שירו Sheer

הייתי שרויה בשבועות האחרונים ב"צום שופינג" שבא לידי ביטוי באפס רכישות ובהימנעות מחנויות. אולי זה הכאוס המסוים שאפף אותי או העומס הכבד עד כדי בלבול ששורר בארון הבגדים שלי (אני תוהה כמה מוט התלייה עוד יכול לשאת) שגרמו לי לקחת צעד לאחור. לערוך סדנת ויפאסאנה אופנתית שלאחריה אוכל להעריך יותר את הפריטים שאני עושה בהם שימוש ולתת להם את הכבוד הראוי. ואולי גם לא הייתי במצב הרוח המתאים לכך.

בימים האחרונים יש לי הרבה תגליות אישיות ורגעי אה-הא! (Ah-Ha moments) בקשר לנושאים שמעסיקים אותי וגם בענייני אופנה. נראה לי שסוף סוף פיצחתי את 'סוד ההתלבשות בקיץ הישראלי ה-הו-כה-חם' ומצאתי עקרון לתלבושת מנצחת, לפחות מבחינתי. הרעיון הוא חלק תחתון קצר, שיכול להיות מאוד קז'ואלי וסתמי (להלן, מכנסונים), בשילוב עם חלק עליון אוורירי ו"לבוש": חולצות משי / שיפון / אורגנזה דקות עם משחקי שקיפויות ועם נוכחות מכובדת.

וכמובן, כמו אחרי כל צום ישנה ארוחה שוברת צום שבמקרה שלי לבשה פני מסע קניות מפוכח ונבון (לא בולמוס קניות היסטרי ומאתגר מסגרת אשראי, חלילה וחס!), או כך הייתי רוצה לחשוב. חזרתי הביתה עם שתי רכישות שלדעתי ישרתו אותי היטב: האחת היא החולצה הלבנה החצי-שקופה המיוחלת (נשבעת לכם, המחשב שלי כבר צועק עלי כשהוא רואה אותי מקלידה בפעם הטריליון את מילות החיפוש "Sheer Blouse"), בעלת שרוולים ארוכים שאפשר לקפל בנונשלנטיות ומראה "מחויט" (אני שונאת את המילה הזאת) וחצי שקוף. בחלומי היא היתה מצוידת גם בשני כיסים קדמיים, שיכלו, בנוסף להיותם אלמנט מעניין, לתת אשלייה של פרונט מכובד יותר, אבל הסכמתי להחליפם בקבוצת כפתורים זהובים וחמודים.

הרכישה השנייה היא סנדלי רצועות בעלי דוגמת עור נחש, שלמרבה השמחה נמכרו בהנחה ועל אף שמי שעיצב אותם יכול היה להיות לארג' יותר עם ה-wedge ולהוסיף לי עוד איזה 3-4 סנטימ', עדיין שמחתי לקחת אותם הביתה.
החלטתי לשלב את שתי הרכישות האחרונות באאוטפיט הזה, הוספתי מכנסונים בצבע חאקי וחגורה שנמצאת אצלי כבר מאז הצבא ואינני זוכרת מאין הגיעה וכמובן את התיק הקטנטן והוורדרד.






חולצה מנגו, מכנסונים זארה (מהשנה שעברה), תיק Etsy, סנדלים אלדו, צמידים דוכן בהדר, מנגו2

שיהיה לילה טוב והמשך שבוע מלא בתובנות! וכמובן תודה רבה לאריאלה...

Read More

Wish List

התמונות לצורך אילוסטרציה בלבד, אבל אם אתם מתעקשים:
ביקיני Melissa Odabash כובע H&M משקפי שמש Ray Ban שרשרת Giles & Brother

אמנם אני כבר חושבת על נעלי חורף ומגפונים (הפוסט בקרוב) אבל עיקר שאיפתי היא לנהוג כמנהג הצרפתים בעת ה-Vacance. אני זקוקה נואשות לחופשה!! חופשה כזאת שאורזים עבורה את המינימום האפשרי, לא טסים הרבה (אם אפשר אז לא לטוס בכלל) ופשוט מנקים את הראש. חשבתי על כך שאולי אם אני אעשה על זה פוסט זה יהפוך את העניין לאופרטיבי (I wish). בכל מקרה, חלק מהפריטים ברשימה הזו כבר מצויים בידי: ביקיני שחור 'קלאסי' - חובה בכל בית, כובע רחב שוליים - חובה מאחר שלא נשאר כמעט אוזון מסביב לחור, וכל שנותר הוא למצוא את התואנה שתחבר את כולם יחדיו (אולי מקום כזה? אנא הרשו לבחורה לפנטז).
Bon Vacance!

Read More

קניון החיים

חבל שהחיים הם לא כמו שופינג - פשוט לצעוד לחנות בהחלטיות, לבחור את הפריט שאתה רוצה ולשלם. כל כך קל ופשוט... בשופינג אני לגמרי ממוקדת, נכנסת לחנות ויוצאת בדיוק עם מה שחיפשתי (או עם משהו אחר שחיפשתי לפני חודש או חצי שנה), לא מתבלבלת לרגע, לא מהססת. אפילו בקניית נעליים אני זריזה ביותר, יודעת מה אני מחפשת ואם מצאתי את זה אני "סוגרת את העיסקה" תוך שניות. מדידה, מבט ישיר אל המראה וזהו זה. אני קולטת לפעמים את המוכרים קצת המומים מזה שהם לא היו צריכים לעשות כלום - פשוט להוציא את הקופסה מהמחסן ולהגיש לי אותה. בלי שכנועים, בלי סיבובים חוזרים ונשנים סביב החנות על מנת "לבדוק אם זה באמת נוח", בלי התבוננות בלתי פוסקת בראי. בחיים לעומת זאת, על אף שיש בדרך כלל הרבה פחות אופציות, הבחירה מסובכת יותר. הרי בחנות ממוצעת יש עשרות ואף מאות פריטים שמחכים על המדפים ואילו הדרך אל ה-פריט האחד היא די פשוטה. וגם בשופינג לא חייבים להסתפק בבחירה אחת. אפשר לקחת שני דברים. גם וגם. והבחירה היא לא הרת גורל, במקרה הכי גרוע נחליף. קלי קלות... את הבחירות בחיים אי אפשר "להחזיר לחנות" או להחליף. גם לא ניתן "למדוד" את האלטרנטיבות שניצבות בפניך וצריך לבחור על פי התרשמות כללית. השאלות שעולות מטרידות: מה יקרה אם בחרתי זוג נעליים גדול מדי? ומה אם זה יתאים לי למשך זמן מה ולאחר מכן כבר לא? מה אעשה אז? הדילמות רבות והיד מגששת את דרכה אל הארנק בכבדות ובאיטיות רבה. אולי רבה מדי. בסופו של דבר צריך לקבל החלטה בלי להסס ומבלי להסתכל לאחור. ורצוי גם להינות קצת מהעניין, הרי עומדת בפנינו זכות הבחירה, ובנוסף, הרי לא לשם כך יצאנו לשופינג?




חולצה קאלה, חצאית "עור" H&M, נעליים Mango, תיק Marc Jacobs

תודה רבה לאריאלה וסוף שבוע נפלא לכולם!

Read More

טוב לי או רע לי?

התמונות לקוחות מ-shopbop.com, מ-revolveclothing.com ומ-ninewest.com

נעלי Chloe Sevigny for Opening Ceremony נחתו בחנויות והחלו לככב גם בבלוגי האופנה (ממצא מס' 1, ממצא מס' 2). הדיון האחרון שלי עם אנה הוביל אותנו למסקנה שהנעליים האלה הולכות להיות "טחונות" ביותר בבלוגים, אולם במחשבה שנייה, עם תווית מחיר שכזו אני לא יודעת כמה בלוגריות יוכלו להרשות לעצמן אותן. במקרה שלי, נראה לי שיש ברשותי את סכום הכסף הנכבד הדרוש, אך כמו בכל חודש הוא יוקדש לזוטות כמו שכר דירה, חשבונות וקניות בסופר. אתם יודעים, הדברים השגרתיים ומשעממים האלה אשר מתגמדים לנוכח נעל מעוצבת חדשה ודנדשה...
וכמו שקרה עם עיצובים היסטריים ופופולריים אחרים, החיקויים צצים כפטריות אחרי הגשם. ראינו את זה קורה עם נעלי Balmain המעוטרות בניטים ו"יהלומים" אשר כל-יצרן-נעליים-ואחותו מיהרו לחקות (אלדו אפילו הגדילו לחקות ויצרו שני דגמים) ועכשיו זה קורה עם Opening Ceremony. כל זה מעלה את השאלה עתיקת היומין: "חיקויים, האם זה טוב לי או רע לי?"

חשבתי על זה די הרבה לאחרונה, והגעתי למסקנה שמבחינתי, חיקוי טוב הוא לאו דווקא האפשרות להתהדר בפריט אופנה שמנסה להידמות כמה שיותר לפריט אופנה עילית ובכך מאפשר לי להיראות כאילו יש בידי את המקור. ממש לא. חיקוי טוב הינו נגזרת של עיצוב מוצלח ומעניין אשר מאפשרת דמוקרטיזציה של העיצוב ויכולה להגיע לקהלים רבים ומגוונים יותר מאשר הקהלים של הפריט המקורי. ולכן המילה חיקוי אולי לא ממש מתאימה לכאן. אני מעדיפה את המילה "בהשראה". עיצוב שמקבל השראה מעיצוב אחר כולל בתוכו את האלמנטים המרכזיים של אותו עיצוב אך אינו מתיימר להיות זיוף או בבואה של "הדבר האמיתי" אלא עומד בזכות עצמו ובזכות הפרשנות שהוא עושה לעיצוב המקורי.

ואם נחזור לעניין בו פתחנו, הווריאציה של Jeffrey Campbell (התמונה במרכז) לנעליים המדוברות אולי מתחקה יפה אחר מאפיינים רבים של המקור אבל אני חושבת שאני מעדיפה דווקא את הגירסה של ניין ווסט שהינה בכלל סנדל ולא מגף ומהווה אלטרנטיבה קיצית או בת דודה מדרגה שלישית של המגפון המבוקש. וישנו גם "החיקוי של החיקוי" או ה"בהשראה של ה'בהשראה'", הלא היא הגירסה של Forever21 שמוצמדת אליה תווית מחיר עוד יותר משמחת (רק חבל שהמשלוח לארץ עולה יותר מהנעל) ואשר אומצה בחום על ידי בלוגרית אהובה.

כמובן שווריאציה מקומית לעיצובים הללו טרם נראתה, ואני מניחה שכאשר היא תנחת על המדפים אנחנו כבר נרדוף אחרי כוכבי ההנעלה הבאים בתור...

Read More

Back to basics

לא כתבתי פוסט כבר זמן מה (שבוע במונחי האינטרנט זה נצח נצחים, לא?). אך אל דאגה, לא איבדתי את התשוקה לאופנה (=הטעם לחיים. זה וקוקה קולה) וההשראה שאני שואבת ממקומות שונים לא התפוגגה לה והתאדתה בחום האימים ששורר בחוץ. פשוט החלטתי לצמצם השבוע את זמן האינטרנט שלי ולהתמקד קצת בדברים אחרים, כמו בישול (יצא טעים!) וצפייה בטלויזיה (מי שעוד לא התמכר ל"מחוברות" מוזמן לעשות זאת מיד).
בנוסף, מכירות סוף העונה משרות עלי תמיד דכדוך אופנתי קל - זה לא שאני נהנית במיוחד לשלם מחיר מלא (ויש שיאמרו מופקע) על בגדים אבל פעמים רבות המכירות האלה נראות לי סוג של זיוף: הפריטים שמצאו חן בעיני בתחילת העונה נעדרים לחלוטין, ההנחות לא נראות הכי אטרקטיביות ויש מבצעים שפשוט מעצבנים אותי (שלט של 2 + 1 מול הפרצוף שלי זה כמו סדין אדום. הלו, באתי לקנות פריט אחד ואתם בכוח מנסים לגרום לי לקנות עוד אחד. זה נכון שאקבל פריט שלישי ב"חינם", אבל מטרתכם היא לגרום לי לקנות ולהוציא ממה שתכננתי וזה לא לעניין).
למרבה המזל, מעצבת ישראלית צעירה וחביבה הצליחה להוציא אותי מ"בלוז הסיילים" ששקעתי בו. המעצבת ליטל אלקלעי, בוגרת שנקר ובעלת המותג "איזידורה" (על שם סבה איזידור), הציעה לשלוח לי את אחת מחולצות הטי שעיצבה לקולקציה האחרונה שלה. מהיכרותכם עם המלתחה שלי (או לפחות עם חלקה שצולם כאן עד כה) אתם בטח יודעים שחולצות טי הן לא פריט מרכזי ושולט בארוני, אך תמונות הדגמים שליטל שלחה לי עניינו אותי והחלטתי שאף פעם לא מאוחר מדי להצטרף לטרנד הטי. הטיפול של ליטל בשרוולים, אורך החולצות, וההדפסים אשר משולבים בהם "משפטי קריצה", כדבריה, מצאו חן בעיני. מתוך המבחר שהוצע לי החלטתי ללכת על החולצה עם הכיתוב "Poetry in motion" שהגיעה לפתח ביתי החיפאי הקט במהירות הבזק באמצעות דואר שליחים. והרי היא לפניכם.



לחולצה צירפתי חצאית שחורה ונאמנה בעלת נפח (מנגו 2) וחגורה עבה שהייתה פעם מחוברת לשמלה כלשהי אבל זה היה כל כך מזמן שכבר שכחתי לאיזו. אתם כבר בטח יודעים שאני שונאת תכתיבים, ולכן, אם אני קונה פריט לבוש עם אקססורי המחובר אליו (סיכה / חגורה) אני מיד 'חותכת את חבל הטבור', מפרידה בין השניים ומתאימה את האקססורי לפריטים אחרים. הוספתי נעלי מרי ג'יין שנקנו ברומא לפני מספר שנים וזריקה של אדום לוהט באמצעות תיק עור (זארה) שהיה לפני שנים אהוב ביותר, אך מאז נוספו למלתחתי עוד תיקים אחרים שתפסו את מקומו במשבצת "התיק האהוב".





תודה רבה לליטל על החולצה המקסימה (את חולצותיה ניתן להשיג בחנויות בתל אביב או בפנייה אליה דרך המייל lital_alk@yahoo.com ) וכמובן לאריאלה!

Read More

החום, החום

סוף השבוע האחרון התאפיין בחוסר אנרגיה מוחלט, בייחוד במהלך יום שבת. מה שהשפיע מאוד על מהלך העניינים היה מזג האוויר. נכון, אני מתגוררת במזרח התיכון כבר עשרים וכמה שנים טובות ואני מכירה היטב את האקלים ומורגלת אליו, אבל בכל שנה יש את היום הזה שבו הקיץ הישראלי "נוחת" עלי במלוא עוצמתו ומבהיר לי שהוא כאן להישאר, לפחות לעוד 5 חודשים. והיום הזה היה היום...
השתדלתי מאוד לבלות את היום בצל ובמיזוג ולהרבות בשתייה אבל כל כניסה ויציאה מהבית היתה דביקה ומחניקה. וכנראה שזה לא היה רעיון טוב לבלות כ-45 דקות בחוץ, תחת השמש הקופחת, בסביבות השעה 15:00, אבל לא היתה לי ברירה אחרת.
כאשר חזרתי מארוחת הצהריים לביתי, שמחה וטובת לב, הבחנתי בגוש פרווה קטנטן מוטל למרגלות אחד הרכבים החונים, בצמוד למדרכה. בדיקה מהירה הבהירה שמדובר בחתלתול או ליתר דיוק בחתלתולה פיצפונת וכחושה ששכבה וחיפשה מחסה מהחום. לא יכולתי בשום פנים ואופן להתעלם מהעניין, עליתי הביתה, לקחתי בקבוק מים, כלי שתיה ו"סחבתי" לציון חופן מזון יבש לחתולים אותו הכנסתי לשקית וכתשתי עם פטיש שניצלים כי ידעתי שהחתלתולה קטנה ואולי לא תוכל להתמודד עם גרגירי מזון לחתולים בוגרים.
ירדתי למטה והנחתי לפניה את המזון והשתייה. הייתי בטוחה שהיא תתנפל על המים אבל הדבר היחיד שעניין אותה היה המזון. היא לעסה וגרסה את האוכל עד הגרגיר האחרון ולא נגעה בשתייה. נשארתי שם עוד דקות ארוכות, מנסה לעודד אותה לשתות אך ללא הועיל. בסופו של דבר עליתי הביתה והותרתי את כלי המים מלא לצידה. הנחתי שכשהיא תרצה לשתות היא תשתה. כשיצאתי שוב מהבית אחרי כמה שעות לא נראתה החתולה וגם לא הכלי ואני מאוד מקווה שמי שלקח את הכלי החליט גם לאמץ אותה ולתת לה בית חם.



ובמעבר חד לנושא הלבוש, החום מערים קשיים גם במחלקה הזו. שכבות זה פשוט out of the question בימים אלה והשאיפה היא ללבוש את המינימום האפשרי. כמו כן, מסתמן שאני נמצאת בעיצומו של מהפך חשיבה אופנתית. החלטתי להעלות באופן משמעותי את רף הכניסה לארון שלי ולשנות את דפוסי רכישת הבגדים שלי. עוד לא ברור מה עוצמת השינוי אך מה שבטוח הוא שמכירות סוף העונה ממש לא שולחות אותי להילולת קניות מטורפת. ההיפך הוא הנכון ואני מנצלת את זמני הפנוי להתבוננות פנימית כמו גם להתבוננות אל תוך הארון והפקת לקחים. אני מניחה שעוד נדבר על זה בהמשך...
ומה אני לובשת? אאוטפיט המבוסס על גווני חום, בעל צבעוניות שהתאימה מבחינתי גם למצב הרוח וגם לנוף שנשקף מכל עבר. האאוטפיט מורכב מחולצה שנקנתה לפני כ-10 שנים, כשרשת מנגו רק הגיעה לארץ, בעלת הדפס שאני מאוד אוהבת, תיק מעטפה שהוחרם מזמן מהארון של אמא, חצאית קלילה וחומה, חגורה שהייתה מחוברת במקור לז'קט וסנדלים (מהמותן למטה - זארה). זרקתי פנימה גם מבחר צמידים ו... voila !!







לסיום, תודה רבה לאריאלה ושיהיה לכולם שבוע מצוין!
תשתדלו להישאר בצל ולשתות הרבה ותעשו ג'סטה לחתלתולים ולכלבלבים שמסתובבים שם בחוץ, אנא - ארגנו להם מדי פעם כלי עם מים להרוות את צמאונם בימים לוהטים אלה.

Read More

עונת המלפפונים

אני מחפשת נעליים חדשות כבר כמה שבועות טובים. אחת הקוראות אפילו העירה פה לאחרונה שמזמן לא נראו כאן "ניו שוז" (לקחתי לתשומת לבי. אם העם רוצה, העם יקבל!), אבל המשימה לא קלה. רק השבוע הייתי בשני מסעות שופינג כושלים שמטרתם היתה חיפוש נעליים. אני לא אומרת סתם "כושלים", באמת חזרתי הביתה בידיים ריקות. לא התפתיתי לתחליפים "זולים" (אני לא מתכוונת מבחינת העלות) וסתמיים ופשוט לא הצלחתי למצוא את מבוקשי בשום מקום. ממש עונת מלפפונים אופנתית.
ולהלן מבוקשי:

1. נעליים פתוחות מקדימה (open toe / peep toe).
2. אלמנט שריכה.
3. גוון nude / חול / בז' (אפשר גם ורוד אבל וורדרד עדין ביותר שמתקרב בגוון לצבע עור).

וכל הסעיפים הללו כמובן צריכים להתקיים באותה נעל (זה לא כלל "או" אלא "וגם"). מבחינת עקב כדאי שזה יהיה wedge אבל על הסעיף הזה אני פתוחה לפשרות. שלא תגידו שאני מקובעת או משהו..

אז בשביל להתגבר קצת על האכזבה, יצרתי את קולאז' הנעליים הנחשקות לעיל. ואלו הדגמים, מימין למעלה, בכיוון השעון:

1. נעליים של המותג Acne (התמונה לקוחה מהבלוג של הדוגמנית והסטייליסטית Hanneli Mustaparta, מומלץ ביותר). בעוד מילים אלה מוקלדות אל תוך תיבת הטקסט חברתי היקרה וזהובת השיער אלה, אשר מתגוררת בקופנהגן מבררת אם אפשר להשיג לי אותן בסניף שנמצא לא רחוק מביתה. לא יודעת אם הדגם הזה בכלל מהעונה האחרונה וגם אם הוא בסייל זה הולך להיות יקר מאוד, אבל ניתן לזה צ'אנס. מקסימום אלה עשתה סתם טיול ובדרך ראתה נעליים יפות...
2. סנדלים של Opening Ceremony (התמונה מ-shopbop). כל מילה מיותרת.
3. נעליים של המותג Bronx. הבייביז האלה דווקא נמכרות בארץ ואפילו מדדתי אותן, אבל היו שתי בעיות: הראשונה היא שהמחיר לדעתי מוגזם (היבואנים הישראליים תימחרו את הדגם בתחילת העונה ב-800 ש"ח [!!! מה זה, מגפיים??] וכעת המחיר ירד ל-600. עדיין גבוה בעיני עבור נעלי קיץ). הבעיה השנייה היתה שהזוג שמדדתי היה אחרון בחנות והוא היה גדול עלי. ואולי טוב שכך...
*** פינת המכורה לנעליים: לאיזה מותג נעליים אחר יש את אותו דגם בדיוק רק בצבעי שחור וחום כהה?? ועל איזו בלוגרית מפורסמת נראה הדגם השחור?
4. נעליים של H&M. הדגם הזה מכוער ממבט ראשון, אבל זה כיעור טוב. והמבין יבין.. "הקניינים המשפחתיים" שלי בתפוצות מנסים להשיג לי את הזוג הזה כבר כמה חודשים אך ללא הצלחה. (והוא גם זול, Damn it).
5. (במרכז) נעליים של Topshop. אותו כנ"ל (מלבד הערת המחיר).

בקיצור, הסנדלר הולך יחף! או לפחות עד שימצא משהו שעונה בדיוק לדרישות הקפדניות שלו. והוא לא מתכוון לוותר...

Read More

בפוקס(יה)

החיים מלאי הפתעות. חלקן טובות, חלקן פחות. הפתעות כמו ההפתעה שהיתה לי ולאריאלה כשהגענו למקום הצילומים האחרון בו ציפינו להיתקל בגרפיטי מסוים ומוכר ושיפשפנו את עינינו אל מול ציור קיר ענק ומרהיב ביופיו (אם האיש/אנשים שאחראים על הציור הזה קוראים פה במקרה, אתם מוזמנים להשאיר תגובה ולהגיד מי אתם. כבוד!). ויש הפתעות כמו חשבון החשמל האחרון שלי. כמובן שציפיתי לחשבון גדול מהרגיל, עבור ארבעה חודשים (עקב השביתה), אבל לא ציפיתי לכזה סכום מבהיל בתחתית הטופס. אחרי שעברתי על כל מיני אופציות של קנוניות כמו ניסיון של חברת החשמל לעבוד עלי, גניבת חשמל על ידי השכנים ממול, ושאר קונספירציות בקנה מידה בינלאומי החלטתי להזמין חשמלאי. מסתבר שהמקרר שלי החליט להתקלקל ולהתחיל "לשתות חשמל" בערך באותה תקופה בה החלה השביתה ומאחר ולא קיבלתי חשבון במשך ארבעה חודשים גיליתי את התקלה רק בדיעבד, אחרי שהתבזבז כבר הרבה חשמל יקר. כמובן שהעפתי את המקרר הסורר והבוגד לכל הרוחות במהירות הבזק ומצאתי לו תחליף, אבל מאז אני עוד מלקקת את פצעי ומכריזה על עצמי באופן רשמי כ"אחת מנפגעי שביתת ועד עובדי חברת החשמל". אני מקווה שזה יהיה על מצפונם של חברי הוועד שהשביתה הזאת גרמה לי לנזק אופנתי רציני ועיכבה אותי בלפחות שני זוגות נעליים!! בעצם, עם הסיילים שיש עכשיו אולי אפילו שלושה...




חולצה מנגו 2, חצאית זארה, חגורה קיבלתי מחברתי רות, תיק Etsy, נעליים מנגו



הפתעה נחמדה דווקא היתה קבלת התיק החמדמד הזה שהזמנתי מ-Etsy. תיק Quilted קטן ונאה, בצבע פוקסיה עם רצועת מתכת ועור וניטים קטנטנים בחזית. מיותר לציין שאני מבסוטה מאוד. החלטתי לצרף אליו חולצה שקופה ומכופתרת (החולצה באמת שקופה, אני פשוט לובשת מתחתיה גופייה באותו צבע) וחצאית עם הדפס מנומר אפרפר - כן, כן, אני עדיין בקטע של animal prints. מלבד הדפסי חיות אני מאוד מעוניינת לאחרונה בחולצות שקופות, משהו בסגנון החולצה שלבשה אלישה סילברסטון כששיחקה את שר בסרט קלולס, או חולצה דומה לזו שלבשה Chloë Sevigny בקמפיין ל-Opening Ceremony רק קצת יותר שקופה. הייתי שמחה להניח את ידי על חולצה שקפקפה, מכופתרת, עם צווארון וכיסים, שניתן לקפל את שרווליה ולשחק כל מיני משחקי שקיפויות באמצעות השכבה הנלבשת מתחתיה.



ובנימה אופטימית זו נראה לי שאפרוש עכשיו לישון ואולי לחלום על חולצות שקופות. שיהיה לילה טוב!
תודה רבה לאריאלה!

Read More

הפקת הבלוגריות ל"אירוע מעצבי העיר"

טוב, אז אני מניחה שכבר ראיתם את הכתבה והוידאו ב-Ynet (כן, יש לי קול! ואני גם זזה. לפעמים) ואתם בטח רוצים לשמוע חוויות ממקור ראשון על הפקת הבלוגריות לאירוע מעצבי העיר. ובכן... כהתחלה אומר לכם שבתור בעלת בלוג אופנה בן יותר משנה וחצי, וכמי שמתעדכנת בקביעות בכל הקורה בסצינת בלוגי האופנה העולמית ובקשרים הנוצרים בחו"ל בין הבלוגרים לבין ממסד האופנה המסורתי, לא יכולתי שלא לקוות ולשאול את עצמי: "מתי קשר כזה יווצר גם כאן, בארצנו הקטנטונת?"
כנראה שאני לא היחידה שתהיתי בעניין זה משום שמשרד יחסי הציבור שאמון על אירוע מעצבי העיר החליט להרים את הכפפה ולארגן הפקה מסוג שונה, שבה תלבשנה את בגדי ואביזרי המעצבים דווקא בלוגריות, הבחורות האלה שחיות ונושמות אופנה, כותבות עליה ומצטלמות, ובאופן ספציפי יותר: עפר גברת הקאפקייקס, שלי בעלת האוסף הפרטי וגם "אפונה" אחת קטנטנה.

לא אשקר ואומר שהמשימה היתה קשה, כי ללכת עם חברות לחנויות המעצבים, ללקט בגדים יפים, ועוד לצאת מהחנויות עמוסות בשקיות מבלי לשלם (אל תקפצו, הכל חזר בסופו של דבר בבטחה לחנויות), היתה חוויה שדומה לדעתי לחוויה של ילד בחנות ממתקים. ממסע הדילוגים בין חנויות המעצבים זכורה לטובה המוכרת המקסימה בחנות "שומייקר" שהתרוצצה וסייעה לנו, ולא החמיצה פנים אפילו כשהותרנו את החנות מבולגנת כמו אחרי אורגיית נעליים המונית.



זכורות לא כל כך לטובה המוכרות ב"כתומנטה" שממש גירשו אותי מהחנות משום שדיברתי בטלפון הסלולרי וזה "העלה להן את הסעיף". מפגש נוסף ראוי לציון ומעניין היה עם מריה ברמן מ"פרוייקט מסלול" ("ולא רק") בחנות "שיין", שהכירה את הבלוג שלי והשתדלה למצוא לי חצאית במידה S אך ללא הועיל.
מפגש ראוי לציון 2: גילוי תכשיטי המתכת של המעצבת נאווה גלזר, אשר הוצגו בוויטרינת האקססוריז בחנות של "יוסף" – התאהבתי!



זה היה כאמור תהליך הליקוט ואיסוף הבגדים, האקססוריז, התיקים והנעליים, שהתבצע מראש. ביום הצילומים עצמו נפגשנו על הסט, aka הקומה החמישית של מלון מרינה בתל אביב אשר בה ממוקמת הבריכה של המלון והיא משקיפה על חופי תל אביב, כאשר מסביבנו מסתובבים נופשים מהארץ ומחו"ל (שלא כל כך הבינו מה זאת הפקת האופנה הזאת שמצטלמת מול עיניהם בעודם נהנים מבוקר של סתלבט ליד הבריכה), צעירים וצעירות בבגדי ים מדליקים + שיזוף תואם וצרפתיות שיקיות עם תיקים קטנטנים של מארק ג'ייקובס וסנדלי פול אנד ג'ו.



עם הגיענו הפקדנו את עצמנו בידיו האמונות של בן, שהיה אחראי על איפור/שיער והתייצבנו אל מול עדשת מצלמתה של הצלמת שרון ברקת שדאגה לתעד אותנו מסתובבות ומשתובבות ברחבי המלון באאוטפיטים שבחרנו. הצילומים כללו גם צילומים נוספים (תוך כדי ובין לבין) לאמצעי התקשורת, גיחה של פלורה מ"סגנון" ואם תהיתם, כמובן שהיה סנדביץ' רוסטביף לארוחת צהריים (זה כבר נהיה מסורת אצלי...).



אני מודה לכל מי שהיה מעורב בהפקה על חוויה מתגמלת ביותר ממובן אחד. שמחתי לקחת בה חלק, למדתי ממנה הרבה ונהניתי במיוחד לחוות אותה עם שלי ועפר המקסימות שהצטלמו יחד איתי. אני מניחה שבעתיד הקרוב נראה עוד שיתופי פעולה בין גורמים מסחריים ופרסומיים לבין בלוגרי אופנה וכולי תקווה שהם יהיו יצירתיים, מעניינים ומתגמלים. הולך להיות פה מעניין...



אה, ולפני סיום כמובן שאסור לשכוח מה לבשתי:
אאוטפיט ראשון (צבעוני): חולצה - כתומנטה, חצאית - קאלה, שרשרת - ליאת גינזבורג, נעליים - שומייקר, תיק - mal. אאוטפיט שני: חולצה - קאלה, חצאית עם רוכסנים ושרשראות - שוגר דדי, נעליים - שומייקר, שרשרת וצמיד - נאווה גלזר.
אאוטפיט אחרון: שמלה - קאלה, עיטור לשיער - הכנתי בעצמי (סביר להניח שהוא יצטלם ביתר פירוט באחד הפוסטים הבאים שלי).
תודה לכל מי שכבר פירגן ב-ynet וגם כאן ושיהיה סופ"ש מצויין!

Read More