר בשבילה ב-3 או 4 לפנות בוקר, אבל זו ההנקה הכי שקטה ורגועה ביממה. היא גם נעשית חצי מתוך שינה, שלו וגם שלי ויש בונוס ממש חמוד בסופה: לפני שאני מחזירה אותו לעריסה, אני מניחה את איתן על הכרית שלי ומחליפה לו חיתול (מבלי להעיר אותו, אמא מקצוענית!), בשלב זה איתן מסטול מעייפות והלום מחלב, הוא מתמתח על הכרית, זורק את הגפיים לכל עבר עד שהוא מתמקם בתנוחה מצחיקה ואז מתחילה סדרה של פרצופים וחיוכים חמודים להפליא ולפעמים גם מתפלק לו איזה צחוק מתגלגל, הכל מתוך שינה. המתיקות האולטימטיבית.

אני לובשת כאן אאוטפיט שמורכב מג'ינס כפול 3 - לקחתי את הג'ינס על ג'ינס לשלב הבא: חולצת ג'ינס, מכנסי ג'ינס ואספדריל ג'ינס. יה בייבי.
כמו כן ניתן לראות את גזרת הג'ינס החביבה עליי לאחרונה - culottes, אין לי מושג איך לתרגם את זה אבל מדובר במכנסיים רחבים שמסתיימים באמצע השוק.

סופ"ש נעים!

Hi guys
Days are going by fast but I'm still making baby steps when it comes to getting back to MY routine.
During the day he doesn't sleep very much, although I'm making a lot of effort to help him sleep, so I hardly get a break, and getting to the computer is almost impossible..
And at night I'm pretty exhausted so I go to bed with him at around 21:00. getting in touch with my inner baby :)

Being a mom is the most amazing experience but most of the time it doesn't feel like that, especially not in the beginning. The baby is still a part of me, in many ways, we can't be apart for long periods of time and sometimes I feel very tied.
Also nursing makes you lose even more freedom in my opinion, but this is the choice I made.
I hope I do not sound sad or unhappy, because I am not. It is just the way it is.

And although it is quite difficult. every day has at least a few fun and beautiful moments that are pure happiness, here are some:

1. Bath time -
at the first two months Eitan absolutely hated taking a bath and it was horrible. Lately there has been a serious change and bath time has become the funnest part of the day.
The three of us sing songs (ok maybe just me and hubby), converse, smile and giggle, and spray some water.
Who thought a bath could be so much fun!

2. Pee fountains -
In the beginning it was pretty routine. Every time we opened the diaper someone would get sprayed, including walls, furniture and pets... it was pretty annoying. Now it rarely happens and when it does it makes me laugh hard, and also tests my instincts.

3. Good morning ritual - 
Every morning when he wakes up we have a ritual: we sing the good morning song I made up: "good morning mommy, good morning daddy, good morning Eitan, good morning Zion (the cat)... " afterward I lay him down on the bed and let him "speak" he makes all kinds of sounds and syllables and it's really extra cute. looks like we have a talkative guy on our hands, like his parents :)

4. night feeding - 
I wake up to nurse at around 3 or 4 and although it's the middle of the night this is the most calm nursing session. We do it half asleep (him and me) and there is a nice bonus at the end: I lay him on my pillow before putting him in his crib, and change his diaper without waking him (pro mom!). At this stage he's sleepy and milk drunk so he spreads his limbs around, gets into a comfy position and then starts a session of cute faces and even loud giggles sometimes, all while he is asleep. This is adorable!

I'm wearing here a double denim outfit taken to the next level with denim espadrilles and featuring my current favorite pant style: culottes.

Have a great day!

Read More

I'm back with a new addition / חזרתי ויש לי תוספת חדשה

היוש
לונג טיים נו סי!
קפצתי להגיד שלום זריז כי באמת לא התראינו הרבה זמן.

למי שדאג, הכל בסדר, פשוט נשאבתי לתוך העולם העצום והמופלא הזה שנקרא גידול עולל, וזה לא ממש משאיר מקום לשום דבר אחר (גם לא ללאכול.. לפעמים).
וגם, למען האמת, ניצלתי את ההדמנות להתנתק מה-כ-ל ולהתמקד בלבד בפלא הבריאה ובמשפחה שלי.

אז מה קורה איתי לאחרונה?
החלפתי את המייקל קורס במדלה, ואת הפראדה בפמפרס.
העולם שלי השתנה מהקצה אל הקצה וההתחלה היתה קצת קשה שלא לומר טראומטית (אני עדיין נזכרת בבעתה בחודש הראשון) אבל עכשיו אפשר להגיד בוודאות שזה רק הולך ומשתפר, באמת ובהחלט וזה אפילו די כיף ;)

אני עדיין מצליחה להיזכר ב״חיים הקודמים״ שלי, אבל הזיכרון מיטשטש ומחוויר לנוכח מבט בוחן או חיוך מאוזן לאוזן של איתן.

כל יום הוא עולם ומלואו, עם לא מעט עבודה פיזית (על זה לא חשבתי!), הנקות, מוצצים, טיולים בעגלה, הרמות על הידיים, נסיונות הרדמה, שירים (אנחנו אוהבים את ״בלי סודות״) ואמבטיה אחת, בשעה שבע בדיוק אז אל תתקשרו אליי לפני 19:30.

לגבי האופנה, חלו אי אלו שינויים בגוף שלי ולא בדיוק חזרתי לעצמי אז מלתחת הג׳ינסים הוחלפה בשלמותה ויש גם השלכות של ההנקה על הלבוש אבל לזה יוקדש פוסט נפרד.

בינתיים משאירה אתכם עם תמונות שלי ושל איתן הקטן והמתוק שבעוד כמה ימים יחגוג 3 חודשים.

נשיקות
XX

Hi there,
I'm back for a quick hello since I've been MIA for quite sometime now.

If you were concerned I am happy to let you know everything is fine, I just dove right into the huge deep ocean which is raising a new born, and it has left me no time for anything else.
As a matter of fact I took advantage of this situation to focus solely on my baby and family.

So what's been going on with me lately?
I've traded in my michael kors for medela, and my prada for pampers.
My world has changed dramatically and although the beginning was a bit rough and even traumatic (just the thought of the first month still gives me chills) but now I can surely say it only gets better and it's actually becoming fun ;)

Every day is filled with diaper changes, strolls outside, nursing, putting to bed, singing songs, more nursing, giving pacifiers and taking one bath at 19:00 sharp.
I can still remember what my "old life" looked like but the memory fades at the sight of Eitan looking me deep in the eyes or smiling from ear to ear.

Fashion wise, there have been slight changes to my body, and I'm not quite back to my old figure.
Also nursing provides a challenge to dressing up, but I'll touch that topic in a different post.

In the meantime I'm leaving you with pics of me and Eitan, who will be 3 months old in a few days.

All my love
XX

Read More

maternity jeans and a jacket / ג'ינס הריון וג'קט

אחד האאוטפיטים האהובים עלי והפשוטים להרכבה הוא ג'ינס וג'קט מגניב.
חומרי הגלם הם ג'ינס וג'קט מגניב, כמובן, וניתן להוסיף אקססוריז לפי הטעם.
ועם כל כמה שזה נשמע פשוט, וזה באמת אמור להיות די פשוט, בהריון גיליתי שזה לא כל כך פשוט. בעיקר נושא הג'ינס.

מאחר ואני נמצאת בהריון בחודשי החורף, ג'ינס הוא פריט מהותי במלתחת ההריון שלי.
בארץ החמה שלנו ייתכן שבהריון קייצי אפשר או אפילו נחמד להסתדר בלי ג'ינס - קשה לי לדעת כרגע, תשאלו אותי אחרי שאהיה בהריון בקיץ - אבל בחורף זה בעיני פריט מאסט. 

וגם זה ג'ינס! come on. אתם מצפים שאסתדר כמעט שנה שלמה בלי ג'ינס?
מי שזוכר את הפוסטים הראשונים שלי אחרי שהודעתי כאן על ההריון יזכור גם שכתבתי שהפריט הראשון שהיה חסר לי ושלא יכולתי ללבוש מתוך המלתחה הרגילה שלי הוא ג'ינס.

יש הרבה היצע בתחום הזה אבל ממה שבדקתי לא הכל מתאים, או יותר נכון, הרוב לא מתאים.
כשחושבים על זה, קצת כמו ג'ינס רגיל. למצוא את הג'ינס שלך זה כמו למצוא בן זוג - דורש הרבה חיפושים, נכונות לעשות כמה טעויות על הדרך ולא מעט סבלנות.

הג'ינס הלא הריוני האולטימטיבי שלי הוא ג'יימי של טופשופ, והפלא ופלא, החברה הבריטית מייצרת לו גם גרסת מטרניטי (!), אבל זו לא מגיעה לארץ למרבה הצער והגזרה היחידה שכן מגיעה בגרסת מטרניטי (leigh) מאוד לא מתאימה לי. 

ניסיתי בכמה רשתות ישראליות לבגדי הריון ונתקלתי בבעיה הידועה והמוכרת עם רשתות ישראליות: המידות הקטנות לא כל כך קטנות. אין דבר יותר גרוע מסקיני ג'ינס שענק על הירכיים ויושב ברפיון על הישבן.
ועם כל כמה שאני רזה, מידה 36 אמורה להתאים לי בדיוק ובגזרות הישראליות היא היתה משום מה ממש גדולה.

נתתי גם צ'אנס לאונליין שופינג (ברור!) והזמנתי זוג ממחלקת מטרניטי של אסוס, אבל לא מצאתי את מבוקשי - הזמנתי 2 מידות שונות ועוקבות כי לא הייתי בטוחה, והתברר שאף אחת מהן לא ממש התאימה.
האמת שקשה להזמין ג'ינס באינטרנט, זה אחד האתגרים הלא מפוצחים שלי :)

בסופו של דבר את הג'ינס שלי מצאתי באבישג ארבל, הוא יותר נכון הגיע אליי לפני שהספקתי לנווט את דרכי אליו, אבל ככה זה כנראה, it was meant to be. 
ג'ינס שיושב כמו שצריך באזור האגן ובא עם פאנל כותנה סטרצ'י שמכסה את הבטן - פה זה עניין של אסכולה: או שאתן מעדיפות פאנל כזה או רצועה אלסטית דקה שממוקמת מתחת לבטן. 
אני מעדיפה את הפאנל, אולי גם בגלל שפשוט קר לי מדי בבטן בלעדיו, עוד סוגיית אופנה של הריון חורף.

והלהיט הבאמת מהמם, שקיים בכל הג'ינסים להריון באשר הם - אין רוכסן! מה שאומר שבמשך 9 חודשים לא צריך לדאוג אם יצאת מהשירותים והחנות שלך פתוחה :) זה מעולה, כי לזכור דברים זה לא הצד החזק שלי בהריון הזה :)

צירפתי לג'ינס את הג'קט הזה של LOVES שאני מאוהבת בו ושנראה במציאות הרבה יותר טוב מכל תמונה (המון דיטיילים קטנים שעושים את הפריט), נעלי סניקרס שכנראה שאגור בהן עד סוף ההריון ותיק שמשתלב עם הלוק הכללי.

המשך שבוע טוב 3>

אני לובשת

ג'קט LOVES, עכשיו בסייל! / LOVES wendy jacket
סריג זארה, ישן / old zara knit top
ג'ינס הריון אבישג ארבל / Avishag Arbel maternity jeans
סניקרס איזבל מאראנט / Isabel Marant sneakers
תיק ולנטינו / Valentino rockstud bag

One of my favorite. casual, easy and no fuss outfits is a combo of skinny jeans and cool jacket.
This requires obviously a skinny jean and a coםl jacket. what's the problem?
But, as simple as it sounds, I found out that it's not so simple afterall during pregnancy.
Especially the skinny jeans part.

Since I'm having a winter pregnancy I think that a good pair of maternity jeans is a must.
Maybe during the hot summer in Israel you can manage without, but in this cold season I need at least one.

And we're talking about jeans people. Jeans! It's the most fundamental part of a wardrobe. So do you expect me to go without one for almost a year?? no way.
But the search for the right skinny jean was not so easy - when you think about it, it's similar to searching for the perfect pair of jeans when you're not pregnant: takes time, effort, a few mistakes along the way and patience.

My ultimate non-maternity skinny jeans are the Jamie model from Topshop. They even make a pregnancy version for this one but unfortunately they don't carry it in the Israel stores. So I had to look else where.

Israeli maternity chain stores were a bust, because I found the cut and shape of their jeans just too big. And a good skinny jean must "sit" firmly on your backside and thighs.

Eventually I found my pair at Avishag Arbel. It actually came to me before I managed to find my way to it, but I guess this is how it goes when it's meant to be.
It hugs my bottom part nicely and is equipped with a soft elastic band which I find really useful otherwise my belly will get cold.

I added my beloved LOVES cool jacket to the outfit, super comfy sneakers and a bag that will go with the whole ensemble. 

Have a great week 
See you soon
XX

Read More

the good things / הדברים הטובים

היוש!

איך פתחתם את 2015? 
אני, כמו רבים אחרים בוודאי, פתחתי אותה ברוח של "out with the old in with the new", רצון לנקות קצת ולהעיף מה שאבד עליו הכלח ושכבר לא עובד, ולתת לרוחות חדשות לנשוב פנימה.

כנראה שעם כל ההצהרות הגדולות והבומבסטיות, אמשיך להיות אותה אפונה גם בשנה הקרובה (אולי בשינויים קלים לפה ולשם), אבל החלטתי שלפחות בחזית האופנתית אשמח להיפתח יותר ולהתוודע ב-2015 למותגים מעניינים, איכותיים וגם אם הם כאלה שלא עושים הרבה רעש וצלצולים, נראה לי ששווה להכיר אותם.

הראשון מביניהם הוא מותג משקפיים איטלקי בשם L.G.R שנחשפתי אליו בחנות אופטיקה מקסימה בשם EYE LIKE OPTIC ברעננה.
מי שעוקב פה זמן מה יודע שאני קצת מכורה למשקפי שמש, וקשה לי לעצור את עצמי כשאני נתקלת במסגרת שמוצאת חן בעיני. אבל לאחרונה אני מחפשת משהו שונה.

עייפתי מבולמוס הלוגואים והפראדה-גוצ'י-שמוצ'י שאופף אותי בכל מקום, ומהדגמים שכל העולם ואשתו מרכיבים. שלא לדבר על "מחתרת" הזיופים שהפכה למיינסטרים של ממש.
מיצינו.
פארוק, סגור ת'תריס. ותסקרן אותי!

אז לגלות מותג שלא הכרתי, שעושה משקפיים איכותיים בעבודת יד, שלא רואים בכל מקום, היה מאורע מעורר התרגשות של ממש ולא היה לי קל לבחור דגם אחד מבין היצירות שנושאות את שמו (כמובן שלא באותיות של של קידוש לבנה על הידיות.. ). 
בסופו של דבר הוחלט על הדגם שבתמונות לעיל. דגם סולידי, עדין, בגוון חום-ירקרק שמשתלב היטב עם צבע השיער הטבעי שלי ובעל אפקט Gradient מהיפים שראיתי.

בחרתי להרכיב סביב המשקפיים אאוטפיט קז'ואלי ונוח, אולי קצת היפסטרי (זה הכי היפסטרית שאני יכולה להיות) המורכב מג'קט ג'ינס שאני מאוד אוהבת, חולצה משובצת פתוחה - תמר, אחת מקוראות הבלוג, המליצה לי לפני כמה פוסטים להמשיך ללבוש את החולצות המכופתרות הפרה הריוניות (שלא נסגרות על הבטן) בצורה של קרדיגן ואני מיישמת ונהנית מההמלצה (תודה תמר!) - טייץ הריון ומגפיים נוחים, ללא שריכה וללא רוכסנים, מה שעושה אותם ידידותיים באמת להריון.

אני לובשת:
ג'קט ג'ינס LOVES, עכשיו בסייל / LOVES denim jacket
חולצה משובצת זארה, ישנה / old plaid zara shirt
טייץ הריון אבישג ארבל / Avishag Arbel maternity leggings
משקפי שמש, L.G.R מ-EYE LIKE OPTIC ברעננה / L.G.R sunglasses, c/o EYE LIKE OPTIC
תיק גאפ / bag c/o gap
מגפונים דולצ'ה ויטה, נקנו אונליין / dolce vita booties

הפוסט בשיתוף עם EYE LIKE OPTIC אוסטרובסקי 36, רעננה

המשך שבוע טוב, מקווה שתשרדו את הסופה ותחזרו בקרוב לפוסט עדכון הריון
3> 3> 3>

Hi guys,
How did you start 2015?
I think mine started with a nice note, one of the things I'm interested in this year is to get to know quality and interesting fashion brands that maybe under the radar but are still worth being noticed.

So the first brand for this year is a pretty amazing Italian sunglasses brand called L.G.R.
I got acquainted with L.G.R at a lovely local optic store in Ra'anana called EYE LIKE OPTIC and was very impressed by the frames I saw.

If you follow this blog for sometime you probably know I'm pretty smitten with sunglasses. I think it's the perfect accessory and in a perfect world I would have a different pair for every outfit. 
Of course. like anybody else, I like quality frames and was drawn to the big names and well known brands (mostly designer sunglasses) but lately things have started to change.

I feel quite fed up with all the Prada-Gucci-Shmucci circus going on, with huge brand names and shiny logos on the frames. There are a few models that have received over exposure, and everybody and his sister wears them, so it's kind of like wearing uniform.
And not to mention the "underground" fake brand industry that has become mainstream in the last year.

So now I'm more into low key designs. with high quality but no huge logos or anything in that area. This is why I found the L.G.R frames so alluring, plus they are crafted by hand in Italy and the particular model I chose has one of the best gradient effects I have ever seen (and I've seen a few).
They have quickly become my new favorites.

Around the sunnies I have built a casual comfy and a bit hipster-y look, composed of a denim jacket I adore, open plaid button down shirt, maternity leggings and a pair of booties that have no laces and no zips which means they are super maternity-friendly.

Wishing you a nice week!

XX
see you soon

This post is brought to you in collaboration with EYE LIKE OPTIC, 36 Ostrovsky st. Ra'anana.

Read More

sunflower fields forever / חצאית ג'ינס בשדה חמניות

לא חשבתם שננצל את הביקור בשדה החמניות היפהפה לאאוטפיט אחד בלבד, נכון?
אז הנה הוריאציה השניה (או השלישית?) שלי לתלבושת ג'ינסית וקז'ואלית לקיץ.
אני עדיין עמוק בתוך הרומן שלי עם בד הדנים, אז נראה לי רק הגיוני לשלב אותו גם באאוטפיט הזה, בגרסה נוספת ולבישה לקיץ הישראלי.

אל החצאית צירפתי חולצה לבנה עם פסי סיכה דקים ודיטייל של פפיון באיזור הכתפיים (סרט חביב אף פעם לא הזיק לאף אחד), תיק מיניאטורי לבן וסנדלים לבנים ונוחים שאני נהנית מהם זו העונה השנייה ברציפות.
מראה די פשוט ולא מתחכם שיעזור לעבור בשלום ובסטייל עוד יום לוהט במקומותינו.

האם אתם לובשים פריטים מג'ינס בקיץ? ואיך אתם לובשים אותם?
אם יש לכם סוד או טיפ מעניין איך להמשיך ללבוש ג'ינס גם בקיץ, אנא שתפו!

תודה רבה לרונן פריימן על התמונות.
חמישי שמח!

So, you didn't think we were going to find this sunflower field and use it only for one outfit - ha!
Here's my second (or third?) version of a denim based casual and easy summer outfit.
I'm still head over heels with denim so it was only reasonable to try and incorporate it in another ensemble.

I added a white blouse with thin pinstripe and a knot detail on the shoulders (how I love a little bow every now and then), a miniature white bag and comfy white sandals that I'm enjoying for the second summer in a row. A casual look for another hot day on this side of the Mediterranean.

And how do you wear denim during summer?
Have any tips or tricks to wear this fabric in the hot season? Do share!

All images by Ronen Frieman. Thank you!


Shop my look:

Read More

that 70s denim dress / שמלת ג'ינס מהסבנטיז

בהמשך לפוסט הג'ינס המרוכז שהיה לי כיף לעבוד עליו, זו גרסת הדנים הנוכחית שלי לקיץ 2014.
ההשראה שלה כפי הנראה נטועה עמוק בסבנטיז (ובסטלה מקרטני סירקה 2010), אבל היי, זה לגמרי עובד בשבילי גם כמה עשורים אחרי.

ובתכל'ס אתם חייבים להודות שכל תירוץ ואופציה להתרפק על העבר, גם אם לא היינו קיימים בו (הלו, אני אמנם קשישה, אבל בסבנטיז לא הייתי על פני כדור הארץ), הם מבורכים!
וגם עולם האופנה בנוי על עיקרון של מגמות שמתבלטות ודועכות, מתבלטות ודועכות כמו פונקציית סינוס, והתעשייה הזאת מתבססת על כך שכשמשהו יוצא מהאופנה הוא יוצא לכמה שנים טובות ולא יהיה לך כוח (או מקום בארון) לשמור את הפריטים, ואז תזרקי לפח ותקני כעבור 5 שנים את אותו הדבר בדיוק כשיחזור לאופנה. ka-ching!

אנסה בכל כוחי לשמור על השמלה הזו כשתהפוך להיות הדבר הכי פאסה בעוד שנה או שנתיים, ועד שתחזור לאופנה בסביבות 2020. אם אצליח להשתחל אליה בכלל...
ובינתיים אני נהנית מוריאציית ג'ינס שאפשר ללבוש בקיץ הישראלי (ללא שרוולים!) ואפילו הצלחתי לצרף לאאוטפיט גם אובססיה ישנה שלי שהיא שילוב של שחור וחום. הידד!

As promised in my thorough denim post, this is my latest version of denim for summer 2014.
It's probably heavily rooted in the 1970s and inspired by Stella McCartney circa 2010, but hey, it totally works even years later.

This is a wearable denim variation for summer (in the Israeli summer it is not that elementary to wear denim - wayyyy too hot) and I even managed to throw in a little mix of brown and black, and you know how much I love combining these two colors.

הודעה לפני סיום:
עלתה בגורל זוכה בצמיד אפונה X שלומית אופיר לאחר שהראשונה שעלתה בגורל לא יצרה קשר.
הזוכה היא: Inbal Regev
ברכותי! צרי אתי קשר :)

shop my look:

תודה רבה לאריאל על הצילומים.
הפוסט צולם בגן הורדים בתל אביב.
שבוע טוב :)

Read More