מתי כבר תגיע עונת המנגו?

התמונות לקוחות מ-mangoshop.com, mango.com

תשמעו, החורף הזה שנפל עלינו פתאום משבש לי את התוכניות... אני מאוד שמחה שהכנרת שותה לרוויה ומתמלאת קמעה, אבל 112 מ"מ גשם בחיפה (וזה נכון לשעה 21:00, על פי דני רופ. נראה לי שנוספו מאז הדיווח שלו עוד 50 לפחות...) זה ממש מטורף. לצורך ההשוואה, בעיר ת"א, על פי אותו דיווח ירדו רק 45 מילימטרים!! אני לא חושבת שעברה ביממה האחרונה בעיר חיפה דקה ללא גשם שוטף, וכשאני אומרת גשם שוטף אני מתכוונת למ-ב-ו-ל, כולל סופות ברקים ורעמים וכל הפירוטכניקה הזאת. כל כך רציתי לצאת החוצה, למצוא עוד פינה חיפאית מגניבה, ולהצטלם בעודי לבושה בכמה פריטים מארוני העמוס לעייפה, אבל רצה היקום לבטל את תוכניותי. טוב, כנראה שלהרוות את צמאונה של ימת ישראל זו מטרה חשובה יותר מלהרוות את צמאונם של חובבי האופנה המושבעים של המדינה. ולא רק את תוכניות הצילומים החורף הפתאומי הזה משבש לי, אלא גם את הכתיבה לבלוג, משום שאיזשהוא פוסט שאני מבשלת ממש, אבל ממש לא מתאים בתוכנו למזג האוויר הנוכחי ולמרבה הצער הוא יאלץ לחכות לתקופה יבשה יותר.
לפיכך, בצוק העתים פניתי לפעילויות אשר ניתן (ורצוי!) לבצע בכל מזג אויר שהוא והן: גלישה באינטרנט ושיטוט בקניון. הסיבוב האחרון שלי בקניון כלל ביקור ממושך במנגו והתעמקות בקולקציה החדשה. אין ספק שמדובר בקולקציה מעניינת ומלאת דיטליים (כמו שצריך!) אשר בולטים בה במיוחד פריטי ה"מהדורות המיוחדות" למיניהן, כמו השמלה הלבנה עם השסע בגב מהליין של Penelope and Monica Cruz, המעוטרת בפפיונים קטנים בחלקה האחורי (שמלה קסומה ביותר, רק חבל שצבע הלבן הדהוי שלה קצת מבאס). עוד פריטים מבטיחים נצפו בליין ADAM של Adam Lippes - שמתי עין על כמה ז'קטים ספורטיביים עם דשים מעניינים, וכמו כן, צווארוני פיטר פן המעוגלים בחולצות ובשמלות המהדורה המוגבלת בעיצובה של Sandrina Fasoli המיסו אותי לחלוטין. למען האמת, ראיתי את הפריטים האלה כשהייתי במילאנו, ובארץ טרם נתקלתי בהם, אבל אני מניחה שהם יגיעו גם לכאן בקרוב (או שכבר הגיעו, רק לא לחיפה). במהלך שיטוט מעמיק באתר של הרשת כבשו אותי גם גרביוני התחרה והפאייטים הקטנטנים הללו, אם כי נראה שזהו פריט מיוחד לתצוגה ולא משהו מסחרי שיימכר לכל דורש.
כל מה שנותר כעת הוא לחכות לעליית הטמפרטורות (ואולי גם לירידת המחירים, כי הם לא הכי ידידותיים ברגע זה) ולהתחיל לחשוף קצת עור. אין מה לעשות, כמו כל פאשיוניסטה קלילת דעת ופוחזת אני משנה את דעתי ואת העדפותי מרגע לרגע, או יותר נכון מעונה לעונה. כפי שהתאוננתי בפניכם לפני כמה חודשים על כך שבגדי הקיץ כבר אינם מספקים לי השראה והבעתי את כמיהתי העזה לעטות על עצמי שכבות, כך אני מפנה את עורפי לעונה לה חיכיתי כל כך ופתאום אני משתוקקת לעשות את הדבר ההפוך: להיפטר מהשכבות (לפחות מרובן) וללבוש פריטים קלילים, אביביים וצבעוניים.
זה מה שקורה כשחיים בעולם האופנה הווירטואלי, וכנראה שאני צריכה לפתוח את החלון ולתת לטיפות הענק הקרירות להכות בפני ולהחזיר אותי למציאות... אז אני מבטיחה להתעשת ולהתאזר בסבלנות, אבל, אולי אפשר לסדר לי כמחווה של רצון טוב איזה יום אביבי קטנטן בסופ"ש הבא??

שיהיה לכולם שבוע טוב!

Read More

בא לי

Current Obsessions

התמונות לקוחות מ-getty images , ashitalia , mangoshop.com , מכאן ומכאן

1. חיקויי המגף/סנדל של Martin Margiela. נעליים לא פרקטיות בעליל, ולא ברור מתי אפשר לנעול אותן (בערך שלושה ימים בשנה) כי בחורף קר מדי איתן ובקיץ כנראה שיהיה חם מדי. עם זאת, כל כך מקסימות. עיני 'רובוקופ האופנה' שלי ננעלו על מטרה נאה כזו מבית ASH ואחרי מספר ימים של מחשבות בלתי פוסקות נכנעתי ליצר וסרתי לחנות על מנת למדוד אותן. למרבה הצער, המחיר היה מזעזע ביותר (הלו, יש מיתון!) וגם לא היה זוג במידה שלי (גם אם היה, לא הייתי קונה. נשבעת!!). אז הסתפקתי בחיקוי של זארה - בקרוב העדויות המצולמות.

2. לחמניות. יש לי בשבוע האחרון תאווה בלתי נשלטת ללחמניות, לבנות ופריכות, או לחמניות "שמונה" עם פרג. הכי פושטיות שיש, רצוי עם חמאה. פעם נהגתי לטעון ש"לחם זה לא אוכל" וארוחה ללא בשר לא נחשבה בעיני לארוחה, אבל כעת רק תנו לי מהלבן הלבן הזה ואהיה מאושרת עד הגג.

3. לק בצבע סגול מטאלי. אני מכורה לצבע הזה בימים האחרונים, ובייחוד לגוון Midnight Star של Orly שגורם לי לחייך בכל פעם שאני מעיפה מבט לעבר קצות אצבעותי.

4. נבטי אלפאלפא. בתפריט "ארוחת עשר" מחר בעבודה: סנדוויץ' מלחם פומפרניקל עם סלט אבוקדו, פרוסות ביצה קשה ונבטים (כדאי שאלך לישון בקרוב כי הכריך הזה לא הולך להכין את עצמו בבוקר...).

5. נעליים מהקולקציה החדשה של מנגו. מזכירות במידת מה עיצוב של Givenchy (מסתבר שאני פריקית של חיקויים, הא?) מיותר לציין שהתחדשתי לי בזוג בצבע שחור אשר מחכה גם הוא לעליית הטמפרטורות שתאפשר חשיפת בהונות.

Read More

לבקשת הקהל

קרדיגן- מנגו (ישן), חולצה- H&M, חצאית ג'ינס- זארה (ישנה), טייץ- פול אנד בר, כובע- זארה, מגפיים- מבוטיק נעליים חיפאי, תיק- Marc Jacobs.

כך התלבשתי באחד מימי השבוע שעבר לעבודה. כשהתלבשתי בבוקר ממש לא הרגשתי כאילו המצאתי את הגלגל או ש"דפקתי הופעה" מיוחדת, אבל מסתבר שכמעט כל מי שראה אותי באותו יום אהב מאוד את האאוטפיט ואף ציין זאת בפני. אני מניחה שלכל אחד ואחת מכם יש איזה אאוטפיט שתמיד קוצר מחמאות, גם אם לא התאמצתם במיוחד להרכיבו (אגב, מהי התלבושת המוצלחת שלכם?). יש לי עוד שני פריטים בארון, שגוררים באופן אוטומטי מחמאות. שניהם בצבע זית, כשחושבים על זה. מעניין... האחד הוא ז'קט די פשוט והשני הוא מעיל ארוך שקניתי מזמן בקסטרו. הייתי הולכת איתו הרבה לאוניברסיטה בימים קרירים וסגריריים ותמיד אנשים התלהבו, על אף שקניתי אותו בעיקר מסיבות פונקציונליות ולא אסתטיות. ובחזרה לאאוטפיט: אני חייבת להודות שכמעט העפתי את הקרדיגן הזה, כי הוא שכב בארון די הרבה שנים ולא ממש ידעתי מה לעשות איתו. נראה לי שבעיקר לא ידעתי מה לעשות עם האורך המוזר של השרוולים... למרבה המזל, הצטרפה למשפחה בשלב מסוים החולצה הזו, שהשידוך בינה לבין הקרדיגן נראה הולם וטבעי ומאז הקרדיגן הזה כבר איננו מועמד להדחה. זה קצת כמו במערכת יחסים זוגית, שבה האחד משלים את השני (בשאיפה) - במקרה הזה השרוולים המוזרים של הקרדיגן רק עוזרים להדגיש את שרוולי הטוליפ של החולצה ומשתלבים איתה היטב. לאור חזרתו של החורף החלטתי להצטייד גם בכובע הברט האהוב עלי. אני חייבת לציין שבקושי השתמשתי השנה באוסף הכובעים הענף שלי וחבל שכך.

תודה רבה ל-Vicen מספרד שהציגה אותי בבלוג שלה: Look10. יש כמה וכמה שפות שאני מסתדרת איתן אבל לצערי ספרדית לא נמנית עליהן. שתי המילים העיקריות שאני יודעת בספרדית הן: "זארה" ו"מנגו".. וזה הכי חשוב, לא? בכל מקרה, נראה לי שיש באתר הזה איזושהיא תחרות אז אתם מוזמנים להצביע עבורי!


היא גם צוחקת!

שבוע טוב לכולם!

Read More

חשיפה

ז'קט- H&M, טוניקה- זארה, ג'ינס- לא זוכרת (לא משהו ממותג), סנדלים- זארה, צמיד עור קלוע- מנגו2, צמיד זמש רקום- יצרתי בעצמי.

נזכרתי לפני כמה ימים בטוניקה הזו שאני לובשת, כשמזג האוויר היה ממש חמים (נכון לעכשיו הוא ממש לא). היא איננה דיירת חדשה בארון, אבל לא יצא לי כל כך ללבוש אותה. כשחושבים על זה ברצינות לרגע, כמה באמת יוצא לי ללבוש את כל הבגדים שיש לי בארון?? הממ.. לא כל כך הרבה. או כמו שאמא שלי אוהבת לומר: "גם אם תפסיקי מרגע זה לקנות בגדים תוכלי ללבוש אאוטפיט שונה בכל יום, מבלי לחזור על עצמך, למשך שנה לפחות!" אמא (תמיד) צודקת, ללא כל ספק, אבל נחזור לטוניקה התכלכלה: היא אוורירית וקלילה, ויש לה שכבה עליונה של טול (או בד בסגנון טול, והרי יש לי פטיש רציני לטול מאז שנת 1986, השנה בה התחפשתי לבלרינה עם טוטו אדום לוהט) וגם פאייטים בצבע ברונזה הרקומים בחלקה העליון, אולם יש לה בעיה אחת והיא המחשוף. אני לא חובבת גדולה של מחשופים והתפיסה שלי היא שדווקא משהו מוצנע יחסית הוא בעל פוטנציאל להיות אפילו יותר סקסי מאשר "ציצים ישר לתוך הפרצוף", אבל, איש איש באמונתו יחיה. כנראה שמזג האויר החם גרם לי לחרוג ממנהגי וגם הטוניקה התאימה מאוד למצב רוחי באותו היום. ואפרופו מצב רוחי, שמתי לב שיש כמה קוראות אשר מודאגות מכך שאינני מחייכת בצילומים. זה מאוד משעשע (אני מחייכת ברגע זה) ואני מקווה שאתן לא דואגות יותר מדי (דאגה איננה טובה לעור הפנים!). אין לי ממש הסבר לכך מלבד העובדה שפשוט כך אני מצטלמת (מצב הרוח שלי בסדר גמור, אין צורך לקרוא לקב"ן..) ואני יכולה לחזות שאולי יחמוק לו חיוכון קטן לתוך אחד הפוסטים העתידיים - הרי בסך הכל ביקשתם נורא יפה...
הצילומים מבית היוצר של אריאלה. שיהיה ערב נעים ומחוייך!

Read More

Gimme, Gimme, Gimme !

מזג האוויר לא סגור על עצמו בכלל אבל אני לגמרי כן: אני חזק בקטע של נעלי קיץ וסנדלים. האביב והקיץ הקרובים יהיו כנראה ה-תקופה של הגלדיאטורים (שכה ציפינו להם בשנה שעברה אך לא ממש כבשו את כפות רגלינו - לא בארץ, לפחות). כמו כן, סביר להניח שכמה שנטחן אותם, ככה מהר הם יימאסו. או שלא?

כפי שעיניכם רואות, אני לוטשת מבט לעבר רצועות רצועות, עבות או דקות, מצטלבות או מקבילות, קלועות זו בזו, מעוטרות בניטים קטנטנים או צבועות בצבעים עדינים כמו אפרסק, וורדרד ולילך. נראה לי שצבעים כאלה יכולים להשתלב יפה עם גוון הרגל ולתת אשליה של אורך (אני מנסה למצוא עוד סיבות לכך שכדאי להשיג נעליים כאלה. כאילו שצריך סיבות... אלו יצורים יפהפיים שנבראו על מנת שנחמוד אותם). כל המרבה ברצועות הרי זה משובח, ולפי ניצני הקולקציות שכבר נחתו בחנויות אני רואה שלא תהיה שום בעיה להשיג את המבוקש. או שכן תהיה בעיה - באיזה זוג לבחור... המממ..

Read More

בחירת השבוע

מעיל- זארה, קרדיגן- מחנות בהדר, שמלה- מנגו, גרביונים- אמריקן אפרל, חגורה- מנגו2, נעליים- אלדו.

השבוע התנתקתי קצת מהבלוג, מודה ומתוודה. לא אלאה אתכם כאן בנאום בסגנון: "צריך לעזוב את המחשב מדי פעם ולצאת החוצה לנשום אויר ולהריח את הוורדים" - אין ספק שזה דבר חשוב אבל חושבת שלרוב אינני נשאבת יותר מדי לתוך העולם האינטרנטי. פשוט השבוע החלטתי להשקיע קצת יותר באני האמיתית וקצת פחות בפרסונה האינטרנטית שלי, 'אפונה'. כחלק מההשקעה בדר תיכננתי לי השבוע 'נופש בחירות' מפנק אך למרבה הצער היום לא התנהל כמו שציפיתי (ועל זה נאמר: תוכניות לחוד ומציאות לחוד). רציתי להצטלם לבלוג, אבל היה גשום וסגרירי. רציתי ללכת לקולנוע ולראות סרט, אבל כל הקניונים היו עמוסים והכבישים פקוקים, אז החלטתי לוותר. לפחות מימשתי את זכותי הדמוקרטית, נהניתי מיום חופש מהעבודה והתנחמתי בעוגיות פריכות של חמאת בוטנים, מעשה ידי אמא. ואחרי כל טלטלות מזג האוויר של השבוע האחרון (אני מרגישה כאילו נהיינו בריטניה, מינוס הגשם. כמה שהישראלים מדברים על מזג האויר בשנה האחרונה...) נחת עלינו סופ"ש שמשי ואביבי. לכן, החלטתי לשלוף מהארון (עוד) שמלה פרחונית, לצוות אליה את הגרביונים הוורדרדים מאמריקן אפרל (אלה עם הפס הדק בחלק האחורי של הרגל), את נעלי הטרי-קולור (בעצם, יש להן ארבעה גוונים) האהובות ויצאתי לטפס על ערימות לבנים. בין קליק לקליק פגשתי קוראת חמודה של הבלוג, שאמרה שלום ופירגנה והצלחתי לשכוח את משקפי השמש שלי באיזור מפוקפק משהו של העיר חיפה. למזלי נזכרתי בהם לבסוף, והם חיכו לי באותה נקודה. שיהיה סופ"ש נעים!

על המצלמה: אריאלה - תודה!

Read More

אביב בפתח - חלק ב'

ז'קט, מכנסיים, סנדלים - זארה, חולצה- H&M


אין ספק שמזג האוויר משתף פעולה עם תשוקתי לבגדי קיץ ולסנדלים. וכך גם הרשתות: קולקציות הקיץ כבר נחתו בהמוניהן והן עושות לי את החיים קשים. אני חושבת שאני מאוהבת בכל פריט ופריט שנמצא כרגע בזארה ואם הייתי יכולה הייתי "לוקחת ארגז ענקי ומעמיסה מכל הבא ליד", כפי שהתוודיתי לפני כמה ימים בפני ה"דילרית" שלי (כל אחד והסם שלו), הלא היא יוכי, מנהלת סניף זארה בגרנד קניון בחיפה. לא חסרים גם זוגות נעליים מעניינים ברשת (חיקויים של כל נעלי המעצבים שלא תרצו, כשבראשם עומדות נעלי הניטים וה"יהלומים" סטייל balmain שהצליחו להגיע אף לבלוג המהולל jakandjil), אבל בינתיים אישרתי לעצמי רק את זוג ה-special edition הזה ששבה את לבי. המכנסיים שאני לובשת הם פחות או יותר בגזרה הקבועה והאהובה עלי. על אף סירובי העיקש עד כה, החלטתי לתת צ'אנס ולמדוד גם כמה זוגות מכנסי drop crotch / "שק עם קקי" / איך שלא תקראו לזה, והאמת שממש התחשק לי כזה זוג בצבע חאקי, אבל זה נראה פשוט איום. כנראה שהיתה סיבה לסירובי, ואני מאוד שמחה שהאופוריה ששקעתי בה עקב המבחר הרב והמפתה לא השפיעה לרעה על שיקול דעתי. בינתיים החלטתי להמשיך עם הגזרה המוכרת והטובה ולגוון באמצעות ז'קט פשתן בצבע עז. משום מה נראה לי שרק אני מתלהבת מז'קטי הפשתן שהרשת מציעה כל שנה. הבד הארוג הזה אינו הכי פרקטי כשיש לך חתול שמתנפל עליך בזרועות פתוחות ובטופרים שלופים (זה מאהבה, כמובן) כשאת חוזרת סוף סוף הביתה מעמל יומך. נראה לי שגם יש לפשתן מוניטין קצת "זקן", אבל לא ממש אכפת לי - העיקר שהז'קט נשפך, קליל ובעיקר בעל צבע מהפנט ורענן. אז זהו, אני כבר מוכנה לעבור לעונה הבאה, רק חבל שהתחזיות מבשרות על חזרתו של החורף בעוד יומיים (נקווה לפחות שזה יהיה טוב לכנרת).

תודה לאריאלה, האחת והיחידה, שגם צילמה את תמונות הפוסט הקודם. המשך שבוע נעים ואני מקווה שכולם ינצלו את זכותם האזרחית ביום שלישי ויילכו להצביע ולהשפיע.

Read More

אביב בפתח

ז'קט- זארה (מלפני כמה עונות), חצאית- זארה, גרביונים- מאיטליה, סנדלים- זארה, שרשרת מטבעות- פול אנד בר

חודש פברואר הגיע ומרגיש לי קצת אביב. אחרי ינואר המפרך ישנה תחושה שמשהו השתחרר ונפתח.. לפחות אצלי. כאילו נטענתי בכוחות חדשים שדוחפים אותי קדימה וגם בתחום ההלבשה וההנעלה המבט הוא קדימה, הלאה, לכיוון האביב והקיץ. כבר לא כל כך מעניינים אותי מגפונים ומגפיים ואני מרגישה שקצת שבעתי מהם. גם אין לי צורך לרכוש עוד, אפילו לא בסיילים. הדברים שכן מושכים אותי כרגע הינם סנדלים ובגדי קיץ ואין ספק שהגיעו לחנויות כבר שלל פריטים מעניינים ומפתים. אז לכבוד ה"אביב", המנטלי לפחות, החלטתי לצאת החוצה לחורשה הפורחת וללבוש את החצאית הפרחונית החדשה שלי. צירפתי לה גרביונים בגוון דומה מאוד, שהבאתי מאיטליה (ברשת המהוללת Calzedonia היה מבצע של 5 זוגות של גרביונים צבעוניים ב-12 יורו, אז כמובן שהתחדשתי לי בכמה בני גוונים מעניינים). השימוש בגרביונים באותו גוון של החצאית (או השמלה) יוצר אשלייה של המשכיות ומאריך את הצללית משהו. וגם אם לא מאריך אותה, לפחות לא מקצר, שזה מה שהיה קורה אם הייתי משתמשת בגרביונים בצבע קרם, נאמר, שהיו מתאימים אמנם לפרחים שעל החצאית, אך היו "מחלקים" את הגוף שלי חלוקה נוספת. וזה, דבר שרצוי לנמוכות קומה להימנע ממנו (אלא אם הן רוצות להדגיש באופן מיוחד את עובדת היותן נמוכות). זה מזכיר לי קצת את תצוגת סתיו-חורף 2008-2009 של המותג האיטלקי האובר יוקרתי Bottega Veneta. לא יודעת למה, אבל בית האופנה הזה מרגיש לי ברמה אחת מעל שאר המותגים האיטלקיים (note to self: אחרי שאני עושה את המיליון הראשון - מיליון יורו, זאת אומרת, כי מיליון שקל לא נראה לי יספיקו - לקנות בוטגה ונטה). שימו לב שבתצוגה הדוגמניות נעלו גם נעליים באותו גוון של הגרביונים והבגדים כך שנתקבלה אשליית ההמשכיות והאורך האולטימטיבית (כאילו שהדוגמניות הנפילות האלה זקוקות לזה..).


התמונות לקוחות מ-Style.com

אגב, ספרן הצפיות הגיע ל-100,000 (סחתיין עליכם!) אבל משום מה החליט לאפס את עצמו, במקום להמשיך לספור מאותה נקודה. אם מישהו יודע מה עושים עם זה אודה לו מאוד אם יעדכן אותי.

שיהיה סופ"ש נעים!

Read More

Shopping Is Therapy. האמנם?

תמונה מתוך הקמפיין של רשת Mango. "שופינג זה תרפיה".

בטח יצא לכם להיתקל בפרסומת לחברת האופנה הספרדית "Mango" בה נראות שתי עלמות חן ספרדיות, האחת מדברת בסלולארי בשצף קצף ונראית מתוסכלת מאוד. בתום השיחה היא מתאוננת בפני חברתה ומביעה בפניה את חרדתה מכך שהיא הופכת להיות כמו אמא שלה. ובעוד החברה מלבישה אותה בז'קט, מול מראה בחנות בגדים, היא אומרת לה שעם הבגדים המהממים שהיא לובשת אין סיכוי שהיא תהיה כמו אמא שלה. בסוף הסרטון הספרדי הזה – אל תטעו, על אף שהפרסומות דוברות ספרדית שוטפת, מדובר בקמפיין בהפקה ישראלית, כחול לבן - מתנוססת על המסך הסיסמה "Shopping is Therapy", שאמורה לשגר אותנו אל הקניון הקרוב למקום מגורינו למסע קניות אופנתי ותרפויטי.
אין ספק שיוצרי הפרסומת עלו כאן על נקודה מעניינת ומחוכמת: לשיטתם, מסע שופינג מוצלח יכול להוות פתרון לכל בעיותינו ורכישת תיק הורס או נעליים מהקולקציה החדשה יעלימו את טרדותינו לצמיתות, או לפחות לעתיד הנראה לעין. האמנם?
על מנת לברר זאת, נחזור אל סיסמת הקמפיין - "Shopping is Therapy" אשר מתקשרת ישירות למונח "Retail Therapy". משמעות המונח היא: "קניות שמטרתן העיקרית הינה שיפור מצב רוחו והרגשתו של הקונה". לא מדובר כאן בהתמכרות לשופינג, והמונח נועד להדגיש בעיקר את המניעים והמטרות למסע השופינג, ואת התוצאה המצופה ממנו. המונח עצמו אינו שלילי במהותו, אולם מספר מחקרים בנושא העלו שקניות שמטרתן לרומם את מצב הרוח לא רק שלא עושות זאת אלא אולי אף מביאות לתוצאה הפוכה.
אבל לפני המחקרים המעבדתיים והמנוכרים, קצת חוויות אישיות. אני יכולה לספר שבמהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה, שהיתי רוב הזמן באזור המרכז והתארחתי אצל בני משפחה וחברים. התגעגעתי לבית שלי ולשגרת החיים היומיומית בחיפה עיר מגורי, ועל מנת להפיג את הרגשת הניתוק והשעמום הסתובבתי באיזורי קניות ועשיתי הרבה שופינג. הקניות סיפקו משב רוח רענן באותו זמן, אך בדיעבד לא לבשתי אף אחד מהפריטים שנרכשו אז (יש לי כמה וכמה פריטים יפים מ'קאלה' וזוג נעלי פיפ טואו מקסימות של ניין ווסט שאני לא מסוגלת אפילו להסתכל עליהם). הם מקושרים יותר מדי לתקופה השלילית הזו, שבה נאלצתי לשהות הרחק מביתי והייתי לחוצה ומודאגת.

מסתבר שלא רק אצלי חלו תופעות לוואי מדאיגות של שופינג. חברתי מ' (השם המלא שמור במערכת) פוטרה לפני כמה שנים מעבודתה (לא לדאוג, היא כבר מצאה עבודה טובה הרבה יותר מאז) והחליטה לנחם את עצמה במסע קניות, ביום הפיטורין עצמו. היא מספרת שבמהלך אותו מסע קניות היא חרגה מכל נורמות השופינג שלה, כנראה עקב היום המאוד לא נעים שעברה, והוציאה הון עתק על סוודר וג'ינס. כבר בדרכה הביתה נתקפה הרהורי חרטה, וכשהגיעה בסוף לביתה פרצה בבכי תמרורים ושקעה במרה שחורה. היא התביישה בעצמה ולא ידעה איך לספר זאת לבן זוגה, ומרוב מצוקה החלה לגלוש באינטרנט ולאבחן את עצמה באתרי פסיכולוגיה כלוקה בהתמכרות חמורה לשופינג. לסיום, גזרה על עצמה תענית שופינג: היא נשבעה שלא תבקר באף חנות במשך חודשיים תמימים, ואף עמדה בכך. כפי הנראה הטראומה היתה גדולה.
ומה אומרים המחקרים? מחקר שפורסם ביוני 2008 בכתב העת Psychological Science העלה כי תחושת עצבות גורמת לחשיבה המתמקדת בעצמי וזו, בתורה, עלולה להוביל לבזבוזים מיותרים שנעשים במטרה לגרום לתחושה טובה יותר. מי שמעוניין לדעת איך החוקרים הגיעו למסקנה זו, ובכן, הם חילקו את נבדקיהם לשתי קבוצות. למחצית מהנבדקים נתנו לצפות בסרטון העוסק באבל בעקבות מוות ואובדן, ואילו המחצית השנייה של הנבדקים צפתה בסרט טבע. לאחר הצפייה בסרטונים הוצע לנבדקים לקנות בקבוק מים מעוצב. נמצא כי אלו שצפו בסרטון העצוב היו מוכנים להוציא על הבקבוק בממוצע 300% יותר מאשר אלו שצפו בסרט הטבע הנייטרלי. אין ספק שאפשר להתווכח על כמה ניתן להכליל את הממצאים הללו על חיי היום יום, אולם זהו לא המחקר היחידי והתמונה המצטיירת היא עגומה בכללותה. מחקרים אחרים אף מראים ששופינג שנעשה על מנת לרומם מצב רוח שלילי לא רק שלא משפר את המצב אלא עלול להוביל בסופו של דבר להרגשה שלילית ומדוכדכת עוד יותר ממה שהיתה לאדם לפני מסע הקניות.


איטלקים בבילוי סופשבוע טיפוסי. שימוי לב לתור המשתרך בכניסה לחנות האאוטלט של פראדה.

על אף שייתכן ועולה מפוסט זה נימה לא אוהדת, חשוב לדעת ש- Retail Therapy איננו מונח שלילי במהותו. כמי שגדלו והתחנכו על ברכי תרבות הצריכה המערבית, התפיסה ש"קניות יעשו אותך מאושר" צרובה היטב בתודעתנו ולפיכך שופינג קטן מפעם לפעם, אשר מרומם את מצב הרוח אינו דבר נורא ואיום. הרי בסך הכל אנו מעוניינים לרכוש דברים שנהנה מהם, ורצוי גם ליהנות מחוויית הקניה תוך כדי ואחרי. הבעיה צצה כאשר קניות מסוג זה הופכות להתמכרות, או לאמצעי היחיד בו משתמש האדם על מנת לשפר את מצב רוחו וגם כאשר האדם מוציא על הקניות הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית. אז איך כדאי להימנע מכך?
ראשית, חשובה המודעות, ולאחר קריאת שורות אלה אתם יכולים לסמן לעצמכם "וי" בעניין המודעות. מודעות לתופעה יכולה לצמצם אותה ומאפשרת להתמודד עמה ביתר יעילות. בפעם הבאה שאתם חשים מדוכדכים, עקב מריבה, או סתם יום ממש גרוע בעבודה, ואתם מרגישים שכוחות בלתי נשלטים מושכים אתכם אל חנות הבגדים הקרובה עצרו וחשבו. האם הקניות הן מה שבאמת ימלא את החלל או יפיג את התחושה הרעה? אולי כדאי לבחור באלטרנטיבה אחרת או לתת לזמן לעשות את שלו. תמיד תוכלו לדחות את מסע השופינג ליום אחר, בו תרגישו שמחים ומאושרים. סביר להניח שבמצב כזה גם תבזבזו פחות וגם תבצעו רכישות נבונות שתשתמשו בהן יותר בהמשך.

מלבד זאת, רצוי גם לתת לעצמכם דין וחשבון על מעשיכם. במקום להדחיק, או לטאטא את הדברים מתחת לשטיח, אתם מוזמנים לחלוק איתי ועם שאר הקוראים חוויות שופינג טראומטיות יותר או פחות. האם אתם קונים כשאתם עצובים? או דווקא כשאתם במצברוח מרומם? יאללה, זה הזמן להגיב...

ולפני סיום, מבזק "חברים ברשת": חברתי תותי, מעצבת מוכשרת, פתחה סוף סוף חנות ב-ETSY. כולכם מוזמנים להתרשם מהכשרון בלינק הזה. וגם, נמרוד דביר, ידיד יקר אותו הכרתי כאשר הייתי מדריכתו בקורס צבאי נחשק, וכיום הינו עיתונאי ועורך מהולל, החליט לפתוח בלוג במזל טוב. אני מפרגנת מאוד (!) ואתם מוזמנים גם..

לילה טוב!

Read More