כריסטופר ביילי, תעשה לי ילד !!

היום החלטתי לעבור (שוב) על קולקציות אביב 2008, שכבר הוצגו מזמן, כדי לראות מה הטרנדים ולהציג אותם כאן. מה שהופיע וחזר כחוט השני בקולקציות רבות הוא הדפסי פרחים. לפני שאתם קופצים, לא מדובר בבד פרחוני סתמי כמו שכל חברת הלבשה יכולה לעצב, אלא מדובר בפרחי ענק שנראים כאילו צויירו ידנית על כל אחת מהשמלות ועל כל חתיכת בד. בחלק מהקולקציות זה אף נראה כמו ציורי משי שנעשו ביד אומן - פרחים גדולים ומפורטים שעוצבו בהרבה תשומת לב. פראדה, למשל, "ציירה" על השמלות שלה פרחים גדולים עם קונטורים וביניהם דמויות של פיות. קוואלי עיטר כל שמלת ערב מתנפנפת בפרח גדול ודולצ'ה אנד גבאנה השתמשו בנוסף לפרחים גם באפקט של נזילות צבע סטייל גראפיטי. אני לא יודעת אם זו מיוצ'יה פראדה שהגתה את הרעיון והעבירה קשר לרוברטו קוואלי והוא העביר הלאה לסטפנו גבאנה ודומניקו דולצ'ה (מדולצ'ה וגבאנה) - [נא להגות את השמות במבטא איטלקי מתגלגל על הלשון] - או שהסדר הוא שונה, בכל מקרה כל המעצבים הללו, ואחרים קיבלו את המסר ויישמו את רעיון פרחי הענק בקולקציות אביב 2008 שלהם. אבל לא כריסטופר ביילי, מבית האופנה הבריטי ברברי (burberry). הוא כנראה לא קיבל את הקשר, וטוב שכך כי זה כבר התחיל לשעמם. במקום זה ביילי יצר קולקציה אדג'ית, סקסית ומהוקצעת בלי התחכמויות מיוחדות - בעיקר בגדים חתיכיים עם טוויסטים עדינים - שמוציאים אותך כוסית על (בהנחה שאת כמובן דוגמנית העל ג'סיקה סטאם...)
אגב הקולקציה שאני מדברת עליה היא של Burberry Prorsum, הליין הצעיר יותר של ברברי, והתמונות שתראו לקוחות מאתר Style.com (כי לא הייתי בתצוגה... רק שיחקתי איתן קצת בפוטושופ)

אז מה היה בקולקציה ??

קודם כל שמלות - באורך מעולה, אני חייבת לציין (לא מקסי שמגמד נמוכות ולא אורך אמצע השוק שנראה כמו של דוסיות ולא חארטות כאלה ואחרות שנראו בהרבה קולקציות), ועם תשומת לב ל-Details - שזה מאסט אצלי - כמו למשל:


בתמונה 1 התוספות בחלק העליון של השמלה מ-ט-ר-י-פ-ו-ת אותי ומוסיפות עניין, והכיווצים בשמלה 2 נהדרים, וגם הצבע. ושוב האורך הזה - סקסי ליידי... ושימו לב גם לחגורה העדינה שתפקידה להדגיש את המותן (ואת גזרת שעון החול הנשית). כן כן, לאישה יש מותן!! אז תוציאו את המותן מהארון ותתחילו להשתמש בה בנות.. וביילי ממשיך עם האנסמבלים הבאים:

מה שאני אוהבת כאן הוא את הכנסת ההדפס המשובץ לתמונה, ושילוב הטקסטורות. בתמונה 3 בד משובץ של השמלה מתחת, מעל סריג צמרירי וארוך, ובין השמלה לסריג מתנפנפות להן מעין נוצות זהובות או משהו פלאפי ואוורירי כזה. תענוג. כנ"ל בתמונה 4 הפעם חצאית משובצת וחולצה שקפקפה עם אלמנט הנוצות בחלק העליון. מסקרן, מפתה ובא לגעת (בבגד, לא בדוגמנית...)

בהמשך, ז'קט/מעיל מעולה (תמונה 5) בצבע אפור האהוב עלי (ראוי לציין שביילי לא נפל במלכודת הצפויה של: "אביב, הממ.. אז מה נעשה לאביב 2008?? טוב, בואו נכניס לקולקציה המון צבעים, כי זה אביב כאילו..." בסה"כ מדובר בקולקציה די מונוכרומטית וצבעים שיעבדו ועבדו בחורף ). המעיל עם הניטים המעניינים מגניב, רוקיטי וסקסי. ובתמונה 6 מה שאני פשוט מתה עליו הנן הסלסלות שממוקמות באופן מיוחד ולא צפוי על הקרדיגן שגזרתו פשוטה ורגילה אך זה יוצר קרדיגן מקסים. אני מוכנה למכור את נשמתי לשטן בשביל הפריט הזה..

ולסיום: כחול מלכותי ומרהיב!

ושוב הכיווצים האלה והציוצים (ולא של ציפורים) האלה!! אח, ביילי, מתכווץ לי הלב...

Read More

נעלי זארה מכות שנית. הפעם זה הסוף...

כשעשיתי את סבב ה"יומית" שלי בכל אתרי האופנה והבלוגים האהובים עלי (בלי זה אני לא ישנה טוב בלילה...) ראיתי באתר הישראלי ILook את התמונה הבאה:



והפלא זה פלא, מה הבחורה מצד שמאל נועלת?? את נעלי זארה הנחשקות, סטייל מיו מיו, שהדירו שינה מעיני והקדשתי להם פוסט שלם לא מזמן. אז כפיצוי על התמונה המעאפנה שהבאתי קודם, תוכלו עכשיו לשזוף את עיניכם בצורה טובה יותר בנעליים + המחשה כיצד הן נראות על רגל אנושית:



ועל זה נאמר: יפה לך מלאן!!!
* נ.ב. סחתיין על הגרביונים האפורים..

Read More

בקטנה, לסופ"ש

אני קצת חולה, והגרון הורג אותי, אבל בלי איזה eye candy לסופ"ש אי אפשר. אז הנה מגף ממש מעניין ומתוק לדעתי, מבית היוצר של מארק ג'ייקובס. המגף הזה שייך לליין היותר "צעיר" בואו נגיד ככה, והיותר זול (הכל יחסי כמובן, אנחנו מדברים על בגדי מעצבים, חברים) של המעצב, שנקרא marc by marc jacobs. מי שלא יודע על מה אני מדברת נא לגלוש דחוף לאתר הבית של המעצב ולהתרשם. רק אזכיר שג'ייקובס הוא מעצב אמריקאי ויש לו כמובן בית אופנה משלו. כמו כן, הוא גם המנהל האמנותי של בית האופנה לואי ויטון (Louis Vuitton) ומתוקף כך מעצב גם תחת השם הזה. (במאמר מוסגר, קולקציית אביב 2008 של לואי ויטון כללה שיתוף פעולה של ג'ייקובס עם האמן ריצ'ארד פרינס, שיתוף פעולה שהוליד קולקציית תיקים מעניינת ומגניבה לאללה בצבעוניות בוהקת [that's the way i like it!] ששווה לראות, וגם היה בתצוגה גימיק בו הדוגמניות לבשו בתחילתה מין מדי אחיות עם כובעים לבנים ועל כל כובע אות, שיחדיו יוצרות את השם "לואי ויטון"). הקיצר, איפה הייתי, אה, במארק ג'ייקובס והמגף המגניב הזה מקולקציית הסתיו חורף הנוכחיים (התמונה לקוחה מבית הכלבו בארניז ניו יורק):



אז מה יש לנו כאן? מגף שמשולב עם נעל מרי ג'יין (!!). מעניין מאוד, חדשני ומתוק להפליא לטעמי. אולי יש לי איזו פינה חמה בלב לג'ייקובס, מאחר והחנות שלו היא חנות המעצבים היחידה בעולם שהעזתי להיכנס אליה (מצטערת, אבל החנות של "יוסף" ברחוב דיזנגוף בת"א לא נחשבת בעיני חנות מעצבים רצינית). כשהייתי בניו-יורק לפני שלוש שנים נכנסתי לחנות (שממוקמת ב-Bleecker street, לכל המעוניין), עם תיק ג'נספורט על הגב (אוי לבושה!!!),דיפדפתי קצת בין הקולבים, והתלהבתי. האמת, לא היה כזה מזעזע מבחינת מחירים אבל לא ממש קניתי כלום. בכל זאת, זה עדיין קצת יותר מדי בשביל התקציב שלי... וכמובן שכל הברקות המעצבים מועתקות ללא רחם, אז הנה הגירסה של Urban Outfitters ,המצויינים, למגף + נעל בובה:

יש גם בשחור, אבל זו הווריאציה הכי פחות מוצלחת לדעתי. נחמד, לא?
*לסיום, אני חייבת להתלונן קצת על החורף הזה. הקור העז גם עושה אותי חולה, וגם גורם להמון בגדים מגניבים להישאר בארון. חבל מאוד, אני בייאוש אופנתי עמוק. נמאס לי כבר ללבוש את הסוודר הכי עבה והמעיל הכי עבה וארוך שיש לי בבית. יוחזר הקיץ לאלתר!!! או לפחות האביב... וחוצמזה, זארה ומנגו התחילו להביא כבר את קולקציות הקיץ שלהם. ואם זה לא רמז מספיק עבה ליקום להעלות קצת את הטמפרטורה, אני לא יודעת מה כן...

Read More

זכרונות מנינה ריצ'י

אמנם זה קצת חזרה אחורה בזמן, אבל משום מה נזכרתי השבוע בקולקציית סתיו חורף 2005 של בית האופנה נינה ריצ'י, שהציג ז'קטים ומעילים עם שרוולים נפוחים קשורים בסרט (התמונה לקוחה מ- style.com):



במילה אחת: מ-ק-ס-י-ם !

הז'קטים האלה לדעתי בהחלט רלוונטיים גם 3 שנים אחרי... ואפרופו ז'קטים, אני משוגעת על פריט הלבוש הזה ובייחוד על ז'קטים עם details ותוספות מעניינות. למשל, רכישה אחרונה מקאלה:



גם קלטתי באתר של Topshop ,המותג הבריטי המשובח (יש חנות אחת בלבד של המותג בארץ, בקניון רמת אביב, אבל מדובר בנפח יבוא יחסית קטן ובמחירים גבוהים. כנראה שהתרגום של מחיר הפריטים בליש"ט לשקל + עלות הייבוא + רצון הייבואנים להרוויח משהו [זכותם] גורם למחיר להיות יקר יחסית, אך עם זאת החנות שווה ביקור!) את הז'קט הבא:



אני מדמיינת את הז'קט הזה עם ג'ינס סקיני שחור חלק (שלא יסיח את הדעת ולא יגנוב את ההופעה מהז'קט) ומגפיים שחורים קלאסיים וגבוהים, בגובה הברך. והתוצאה: יאמי!!

Read More

!!! It's H&M Day

לא האמנתי שזה יקרה בזמן הקרוב, או לפני שאסע בפעם הבאה לחו"ל (מה שלא הולך לקרות בקרוב כי הסמסטר התחיל), אבל לתוך ארון הבגדים שלי נכנסו בשבוע שעבר מספר פריטים של הרשת הכה חביבה עלי H&M. ואיך זה קרה, בוודאי תשאלו, הרי אין H&M בארץ - ואגב בנושא הזה, מי מכם שגולש לאתרי street wear ישראליים שבהם מצלמים אנשים ברחוב ושואלים אותם מה הם לובשים (כמו מס' אתרים שהזכרתי כאן באחד הפוסטים הקודמים)
ל-99% מהמצולמים יש איזה פריט של H&M עליהם וכמובן חשוב להם (או למי שכותב את זה) לציין ש"אין את זה בארץ" (דאאאא...). לי אישית יש קראש מטורף על H&M אבל עכשיו אני חושבת שזה אולי בגלל הניחוח החו"לי הזה שלהם... והעובדה שאין את זה בארץ, בניגוד להרבה דברים שכבר יש מזמן, עושה את זה לנחשק. בכל מקרה קרוב משפחה שלי שעובד הרבה בחו"ל שיחק אותה בענק והביא לי כמה פריטים מגניבים כמו למשל ג'קט הקטיפה המגניב הזה:



וגם זכיתי לקבל את הטוניקה הזאת (התמונה מהאתר ההולנדי של H&M):

אז למה אין H&M בארץ? השאלה הזו מטרידה אותי כבר כמה זמן. אז גלשתי באתר של החברה ועשיתי קצת בירורים. החברה הזו היא חברה גדולה ומבוססת, וכל סניף שהיא פותחת ברחבי העולם הוא בבעלות החברה. חשוב לH&M לפתוח סניפים בלוקיישנים נחשקים ונחשבים של שופינג, כמו בשדרה החמישית בניו-יורק. אגב, למי שלא ידע, H&M היא חברה שוודית (אני דווקא חשבתי הולנדית... השוודים האלה, יש להם רעיונות טובים. קודם איקאה, אח"כ H&M , מה הלאה - השתלטות על העולם?) וכל חנות שנפתחת היא בהחלטת החברה. כלומר, נראה לי שישראל זה לא לוקיישן שעדיין מתחשק להם להתעסק איתו. הם גם מציינים במפורש באתר שהם לא עובדים בשיטת הזיכיון (לידיעתכם: זארה ומנגו בארץ מופעלים ע"י זיכיון). מלבד חריגה אחת: איזו חברה סעודית קיבלה זיכיון לפתוח חנויות של הרשת במזה"ת (לא להתרגש, זה לא כולל אותנו...) וכבר נפתחו 4 חנויות בכווית ובדובאי. לאחרונה השתעשעתי קצת ברעיון של "להביא את H&M לארץ" אבל משום מה לא נראה לי שתואר בפסיכולוגיה ובתולדות האמנות, חצי תואר בעיצוב גראפי וחשבון בנק מצומק (עקב עודף שופינג) זה מה שדרוש בשביל העניין. אני מניחה שבשביל להשיג את הזיכיון הנכסף צריך להיות בעל הון, עם תוכנית עסקית מפורטת - סטייל לב לבייב שהביא לנו את זארה. ועל כך אימרו אמן. ובינתיים, אף בעל הון כזה לא הרים את הכפפה, למרות שנראה לי שזה יכול להיות לו משתלם ביותר. אז מר נוחי דנקנר היקר, אני פונה אל הלב שלך, אולי תביא לנו את H&M ? (ממילא חצי מדינה שלך, מה זה עוד איזו חברת בגדים קטנה...) ועד שזה יקרה אתם יכולים לגלוש להנאתכם באתר של החברה (אני ממליצה על האתר ההולנדי, שבו יש אופציה של אונליין שופינג ואפשר לראות הרבה פריטים) ולפנטז מה תקנו בנסיעה הבאה שלכם לחו"ל..

Read More

עוד זוג נעליים + עבודת חלומותי

לפני מספר חודשים, כאשר גלשתי להנאתי באתר Net-a-Porter, (על משקל המונח הצרפתי Pret a Porter , שזה בעצם ready to wear באנגלית) שכבר הזכרתי אותו בבלוג זה, נתקלו עיני בזוג הנעליים המקסים הזה מבית האופנה Miu Miu:



אהבתי את שילוב הצבעים ואת המעבר מכהה לבהיר (סטייל Gradient למעצבים הגרפיים שביניכם), את העור המבריק = Patent Leather הכה חביב עלי בשנה האחרונה, והעקבים העצומים, שאני יכולה לפנטז שבעזרתם אני נראית בגובה נורמלי (אני מאותגרת אנכית...). בכל מקרה, סימנתי אותן במוחי והמשכתי בענייני. אתם יכולים רק לנחש מה רבה היתה הפתעתי (ושמחתי!!) כשגיליתי בסניף זארה שבדיזנגוף סנטר את זוג הנעליים הבא:


סורי על התמונה הקטנה, מצאתי אותה באיזה אתר נידח אבל אני שמחה שמצאתי בכלל תמונה שלהן... שימו לב (כמה שאפשר, או תאמינו לתיאור שלי) לדמיון בין שני זוגות הנעליים. הצבעים לא זהים אך גם כאן מדובר בשלושה צבעים ובמעבר מכהה לבהיר בחלק הקדמי. זארה הלכו על האופציה של גווני אפור כי מן הסתם שיערו שיש לזה יותר פוטנציאל להימכר (חלק מכם בטח עדיין מזועזעים מנעלי מיו מיו המקוריות ואפילו אומרים שהן מכוערות, אבל אני עדין מחזיקה בדעתי - הן מקסימות!!!). מה שעוד זהה הוא הפרפורציה (כלומר החורים הקטנטנים שעל העור) בסיומת של כל גוון וגם עקב בצורה ובגובה זהים לחלוטין. נגנבתי על החיקוי של זארה לחלוטין, ואני עדיין מתלהבת בטירוף. אבל נראה לי שאני היחידה שמודעת למקור שממנו זארה הושפעו (שלא לומר העתיקו!!) וכשבישרתי זאת בהתלהבות לאחת המוכרות בחנות היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה... מה שהוביל אותי לחשוב על הנושא קצת לעומק ולשער שיש אנשים אשר עובדים עבור חברת זארה (וואו, לקבל כסף מזארה - זה דבר מהפכני. אני רק מוציאה שם כסף...) ותפקידם הוא, תחזיקו חזק, לגלוש באינטרנט (ואולי גם להסתנן לתצוגות האופנה של המעצבים הגדולים [במסווה כמובן, עם עיתון ניו יורק טיימס גדול, משקפי שמש ושפם]) ולבחור מספר דגמים של מעצבים שונים, אותם זארה תעתיק, כמובן בשינוי קל של צבע או מרקם. אלוהים! לזהות טרנדים ולבחור מה חברת קונפקצייה ענקית כמו זארה תייצר? זאת עבודה שממש ת-פ-ו-ר-ה עלי... אני משתגעת. זה ממש הג'וב התואם את כשרונותי. אם מישהו מכם יודע על משרה פנויה במחלקת ההעתקות של זארה - אוקיי, אני מוכנה לעבוד גם במנגו - תזרקו לי איזה עצם.. אתם תעשו עמי חסד. זה נראה לי דבר מדהים להפוך אובססיה לדבר רווחי! אה, ואם אתם תוהים מה עלה בגורל הנעליים, אז ככה, כשראיתי אותן לראשונה הן עלו 399 ש"ח. החבר עיקם את האף ולחלוטין לא התלהב (על אף שהסברתי לו את אילן היוחסין המסועף של הנעליים האלה...) וזה גם נראה לי קצת יקר עבור נעליים שאני באמת לא אנעל כל כך הרבה. אבל עדיין, זה נחמד לשים זוג כזה במוזיאון הנעליים הפרטי שלך בארון, גם אם they don't go out much. אז החלטתי לוותר, ובפעם השנייה ראיתי אותן כבר בסייל (כמובן שבסניף בדיזנגוף סנטר, בחיפה לא היה להן זכר, הרי חיפה היא עיר מאותגרת אופנתית..) ובמחיר מציאה של... 379 ש"ח. נו באמת, חברת זארה היקרה, אחרי שנים של נאמנות ואלפי שקלים שקיבלתם ממני זה כל ההנחה שאתם עושים לי? עשרים שקל?? יכולתם יותר... גם הפעם לא רכשתי אותן מאחר וזה היה בסיומו של יום שופינג אינטנסיבי בת"א וכבר ביזבזתי את כל המכסה שהקצבתי לעצמי באותו יום. אז אני לא יודעת מה עוד יעלה בגורל הנעליים המופלאות, אבל שמורה להן פינה חמה בליבי, באשר הן יהיו...

Read More

כמה זמן לוקח להגיע מאוסטרליה לארץ???

היי! אני לא יודעת מי מכם שם לב לטרנד מגפי ה-UGG. (מי שכן יקבל מדבקת כוכב זרחנית!) זה קצת מצחיק אותי לדון בטרנד הזה כי מבחינתי ומבחינת רוב העולם הוא קצת פאסה. אבל, עלייתו לארץ של הטרנד היתה איטית וממושכת ואלינו הוא הגיע יחסית לאחרונה, אז כן יש מקום לדבר עליו. אני לתומי חשבתי שלטוס לארץ מניו-יורק לוקח מקסימום 11 שעות, אבל לטרנד ה-UGG לקח להגיע לפה משהו כמו 4 שנים. שזה, במונחי תוחלת חיים של טרנדים ואופנות חולפות, ממש נצח נצחים. אז ככה, למען הסדר הטוב אולי כדאי שאסביר קודם מה זה ה-UGG הזה. מדובר במגפיים שגיעים מאוסטרליה הרחוקה (משם לוקח להגיע לארץ קצת יותר מ-11 שעות, אבל עדיין, לא 4 שנים!! גם אם אתם עושים את הדרך בשחייה...) בקיצור אלו מגפיים, די דומות לנעלי בית, ויש שיאמרו כעורות. האם UGG בא מלשון UGLY ?? תמונה להמחשה (שלקוחה כמובן מאתר הבית של החברה "אג אוסטרליה"):

זו ה-UGG הקלאסית הגבוהה, ויש עוד הרבה וריאציות שלה בעיקר מהשנה האחרונה. רצוי לציין שהיא מרופדת מבפנים בפרוות כבשים אוסטרליות, פלאפית ומחממת. זה ממש סטארט אפ, והפרווה הזאת כל כך מחממת שלא צריך ללבוש גרביים בתוך ה-UGG. (ניסיתי והכל אמת...) אז מאיפה הנעל הזאת נהייתה כל כך אופנתית? מיטב הסלבריטאיות החלו לנעול את הנעל הזאת החל משנת 2002 והטרנד היה חזק בין השנים 2003-2004. להלן דוגמאות:

זוהי שרה ג'סיקה פרקר, שנועלת את ה-UGG בעיקר בסופ"ש בלבוש קז'ואל, בעת שיטוטים עם המשפוחה ברחבי ניו יורק. דוגמא נוספת היא גווינת' פאלטרו (גם היא, כשאר הסלבס, נועלת את ה-UGG בסיטואציות קז'ואליות בלבד כמו סידורים בסופ"ש, או על הסט בין טייקים, או כשהיא מצולמת בשדה"ת לפני שהיא עולה על מטוס - לעולם לא תיתפס סלבריטאית נועלת כזו נעל לפרמיירה, חס ושלום!):

וגם דוגמנית העל ויוצרת הטרנדים (כולל ליין משלה לטופשופ) קייט מוס, שנועלת מגפיים עם אקסטרא פרווה מבחוץ ופונפונים. אני לא בטוחה שזה אג אבל זה מאוד דומה ולפיכך נכלל בקטגוריה:

אז אם זה טוב לסלבריטאים, זה בטח טוב גם לנו, עמך, ואכן הטרנד התפשט כאש בשדה קוצים בארה"ב. אבל לכאן זה לקח קצת יותר זמן להגיע. את ה-UGG שלי קניתי לפני כשנתיים, ז"א בשנת 2006 ולדעתי זו השנה הראשונה בה הם צצו בארץ. מי שראה UGG לפני כן, הם כנראה הובאו לארץ בצורה פיראטית. הדעות על ה-UGG חלוקות, יש לו כבר שונאים מושבעים והוא מהווה אנטיתזה מוחלטת לנעלי העקב הנשיות והעדינות. אבל, לדעתי זאת נעל נוחה, מחממת מאוד (למי שתמיד קר לו בכפות הרגליים בחורף - אני!!) ועונה על כל הציפיות ממנה. מלבד זאת, אם תשימו לב, צצו חיקויים של UGG תחת כל עץ רענן, וכמעט בכל רשתות ההנעלה וההלבשה כמו זארה, אלדו ואחרים. אז כנראה שעם כל השנאה, והעיצוב הגס משהו, הנעליים האלה מוכרות, והרבה, ושווה לחברות להשקיע באיזה דגם של "כאילו אג" שיימכר בחנות. נעל בית או לא נעל בית, בכדי לקנות את ה-UGG המקוריות בארץ תצטרכו להפרד מאלפייה מינימום - יותר נכון 999 ש"ח עבור הדגם הקלאסי הקצר, הכי פשוט וללא עיטורים. אבל למי שיש איזו דודה באמריקה, הגיע הזמן לתפעל אותה כי אותו דגם שנמכר בארץ באלף עולה 150 דולר בלבד, ועם ירידת הדולר עכשיו זה יוצא טיפה יותר מחצי המחיר בארץ. אז דודה, תפרגני איזה זוג. אה כן, והמשלוח עלייך... אגב, אם הייתי יכולה לקנות כרגע UGG אז בהחלט הייתי קונה את הדגם הזה (שלא קיים בארץ, ונמכר בארה"ב ב-200 דולר):

ובינתיים אני מסתפקת באלו שיש לי בבית, מהדגם הזה:

אני לא יודעת איזו דעה גיבשתם לכם על ה-UGG אבל עדין נותרת בעינה השאלה הכיצד לקח לטרנד הזה להגיע לארצנו 4 שנים אחרי ארה"ב?? אולי הייבוא והמחיר הגבוה עיכבו את ההגעה או שמא הן פשוט הלכו ברגל כל הדרך לארץ... these boots are made for walking. חוצמזה, החברה האוסטרלית הוסיפה השנה דגמים רבים לרפרטואר שלה כמו זה:

שזו כבר ממש לא נעל מגושמת וחסרת צורה. ולסיום רק אזכיר שה-UGG היא נעל לנשים וגברים שנועלים אותה עשויים לקבל דו"ח ממשטרת האופנה. כמו למשל השחקן הבריטי ג'ונת'ן ריס מאיירס שנתפס פוסע ברחובות לונדון עם פחית בירה (שבוע אחרי שיצא מגמילה! נו נו נו... אולי זה מה ששיבש את דעתו...) ונועל זוג של

MUGGS = man UGGs. איי איי איי... תמונות קשות...

לילה טוב וחם וסופ'ש נעים!

Read More

טרנד הכאפייה - דיון

אני לא יודעת אם שמתם לב לזה, אבל החל מהסתיו האחרון כבש אותנו טרנד הכאפייה הנלבשת כצעיף. מי מכם שגולש באתרי סטריט וור אירופאיים בוודאי כבר נתקל בזה. כמו למשל באתר פייס האנטר המעולה (להכניס דחוף למועדפים שלכם, לגלוש בתכיפות ולקבל השראה):

התמונה הנ"ל לקוחה כמובן מהפייס האנטר. הטרנד גם נראה בערים אופנתיות יותר (מחיפה) כמו תל אביב ותועד באתר הסטריט וור הישראלי איי לוק (גם אתר זה דחוף למועדפים!), בתמונות כגון אלו:

או התמונה הבאה מהאיי לוק:

יש לציין שישראלים מג-ניבים נוספים נצפו ברחובות תל אביב, עונדים כאפיות, ותועדו באתר "דה סטריט ווקר" יענו, ההולכת ברחובות - אתר מצויין לא פחות מהקודמים שנזכרו לעיל. כמובן שבחיפה לא ממש נצפו אמירות אופנתיות כאלה. ולא, סטודנטים ערביים שלובשים כאפייה באוניברסיטת חיפה זה לא בגלל שהם קראו בווג האחרון כמה זה קול...

אז איך הכל התחיל? לפני כמה שנים מעצבי העל הגו את הרעיון, והציגו לנו את הכאפייה כדבר החם הבא כבר לפני יותר משנה בתצוגות של סתיו חורף 2007-8. (שזה מה שאנחנו לובשים עכשיו, אבל התצוגות מן הסתם, כמבשרות הטרנדים, היו כבר מזמן. הרי צריך לתת לזארה קצת זמן להעתיק ולייצר ייצור המוני, לא?) בכל מקרה, דוגמה לטרנד הכאפייה ניתן לראות בתצוגת רדי טו וור של בלנסיאגה לסתיו חורף 2007-8:

התמונה הנ"ל לקוחה מאתר סטייל דוט קום שהוא האתר הרשמי של מגזין ווג - ומנסיוני הרבה יותר כיף, זול, ונוח לגלוש בו מאשר לקנות את המגזין... ונחזור לכאפייה.. אז המעצבים הגדולים פסקו לטובתה, והמעצבים העממיים כמו זארה ובעיקר פול אנד בר (ממה שראיתי בחנויות) הורידו את זה לעם. אבל... יש לי קצת בעיה עם הכאפייה. יופי שזה נראה נורא קול ולובשים את זה באירופה, אבל בל נשכח שבכאפייה טבועים מסרים נוספים. הכאפייה היא בעקרון כיסוי ראש ערבי שנועד להגן על הראש והפנים מפני מזג האוויר. אבל עם השנים היא נהייתה טעונה בעוד משמעויות. בשנות ה-30 של המאה העשרים הכאפייה הפכה לסמל של הלאומיות הפלסטינית וכמובן לימים היתה לסמלו המסחרי של יאסר ערפאת (זוכרים אותו?). גם טרוריסטים (עם חיבה למטוסים) כמו לילה ח'אלד מהחזית העממית אהבו לחבוש כאפייה (היא נראה לי הייתה דלוקה על האדומה, יאסר דווקא אהב את השחור לבן. אני עם יאסר, זה יותר קלאסי ומתאים לכל ז'קט). מה שאני מנסה להגיד כאן, זה שבעיקר במדינה כמו שלנו, הכאפייה היא הצהרה פוליטית ואלא אם כן אתם נוסעים בשבת לג'נין לעזור לפלסטינים למסוק זיתים, או משתתפים בהפגנות ליד גדר ההפרדה, אז לא נראה לי שזה מתאים ללבוש את העניין הזה... בתכל'ס, שכל אחד יעשה מה בראש שלו אבל רק לפעמים כדאי לדעת מה זה אומר ומה זה מסמל הבד הזה שזרוק לך בנונשלנטיות על הצוואר. אם אתם בכל זאת בקטע, אבל רוצים משהו שהוא לא בדיוק כאפייה אלא טייק אוף על הכאפייה, אני ממליצה על "צעיף מגבת המטבח". זה השם שהמצאתי לו כי הוא מזכיר לי מגבות מטבח בבית של אמא שלי. דוגמה לצעיף כזה לקוחה גם היא מאתר איי לוק:

התמונה הזו היא מה-28/11/07. הצעיף הזה מפול אנד בר (יש לי אותו בכחול) והוא טיפה מזכיר כאפייה, אבל רק טיפה, ויותר דומה לדעתי למגבת מטבח מגניבה. אז שיהיה יום טוב, ורק תזכרו, אם כבר כאפייה אז בכל צבע, רק לא בירוק כי החמאס תפסו לכם את הגוון הזה...

Read More

רשימת המשאלות: פריט מס' 1

נורא בא לי לאחרונה מעיל פרווה כזה - לא ארוך, ולא חום כהה (כמו שיש במנגו ברגעים אלה ממש) אלא בצבע חול כזה, ובאורך המותן שנעים להתכרבל בו. תמונה הכי קרובה למה שאני מעוניינת בו מצאתי באתר של בית הכלבו האמריקאי ברגדורף גודמן, והמעיל הספציפי הזה הוא של ג'וסי קוטור (אלה שהביאו לכם את חליפת הטרנינג התואמת מבד מגבת ובד דמוי קטיפה, ואת הטרנינג עם הכיתוב על התחת - "ג'וסי" {ראה ערך הפרק מ"בנות גילמור" בו אמילי העירה ללורליי שכתוב לה "עסיסי" על התחת}). מותג אמריקאי די פרחי לטעמי, אבל המעיל זה פחות או יותר מה שאני מחפשת. למישהו יש מושג איפה מוצאים כזה ?

ורק למען הסר ספק, המעיל הזה הוא מפרווה מ-ז-ו-י-י-פ-ת !! כמו שאני לא רוצה להכין כפפות מהמתוקי הזה, אני גם לא רוצה ללבוש ארנבונים ושועלים. peace and good night.

Read More

חורף!

החורף הגיע למחוזותינו רק לאחרונה, פחות או יותר, וזה בדיוק הזמן להסתער על הרחובות בשלל אביזרי חורף כמו מעילים ומגפיים! או כמובן לבחור באופציה השפויה של להתכרבל בפוך ולשתות תה. תלוי איזה טיפוס אתם.. אני כמובן מעדיפה את אופציה א' ורק אחרי שאני חוטפת איזה צינון אני אעבור לאלטרנטיבה הביתית יותר. הכל בשביל הסטייל... אז אם כבר אני מחרפת את נפשי מול הקור, כדאי להתעטף במשהו מגניב כמו למשל מעיל טרנץ' או בשפת המקור: trench coat

האמת שהטרנץ', בשלל הוריאציות בהן הוא קיים, הוא מעיל יפהפה. היה לי ברור כבר לפני כמה חודשים שהחורף יהיה החורף בו יכבוש אותנו הטרנץ' בסערה, וכבר הצטיידתי באחד עוד כשהיו בחוץ 40 מעלות. אממה... יש בעיונת עם הטרנץ'. הוא נפלא לעונות המעבר אבל כידוע לכם עונת מעבר בישראל זה בערך יומיים וחצי בתחילת דצמבר. זה אולי עובד טוב במדינות אירופאיות בהן הסתיו הוא ממש עונה בפני עצמה שבה את מטיילת פזורת שיער עם המאהב שלך בשדרה רחבה מתחת לעצים שהעלים שלהם אדמדמים וכתומים.. אבל בארץ כשאת מחכה לרכבת (שמאחרת כמובן) בתחנת חיפה-חוף הכרמל והים רועש והרוחות משתוללות והשיער שלך מתעופף ומכסה את הפנים ונדבק לליפגלוס, ואת רועדת מקור, כנראה שהטרנץ' לא יושיע ועדיף להישאר עם מעיל הפוך הזה, הסתמי, .שקנית בשנה שעברה בסייל בזארה, שאין בו שום מעוף אופנתי - אבל הוא עושה את העבודה היטב. את מי שזה מעניין מבחינה הסטורית, המקור של הטרנץ' הוא במדים של קצינים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. זה היה בעקרון מעיל שנלבש מעל המדים ואורכו היה לפחות באורך הברך, אם לא עד הקרסול. הוריאציות של ימינו אנו הן בדרך כלל קצרות יותר וכמובן גם צבעוניות, אבל אם תשאלו אותי הטרנץ' בצבע חאקי הוא העדיף ביותר. סתם בשביל הנוסטלגיה. הטרנצ'ים במקור יוצרו מכותנה, או מצמר וחלקם גם מעור. אני רק תוהה איך הטרנץ' הדקיק מהכותנה הצליח לחמם את החיילים בשדה הקרב בחורף האירופאי. אולי בגלל זה מתו כל כך הרבה חיילים במלחמה הזו. הם פשוט קפאו מקור. אבל העיקר הסטייל... אז לעניינינו, כמה טרנצ'ים נבחרים:

יש לציין שכל הטרנצ'ים הנ"ל לקוחים מאתר נט א פורטר, שהוא אתר נפלא לקניות אונליין של בגדי מעצבים, המעצבים בהא הידיעה, למי שהפרוטה (או יותר נכון כמה מליון פרוטות...) מצויה בכיסו. המעילים הללו הם של חברת ברברי - אמרו: burberry , שזו האמא של יצרני הטרנצ'ים. טרנץ' של ברברי זה ממש סמל סטטוס והמחיר בהתאם. הטרנצ'ים בתמונה זו מימין לשמאל הם מניילון (הצהוב, במחיר מציאה של 280 פאונד) , הכחול ממשי, והחאקי מכותנה (460 פאונד) אבל עזבו אתכם מפאונדים - יש כאלה בקסטרו ובזארה בהרבה פחות מ-460 שקל.. וכמה טרנצ'ים דה לוקס:

הימני והירוק הוא של מארק ג'ייקובס והשמאלי הוא טרנץ' של מיו מיו שעשוי מעור (מגניב!!) ועולה הון עתק, כ-1400 פאונד. ולא, לא יעשו לכם מחיר... אבל בתכל'ס באמת שיש מספיק חיקויים זולים ולא פחות יפים בכל אחת מרשתות הקניון המפורסמות והמוכרות. ועל אף שקצת קר לי להסתובב עם המעיל הזה ברוב הימים, בייחוד מאחר ואני מבלה את רוב זמני באוניברסיטת חיפה (הידועה בכינויה: המקום הכי קר בעיר חיפה), נחמד לאוורר את המעיל במשך יום

או יומיים, ולהריח ריח של שוחות אירופאיות...

Read More

אקססוריז, רבותי, אקססוריז!

בשיטוטי האחרון בדיזנגוף סנטר, הידוע בכינויו "הסנטר", נתקלתי בשוק שמתקיים שם כל יום חמישי. בעיקרון יש שוק אוכל וגם שוק מעצבים קבוע. בתוך שוק המעצבים יש אגף של בגדים ואגף של אקססוריז ותכשיטים. אגף הבגדים נראה לי די דרעק ואנמי, אז לא בדקתי אותו יותר מדי. לעומת זאת אגף התכשיטים התגלה כפנינה מעניינת. אין שם הרבה דוכנים ובסך הכל לרוב המעצבות שם יש תכשיטים באותו סגנון, אבל בהחלט יפים - שרשראות ארוכות עדינות עם תליון בקצה, וטבעות יפות. הרבה זהב אבל מן הסתם זה רק ציפוי זהב או ציפוי דמוי זהב. אבל בהחלט שווה בדיקה למי שמתעניין. בין כל מעצבות התכשיטים התלהבתי במיוחד מנעמה ברוש שהחזיקה בדוכן שלה דברים קצת שונים. היא עושה תכשיטים בסגנון וינטג', עם תליונים, פנינים ופרחים קטנים ויפהפיים מפלסטיק. משיחה איתה התברר לי שהפרחים המתוקים מפלסטיק הם באמת וינטג' ושהיא מייבאת אותם מחו"ל ומאוד קשה להשיג כאלה בארץ. מצאה חן בעיני מאוד המחרוזת הנ"ל שלה:

וגם המחרוזת הזאת שנמצאת באתר שלה:

חששתי קצת מהמחיר (אפילו לא שאלתי, האמת) אז הסתפקתי בזוג עגילים שנראים כמו העגילים האלה מהרשת האמריקאית אורבן אאוטפיטרז (רשת מקסימה, שאני מאוד אוהבת לגלוש לאתר שלה ולדמיין מה הייתי מזמינה אונליין, אילו רק הייתי גרה בארה"ב), שמצאתי באתר שלהם לא מזמן:

ניסיתי לצלם את העגילים שלי,(שרצוי לציין שהם יותר מעוצבים ונראים ממש מגולפים ופחות פלסטיקיים מאלה) אבל

לצערי אף תמונה לא יצאה בזום טוב אז הסתפקתי בתמונה אחרת הכי דומה שאני יכולה למצוא.
מספר ימים אח"כ עדיין חשקה נפשי בשרשרת כזו, פרחונית ומשמחת, עם ניחוח וינטג'. אז החלטתי לעשות מעשה. שלפתי את ארגז החרוזים והחומרים שלי, ואת שלושת הפלאיירים האהובים עלי, חיטטתי בשאריות של מחרוזות ישנות שלי ואחרי כשעה התבוננתי במה שיצא מתחת ידי, די בסיפוק הייתי אומרת.

הרי השרשרת לפניכם:

די דומה, לא? אבל אל תגלו לה שהעתקתי...

השרשרת הזאת שהכנתי, בשילוב קרדיגן התכלת שלי, עם הצווארון המעוגל, יוצר את מראה הוינטג' המושלם ומשמח את לבבי. יום וינטג'י טוב לכולם, ואתם מוזמנים לנסות זאת בבית..

Read More

ברוכים הבאים! ונתחיל עם מצוד אופנתי

ברוכים הבאים לבלוג אפונה החדש שלי!

הרעיון מתבשל לי במוח כבר הרבה זמן והגעתי לשלב בו אני רוצה לחלוק איתכם דברים שאני אוהבת (יותר נכון, אוהבת לקנות) ומתעניינת בהם. בעיקר באופנה אבל אולי אני אגע גם בתחומי עיצוב נוספים. אז שתהיה לנו שנה מעולה עם הרבה אופנה

ויאללה... לעניינים. הסיפור הבא התרחש לפני יותר מחודש או חודשיים וכבר כמעט שכחתי ממנו אבל בא לי לחלוק אותו וגם כך תלמדו כמה חמורה האובססיה שלי לאופנה ("לישון, לאכול ולנשום אופנה" זו לא קלישאה..) וגם תבינו קצת עם מי יש לכם עסק. בעודי מעלעלת באחד הימים במגזין כלשהו נתקלתי בפרסומת הבאה לדיאדורה:

הצצתי ונפגעתי! ראיתי ונדלקתי, ולא על רן דנקר. מצטערת, אני תפוסה... את עיני צד מייד הסוודר - מעיל המהמם שלובשת הדוגמנית שלידו. מיד התחשק לי סוודר כזה, צבעוני כמו שאני אוהבת, צ'אנקי ומחמם ועם שילוב מעניין של פרווה (מזוייפת) בצווארון. נשמע ונראה נהדר. עכשיו צריך לדעת מאיפה משיגים אותו. כמה עולמות הפכתי כדי לברר מאיפה הסוודר... בייאושי אפילו הגעתי לפורום "תפוז - אופנה" ושאלתי שם את החבר'ה (שהגיל שלהם הוא כפי הנראה מחצית משלי) אם יש להם מושג איפה משיגים. אחד מהחבר'ה טרח להשיב ואמר לי: "אם הפרסומת היא של דיאדורה, אז הסוודר של דיאדורה. דא!!!" הרגשתי קצת מפגרת, ורציתי לרדת עליו בחזרה, בייחוד כשגיליתי שלדיאדורה אין פריטי אופנה כאלה לנשים. אבל ויתרתי... וביגוני נסעתי חיש קל לקניון הקרוב למקום מגורי (בעצת ובסיוע בן זוגי ושותפי לפשע) רק כדי לגלות שאכן דיאדורה לא מייצרת סוודרים ובטח לא לנשים. אוף! מה עושים? נתקלתי במבוי סתום. כעת הגיע הזמן להפעיל את אצבעות הגומי שלי ומיומנויות הגלישה באתרי אופנה ברשת, הבלתי נדלות שלי . אז נכנסתי לאתר הישראלי של דיאדורה אך לא מצאתי שם אפילו שביב מידע אחד. המשכתי לאתרים שונים ברשימת המועדפים שלי, אתרים של מותגים מחו"ל שאפשר לעשות בהם שופינג אונליין אבל רק אם אתה כמובן גר בחו"ל - רצוי ארה"ב - ולא בארצנו הקטנטונת. התחלתי עם הייץ' אנד אם, עברתי לאורבן אאוטפיטרס, טופשופ, מיס סלפרידג'. ניסיתי גם את דיזל וריפליי וגם אתרים קצת יותר יקרים כמו פול אנד ג'ו וגם ביג דרופ. חיפשתי וחיפשתי עד שאצבעותי דאבו אבל - נאדה! זה לא ייתכן. כך מספר ימים הפכתי בראשי את הסוגייה ואז באחה"צ אחד הגיעה לי ההברקה - אולי המותג האיטלקי נוליטה? גלשתי בלי הרבה ציפייה ואחרי שיטוט קצר נגלה לפני המחזה הבא:

הממ... סוודר עם אותה דוגמה בדיוק, אבל אני מחפשת את הסוודר - מעיל עם הפרווה. עוד קצת דפדוף ומצאתי

הללויה! (ויש גם צעיף, סוודר וכובע עם פונפון) אבל עכשיו איפה קונים את זה?!. ברור טלפוני ואינטרנטי נוסף העלה שיש חנות של נוליטה בקניון רמת אביב. למרבה הצער עד שגיליתי זאת מנהלת החנות בישרה לי שלא נשאר להם מהסוודר הזה והוא בכלל נחטף בתחילת העונה. אח, סכין בתוך ליבי... בנות, למי מכן שיש את הסוודר (ולסטייליסט של קמפיין דיאדורה) סחתיין, וברכותי הלבביות! אבל למה לא השארתן לי איזה אחד קטן, בסמול ???

שיהיה שבת שלום ונתראה בקרוב

Read More