back in business / יאללה, לעסק

אחרי עוד העדרות לצרכי החיים עצמם, הנה אני מגיחה שוב.

בשבועות האחרונים אני לומדת את רזי האמנות הנשית שנקראת ג'אגלינג.
כל כך הרבה משימות, כל כך מעט זמן, לעבוד על כמה דברים במקביל - איך אנחנו עושות את זה??
קשה לומר שאני שולטת במלאכת המולטי טאסקינג הזו ביד רמה, בכל זאת טירונית, אבל בתור התחלה אני רוחשת כבוד למי שעשתה זו לפני.

בכל פעם שאמא כלשהי נקרית בדרכי בא לי להוריד בפניה את הכובע (שאני לא חובשת) ולהגיד לה: אחותי, שאפו!
יוצא לי בסוף מין חיוך מבויש או קריצה ואני נראית כמו איזה סוטה או מישהי שנכנס לה משהו לעין אבל אני פשוט לא יכולה להתנגד לג'סטה הפיזית הזאת כי אנחנו נהדרות ומצוינות, וצריכות להגיד את זה לעצמנו יותר.
Moms rock!
כמו כן, יוחזר יום האם לאלתר וגם... מה לעזאזל עשיתי עם כל המיליונתלאפים זמן שהיה לי לפני שאיתן נולד? :)



אז בזמן שלא הייתי פה הייתי עסוקה בלגדל את הקטנצ'יק (דאא).
בעוד שתפקידיי בתחילת הדרך היו להוות מיטה, לייצר מזון ולתפקד כסוג של מוצץ אנושי מעת לעת, נוספו לי עוד סמכויות (מיד לרזומה!): להיות לו שף פרטי ומחלקת הווי ובידור - אז מסתבר שככל שהוא גדל זה לא נהיה יותר פשוט אלא נוספות עוד ועוד מטלות לוויניות.
בהמשך צפויים להצטרף לרשימת כישורי: נהגת הסעות, מזכירה וקצינת תאום וקישור (חוגים ושאר פעילויות חברתיות), מארחת (ילדים והוריהם במפגשי משחק) וכדור עצבים לפרוק עליו תסכולים.
בהחלט יש למה לצפות!

בינתיים מלבד לטפח את דור ההמשך גם השקעתי ממרצי בהעלאת קולקציה חדשה לאתר שלי LOVES.
החלטתי גם לדגמן אותה כי בראש ובראשונה יש התפתחויות חיוביות בגזרת הגזרה: הבטן שלי ירדה מבטן של חודש שלישי לבטן של חודש שני P:
הדרך אל היעד עוד ארוכה אבל קצת אופטימיות / נאיביות לא הזיקה לאף אחד :)
אבל בעיקר כי הקולקציה מאוד משקפת את המקום האופנתי שבו אני נמצאת כרגע: בגדים יפים אבל לא תובעניים, שאת לובשת ושלא לובשים אותך.
בגדים שיוציאו אותנו טוב אבל לא יפריעו לנו בטריליון ואחד העיסוקים שלנו, ואנחנו באמת מאוד עסוקות - גם מי שלא טרודה כרגע בגידול ילדים!

אז אפשר לראות את הפריטים החדשים כאן.

אני לובשת סווטשירט וי מהקולקציה החדשה וג'ינס בויפרנד ישן.


שיהיה אחלה סופ"ש ונתראה בקרוב
קריצה קריצה ;)
XX

Read More

at home with flowers / מתרגלת ביתיות

בעודי מתחילה את החודש השמיני להריון, אני מנסה להתחיל להתרגל לרעיון של להיות יותר בבית.
לא שאני טיפוס שמסתובב כל הזמן בחוץ אבל הגיחות שלי נהיות יותר מסורבלות וכבדות מיום ליום ומשאירות אותי ללא נשימה כמעט.
אני תוהה בחשש קל מה הולך לקרות בחודש התשיעי - האם אצליח להסתובב ולהמשיך איכשהוא בשגרת היום או שמא זו תהיה משימה בלתי אפשרית?

ועד שאגיע למשוכה הזאת, אני מנסה לתרגל ביתיות למופת ונהנית מהדברים הכיפיים שיש לעשות בד' אמותי: לשבת בסלון החדש והבוגר שלנו, להרכיב משקפיים ולא עדשות (אני משקפופרית בערך מגיל 14 אך כשאני יוצאת מהבית אני בדרך כלל בעדשות) ולהכין סידורי פרחים שזה תחביב שכבר חפרתי כאן עליו בעבר.

בדרך כלל אני קונה בחנות הפרחים הקרובה למקום מגוריי שניים או שלושה סוגי פרחים, ומשלבת אותם לסידורים קטנים כראות עיני, בלי חוקיות או כללים מסוימים, פשוט איך שבא - תרפיה מהנה, מרגיעה ומומלצת.

סופ"ש נעים!

אני מרכיבה משקפיים בעבודת יד של המותג היפני MASUNAGA, מ-EYE LIKE OPTIC אוסטרובסקי 36, רעננה

As I'm approaching 8 months in, I'm getting used to spending more time at home.
Not that I'm a person who hangs outside all the time (plus, I work from home) but my "outings" have become quite heavy, and slow and clumsy lately. And every walk leaves me short of breath.
I can't help but wonder (with a slight worry) what's it gonna be when I'm 9 months in - will I be able to continue my daily routine or will it be mission impossible??

Anyhow, until then I'm practicing being cozy at home and enjoying the fun things there are to do at home: sitting in our new and grown up living room, wearing glasses instead of contacts (I've been wearing glasses since about age 14, but when I go out I'm usually in contacts), and making little flower arrangements.

I usually buy 2-3 kinds of flowers at the local flower shop and mix them up in small blooms just the way I like it, with no particular rules or guidelines - such a fun and relaxing therapy. Highly recommended.

Have a lovely weekend!

I'm wearing hand made frames by the Japanese brand MASUNAGA, c/o EYE LIKE OPTIC, 36 Ostrovsky st. Ra'anana.

Read More

winter's top items / מצעד הלהיטים של החורף

החורף עוד לא הסתיים אבל הצלחתי לסמן את הדברים הקטנים שעשו וימשיכו לעשות לי אותו קצת יותר חמים ו/או נעים:

1. עגלת קניות מעוצבת -
אחד הפריטים שתיכננתי לקנות בערך שנתיים והחורף סופסוף יצא לפועל.
בעקבות ההריון אין לי יותר אפשרות לסחוב קניות מהסופר או דברים מהסוג הזה אז העגלה היא פתרון נפלא.
ולמי שמעוניין להשקיע יש עגלות מעוצבות שלא נראות כאילו יצאו היישר משנת 1979 ברוסיה הסובייטית. כמו זאת.
ואפילו כאלה שנראות ממש, אבל ממש מדהים. אבל זה מסוג הדברים שיכולים לקרות רק בפריז.

2. ליפסטיק מט במרקם נעים ולא יבש Maybelline Color Sensational Creamy Matte -
תגלית קוסמטית מהשבועות האחרונים שלא יכולתי להתאפק לחלוק.
כבר דיברנו על זה שאני לא ביוטי גורו, אבל כשאני נתקלת במוצר איפור ממש ממש טוב אני יודעת לזהות אותו.
לכל חובבות השפתונים הלא מבריקים, זה המוצר בשבילכן במרקם נעים ורך שלא מרגיש כאילו מרחתן את מדבר סהרה על השפתיים. אני כבר התאהבתי והזמנתי לי שניים.
החסרון: מוצר חדש בארה"ב שעדיין לא נמכר בארץ ולא ברור אם ומתי יגיע.
נא להזמין מהדודה באמריקה, זה עולה גרושים.

3. בקבוק חם עם כיסוי סרוג - 
קר לי וכואב לי העצב הסכיאטי וגם הגב, אז אני מחפשת דרכים יצירתיות להתחמם ולהתנחם.
מצאתי אותן בבקבוק חם בעל חזות חברותית וידידותית שמעניק לי חום, סימפטיה וקצת רחמים בריאים.

4. עציץ סוקולנטים -
לקראת הלידה הממשמשת ובאה החלטתי לנסות לגדל עוד משהו מלבד החתול והגורל נפל על סוקולנטים.
אני יודעת שאני קצת בדיליי עם הטרנד הזה וסוקולנטים זה הכי קיץ 2013, אבל אחרי שסיימנו ללקט את המרכיבים לסלון החדש הצמח הזה בא לנו בדיוק במקום, משתלב מעולה עם העיצוב הכללי ואפילו מצליח לשרוד את שלטון הטרור וההרס של החתול. ווין. (צילום שלי)

5. The Mysteries of Laura -
דברה מסינג הזכורה לכולכם לטובה מהסדרה וויל וגרייס (חוץ ממני, כי לא צפיתי באף פרק בזמנו) חוזרת בסדרת משטרה עם טוויסט לכל המשפחה.
יצירת מופת טלוויזיונית זה לא, אבל יש משהו מאוד חביב בסדרה הזאת שהיא שילוב של דרמה משטרתית (ז'אנר אהוב עלי) וקומדיה קלילה.
וגם שמתי לב שלאחרונה אני ממש מאמצת את הלוק של הגיבורה הראשית, לא שיש בכך מן הגאווה (אבל תסלחו לי, אני מתקרבת למימדים של לוויתן בלוגה), המבוסס על סריג גולף, מעיל טרנץ', ג'ינס ונעליים שטוחות.


שבוע טוב!

Read More

welcome 2015 / ברוכה הבאה שנת 2015 + החלטות לשנה החדשה

עוד כמה שעות נפרדים משנת 2014, ובדרך כלל במצבים כאלה (על פי נסיון העבר) חוגגים!

לפני שנעבור לחלק ההחלטות של הפוסט, אני מזמינה אתכן לקבל את השנה החדשה (או להיפרד מהשנה הקודמת) בחגיגת שופינג של 24 שעות בלבד בחנות האינטרנטית שלי LOVES.

כל הפריטים שבאתר ללא יוצא מן הכלל יימכרו בשעות בקרובות בחצי מחיר, שזה מטורף, לי זה עולה יותר וכו' וכו', ובעיקר ממש שווה עבורכן.
איך מנצלים את המבצע? נכנסים לאתר, בוחרים פריטים יפים ומכניסים לסל, מקישים בשלב הקופה את הקוד HAPPY2015
ו....
"פוף"! החשבון שלכן נחתך בחצי.

שווה כבר אמרתי?
ותפרגנו גם לחברות עם סיפתח של קניות ללא רגשות אשם וללא חור בכיס, שגם הן תוכלנה להתחיל את השנה ברגל ימין.

לשופינג מהנה >>

***** עדכון: המבצע הסתיים אתמול 1.1.15, תודה לכל החמודות שעשו קניות מעולות וחיסלו לנו הרבה מהמלאי, ולמי שלא עשתה די שופינג או שלא הספיקה: קולקציית שחור ולבן מחכה לך באתר במגוון הנחות. סופ"ש נעים :)

ולהחלטות - כבר לפני שנה עשיתי פוסט כזה והפלא ופלא, ההחלטות של 2014 באו ברובן לידי מימוש בדרך כזו או אחרת אז חשבתי שכדאי שוב לכתוב החלטות חדשות, אולי זה מה שיעזור להן לקרות.
here's to hoping.

והרי ההחלטות שלי לשנת 2015:

1. להיות אמא.
החלטה שכבר התקבלה ב-2014, ונזכה לפירותיה באביב 2015 אי"ה.

2. להרפות.
לסמוך על זה שלדברים יש נטייה וכוח מעצמם להוביל אותי למקום הנכון.ב"רמזור" אמרו את זה יותר טוב :)

3. לפשט תהליכים ולהקל על עצמי. (אמא שלי תאהב את ההחלטה הזו!)
אם יש משהו שפשוט לעשות, תסמכו על זה שאצליח לסבך אותו ולהפוך אותו לפרוייקט מייגע בעיקר עבור עצמי, והשנה אני מחליטה שלא עוד!
כן לקיצורי דרך, כן למאפינס נוטלה מ-3 מרכיבים, כן להאצלת סמכויות, כן לפרויקטים שלא מצריכים תרשים זרימה מפורט, כן לחיים קלים.

4. לטפל יותר טוב בגוף.
אני עדיין לא יודעת מה זה אומר לגביי, וחושבת שזו החלטה מצוינת וגם מאוד אינדיבידואלית ושונה עבור כל אחד.
בשנה האחרונה עשיתי נסיונות כמו הליכות למרחקים ארוכים שבסופו של דבר עשו לי יותר רע מטוב, לכן אני מקווה שהשנה אצליח (בזהירות) למצוא את שביל הזהב שלי מבחינה ספורטיבית וגופנית.

5. לשים את המוח והמחשבות ב-pause מדי פעם.
זה אחד האתגרים שלי לשנה הקרובה, מקווה שאולי אצליח במעט.
איך "מכבים" את המחשבות? קוראים לזה מדיטציה? לחיי התגליות החדשות של 2015.

ואימרו אמן. מה ההחלטות שלכם לשנת 2015 ?

מאחלת לכם שנה אזרחית טובה וממלאת.
שיקרו לכם דברים טובים, ושתעשו דברים טובים עבור עצמכם ואחרים.

♥ ♥ ♥ ♥ ♥

What do one do to ring in the new year??
Celebrate!

So let's start with a shopping party over at my online store LOVES:
For a limited time only you can enjoy 50% off ALL the items that are up (use code: HAPPY2015 at the checkout), so don't miss on a stylish and guilt free shopping spree to kick off the year with a bang!

Shop Shop Shop >>

And for the resolutions part -
Last year I wrote a few down and actually most of them managed to happen so I figured why not do it again, so here are my resolutions for 2015:

1. Become a mother. 
This resolution has already been made in 2014, but the fruits of this decision will be revealed only in early spring 2015.

2. Let go.
Have more faith and trust that the universe has the power to lead you/me to the right place.

3. Simplify life. (my mom is gonna LOVE this resolution!)
If there is something easy and simple, you can trust me that I'll find a way to make it complicated and difficult and mainly hard on myself.
So this year I finally decide - No more!
I say YES to shortcuts, YES to 3 ingredient nutella brownies, YES to delegating, YES to projects that don't require a flow chart, YES to easy and simple life.

4. Take better care of my body.
This could be an excellent and very individual resolution to any person.
In the past year I did things like intense long distance jogging that caused me more harm than benefit, so I wish to find what is the best activity for me, sports wise.

5. Put my thoughts on hold from time to time.
This is one of my biggest challenges, I hope I can make it, even a little at a time.
How do you "turn off" your brain? Is it called meditation? Here's to 2015 revelations.

Wishing you a great and fulfilling 2015.
I wish that good things will happen to you and you'll do nice things for yourself and for others in the upcoming year.

♥ ♥ ♥ ♥ ♥

XX
see you soon 

Read More

thoughts on dressing / מחשבות על התלבשות

הטקסט הזה, שהתפרסם בפברואר האחרון ב-t magazine שוכב אצלי בראש רשימת החומרים לפוסטים העתידיים.
כבר כמעט חצי שנה.
העליתי אותו לאינסטגרם שלי (fashionpea) בסמוך לפרסומו אבל לא הספקתי להתייחס אליו בצורה הראויה ולתת את הדעת עליו כמו שרציתי.

אפשר גם לומר שנתתי לו להתבשל קצת במוח, כך שההבנה והחיבור שלי לטקסט התקיימו ביחד עם האבולוציה של הדרך בה אני מתלבשת.
והתמורות שחלו בסגנון האישי שלי בשנה האחרונה, גם אם לא הושפעו באופן ישיר מהתוכן הזה, קשורות אליו בצורה כלשהי.

אם הייתי קוראת את הכתוב לעיל לפני 3 שנים ויותר הייתי מבטלת אותו בזריזות ובבוז.
להתלבש על מנת להיות "בלתי נראית" או שקופה??
הייתכן דבר נורא מזה?
לא, לא, ועוד פעם - לא!

מאז ומתמיד שאפתי לבטא דרך הלבוש שלי את אישיותי ולהביא במלבושי זוית ייחודית ומעניינת.
אני חושבת שגם כתבתי כאן לא אחת שאני נהנית להחליף דמויות דרך הלבוש ולהעביר רעיונות או להדגיש מצבי רוח באמצעות הבגדים שאני עוטה על עצמי. ואלו היו אמירות כנות ואותנטיות לחלוטין.
להתלבש על מנת להיראות מיוחדת נתפס בעיני כקונספט לגיטימי ורצוי, אך מאז השתנו הדברים מעט.

המילה "invisible" עדיין מעבירה בי גל קל של זעזוע, אבל אין ספק שרוח של התמתנות ופרגמטיזם השתלטה עלי, ועל הדרך בה אני מתלבשת, בחודשים האחרונים.
פתאום גם לי נראה שלהצטעצע ולהתגנדר זה קצת מטופש.
ועל אף שאין לי עדיין ילדים, (ועם כל כמה שאני עסוקה, עדיין יש לי זמן להתלבש ולהסתדר בבוקר), יש משהו באורח החיים של האישה שמבלה את רוב זמנה בעשייה, שמחייב אותה ללבוש בגדים שיאפשרו את העשייה הזאת. או בעיקר שלא יפריעו לה.

בגדים של סלין, ובאופן ספציפי המכנסיים הרחבים שמתוארים בטקסט, מאוד לא יתאימו לי באופן אישי (ובעיקר לא לחשבון הבנק שלי) אבל אני בהחלט נוטה לכיוון לבישת בגדים סולידים יחסית והצהרתיים.
האמירה שעומדת מאחורי הלבוש שלי בימים אלה היא שאני מודעת מאוד לטרנדים ולאן נושבת הרוח האופנתית אבל בוררת את המגמות שאני נוהה אחריהן בקפידה ולובשת מה שעובד בשבילי.

לפרק ה"מדים" עוד לא הגעתי, ואני ממש לא הבחורה שתיצמד לסילואטה אחת בלבד ותלבש אותה למוות. ייתכן גם שלא אגיע לזה לעולם, וזה בסדר.
אני לא במירוץ לרדוקציה ומינימליזם, רק בשאיפה כללית לשפר ולשכלל את הסגנון האישי.
ועל אף התמתנותי אני עדיין שואפת לאלמנט מסוים של גיוון ושובבות באקט ההתלבשות.
להתלבש זה כיף וחשוב לשמור על לפחות קמצוץ של הנאה בסיפור.

אז זה המקום האופנתי בו אני נמצאת בתקופה האחרונה - מקום בו אני לובשת את הבגדים ולא הם לובשים אותי.
ומה אתם חושבים על האמור לעיל? מתחברים לטקסט או לחלק ממנו? או שמתנגדים נחרצות?
אשמח לדעת כיצד אתם מתייחסים לנושא. תגובות בתחתית הפוסט

סופ"ש שקט :)

This article, that was published in T magazine this February, Has been waiting at the top of my " future blog post topics" list for about 6 months.
Back when it was published I posted it on my Instagram (@fashionpea) but did not manage to give it the proper attention and arrange my thoughts regarding it.

You can also say I let these words sit in the back of my mind for a while and I let myself come to some conclusions about this text while my personal style was evolving. And even if my style evolution was not directly influenced by this text, I see some connection. This article met me in the right mental time and place.

If I would have read these words about 3 or more years ago, I would surely and harshly dismiss them.
Dressing in order to be invisible or "transparent"?? Could anything be more appalling??
No, No, No!

Since I started dressing myself, I have always strived to express myself and show some of my personality through what I wear. I even wrote here once or twice that I like to dress differently according to my mood and even try on different personalities and concepts via dressing. Dressing in order to look unique and "special" was considered very legitimate in my point of view.

But things have changed. In the past year I tend to wear more understated garments. And the whole costume-y aspects of dressing has gone away.
"To fuss and preen" as the article suggests, seems indeed a bit silly and juvenile.
And although I don't have any kids yet and I'm not as busy as the prime minister of Israel, I am a pretty busy lady who needs her clothes to work for her and especially don't interfere with what she's doing and allow her to continue her "doing".

So I feel like my style is a bit toned done, more quiet and simple but not less statement-y. And with a playful touch, because one cannot live, and dress, without fun.
And I love it. Makes me feel more mature and sophisticated and shows what I learned through all the years of playing dress-up with myself :)

And what about you?
How do you dress and what do you think about the aforementioned article about Céline clothing? Can you relate to this text or do you think differently? Do tell!

Read More

denim love

דנים, הבד האלמותי הזה, שלעולם לא ייצא מהאופנה.
לא מאמינה שבמהלך כמעט 7 שנות בלוגינג עדיין לא יצא לי להקדיש לו כאן פוסט שלם, לפחות לא פוסט כזה מרוכז ועשיר בדוגמאות. אז הנה, אני מתקנת את המעוות.
אולי זה בגלל שדנים הוא מסוג הדברים שנמצאים תמיד מתחת לאף, טריוואלי אפילו, אבל הרי אלה הדברים הכי טובים.
כל כך פשוט, ועם זאת עשיר ורב גוני.
מהגזרות הצמודות והפרחיות של guess לצלליות המשוחררות והלא טריוויאליות לעיכול של סטלה מקרטני, כל אחד בוודאי מצא איזשהוא פריט שהוא אוהב במחלקת הדנים ומחזיק לפחות כמה כאלה במלתחה.

שמתי לב שכמות הדנים בארון שלי גדלה מאוד לאחרונה והבד הזה הוא הדבר העקרי שמושך אותי.
יותר מכך, לאחר בחינה מעמיקה של צילומי אופנה, לוקבוקים וכמובן תמונות של אופנת רחוב וסגנון אישי, אני לא יכולה להימנע מהמסקנה שללבוש ג'ינס (לא רק מכנסי ג'ינס) זה סקסי בטירוף.
היצירות הגדולות ביותר מבוססות על ניגודים, ואין כמו ניגוד בין הגוף והמראה הנשי הרך והענוג לבין הבד הגברי משהו (תסלחנה לי הפמיניסטיות), המחוספס והנוקשה הזה. שילוב מנצח!

ריכזתי כאן דוגמאות מהעבר ומההווה ללוקים מעניינים ומעוררי השראה (ומחשבה) המבוססים על דנים ואני מקווה שתהנו מהן.
כמן כן, בקרוב תראו כאן את הפרשנות הנוכחית שלי לג'ינס (אם כי כבר ראיתם כמה פרשנויות כאן, כאן וכאן), כי talk is cheap, בייחוד כשמדובר באופנה, וכידוע אני אוהבת לעמוד מאחורי מילותי ולהשקיע בהן!
בתחתית הפוסט תמצאו לינקים לפריטי הג'ינס השווים שיש לרשת להציע אז אל תפספסו.

Oh how I love denim! And my love for this fabric has only grown stronger in the last few months.
So simple, yet so rich and diverse.
When you think about denim first thing that comes to mind might be "mundane" or "trivial", but those "everyday" things tend to be the best.

And how sexy is denim on women? I mean really, the rough and rugged fabric in juxtaposition to the delicate and beautiful feminine form... This is it!

Here are a "few" images I found online and represent different denim looks and inspirations, I hope you enjoy.
Also, scroll to the bottom of the post for links for great denim items available online>>











































Shop the post:

הודעת שירות קטנה לפני סיום:
הזוכה בצמיד אפונה X שלומית אופיר Shani Russo טרם ענתה לכל פניותי אליה ולא יצרה קשר.
אני מקווה שהיא קוראת את הפוסט הזה כי ביום חמישי הקרוב, לאחר שיעבור שבוע מיום הכרזת הזוכה אאלץ להגריל מחדש זוכה אחרת במקומה. לתשומת לבכן :)

*** עדכון 8.6: משלא נענו כל פניותי, עלתה בגורל זוכה חדשה: הזוכה היא: Inbal Regev. ברכות!!

אל תשכחו לחזור לכאן מחר לפוסט מיוחד לחג, אשר אינו כולל לבוש לבן!
חג שמח :))

Read More

Fashion Pea is 5 years old ! אפונה בת 5

Hi there!
So, this is my long awaited (mostly by me) birthday post - Happy birthday to Fashion Pea, one of the first Israeli fashion blogs, which is celebrating 5 years (plus three months) to it's existence!
I wrote a really long post in Hebrew that mainly talks about fashion and fashion blogging in Israel and I feel like most of it is irrelevant to the international readers so I decided not to translate it.
And if you're really curious you can google translate and I think you'll get the most of it :)

I just want to use this opportunity and say a big thank you for reading my blog.
I don't take for granted the fact that somebody takes the time to visit a blog from a corner of the world which is not really located on the global fashion map.
And for taking an interest in Israel and looking at it from a point of view that is non-conflict related, but revolves around nice and pretty things that exist here as well but most of what you probably hear about this country doesn't include them.

Thank you from the bottom of my heart and I hope you'll come visit me again and see what I have in store.

Love you and wish you all the best!

טוב, קודם כל, אני חייבת לפתוח בהתנצלות, לעצמי ואליכם, ובעיקר לעצמי, כי הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כשלושה חודשים (!) ואין שום הצדקה שהוא התעכב כל כך.
זה קצת כמו לשכוח יומולדת של חבר טוב, או חס וחלילה של הילד שלך.
בבקשה אל תדווחו עלי ליצחק קדמן...

בקיצור וכפי שכבר הבנתם, בלוג האופנה אפונה חוגג 5 שנים של פעילות. 5 שנים שלמות (ועוד שלושה חודשים)!
וואו. בעולמנו התזזיתי והמופרע קשב וריכוז תמידית זה המון זמן.

את הבלוג התחלתי פעם, כשכל מה שהיה מסביב זה רק ביצות ושממה (מוזיקה של "חיים שכאלה" ברקע בבקשה). צחוק בצד, מבחינה אופנתית באמת היתה כמעט שממה ברשת בישראל.
ממה שאני זוכרת בינואר 2008 עת פתחתי את הבלוג, היו בסביבה קומץ של בלוגי אופנת רחוב ולעומתם בלוגים של סגנון אישי לא ממש היו בנמצא. אני החלטתי, משום מה, שהנישה הזו מתאימה לי והתחלתי לרוץ עם זה. בהתחלה בתור תרנגולת כרותת ראש, למי שזוכר (ולמי שלא הנה לינק מהימים הטובים בהם לא היה לי ראש) ולאחר מכן בפורמט הידוע והמוכר לכם כיום.

השנים עברו, נפתחו בארץ הרבה בלוגים (עשרות? מאות בודדות?), ורבים מהם נסגרו כלעומת שנפתחו.
אני יודעת, fashion blogging is a bitch.
בשנתיים האחרונות יכולנו לצפות בבלוגוספירת האופנה העולמית מתפוצצת all over the internet, בלוגרים הופכים להיות מובילי דעת קהל ומותגים רציניים בפני עצמם (עד לרמה שאושיות אופנה שהיו שם הרבה לפניהם, שואפות לכנות את עצמן קודם כל בשם: "בלוגר" על אף שמדובר באנשים שמחזיקים ברזומה אופנתי נחשק ומבוסס ביותר. ע"ע אנה דלו רוסו). ורק אצלנו בארץ המובטחת, איך לומר, אפעס יבש.

מה שגורם לי לחשוב, ממרומי 5 פלוס שנותיי בבלוג הזה: למה לעזאזל אני ממשיכה לעשות את זה ?? בייחוד כשהזמן הפנוי שנשאר לי אחרי העבודה במשרה מלאה במכרות הדיגיטל הוא כל כך מועט?
חשבתי וחשבתי, פישפשתי במוחי הקטן (בכל זאת, פקאצה שמצטלמת ומתעניינת בבגדים ונעליים) וניסיתי לחשוב מה גרם לי להמשיך להשקיע פה במיטב התכנים מדי שבוע, למצוא לוקיישנים אסתטיים המתכתבים עם המלבושים, לערוך ולעצב את הפוסטים ברמה של לא פחות מסטודיו קטן. ועל אף שאני כבר עושה את זה כמו מכונה משומנת היטב, וגם נהנית מחדוות העשייה, הבלוג הזה עדיין כרוך בלא מעט השקעה ותשומת לב.

אז אחרי שחשבתי קצת (הרבה) ועוד קצת, הגעתי למסקנה שמה שבעיקר הניע אותי לאורך כל ימי הבלוגינג שלי הוא תחושת שליחות. אולי זה קצת פאתט ומביך לומר אבל זו האמת.

כמי שנחשבת לחלוצת בלוגריות האופנה בישראל, הרגשתי את הצורך להמשיך במה שהתחלתי ולשמור על הגחלת.
מה שבעיקר גרם לי לעשות את מה שאני עושה, היה הרצון להוכיח שיש אופנה טובה ומעניינת ואנשים שמבינים אופנה בפריפריה. ניסיתי לשבור אקסיומות אופנה ישראליות שמרניות, בדרך של מתן דוגמה אישית ומבלי לחנך אף אחד, ושאפתי להראות שיש בארצנו הקטנטונת תשוקה אמיתית ואותנטית לאופנה אשר מגיעה מלמטה, מהשטח, ואיננה מונעת על ידי כוחות יחצ"ניים.

במשך כל ימי הבלוג אני שמחה ומתגאה לומר ששמרתי על היושרה שלי - דבר מאוד חשוב לי - ועל האותנטיות של הבלוג. לא היתה שום הצעה ממשרד יח"צ כלשהו לקבל "לק נצנצים להתנסות" שגרמה לי באמת לקחת את הלק הזה ועוד לעשות עליו פוסט מיוחד (בתמורה ללק, לא פחות!) ושום השקה, עטורת סלבריטאים ככל שתהיה, לא גרמה לי לאשר הגעה ולתעד אותה במרץ על מנת לפרסם בבלוג.

אולי בכל מקום אחר בעולם, הייתי נתקלת בפיתויים גדולים יותר להזנות את התוכן שלי (הזמנה לתצוגת אופנה של מארק ג'ייקובס? תיק של פראדה במתנה? מתחמם... מתחמם...), אבל אני חיה פה, במדינה אשר מונה מס' מליונים בודדים של גולשים ושכמות צרכני התוכן של האימא-של-הנישה שנקראת אופנה תהיה לעולם מזערית וזעומה (לא שמעתם? תיכף סוגרים גם את הערוץ הייעודי), אז זה מה יש.

ויכול להיות שדווקא מצב העניינים הזה הוא מה שעזר לי לשמור באדיקות על היושרה שלי ולהציג פה אך ורק את סגנוני האמיתי, את המלתחה הפרטית שלי, ואת מה שמעניין אותי ולא שום דבר שגורם בעל אינטרס קבע שעלי לכתוב עליו או חשב שאני צריכה "לשלב" (ככה קוראים לזה בשפת היח"צ) בבלוג.
ואולי גם האופי שלי, שדוגל בדוגמה אישית ללא פשרות ומאמין שללהג ולברבר על כל מיני נושאים זה מאוד קל לעשות וכל אחד יכול, אבל ליישם אותם בעצמך ולעמוד מאחורי דברייך זה הרבה יותר קשה ועם זאת מוערך ביותר, לפחות על ידי.

לסיום, אולי קצת סטיתי מהנושא של יומולדת, שמח, בלונים, כיף, חגיגה, יאי!, בלה בלה בלה, אז אני אאסוף את עצמי ואתמקד:
ואם אתם עדיין כאן, אז זה הרגע להגיד תודה!

תודה לכל מי שנכנס לכאן למצוא השראה, תודה למי שקיבל השראה לפתוח בלוג אופנה בעקבותיי (עברתי אתמול על כל המיילים שאי פעם קיבלתי בנושא והם רבים מאוד, לפעמים אני מרגישה קצת אשמה על זה)
תודה בעיקר לכל מי שמצא ומוצא עניין במה שאני מפרסמת פה ומאמין באופנה וסגנון אמיתיים (=לא תלויי תשקורת וסלבס), ותודה ולכל האנשים המעטים והנדירים שנוצר לי איתם קשר מעבר לדפי הבלוג.

אולי אהיה פה מחר (טוב, מחר בטוח לא כי אני לא מפרסמת יום אחרי יום, אז בואו נגיד מחרתיים) ואולי לא.
אנחנו חיים בעולם של אי ודאות.
סתם, על מי אני עובדת, לא נראה לי שאני עדיין מוכנה לשחרר.

אז תהיו טובים, תתלבשו יפה ותיהנו מכל רגע!

LOVE YOU!

התמונות צולמו לפני מספר שנים כחלק מפוסט שלא פורסם עד כה.

Read More