what happens after giving birth / מה שקורה אחרי לידה

היוש,
טוב קודם תרשו לי להתנצל, או להביא אותה בדיסקליימר, אז מסתבר שאני לא סופר-אמא.
או יותר נכון, אני לגמרי סופר-אמא, מרצון או בעל כורחי, אבל להוסיף לזה בלוגינג, על הדרך (כשיש לכם תינוק בן חצי שנה, אין דבר כזה "על הדרך") זה קצת יותר מדי.

התנצלות גם להריוניות החמודות שקוראות את הבלוג. אולי כדאי שתדלגו עליו עד שתלדו או משהו, אני מרגישה קצת פארטי-פופרית ומבאסת.
מה שקורה אחרי הלידה זה לא פיקניק! :))
הייתי שמחה להראות שהכל קליל וזורם, גם עם זאטוט ממש קטן, וזו באמת הגישה שלי לחיים בדרך כלל, אבל וואלה, קצת קשה עכשיו.

רק בשבוע-שבועיים האחרונים אני מרשה לעצמי להרים קצת את הראש, מה שנקרא, ולהתקדם הלאה מ"זירת התאונה".
כמו שהספר שלי, שהוא גם אבא טרי, אומר: לחוות כניסה של תינוק לחיים שלך זה כמו להידרס על ידי משאית (וזה בלי ללדת, מפיו של גבר).
זה היה נשמע לי מוזר כשהייתי בהריון ולא הבנתי על מה הוא מדבר. 
אבל עכשיו אני לגמרי מבינה ומאמצת את המטאפורה. או הו, כן.

או אם תרצו, השאלה מתחום תוכן אחר אם לא מתאים לכם תאונות ומשאיות: חורבן הבית.
במקרה הזה לא נחרב בית אלא הגוף שלי, או ככה אני מרגישה, חוויה שממוקמת איפשהוא בין הנוסע השמיני לחטיפת חייזרים, הגוף שלי עדיין כאן אבל הוא עבר טלטלה רצינית וזה אחד הדברים המפתיעים שחוויתי אחרי הלידה הזו.
כרגיל אני לא מתכוננת לדברים המשמעותיים והצפויים.

יש לי בטן של חודש שלישי, שמסרבת לרדת, עצרו! - אני לא כותבת את זה כדי לקושש מחמאות על מנת לעוף על עצמי (תמשיכו, תמשיכו), ואני מודעת לכך שלא רואים אותה בתמונות וגם ביומיום כי אני לא מתעקשת להבליט אותה מנסה להסוות אותה, והיא עדיין שם גם אם אני נראית רזה מהממוצע - והיא לא גורמת לי לשנוא את עצמי או משהו אבל היי, היא ממש לא היתה שם קודם ואשמח להיפטר ממנה.

חשבתי שהיא תעלם אחרי משכב הלידה (שאפתנית / חיה בסרט / ראתה יותר מדי תמונות של גל גדות יוצאת מחדר לידה עם סקיני ג'ינס וחולצה צמודה בתוך [כן בתוך!!!!] המכנסיים) וזה לא קרה.
אולי אחרי שאפסיק להניק? יצא שהפסקתי מוקדם משתכננתי. וגם אז הבטן לא ירדה.

כמו שזה נראה זו בטן שרק עבודת כושר רצינית תוכל לה (כך אני מקווה) ואני מתה כבר לעשות פילאטיס מכשירים או עיצוב או חיטוב או ווטאבר אבל לא הצלחתי להתמקם עדיין על קורס מספיק קרוב למקום מגורי.

תוסיפו לזה חזה של אחרי הנקה (אין לי הרבה מה להגיד על זה כרגע, אני עדיין מעכלת מתכחשת), שיער שנושר בכמויות (תודה לאל שהיה לי אקסטרה מלכתחילה), לקלוט את התחת החדש שלך נשקף ממראה אקראית בדרך לאנשהוא (וואו מאיפה כל הג'אנק הזה הגיע לבגאז' שלי??? / קים, מאחורייך), הרגשה שכל הזמן חם לך ואת מזיעה כמו חזיר בר, כאבי גב (התינוק מוסיף משקל בקצב מהיר ממה שהגב שלי מצליח להסתגל אליו, פלוס אפס התנגדות מהבטן שצריכה שיקום ואיזכור שיש בה איזה שריר או שניים), כאבי שכמות, ושיערות לבנות שמתרבות - האחרון לא קשור ללידה אבל הייתי כבר בשוונג אז זרקתי את זה פנימה. 

ולבסוף, להתרגל למצב בו את לא מצליחה / אין לך דקה של זמן פנוי לעשות אפילו דבר אחד בשביל עצמך, אחרי שבמשך שנים היית בנאדם שהשתדל להביא את טיפוח העצמי לרמה של אומנות.
אפילו ברמה הבסיסית של מה לאכול לצהריים: פעם זה היה רק אוכל חם וטרי, נכין גם איזה סלט רענן ליד, ומשהו מתוק לקינוח.
היום זה יותר בכיוון של: תודה לאל שיש במקרר שאריות של קציצות מלפני 4 ימים אני אטרוף אותן ככה, קרות מהסיר, בעמידה, ואסיים לאכול כמה שיותר מהר לפני שהתינוק ידרוש שאעמול על השכבתו לתנומת הצהריים הקדושה שתימשך בדיוק 25 דקות ובמהלכה, ניחשתם נכון, לא אספיק לעשות כלום.



עם זאת אני חייבת להודות שעל אף הטרדות הגופניות והמורליות, אני מרגישה מאוששת אחרי שיצאתי מהשפעת עננת ההורמונים המטורפת. that was some serious shit.
אני יודעת שלא אוהבים לדבר על זה, ואני לא פסיכולוגית או מאבחנת, אבל יש דבר כזה שנקרא "דיכאון אחרי לידה" שאני עדיין מתלבטת אם חוויתי.
גם אם כן וגם אם לא, היה מדובר בתקופה קשה שהתחושה המרכזית בה היתה: חוסר אונים.
לפרקים הרגשתי שאני משתגעת. כלומר, היה לי ברור שלמוח שלי חסרים כמה מ"ג הגונים של נוירו-טרנסמיטורים משמחים ותודה לאל שבסוף כל החומרים האלה שמעצבים לנו את החיים חזרו לכמויות הרצויות והנכונות שלהם באופן טבעי.

לאחרונה התחלתי לקרוא ספר בערבים, פצחתי במיני מרתונים של צפייה בסדרה של הביביסי (call the midwife, מומלץ), אני מצליחה לבשל כשאני לבד עם התינוק, ומה אתם יודעים, אפילו מצאתי את עצמי אומרת לו אתמול שכל כך נהניתי מחברתו במהלך היום שאיזה כיף לי שמחר אזכה לכך שוב. 
אידיליה!
אבל זה עדיין תובעני. מאוד מאוד :)

לרגל כך לבשתי אאוטפיט צבעוני ומשמח שמזכיר לי קצת ימים עברו, בקטע טוב. וכמה כיף לחזור ללבוש שמלות.

there is still hope for me! don't give up



אני לובשת:
שמלת ג'ינס רקומה LOVES
תיק קלוע M Missoni
משקפי שמש Marc by Marc Jacobs
כפכפי חרוזים Star Mela

Read More

the blue house in Cabras, Sardinia

הנסיון לחזור לשגרה עדיין נמשך, ואני עדיין מרגישה שלא חזרתי במאה אחוז.
אבל ברשותכם אני מבקשת להתעלם קצת מהמצב, כי זה מדכא אותי יותר מדי.

התמונות האלה צולמו בעיירה בשם Cabras במערב סרדיניה.
עיירה שעל פי כל קנה מידה, מקומי או בינלאומי, תיחשב כלא פחות מ"חור", או מקום שכוח אל.
איך שלא תרצו לקרוא לזה.
אבל חור חמוד, ודי פוטוגני למען האמת, אם כי התמונות לא ממש קרובות להעביר את האווירה והמהות של המקום.

כיאה לחופשה, לבשתי אאוטפיט קצרצר ולא מחייב המורכב משורטס ג'ינס (פריט חובה בכל מלתחה), חולצה עם הדפס של אננסים (אין לכן אחת בארון? מה, אתן חיות על כוכב אחר??), סנדלים שטוחים ותיק ראפיה.
הצבעים השולטים באאוטפיט הם צבעים קיציים וטרופיים: צהוב וירוק, והשתלבו ממש נחמד עם הרקע הקברסי הצבעוני.

תודה רבה לאורלי, רוקמת חלומות, על הפרגון בפוסט האחרון. גם אני נהנית מאוד מהרשמים הויזואליים שלך :)

תודה לאריאל על הצילומים.
סופ"ש נעים ושקט!

נ.ב הפרויקט שאני עובדת עליו כבר כמה חודשים עומד להיחשף בקרוב מאוד, הישארו בהאזנה...


אני לובשת:

חולצת פסים ואננסים LOVES, ההשקה בקרוב / LOVES pineapple shirt, coming soon
שורטס ג'ינס זארה / zara denim shorts
תיק ראפיה מיסוני / M Missoni raffia bag
כובע מחנות מזכרות בסרדיניה / panama hat from a gift shop in Sardinia
סנדלים פוראבר21 / forever21 sandals

Some more of my latest vacation style coming at ya... :)
These images were shot in a really small town in west Sardinia called Cabras.
By all criteria this place will be considered a little "hell hole", but kinda cute hole with colorful houses and really calm atmosphere.
Although the pics hardly portray the vibe of this small town.

I chose to wear a pretty simple and straightforward vacation outfit which consists of denim shorts (a must in every closet), a pineapple shirt (If you girls don't have one you must be living on a different planet), flat sandals and a raffia bag.
Main colors of the outfit are yellow and green, which represent summer to me and went along so well with the Cabras colorful backdrop.

Wishing you a lovely weekend!

Read More

This is not an outfit post

הפוסט מוקדש בתודה, באהבה רבה ובהערכה לחיילי צה"ל.
וביניהם למילואימניק יקר במיוחד לליבי 3>

////

התמונה הזאת צולמה במקום רחוק ושקט.
עיירה קטנה וצנועה (באמת צנועה) שבה כולם מכירים את כולם ולא קורה בה כלום.
כמובן שאין טילים, אין עימותים, אין שכנים מתנכלים (העיירה נמצאת על אי, אז שיחקו אותה בקטע של ה-אין שכנים).

הבתים צבעוניים, הרחובות צרים ומקושטים בדגלונים (לא בכל ימות השנה) והדבר הכי מסעיר שיכול לקרות במקום הזה הוא שמישהו יחליט לצבוע את הבית שלו בצבע לבן.
זה כמובן לא קורה, כי אין אף בית שצבוע בלבן.

אין בעיירה קניון או מרכז מסחרי. אין שופינג. אין "מירוץ החיים".
הבידור העיקרי שניתן למצוא בה הוא להוציא שולחן לחצר ולאכול עליו את ארוחת הערב.


אולי המקום הזה קיים באמת, ואולי המצאתי אותו בדמיוני.

כך או כך, אני מקווה שנוכל למצוא אותו, או חלקים ממנו, בתוכנו.

This post is dedicated with a lot of love and appreciation to all of  IDF soldiers.
And among them to one army reserve soldier that is dear to my heart.


The image you see above was taken in a far and quiet place.
A small and modest town, where everybody knows everybody, and nothing really happens.
Of course there are no rockets, no confrontations, no plotting neighbors (this town is located on an island so they really nailed it with the "no neighbors" thing).

The houses are colorful and the streets are narrow and decorated with little flags (in the summertime) and the most exciting thing that can happen in this town is that somebody will decide to paint their house white.
But that never happens, because there are no white houses.

There is no mall in this town. And no shopping.
No race to accomplish and acquire.
The main form of entertainment you can find there is take a table out to the back yard and eat dinner under the sky.


Maybe this place is real, and maybe it was just made up in my imagination.

Either way, I hope we can find this place, or parts of it, within us.

Read More

neon skirt

Today was one of those good days. And the fact that it's Tuseday makes it no wonder. Gotta love Tuesdays! I have quite a few balls in the air these days, but I finally feel capable of juggling them all at the same time, plus some are already on their way to the right place. Unless something goes awry and one of them will end up hitting me in the face... hehe! No, it's all good for now.
In order to celebrate this day I decided to go for a super fun and colorful outfit, combined of this 'lil old motorcycle jacket with the neon zippers which make me smile every time I take it out for a spin. Added the cute missoni top (remember that post?) and neon skirt and on my feet a pair of cool and comfy booties which can be definitely classified as :"oldies but goodies".
Have a great rest-of-the-week!

היום היה יום טוב, כמו שרק יום שלישי בשבוע יכול להיות. יש לי הרבה כדורים באוויר בתקופה האחרונה, אבל אני סוף סוף מרגישה שאני מסוגלת לג'נגל את כולם בו זמנית, מה גם שחלק מהם כבר נחתו או בדרך לנחות אל המקומות הנכונים שלהם. עד שאחד יסטה ממסלולו ויעוף לי ישר לתוך הפרצוף... הא הא! סתם, הכל בסדר לעת עתה.
אז לכבוד היום הנפלא מבין ימות החול של השבוע, וגם זה עם הפוטנציאל הכי גבוה מביניהם אם אתם שואלים אותי,
החלטתי ללכת על אאוטפיט עתיר צבעים וזרחני משהו. הג'קט די ותיק במלתחה אבל עדיין בכל פעם שאני שולפת אותו מהארון לסיבוב מפעים אותי מחדש עם מפגן הריצ'רצים הבוהקים בוורוד זוהר. החולצה הגיעה מהנסיעה האחרונה לאיטליה והפכה במהרה לאחת החביבות (אולי תזכרו אותה מהפוסט הזה), והמגפונים - או כמו שאני מעדיפה לכנותם "נעלי הספורט שלי" - נרכשו לפני כמה שנים ובכל חורף תובעים מחדש את מקומם ומחזירים את ההשקעה. או לפחות מצדיקים אותה.
תודה לאריאל על הצילומים. המשך שבוע טוב!

ג'קט אופנוענים מת'יו וויליאמסון להייץ' אנד אם / matthew williamson for H&M jacket
חולצה מיסוני / missoni top
חצאית זארה / zara skirt
מגפונים דיסקו רוסו (מלפני כמה שנים) / booties from a couple of years ago

Read More

finally winter

I don't know how but we managed to find a few dry moments to snap these photos, in a very rainy and cold weekend. And after spending most of the week in sweaters and jeans I decided to change it up a bit for my free days.
I'm wearing here my beloved coat from last year, which for some reason was not seen here till now. Paired it with a zig-zag missoni number I found this summer in Italy, cute shoes also from last year, little polka dot scarf and aubergine colored bag.
Hope you have a great weekend!

p.s You probably noticed the new design of the blog. I'm finally happy with it after being really over and done with the last desisgn. It took some time and effort to tweak the new template and I'm glad we finished it and my blog has a new look! Huge thanks to my boyfriend for helping me with that, and um... everything else.

איכשהוא הצלחנו למצוא כמה דקות יבשות ולצלם את האאוטפיט הזה בסוף שבוע סוער וגשום. לא שאני מתלוננת או משהו, אני לגמרי במצב רוח למזג אוויר שכזה, עם מלתחת חורף שרק מחכה לרגע הקריאה וארסנל מעילים שלא היה מבייש אף בחורה שמתגוררת בצפון אירופה. החורף הבטחתי לעצמי שאני לא הולכת להוסיף לו עוד מעיל, ובינתיים על אף פיתויים שונים אני מצליחה לעמוד בהבטחתי. החזיקו לי אצבעות.
ונעבור לאאוטפיט: מה שאני לובשת כאן מורכב בעיקר מפריטים שכבר נחרשו בחורף שעבר, אבל משום מה לא נראה לי שהופיעו כאן בבלוג. מחדל! המעיל הזה הוא מסוג מעילי החובה, שהולך עם כל דבר, שמלת הזיג זג נמצאה באיטליה בקיץ האחרון והנעליים החמודות גם הן מהשנה שעברה אבל לא פחות רלוונטיות ושימושיות.
תודה רבה לאריאל על הצילומים. שבוע טוב!

נ.ב בטח שמתם לב לעיצוב החדש של הבלוג. אחרי זמן קצר אך מרוכז של עבודה מאומצת סוף סוף גם הבלוג עומד בקצב ולובש אאוטפיט חדש משלו! נדרשו לא מעט מאמצים להפוך את התבנית למשהו שרציתי (או למשהו די דומה למה שרציתי) ולא הייתי יכולה לעשות את זה בלי עזרתו של אריאל ועל כך מגיעה לו תודה. נוספת. ונוספת. וענקית!

מעיל זארה (משנה שעברה) / zara coat, from last year
שמלה מיסוני / missoni dress
צעיף זארה (ישן) / zara scarf
תיק מלברי / bag mulberry mitzy hobo
נעליים ניין ווסט (משנה שעברה) / nine west shoes, from last year

Read More

later skater

On a bit of a different note from the previous posts, and after a grueling work week (but also quite fun one) I decided to celebrate the weekend with a super fun and colorful outfit. Well, all my outfits are fun and make me happy, but I think this one in particular.
The skirt is kind of blank canvas that goes well with everything and has a serious twirl effect (always a bonus), the thin knit top practically waited just for me in the boutique in Italy (yeah, I say that about all my stuff) and definitely adds a touch of the desired and sought after Italian zig-zag craft to my wardrobe, and the other items pretty much added themselves to the outfit. Love it when they do that.
Have a colorful weekend!

במעבר חד מהפוסטים הקודמים, ואחרי שבוע מפרך אבל גם מהנה החלטתי לחגוג את הסופ"ש באאוטפיט צבעוני ושמח. טוב, כל האאוטפיטים שלי שמחים ומשמחים לבב אנוש - ובראש וראשונה את לבי שלי - אבל הנאמבר הזה באופן מיוחד.
החצאית היא מעין קנבס חלק שהולך פחות או יותר עם הכל ובעלת אפקט סיבוב מרשים (תמיד פלוס), חולצת הסריג הדקיקה ממש חיכתה לי בחנות באיטליה (יש מצב שאני אומרת את זה על כל בגד) והוסיפה למלתחתי קמצוץ ממלאכת המחשבת הזיג-זגית המזוהה והכה נחשקת, ושאר האביזרים פחות או יותר הוסיפו את עצמם. תענוג כשהם עושים את זה.
תודה רבה לאריאל על הצילומים. שבוע טוב וצבעוני!

חולצת סריג מיסוני / knit top missoni
חצאית הייץ' אנד אם / skirt H&M
סנדלים אלדו (ישנים) / sandlas aldo
משקפי שמש מארק ג'ייקובס / sunglasses marc by marc jacobs
טבעת איב סן לורן / arty ring with purple stone YSL
תיק פורלה, נראה גם כאן / bucket bag furla, seen also here

Read More

made in italy

An outfit composed of a few things I got on my last trip. Tried to be focused on "edited and high quality" and go for a few pieces that will go nicely with stuff I already have in my wardrobe, rather than a whole bunch of stuff. Time will tell if I managed to do that well.
Got this cute bucket bag from my BF as a souvenir from Sienna - quite a nice memento I would say! It is supposed to inherit the place of the great H&M bucket bag seen here, which I use a lot and find so great for going out of the house for a quick errand or when I don't feel like taking a bigger (normal day) bag.
Still have more pictures from the trip to go through, Have a nice weekend!

אאוטפיט שמורכב מכמה דברים שהבאתי איתי מהנסיעה האחרונה. השתדלתי ללכת על מעט ואיכותי ועל דברים שישמשו אותי הרבה וישתלבו עם מגוון פריטים שכבר יש במלתחה. ימים יגידו אם אכן הצלחתי במשימה.
את התיק קיבלתי במתנה מהבחור כמזכרת מהעיר סיינה - אכן מזכרת ראויה! הוא מתעתד להחליף את התיק שנראה בפוסט הזה ושנחרש היטב (אך עדיין במצב חדיש, מישהו מעוניין? נמכר!) בכל פעם שאני קופצת מהבית ליציאה קלה ולא בא לי לקחת את אחד התיקים הגדולים. סגנון ה-bucket הוא המועדף עליי מכיוון שהוא נוח מאוד והגודל אידאלי לארנק, ליפסטיק, צרור מפתחות וסלולרי. שזה בתכל'ס כל מה שצריך.
תודה רבה לאריאל על הצילומים. שבת שלום!

סריג דק מיסוני / knit top missoni
חצאית קפלים פראדה / pleated skirt prada
תיק פורלה / bucket bag furla
משקפי שמש איב סן לורן / sunglasses yves saint laurent
שרשרת מתנת יום הולדת, נראתה גם כאן / necklace adia kibur, seen also here
סנדלים לנוון / sandals lanvin

Read More

shoes for the upcoming week

pics from here, here, here and here

חשבתי שזה יהיה רעיון מעולה לפתוח את השבוע עם הקטגוריה האופנתית האהובה עלי: נעליים! וגם, התמונות האלה מונחות לי בהרד-דיסק (הנייד וזה שבמוח) כבר כמה שבועות אז לגמרי הגיע הזמן לחלוק... ובכן, כפי שניתן לראות, אני בעניין של סנדלי espadrille ועל אף שיש להם מיליוני גלגולים ווריאציות שונות, הכי קורצת לי הגרסה 'הקלאסית', הסגורה מקדימה עם רצועת קשירה (נו טוב, אם נדקדק הגירסה הקלאסית היא בעצם שטוחה אבל אתם יודעים עם מי יש לכם עסק...).
המשיכה לסנדלי espadrille הזכירה לי שלאמי היו שני זוגות כאלה במלתחת הנעליים שלה, שנקנו בספרד והיו משביעים את רצוני אלמלא נעלמו עקבותיהם (אולי חזרו לחצי האי האיברי?) ואם אני ואמי היינו חולקות את אותה מידת נעליים (זה ממש חבל שאנחנו לא!!). אפילו הצלחתי למצוא זוג חמוד בהדר במחיר ממש מגוכח אבל לצערי לא היתה מידה, כך שהמצוד נמשך...
ומהם הסנדלים החביבים עליכם הקיץ?

I thought it would be a nice way to start the week (here we start the week on Sunday) with my favorite fashion category which is: SHOES! also, these pictures are lying around in my hard drive for a couple weeks now so I thought it would be a good time to share. So, as you can see I'm really into espadrilles, and although they have a million variations I kinda like the 'classic' shape (well, the classics are actually flat, but hey, you know who you're dealing with here...).
My current attraction to espadrilles reminded me that my mom had two pairs of espadrilles in her wardrobe, which were bought in Spain, and those shoes would have been perfect for me unless they were no longer in her wardrobe (maybe walked back to Spain?) and unless we were not sharing the same shoe size (that's such a shame!). I even managed to find a cute and really cheap pair downtown but unfortunately my size was sold out. so the search continues...
And what are your favorite summer shoes / sandals ?

p.s. I also recommend visiting this site for all the espadrille enthusiasts.

Read More

יש ילדים זיגזג

או: מי את, מרגריטה מיסוני (Margherita Missoni) ?

מרגריטה מיסוני, היא נצר לבית האופנה האיטלקי המפורסם 'מיסוני'

(Missoni), כפי שהשם מרמז. ולפני שנתחיל להתעמק בבחורה הנאווה והחביבה הזו, ברצוני רק ליישר קו ולוודא שכאשר נאמרת המילה 'מיסוני' עולה בראשכם התמונה הבאה (או משהו בסגנון):

סריג הזיג-זג, בין אם בשמלה, צעיף, או בגד ים, הוא הסמל המסחרי של בית האופנה (התמונה לקוחה מ: נט-א-פורטה)

למי שהתמונה לא הבזיקה במוחו, נא להכניס במיידי לתוך ההארד-דיסק. ואחרי שסגרנו את הפינה הזו, אפשר להמשיך. מרגריטה היא בתה של אנג'לה (המנהלת הקריאטיבית של אופנת הנשים) ונכדה לרוסיטה ולאוטביו, מקימי בית האופנה, אשר פרשו כבר מהביזנס המשפחתי ומסרו את שרביטי הניהול והעיצוב לשלושת ילדיהם (ויטוריו, לוקה ואנג'לה - אמה של מרגריטה, כאמור).

מרגריטה, בת ה-25 מתגוררת בשנים האחרונות דווקא בניו-יורק ולא באיטליה. ובהקשר ללימודיה, נכונה לכם עוד הפתעה: היא לא לומדת עיצוב או מנהל עסקים (כפי שאולי היה מתבקש ממנה) אלא תיאטרון ומשחק. אולי מדובר בהרחבת אופקים לפני שהיא תיכנס לתלם שקבע לה הגורל (דור שלישי לניהול האימפריה המשפחתית) או שהיא יוצאת מנקודת הנחה שממילא זהו המסלול המיועד עבורה, אז זה לא כל כך משנה אם היא תלמד עיצוב או לא.

ובעודה בתפוח הגדול, היא משתתפת באירועי החברה הגבוהה בעיר, מסתחבקת עם אושיות כמו אשלי אולסן וזאק פוזן (אל תגידו לאמא שלה שהיא מתרועעת עם המתחרים) ומהווה מעין שגרירה של בית האופנה המשפחתי בתפוצות (=בשוק האמריקאי שמכניס הרבה כסף. טוב, עכשיו בעיצומו של משבר כלכלי אולי פחות....). מרגריטה גם נראית לא רע בכלל, בלשון המעטה, ולטעמי היא מייצגת יופי איטלקי טבעי וקלאסי (בניגוד למראה האיטלקי הנפוץ הפרחי משהו). לפיכך היא שימשה גם כדוגמנית הבשמים של בית האופנה.

מודעת פרסומת לבושם Missoni

ובנוגע לסטייל, הבחורה לובשת בעיקר שמלות (של מיסוני), בתוספת אקססוריז מרהיבים, ותמיד נראית נפלא. אין לה נפילות אופנתיות וגם לא הברקות מטורפות ויוצאות דופן, אבל גם להיראות טוב באופן קונסיסטנטי זה דבר שראוי לקבל עליו תשבוחות. ובוודאי תאמרו שזו לא חוכמה ובגלל שהיא מלייאנית ומקושרת אופנתית, היא נראית כמו שהיא נראית. אבל כולנו יודעים שחשבון בנק מנופח הוא לא ערובה לסטייל טוב (ראו ערך כמה אנשים בארצנו הקטנטונת).

לא ברור מה צופן עבורה העתיד, והאם היא תחזור לאיטליה או שתחליט להשתקע בניו-יורק. אני מניחה שהיא תמשיך להיות חלק מהעסק המשפחתי, גם אם לא תנהל אותו, ובכל מקרה אמשיך לעקוב - בעיקר אחרי הבגדים היפים...

Read More