לא עוצרת בוורוד

More pink combinations



First of all I have to congratulate my country, Israel, for its 61st birthday - Happy Birthday and may you have lots and lots of prosperous years ahead of you. I am going to celebrate in one of the common ways in which Israelis celebrate Independence Day - having a BBQ.
Today was a wonderful sunny day so I wore yet another one of my springy, pinkish, floral outfits - turns out I have a lot of those... Happy Independence Day!!



קודם כל, לפני ענייני האופנה, אני חייבת לאחל מזל טוב לגברת מיוחדת שחוגגת היום 61 - מדינת ישראל! אני מאחלת לה עוד אלפי שנים (עד 120 זה קצת מעאפן לאחל למדינה כלשהיא, לא?) טובות, מוצלחות, שקטות וכמובן אופנתיות! ברור לכם שלא אסתפק רק בברכות ואני הולכת לחגוג לגברת במרתון "על האש", כמיטב המסורת.
מבחינת מזג אויר היה היום לדעתי יום מושלם, שאיפשר חשיפת גפיים לבנות עד לבנות מאוד (לפחות במקרה שלי). בנוסף למזג האויר הטוב הכל פורח מסביב ומשגע אותי לגמרי - כשאני נוהגת סתם כך ברחובות העיר חיפה אני לא יכולה שלא להביט בכל העצים ובשיחים הפורחים. טוב, זה קצת מסוכן לנהוג ככה אבל היופי מרהיב. אז החלטתי לנסות להשתלב בנוף עם הקרדיגן הפרחוני הזה של H&M, חולצה בגוון וורוד עתיק שנרכשה כבר לפני שנה אבל מתאימה לי עכשיו בול (ואני לא מתכוונת למידה) וחצאית חומה (כל מלתחה צריכה חצאית חומה!). בישרתי לא מזמן על חזרתם של האקססוריז אז אני שמחה להדגים זאת באמצעות שרשרת הכנף שאני עונדת שהינה האקססורי האהוב עלי בשבוע האחרון, גם כי היא מקסימה לדעתי וגם כי קיבלתי אותי במתנה מאדם יקר לי.
שיהיה חג שמח!

Read More

בא לי ללבוש

I feel like wearing

שמלה- Forever21, תיק- Chanel (מכאן), ג'קט- Moschino, סנדלים- Givenchy (שתי התמונות מ-Net A Porter), לק (מכאן).

תלבושת בהחלט matchy-matchy, מאוד girly-girly, סופר אביבית, פרחונית ומתקתקה אבל זה מה שמתחשק לי כרגע. כמעט הזמנתי את השמלה הזאת מ-forever21 אבל נשארה רק מידה Large במלאי. נו, טוב, אולי כדאי להפסיק לקנות ג'אנק ולחסוך לתיק שאנל. הממ... מה הסיכוי שזה יקרה...
מלבד זאת בשבועות האחרונים אני נהנית ביותר מבלוגי האופנה הבאים:
1. Park & Cube - קוריאנית שגדלה בפולין וכעת מתגוררת בלונדון. היא "במקרה" מעצבת גרפית אז הבלוג שלה נראה סופר מעולה. אני לא חושבת שיש משהו בבלוג הזה שאני לא אוהבת - הכתיבה, האסתטיקה, הסטייל. ממתק אמיתי.
2. Cocorosa - יחסית חדשה בשכונה (פחות מחודש). צעירה הולנדית במקור שגרה בניו יורק ומתלבשת בסגנון פייתי/מלאכי ואדג'י לחלופין. מעורר השראה.

Read More

בחזרה לשגרה

Back to fashion routine

The birthday celebrations are over, but I'm sure I can make the next 364 or 363 days special enough with interesting outfits. Since the days are getting warmer I decided to wear my new short skirt (birthday present) in the "color of the moment", and paired it with a flowy silk top. The whole outfit soon became very flowy because apparently I live in a pretty windy city - but you already know that...

תמו חגיגות היומולדת (לפחות עד יום שישי, בו קבעתי לחגוג עם חברי בפאב האהוב) ובהזדמנות זו הייתי רוצה להודות שוב לכל אחד ואחת מכם על ברכות היומולדת הלבביות ועל האהבה שהרעפתם עלי - תודה רבה!
ועכשיו נותרו רק 364, או יותר נכון 363 ימים "רגילים" עד ליום ההולדת הבא אבל אני סמוכה ובטוחה שאוכל להכניס לתוכם קצת פלפל באמצעות תלבושות מעניינות (הרי לא לשם כך המציאו את הבגדים? בין היתר?).

הימים האחרונים הביאו עמם הזדמנות ללבישת בגדים קצרים עד קצרים מאוד וזה היה האות עבורי להוציא את החצאית הקצרצרה והוורדרדה (שכמובן התעופפה ברוח. חיפה... אתם כבר יודעים.) וחולצה דקה ואוורירית, שהצטרפה למלתחתי כבר בחורף אבל לא ממש יצא לי ללבוש עד כה. דבר נוסף שלא ממש יצא לי ללבוש או יותר נכון לענוד הם אקססוריז. משום מה מפלס האקססוריז ירד מאוד בחודשי החורף, כנראה כי היה לי קצת מסורבל להעמיס על ידי צמידים ולאחר מכן לנסות להשחיל אותה לתוך שרוול המעיל או לחלופין לענוד שרשרת מעל לסוודר עבה. בכל מקרה, סוף סוף הגיעה שעתם הגדולה של האביזרים ואני מניחה שנוכחותם תהיה מורגשת יותר מעתה. התחלתי הפעם בקטן וענדתי שרשרת עם תליון של אבן tiger's eye שקיבלתי לפני המון שנים מבת דודתי.


חולצת משי- זארה (מהחורף האחרון), חצאית- Topshop, גרביונים -American Apparel, סנדלים- Nine West.



עוד מהימים האחרונים: למרבה הצער חוויתי כמה "תאונות אופנתיות", ואני לא מתכוונת לכך שנתקלתי בבחורה שלבשה את אותם הבגדים כמוני. באחד הערבים ציון החליט להתעלל בז'קט שלי שהיה מונח על המיטה (my bad) והותיר אותו רטוב, ממורט ומעוטר בשני חורים. למחרת מיהרתי לצאת מהבית ותוך כדי החפזותי, החצאית שלבשתי נתפסה במסמר שממוסמר למשקוף של המזווה שלי ונקרעה באופן רציני. עדיין לא ברור אם אפשר לתקן את שני הפריטים הללו (אני מקווה שכן כי לא הספקתי להינות מהם מספיק) והתחושה היא של ביש מזל אופנתי. ובמחשבה שנייה, אולי זה כמו לשבור כוס - הרי כשמישהו שובר כוס אומרים לו "מזל טוב" אז ייתכן שזה סימן למזל טוב אופנתי ולשנה שתהיה מלאה בפריטי לבוש מעוררי השראה! (ועל זה נאמר - כל אחד מאמין במה שהוא רוצה להאמין...)
תודה רבה לאריאלה והמשך שבוע נעים!

Read More

היום יום הולדת

It's my Birthday

Today is my birthday and that is why I am wearing flowers in my hair. I decided on a casual outfit for today - not because I dislike dressing up (I actually like it a lot, especially for unexpected occasions)but because I wanted to keep things simple and relaxed. Hope you have a great (birth)day! I know I will

הפרחים המעטרים את ראשי היום אינם משמשים לצרכים אסתטיים בלבד, אלא מדובר בזר של ממש, מהעובדה הפשוטה שאני חוגגת יום הולדת!
לכבוד יום הולדתי החלטתי ללכת דווקא על אאוטפיט פשוט ולא מגונדר מדי (אני אוהבת להתגנדר אבל בדרך כלל בעיתויים "הלא נכונים" או יותר נכון כאשר לא ממש צריך להתגנדר – זה הקיק שלי,כנראה...). האאוטפיט מורכב מג'קט ג'ינס ישן ואהוב, טוניקה וצעיף בגוונים שאני מחבבת ++ לאחרונה, טייץ מפוספס (אתם כבר מכירים את פטיש הפסים שלי) ומגפונים שהכרזתי עליהם ביני לבין עצמי כקניית הנעליים הטובה של החורף. את הזר (Frida Kahlo, anyone?) הכנתי בעצמי מפרחים שקניתי בתפזורת ותפרתי עם חוט ומחט לקשת דקה. אני כבר ממש טובה בזה..
מתנת יומולדת כבר הקדמתי וקניתי לעצמי (ולא מדובר בפריט לבוש או הנעלה, הפלא ופלא) ועכשיו נותר רק לבקש משאלה ולחגוג עם האנשים הקרובים והיקרים לי!


ז'קט ג'ינס- ישן ואלמוני, טוניקה, צעיף וטייץ- Pull & Bear, מגפונים- Mango, זר- handmade


תודה רבה לאריאלה.
שיהיה יום (הולדת) מעולה ושבוע טוב לכולם!

Read More

פסים וכבשים

Stripes and Lambs

ושוב הרוח מכה בעוצמה בעירי הצפונית, מבלגנת לי את הפוני ומרימה לי את החצאית - עוד יום שגרתי בחיפה. אתמול היה כאן קר וגשום אבל כבונוס יכולתי להשתמש פעם נוספת בגרביוני הצמר האפרוריים ובגולף המפוספס האהוב. הגולף הזה מתפקד עבורי בימי החורף כמו טי-שירט בסיסית שמעליה אני עורמת עשרות פריטי לבוש (לא בבת אחת, כמובן) ליצירת מראות שונים, כמו למשל חולצת משי ללא שרוולים בוורוד עתיק, או סוודר עם שרוולים קצרים אשר מעוטר בכדורוני צמר קטנטנים ואני סוגרת אותו באמצעות חגורה דקה. עוד פריט לבוש שאפשר לשלב עם חולצת פסים הוא דווקא פריט מודפס שייצור ניגוד לפסים (כמו למשל כאן). אלו השילובים שאני אוהבת לעשות עם הגולף הזה והפעם צירפתי אליו חצאית שעליה מודפסות כבשים קטנטנות והיא חברת הכבוד החדשה והאהובה בארון (שמתי לב שלאחרונה לא קל לי למצוא חצאית שיושבת עלי בול בלי צורך בתיקון, אז אם אני כבר מוצאת כזו אני עטה עליה!).

ועוד חדשות, הפעם לא מארוני: אתמול עלה לאויר האתר theOutnet.com שהוא בעצם האאוטלט של האתר המוכר והאהוב Net-A-Porter אשר מספק להמוני בלוגריות אופנה ברחבי העולם אימג'ים איכותיים לקולאז'ים (ולמרבה הצער קצת פחות, או בכלל לא, בגדי מעצבים איכותיים). באתר אפשר למצוא פריטי מעצבים בהנחה ניכרת ממחיריהם בנט-א-פורטה, כמו למשל סנדלי Chloe תכולים ב-50 ליש"ט (לא צריך לרוץ להקליק על הלינק, הם כבר sold out). משום מה הפריטים האטרקטיביים ביותר מבחינת מחיר נמכרו כבר כולם, או כמעט כולם אבל נראה לי שכדאי להמשיך לעקוב ולראות מה יהיה עם האתר הזה בעוד מספר שבועות או חודשים.
תודה לאריאלה וסופ"ש נעים!

Read More

שק בלי קקי

לפני מספר ימים נשאלתי על ידי בחורה מסוימת מה אין ומה אאוט? אין ספק שמכנסי "שק עם קקי" / "מכנסי חיתול" הם לגמרי "אין" אבל האם זה שאני לא לובשת אותם הופך אותי ללא טרנדית בעליל, או אם אני לובשת אותם (ונראית בהם קקי) זה עושה אותי לסופר טרנדית? טרנדים מבחינתי זה תירוץ לרענן את המלתחה ולהתעדכן, ותו לא. ותאמינו לי שחשבתי להכניס למתלחה גזרת מכנסיים חדשה (הסקיני קצת מתחיל לשעמם) אבל הניסיונות היו קשים. כל המכנסיים בגזרה זו שמדדתי עד כה לא השביעו את רצוני ולא שיוו לי את המראה המבוקש, לכן, על אף הטרנדיות הותרתי אותם בחנויות.
עם זאת, רעיון המכנסיים האלה עדיין מסתובב במוחי ולאחרונה נתקלתי בכמה דוגמאות שנראה לי שאולי תוכלנה לעשות את העבודה:


התמונות לקוחות מ- Style.com, Rougemarie.blogspot.com

הווריאציה המוצלחת יותר של המכנסיים האלה עבורי, ככל הנראה, היא הגרסה בה המכנסיים נראים ומתנהגים לאורך רוב הדרך כמכנסי סקיני, בתוספת תפיחה קטנה באיזור האגן. מוצלחים במיוחד, לדעתי, הם המכנסיים מקולקציית Pre-Fall 2009 של בלנסיאגה (שמרקס ידידי כתב עליה היטב כבר מזמן), אם כי על אף שאני חוגגת יום-הולדת בקרוב מאוד לא נראה לי שהם יצטרפו למלתחה. בכל מקרה אין ספק שאחפש מכנסיים דומים, לפחות לנסות ולראות אם התאוריה נכונה.
עוד ווריאציה נחמדה היא זו שלובשת Ida מהבלוג Rougemarie שאני מחבבת - ייתכן שהמכנסיים האלה רפויים קצת יותר מדי אבל שווה לנסות. נתקלתי גם באופציה המעניינת הבאה:


תמונות מ-childhoodflames

במקרה הזה הגזרה גבוהה ועוד מאפיין שהינו הכי חשוב מבחינתי (ומבחינת כל בחורה שגובהה אינו 1.80 מ') הוא שמפשעת המכנסיים תישאר במקומה ולא תיצור אשלייה שהמפשעה שלך נמצאת באיזור הברכיים.
אז זה היה המתכון, ועכשיו נותר רק לנסות ולראות אם זה עובד ואם זה נראה טוב. על כל פנים, המכנסיים האלה נראים לי קצת כמו אשליות אופנתיות אחרות, למשל כמו שמלת ה-Oversized Shirt, אשר הפלא ופלא, מוצגת משמאל בתמונה שלמעלה. זה מסוג הבגדים שנראים טוב בעיקר, אם לא רק, על בחורות גבוהות, תמירות ומהפנטות - להלן דוגמניות (או כפי שיעל "the streetswalker" כינתה אותן בפני: "יצורות מופלאות") - שלא משנה מה הן תלבשנה, הן תמיד תראנה טוב. אנחנו בני התמותה צריכים קצת יותר להתאמץ, אבל בעיקר לדעת להבחין בין רע לטוב ולא לאכול כל מה שמגישים לנו עם כפית. ואפרופו כפיות, אני הולכת לשתות כוס תה עם כפית דבש כדי להקל על גרוני הדואב (מה נסגר עם חילופי העונות האלה??)
יום טוב!

Read More

נעליים לבנות - סוגיה

את מוחי העסיקו בימים האחרונים הדילמות הקיומיות הרגילות - אין כמו כמה ימי חופש שמאפשרים למוח לעבוד שעות נוספות - וגם סוגיות הרות גורל וכבדות הרבה יותר כמו: "נעליים לבנות - האם זה טוב או רע ליהודים (או לבני כל עם אחר) ??"
בכל פעם שאני פונה להתעסק בנעליים לבנות, אני נזכרת מיד בתוכנית האירוח של ריקי לייק. זוכרים? לפני כמה (וכמה) שנים התוכנית שודרה בארץ בכבלים על בסיס יומי, וסיפקה לי אתנחתא קומית ומנטאלית מטרדות היומיום. אני זוכרת שהתוכנית היוותה לי ניקוי ראש טוטאלי והצפייה באורחי התוכנית האיכותיים (נו טוב, יותר איכותיים מהאורחים של ג'רי ספרינגר), שבאו לקבול ולהתאונן על מר גורלם בפני ריקי והקהל, שיעשעה אותי מאוד.


ריקי לייק עם המיקרופון בימים הטובים. Go Ricki !! (תמונה)

אחת מהסיטואציות שחזרו על עצמן בתוכנית היתה כדלקמן: אורחת בתוכנית פונה לקהל ומספרת בקול קורע לב ש"בעלי בוגד בי עם אמא שלי ועם אחותי גם יחד ושתיהן כבר ילדו לו ילד ואני לא יודעת אם לקרוא לילדים האלה הילדים החורגים שלי או האחים והאחיינים שלי" או משהו בסגנון... מיד לאחר שסיפרה את סיפורה סוחט הדמעות נכנס לאולפן הבעל השפל, מלווה בקריאות "בוווו" רמות מהקהל. אחרי שריקי ממטירה עליו מטר שאלות חקרניות ואינטלקטואליות מגיע תור האורחים בקהל לצלוב את הקורבן ותמיד איזה גאון אנין טעם בקהל היה זורק לבחור:
"By the way, you can't wear white shoes after Labor Day". בשלב זה המצלמה היתה מתמקדת בנעליו הלבנות והמלוכלכות של הבחור והקהל פורץ שוב בסשן של קריאות בוז וצחוק רם (כאילו שהקהל הזה היה מורכב מהשמנה והסלתה של ארה"ב, שמצאה לעצמה כפרי בור לצחוק עליו. אגב, תמיד רציתי להיות חלק מקהל התוכנית, בעיקר כדי לשיר בסופה: Go Ricki, Go Ricki, Go, Go, Go Ricki!!).


מימין למעלה בכיוון השעון: Pour La Victoire (התמונה לקוחה מ-shopbop.com), נעלי Chloe (התמונה לקוחה מ-eBay), סנדלים בעיצוב Pierre Hardy לרשת Gap (לתשומת לב הנוסעים לארה"ב!!), סנדלים של Loeffler Randall (תמונה: shopbop.com)

מסתבר שאחד מכללי הנימוסים וההליכות המסורתיים שהיו נפוצים בארה"ב הוא שלא נהוג, שלא לומר אסור לנעול נעליים לבנות אחרי ה-"Labor Day" שמתקיים בארה"ב ביום שני הראשון של חודש ספטמבר. חג זה מסמל עבור האמריקאים את סופו של הקיץ, ובתוך כך את הפסקת השימוש בפריטי לבוש קיציים בעליל כמו נעליים לבנות (לחג הזה אין שום קשר לאופנה, אבל הוא נתפס כ"חג סיום הקיץ" על כל המשתמע מכך). ראוי לציין שהקוד האופנתי והאסתטי הזה כבר לא ממש נשמר בימינו (הלו! אנחנו בעידן הפוסט פוסט מודרני. אין דבר כזה שאין דבר כזה) אבל הוא היה נפוץ בעבר והשתרש כביטוי: "You are not supposed to wear white shoes after Labor Day".

על אף שנולדתי במדינה חסרת קודים אופנתיים נוקשים, אני חייבת להודות שיש לי בעיה עם נעליים לבנות, אחרי וגם לפני חודש ספטמבר. הצבע הזה נראה לי נוקשה מאוד ומשום מה תמיד חשבתי שנעליים כאלה לא יילכו עם רוב הבגדים שיש לי בארון. כמו כן, אתם יכולים לדמיין שריטות או שפשופים על נעליים לבנות? בעוד שאצל חברותיהן השחורות הם מינוריים וכמעט בלתי נראים, הם עלולים לפגוע קשות במראה של הלבנות. ומאחר שנעליים לבנות נתפסו בעיני כמגבילות וקשות ליישום באאוטפיטים שונים צידדתי על פי רוב בשחור ותאמינו או לא, אין לי אפילו זוג לבן אחד במלתחה.

על מנת להרחיב את אופקי ובכדי שלא אתפס בגזענות אופנתית נזכרתי בחברתי תמרה שחלק נכבד מנעליה הינן לבנות והיא נועלת אותן בחן ובטעם רב. כמו כן, עלעלתי במגזיני אופנה שנמצאו בהישג יד וגם ברשת ונתקלתי בתמונות כגון התמונה הבאה שיעזרו אולי ליצור שינוי וכוונון קל בתודעה האופנתית שלי:


התמונה לקוחה מ-altamira

אם כן, שינוי בתודעתי ובהשקפתי האופנתית אולי כבר יש, אך הוא טרם הוביל לשינוי התנהגותי.
כמו תמיד, אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

אגב, כתבו עלי ועל עוד כמה בלוגרים יקרים לליבי באתר "מאקו". תודה רבה לעינת ויינבוים ולשאר הצוות במאקו!

לילה טוב ושיהיה שבוע טוב!

Read More

חג שמח!

! Happy Holiday


שמלת פאייטים-H&M גרביונים- Topshop נעליים- Nine West תיק מעטפה קטנטן מחרוזים דמויי פנינה - מתנה

אחרי שהכרזתי, קבל עם ועדה בפוסט הקודם, שאינני מתכוונת לאכלס את שולחן החג לבושה בלבן, הנני ניצבת מול עיניכם לבושה בצבע דומה, אם כי צבע קרם או ליתר דיוק eggshell אינו זהה ללבן. אני עדיין לא בטוחה שזו תהיה תלבושת ערב החג שלי (יש לי עוד איזו שעה להתלבטות) ונראה לי שאני נוטה לכיוון אחת מהאופציות הוורדרדות שלי, אבל הייתי חייבת לעשות לפריטים האלה נסיעת מבחן. כידוע, תקופת החג מביאה עמה אנשים שמגיעים מחו"ל לעשות בארץ את החג ונושאים באמתחתם מתנות חג / מתנות יומולדת מוקדמות. זהו חלק מה"משלוח" שקיבלתי ואני אסירת תודה ובעיקר מאוהבת בנעליים החדשות. מאז שראיתי את הפוסט הזה והבחנתי בתמונתה המושלמת של Chloe Sevigny בנעלי Opening Ceremony המושלמות לא פחות, אני באובססיה קשה לסנדלי רצועות רצועות רצועות. אז סוף סוף אני יכולה להירגע...



עוד סיבה להירגע היא העובדה שאני עומדת לבלות את החג בחיק משפחתי ולהינות מבישוליה המדהימים ביותר של אמי (הורי מארחים השנה את הסדר, הידד!). הדבר העיקרי שאני מחכה לו בארוחת הסדר הוא קציצות הפראסה (עם פ' דגושה) שהן כידוע מאכל בולגרי מסורתי (אנחנו בולגרים משני הצדדים וגאים מאוד! או לפחות אני גאה מאוד, על אף שגם אני וגם הורי נולדנו בארץ ולכן לא ברור מאיפה פיתחתי חיבה כזו לארץ הולדתם של הסבים והסבתות שלי). נהגתי לשנוא את הקציצות האלה בילדותי - הן עשויות מכרישה אשר מבשלים אותה, קוצצים דק דק, יוצרים קציצות ואז מטגנים בשמן - ואני זוכרת שממש סירבתי לגעת בהן, אבל למרבה המזל התבגרתי ולמדתי להעריך את האוכל המסורתי המעולה וכיום אני מתענגת על כל ביס.

לאאוטפיט צירפתי תיק קטן מחרוזים דמויי פנינים, שהעניקו לי במתנה לפני כמה חודשים, בלי סיבה מיוחדת, חברותי שני ורות. כמו כן, לאור פיצול האישיות הידוע והמוכר (ושדובר עליו כאן כבר בעבר) של מזג האויר נעזרתי לפרקים במעיל רך ופלאפי דמוי פרווה.

מאחלת לכולם חג פסח שמח וטעים!

נ.ב. תודה רבה לאריאלה!

Read More

התקופה הוורודה

The Pink Period

Like Picasso at the time, I'm also undergoing a "pink period" and I find myself attracted to all things pink and peach colored. This dress was found in one of my hometown's second hand stores, and after a week long repair session at the seamstress, I could finally wear it and have a little fun with it.

כמו פיקאסו בזמנו, גם אני עוברת תקופה וורודה, עיניכם הרואות. וכמו פיקאסו, גם לי זה יעבור, אז אני משתדלת להינות ממנה בינתיים. לקראת הפסח החנויות מתמלאות דווקא בפריטים בצבע לבן, דבר שלדעתי הינו נדוש ביותר ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלא תתפסו אותי ליד שולחן הסדר מתוקתקת בלבן מכף רגל ועד ראש. כפי שאתם יודעים, אני שונאת תכתיבים (אופנתיים ובכלל) ומבחינתי לבן בליל הסדר זה תכתיב. עוד סיבה לא לקנות במיוחד בגדים לבנים לליל הסדר היא המיתון. כן, כן, לא נראה לי שהוא פוסח על אף אחד (גם אם לא הפסדתם מיליונים בהונאת הענק של ברנרד מיידוף, וגם אם לא פוטרתם מעבודתכם ועם זאת אתם צריכים לפרנס משפחה של חמש נפשות, אני מניחה שאתם עדיין מושפעים מהעניין באיזושהיא צורה, וגם אני).



עקב המיתון החלטתי למתן משהו את הרגלי השופינג וגם לחפש לי אפיקים אחרים ופתרונות יצירתיים. אחד האפיקים הוא חנויות יד שנייה, שפקדתי אותן עוד בימים כלכליים טובים יותר, אולם עכשיו נראות אטרקטיביות מתמיד. את פנינת החמד הזאת בדמות שמלה ורדרדה-אפרסקית עם עיטורי פרחים מצאתי בחנות הוינטג'/יד שנייה היחידה לדעתי בחיפה שיכולה להיקרא כך, הלא היא "חנות יפה" ברחוב מסדה. הבעיה העיקרית עם בגדי יד שנייה היא העובדה שלרוב אינם מתאימים למידותי (שלא לומר ענקיים) וחלקם נמצאים במצב בינוני. השמלה הזו נרכשה כבר ביום שישי שעבר אך היא שהתה כל השבוע אצל התופרת הנאמנה ניקול אשר הצרה, החליפה בטנה, החליפה רוכסן ועברה על כל התפרים מחדש (תודה לניקול שעשתה יופי של עבודה).



אל השמלה צירפתי סנדלים בצבע nude שישתלבו עם צבע עורי ולא יגזלו תשומת לב מיותרת מהכוכבת הוורדרדה.
אתם בוודאי רואים שבצילומים נשבה רוח עזה ביותר, מה שקורה לא מעט כאן בחיפה, לכן אני קוראת מכאן למפיקי אופנה וסטייליסטים להעביר את ההפקות אל עיר הפועלים. זה יכול לחסוך לכם שימוש במאווררים ומאחר ואנחנו בתקופת מיתון, כל חיסכון הרי הוא משובח.
תודה רבה רבה לאריאלה ושיהיה סופ"ש נעים!

Read More

אפוקליפסה עכשיו

ענייני האקלים מעסיקים מאוד את מחשבתי בשבועות האחרונים. מזג האוויר מתעתע בנו לחלוטין, ופיצול האישיות האקלימי יכול לשגע גם את האדם הסבלני ביותר (מאוד קשה להחליט מה ללבוש בבוקר כשאתה מתעורר לבוקר בהיר וקריר, שהופך ליום חמים עד חם שמשתנה בלילה שוב לקור). על אף העובדה שירדו גשמים פה ושם ושהטמפרטורות צונחות מדי לילה, כולנו יכולים להסכים שהחורף הזה היה רחוק מלהיות חורף. ותעיד על כך עדת המעילים העבים שלי שלא נלבשה אפילו פעם אחת החורף הזה. אין ספק שהאקלים משפיע על הלבוש, והשנה אני מרגישה את זה יותר מתמיד. בנוסף לכך, הפרסומות מהקמפיין המטריד "אין לנו מים לבזבז" / "ישראל מתייבשת" גרמו לי להרהורים אפוקליפטיים של ממש. מה יהיה פה אחרי שישראל תתייבש? ואיך בדיוק נתלבש לכבוד המאורע?


התמונות לקוחות מ-Style.com

בדמיוני אני רואה מעילי פארקה ארוכים בצבעי אדמה וחול, עמוסי ריצ'רצ'ים, רצועות ולולאות. כאלה שמכסים היטב את הגוף, פונקציונליים ומתכווננים לכל צורך. בגדים אשר מגוננים על האיזורים האסטרטגיים של הגוף מפני איתני הטבע, בעלי צווארונים רחבים וגבוהים וגם כיסויי ראש וברדסים למיניהם. המחשבות האלה שלחו אותי בחזרה אל קולקציית סתיו-חורף 2006 של Junya Watanabe. הקולקציה הזו ריתקה אותי בזמנו, אם כי נראתה לי קצת תמוהה, ואילו עכשיו היא נראית רלוונטית מתמיד. אפשר לסמוך על היפנים שייראו לנו איך נראית ומרגישה אפוקליפסה. יש להם ניסיון... (אולי בתור ישראלים ששירתו בצבא ולבשו את צבע הזית הזה במשך כמה שנים טובות מחייהם, קצת קשה לעכל את הקולקציה, אבל תנו לזה צ'אנס ותנסו לראות מעבר לזית ולאלמנטים המיליטריסטיים).

התמונות לקוחות מ-Style.com

ואולי לא צריך להרחיק כל כך עד יפן. הרי אנחנו במזרח התיכון שרובו צחיח מאז ומעולם ולכן אפשר לפזול אל עבר שכנינו יושבי המדבריות ולראות איך הם מתלבשים. מגזין Vogue הגרמני, למשל, לקח אתת הקונספט הזה ועשה ממנו הפקת אופנה מעניינת בגליון פברואר 2009 (שיק 'נווד מדבר על אופנוע' ממש מגניב, לא?):

התמונה לקוחה מ-foto decadent (יש עוד בלינק המצורף)

אז אולי לא נתחיל להתלבש החל מהחורף הבא כמו בדואים או ניצולי אסון גרעיני (כולנו ראינו כבר את הקולקציות לעונה הקרה הבאה ואלא אם יקרה אסון גרעיני, חלילה וחס, צפויים לנו מלבושים בסגנון אחר), אבל אני מאמינה שהשינויים האקלימיים ישפיעו וכבר משפיעים באופן הדרגתי על תעשיית האופנה, בסוגי הבדים, בגזרות ובצבעים.

ומענייני אפוקליפסה לעניינים קצת יותר אופטימיים - חברתי היקרה עפר, שהינה מראשוני האנשים שגילו את הבלוג שלי, פתחה בעצמה בלוג - cupcakes.co.il המוקדש לתשוקתה לקאפקייקס ולדברים יפים בכלל (וזה כולל אופנה). אני כמובן מצטרפת למברכים, מאחלת לה הצלחה רבה ומאחלת לי לטעום מהקאפקייקס במהדורת 'תותים בשמנת' שלה בקרוב מאוד!

Read More