Unleash the animal within you

תודו שלא ציפיתם שתצא ממקלדתי כותרת כזו, בנוסח עדות "קוסמופוליטן" למיניהן, סטייל "איך תגרמי לגבר שלך לחשוב עלייך בכל שעות היממה?" ובטח גם לא ציפיתם למכנסונים המנומרים הללו. אבל, כפי שאתם יודעים, לפעמים צריך לצאת מהקופסה ומהמשבצת על מנת שיהיה מעניין. ואני אוהבת מעניין. וגם מנומר. כבר שנים ארוכות שההדפס הזה מרתק אותי ואני מאוכזבת בשבילו שיצא לו שם "פרחי" ו"ערסי" במקומותינו. פרסום גרוע, אני אומרת לכם, הכל שקרים! ועקב היותי סבורה שהאדם הוא זה שעושה את הבגדים, בעיקר, נתתי להדפס הזה צ'אנס.
זכור לי שבחורפים האחרונים חיפשתי מעיל מנומר אבל כנראה שלא מצאתי אחד כזה במחיר ממש אטרקטיבי והלוא מעיל מסוג זה הוא פריט די גחמני ולא בדיוק עמוד התווך הבייסיקי של כל מלתחה. לשמחתי יצא לי סוף סוף לספק את היצר באמצעות המכנסונים הקיציים האלה. לדעתי המנומר משתלב נפלא גם עם צבע פוקסיה וממש קשה לי לחכות עד שאנסה את העניין - פריט בצבע פוקסיה עושה את דרכו אליי ברגעים אלה ממש ואני מקווה שכאשר הוא יגיע הזוגיות בינו לבין המכנסונים תפרח.
בינתיים החלטתי להישאר באותה פלטת צבעים ולצרף למכנסונים חולצה אוורירית ונשפכת עם שרוולים תפוחים בצבע לבן קרמי משהו, שרשרת הכנף החביבה עלי (גם היא במוטיב ה"חייתי"), צמיד cuff זהוב וגלדיאטורים שחורים.


מכנסונים זארה, חולצה שוק בצלאל, שרשרת מנגו, צמיד מנגו (נרכש מזמן), גלדיאטורים ניין ווסט

ואם במנומרים ובחיות עסקינן, איך אפשר לחתום את הפוסט בלי להזכיר את המנומר הראשי שבחיי, החתול המוטרף והפסיכי ביותר שאני מכירה (תאמינו לי שגם אם יש לכם חתול משוגע, שלי יותר), ציון, שכבר רשם לזכותו כמה נזקי מלתחה אבל בתמונה הזו הוא נראה כל כך תמים, מנמנם כמו מלאך קטן. הוא ישן, בעוד הבעלים שלו מתרוצצת ומתזזת (זה רק אני או שחודש יוני הוא החודש הכי עמוס בעולם?) ולכן הגיע הזמן לעשות כמנהג החתול

תודה רבה לאריאלה ולילה טוב!

תודו שלא ציפיתם שתצא ממקלדתי כותרת כזו, בנוסח עדות "קוסמופוליטן" למיניהן, סטייל "איך תגרמי לגבר שלך לחשוב עלייך בכל שעות היממה?" ובטח גם לא ציפיתם למכנסונים המנומרים הללו. אבל, כפי שאתם יודעים, לפעמים צריך לצאת מהקופסה ומהמשבצת על מנת שיהיה מעניין. ואני אוהבת מעניין. וגם מנומר. כבר שנים ארוכות שההדפס הזה מרתק אותי ואני מאוכזבת בשבילו שיצא לו שם "פרחי" ו"ערסי" במקומותינו. פרסום גרוע, אני אומרת לכם, הכל שקרים! ועקב היותי סבורה שהאדם הוא זה שעושה את הבגדים, בעיקר, נתתי להדפס הזה צ'אנס.
זכור לי שבחורפים האחרונים חיפשתי מעיל מנומר אבל כנראה שלא מצאתי אחד כזה במחיר ממש אטרקטיבי והלוא מעיל מסוג זה הוא פריט די גחמני ולא בדיוק עמוד התווך הבייסיקי של כל מלתחה. לשמחתי יצא לי סוף סוף לספק את היצר באמצעות המכנסונים הקיציים האלה. לדעתי המנומר משתלב נפלא גם עם צבע פוקסיה וממש קשה לי לחכות עד שאנסה את העניין - פריט בצבע פוקסיה עושה את דרכו אליי ברגעים אלה ממש ואני מקווה שכאשר הוא יגיע הזוגיות בינו לבין המכנסונים תפרח.
בינתיים החלטתי להישאר באותה פלטת צבעים ולצרף למכנסונים חולצה אוורירית ונשפכת עם שרוולים תפוחים בצבע לבן קרמי משהו, שרשרת הכנף החביבה עלי (גם היא במוטיב ה"חייתי"), צמיד cuff זהוב וגלדיאטורים שחורים.


מכנסונים זארה, חולצה שוק בצלאל, שרשרת מנגו, צמיד מנגו (נרכש מזמן), גלדיאטורים ניין ווסט

ואם במנומרים ובחיות עסקינן, איך אפשר לחתום את הפוסט בלי להזכיר את המנומר הראשי שבחיי, החתול המוטרף והפסיכי ביותר שאני מכירה (תאמינו לי שגם אם יש לכם חתול משוגע, שלי יותר), ציון, שכבר רשם לזכותו כמה נזקי מלתחה אבל בתמונה הזו הוא נראה כל כך תמים, מנמנם כמו מלאך קטן. הוא ישן, בעוד הבעלים שלו מתרוצצת ומתזזת (זה רק אני או שחודש יוני הוא החודש הכי עמוס בעולם?) ולכן הגיע הזמן לעשות כמנהג החתול

תודה רבה לאריאלה ולילה טוב!















