(Take me to the Top(shop

בשבוע שעבר הוזמנתי להשקת הסניף החדש של רשת Topshop בדיזנגוף סנטר. ההזמנה הבטיחה שמפניה והנחה על הקולקציה ומאחר ואני מחבבת שמפניה, בגדים בהנחה (מי לא?) וגם את המותג הבריטי, החלטתי לקפוץ לבקר.
היבואנים הישראליים של הרשת לא איכזבו וסיפקו בנוסף לאלכוהול גם פטיפורים נחמדים משוקולד והופעה אמנותית - איגי ווקסמן בעמדת הדי ג'יי. היה קצת צפוף ורועש, והתור לתאי המדידה היה בלתי אפשרי אבל הקולקציה בהחלט חביבה וניתן למצוא לא מעט פריטים שכרגע מככבים באתר של הרשת גם בחנות שנמצאת בלב תל-אביב.

מראש קבעתי לעצמי "הקצבת שופינג" והתרתי לעצמי לרכוש רק פריט אחד (יש מיתון) ואני מאוד שמחה שהצלחתי לעמוד במשימה. הפריט הנבחר הוא השמלה הקיצית והקצרצרה הזו שהינה חלק מקו ה-Petit של הרשת (בכל פעם שאני רואה בגד שכתובה על התווית שלו המילה "Petit" אני מיד מתרגשת ובטוחה שתפרו את זה במיוחד בשבילי). שותפתי להשקה נחרדה ביותר לגלות שאני קונה את השמלה מבלי למדוד אותה (בשום פנים ואופן לא הייתי מוכנה לעמוד בתור האימתני שהשתרך בכניסה לתאי המדידה) אבל הכרזתי בפניה בבטחון גמור שאני מכירה את הגוף שלי היטב כבר "כמה שנים טובות", ואלא אם מדובר בגיזרה סופר מתחכמת ומורכבת, אני יכולה לדעת כבר מהסתכלות על הפריט אם הוא יתאים לי או לא. למזלי לא יצאתי פארשית, וכשמדדתי את השמלה באחת מחנויות הסנטר האחרות היא התאימה בול.


שמלה- Topshop, ז'קט- Fornarina, גרביונים- H&M, סנדלים- Zara

מאחר ועדיין לא הגיע הקיץ, צירפתי לשמלה ז'קט ג'ינס ארוך ואהוב שנקנה לפני כמה שנים וגרביונים בצבע אדום לוהט. זה מה שקורה כשמבקשים מגבר להביא לך גרביונים בצבע בורדו - הוא חוזר ובאמתחתו גרביונים בצבע אדום בוהק. לא שאני מתלוננת, כמובן, עוד גוון מעניין לאוסף הגרביונים. :)

Thank you Vicen for the award at Look10 blog

תודה גם לאריאלה על הצילומים והמשך שבוע נעים!

Read More

כתמים של השראה

Spots of Inspiration


את האאוטפיט הנוכחי הרכבתי על ידי דגימת צבעים מתוך הדוגמה הפרחונית שעל החצאית. בחרתי לי שני כתמי צבע קטנטנים מתוך המבחר שעמד לרשותי של: קרם, וורוד, ירקרק וכחול כהה. הפעם החלטתי לתת לוורוד קצת מנוחה...
כמו כן, השתמשתי בגימיק של שילוב נעליים וגרביונים באותו צבע. כבר דיברתי כאן על היתרונות של השילוב הזה ואני בהחלט נהנית מהם, רק שישנה בעיה קטנטנה: אין לי זוגות נעליים בכל גווני הגרביונים שלי - כמה חבל! אתם בוודאי מניחים שיש לי קצת יותר זוגות נעליים מהממוצע (מעניין מאוד האם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה אי פעם כמה זוגות נעליים בממוצע יש בבעלותה של נקבה ישראלית? אם לא, הגיע הזמן!), ואתם בהחלט צודקים, אבל גם לי יש גבול. בייחוד לאור העובדה שאני צריכה לאחסן את כל נעלי בתוך ארונות משום שציון החתול המטורף עלול לכלות בהן את זעמו.

מעבר לבגדים, אבל עדיין באינטרנט, ידידי האינטרנטי היקר marcs, ההוגה והיוצר של Life in Plastic, כתב עלי בבלוג שלו (ולא בפעם הראשונה, תודה!). ועכשיו אני תוהה איך זה שלא נתתי לו לינק עד כה, או עד לפני יומיים, בתוך אחד הפוסטים שלי. הבלוג הזה נמצא אצלי במועדפים כבר מזמן אך הוא בהחלט ראוי להתייחסות מיוחדת. כשאני קוראת אותו אני מרגישה לפעמים שהוא הד"ר ג'קל למיסטר הייד שלי (או להיפך, אני תמיד מתבלבלת ביניהם) והדבר שאני הכי מעריכה הוא שהבנאדם יודע על מה הוא מדבר, ועל אף שזה נראה שכל פוסט הוא מאוד מיידי ויוצא מהקישקע עם קצת טעויות הקלדה, הוא לא מחנטרש ולא מחרטט, וכל מילה במקום. מלבד זאת הפוסטים שלו מוציאים ממני הרבה פעמים צעקות של הסכמה (נ-כ-ון!!) וקולות של שעשוע. שזה תמיד טוב..

אני מסכימה (צעקה של הסכמה) עם כל מה שנכתב על חיפה בפוסט הזה (מזג אוויר דומה, נוף דומה, מטר מהים - איפה שכונת בת-גלים ואיפה מאליבו..) ולפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי מה אני עדיין עושה כאן, והאם חיפה היא לא באיזשהוא מקום ה-comfort zone שלי ואולי צריך לקום ולעשות מעשה. עם זאת אני מחבבת מאוד את העיר ומכירה לא מעט אנשים שבסופי השבוע מעדיפים דווקא לעזוב את הכרך הגדול, לנסוע בכביש 2 "עד מעבר להרי האופל" (כפי שהגדירה זאת יעל סלומה) ולבלות את ימי המנוחה בעיר המנוחה. לסיום, אני מקווה שכל מי שמבקר כאן (בבלוג/בחיפה) בקביעות לא ימהר להחיל את כל הסטריאוטיפים שטומנת בחובה המילה "חיפאי/ת" על כל המתגוררים בעיר שעל הכרמל...


חצאית- cacharel, חולצה- מנגו2, סריג- מנגו (ישן), גרביונים- מאיטליה, מגפי זמש- זארה (מלפני כמה שנים).

תודה רבה לשרון החכמה, שצילמה בגבורה על אף הרוח החזקה ומתקפת התרנגולים (בכל פעם שאני יוצאת להצטלם קורים דברים מוזרים ומצחיקים).
ערב יום חמישי נהדר לכולם!

Read More

מתאים לי בפיתה

להלן המראות האהובים עלי לסתיו 09, כפי שנראו על מסלולי התצוגות:



1. Erin Fetherston - משום מה, ובאופן מפתיע משהו, זאת היתה אחת הקולקציות האהובות עלי, אם לא האהובה ביותר. למה? בגלל הצלליות, הילדותיות והגרביונים המרהיבים והמושקעים.

2. Balmain - כי בסך הכל צריך סקיני, מגפונים, וז'קט עם פאייטים שעושה בלינג בלינג על מנת להרגיש סקסית ולצאת לכבוש את העולם. וידידי marcs ניסח את זה הרבה יותר טוב...

3. Stella McCartney - כי אין כמו ז'קט בגזרה האהובה ומתחתיו שמלה בצבע סגול כובש. (גם אתם מרגישים שהקולקציות של סטלה משתבחות ומתעדנות מעונה לעונה? נפלא...)

4. Emanuel Ungaro - כי אני כבר מזמן חמה על סטרפלס/מחוך מעל חולצה ארוכה. את זה, ילדים, כדאי לנסות בבית!


5. Pucci - בגלל הצבע וחוסר הסימטריה.

6. Rodarte - כי האחיות האלה הורגות אותי ברכות, בייחוד עם הקולקציה הנוכחית.

7. Chanel - כי שחור ולבן לעולם לא ייצאו מהאופנה, ואם שואלים אותי, הרבה יותר סקסי לכסות טפח מאשר לגלות טפחיים.

8. Burberry - בגלל הניגודים ובגלל שאין על כריסטופר ביילי...

(התמונות לקוחות מ-modelcouture)

Read More

עשה לך אביב

בשבועות האחרונים אני צועדת כמו זומבי מהופנט עם ידיים מורמות לעבר כל מה שצבעו הוא וורדרד / וורוד עתיק / אפרסק / צבע קרם סמוק כלשהו... אני מודה שהמאבק הוויזואלי קשה, משום שבחנויות הבגדים צבעי הסגול העז והכחול רויאל המרהיב מושכים מאוד את העין, אבל משום מה בסופו של דבר מה שכובש אותי הוא הוורדרד - לא מתלהם, אבל יודע לעשות את העבודה, ועל אף שהוא נראה שקט ומעודן ממבט ראשון, הוא בהחלט מפגיז בשורה התחתונה, סטייל "מים שקטים חודרים עמוק".
אחרי שצברתי לעצמי אט אט כמות נאותה של פריטים בצבע המבוקש, האאוטפיט הנוכחי ממש הרכיב את עצמו. התחשק לי להוסיף לו איזה אקססורי אקסטרווגנטי לשיער, ולאחר הרהורים של כדקה וחצי ידעתי בדיוק מה אני רוצה. זוכרים את פרק 68 של סקס והעיר הגדולה (Unoriginal Sin) בו קארי מופיעה להטבלה של בריידי התינוק המג'ונג'ן מקושטת בפרח ענקי ופלאפי בשיערה (תמונה להמחשה)? ובכן, תמיד רציתי אחד כזה, ועלה לי רעיון מבריק ליצור אותו באמצעות ליפה רכה וורדרדה העשויה מרשת, שמשתמשים בה במקור לרחצה. חרשתי היום את הדר לאורכה ולרוחבה ותרתי אחרי אחת כזאת, וכשסופסוף נמצאה, לא נמצא הצבע המבוקש. לאחר אכזבה קלה, החלטתי לעשות חושבים שוב, וללכת על הדבר האמיתי, פרחים בשר ודם, או יותר נכון כלורופיל ומים. בחרתי בציפורנים, שהם כידוע פרחים הזויים (היי, הנה בא עוד פלאשבק של "סקס והעיר" - הפרק בו ג'ק ברגר מביא לקארי זר ציפורנים וורוד ויום לאחר מכן גומר איתה באמצעות post it). מלבד היותם הזויים, הציפורנים ניחנים בתכונת עמידות גבוהה, שהינה דבר יעיל ביותר כאשר מעוניינים לחתוך אותם ולתפור אותם באמצעות חוט ומחט לקשת וורדרדה.
לסיום, רק אציין שמחר מתחיל החודש האסטרולוגי של מזל טלה (מרגישים את האמביציה והאנרגיה באוויר?) אותו פותחת בת דודתי המקסימה המציינת מחר 19 שנים להיווסדה (מזל טוב בנדודה!!) ואותו אחתום אנוכי ביום הולדתי. שיהיה אחלה חודש ומזל טוב לכל החוגגים יומולדת!
תודה X מלאן לאריאלה. סופ"ש נעים!


קרדיגן וצעיף - Pull & Bear, שמלת פאייטים - זארה, גרביונים - מאיטליה,
נעליים - Aldo, עיטור לשיער - עשיתי זאת בעצמי.

Read More

עוד לא שם

Not there yet





השמש זורחת אבל אני עדיין מתעטפת ומתחממת בעזרת שכבות ומעילים.
עוד לא הגיע הקיץ, לטוב או לרע, ואפשר לחכות קצת עם הגופיות (לפחות עד סוף השבוע..). ביום ראשון יצאתי מהבית עם המעיל הכי מחמם שיש לי וגם צעיף. אולי זה בגלל שאני יושבת במשרד ולא ממש חשופה לאור השמש המחמם, או שפשוט החורף הזה הוא סוג של "late bloomer" שנותן את מופעיו הגדולים דווקא בתקופה שהוא אמור לפנות את הבמה לעונה הבאה. אני, כמובן, אשמח להשיל מעלי את השכבות, אבל כשחושבים על זה, הגישה המרדנית דווקא מוצאת חן בעיני: החורף הנוכחי שם עלינו קצוץ ועושה מה שבראש שלו - ממטיר כמויות עצומות של גשם ביממה אחת במקום לפזר אותן על פני פרק זמן ממושך, מתעתע בנו עם איזה סופ"ש שרבי פה ושם ואז מחזיר אותנו למציאות באמצעות גל קור. לא פראייר החורף הזה, ללא ספק...
האאוטפיט הנוכחי עוטף אותי היטב עם גולף (נו, קר לי), ומעיל שהבאתי ממילאנו. המעיל לא עבה במיוחד אך הוא ממולא בפוך אמיתי, שמחמם כמו שרק פוך אמיתי יודע. לאלמנט החימום הנדרש מתווסף גם אלמנט הצווארון המעובה והמגודל שמאפשר לי לשים וי (נדרש עוד יותר) ברובריקת האטרקציה והעניין. אני חייבת לציין שהמעיל הזה מזכיר לי את תצוגת סתיו-חורף 2009 של המעצב היפני Junya Watanabe בה מעיל הפוך חוזר בשלל וריאציות וצורות. אפשר לסמוך על Watanabe, שהתמחה בבית האופנה Comme des Garçons והתחנך על ברכיה של Rei Kawakubo, שיספק בתצוגות שלו שפע של עניין ויצית את הדמיון תוך שניות ספורות. התצוגות הללו תמיד מכניסות אותי למצב רוח של הרהורים פנטזיונריים ואפוקליפטיים, במובן הטוב, כמובן, ולמי שלא מכיר אני ממליצה להציץ ולהתרשם.


מעיל - TRUSSARDI, גולף אפור לא ממותג, שמלה שמתפקדת כחצאית - AA, מגפונים - Mango

תודה לאריאלה על הצילומים.
לילה טוב!

Read More

ירידת מדרגה

כבר התרעתי בפניכם ששגעון הפסים עומד לעלות מדרגה. ליתר דיוק הטירוף ירד מדרגה והשתלט גם על פלג גופי התחתון. הטייץ המפוספס הזה פשוט הטריף לי את השבוע, במובן הטוב של המילה, וכשמצאתי אותו הרגשתי כמו צמא שהלך במדבר ימים ארוכים עד שמצא מים בנאת מדבר. אבל, אני לא יכולה לקחת קרדיט מלא על מציאת הטייץ הזה ומרגישה צורך לספר לכם את הסיפור המלא. לפני כמה שבועות ישבתי עם חברותי ש' ו-ר' ודנו בנושא תחפושת פורים. החלטתי להתחפש למכשפה, והפריט היחידי שהיה חסר לי להשלמת המראה היה גרביונים או טייץ מפוספס, בפסים רוחביים דקים של שחור ולבן. ידעתי שאשתמש בפריט הלבוש הזה גם בימים כתיקונם, שאינם פורים, אבל משום מה לא הצלחתי למצוא בשום מקום את מבוקשי. בזמן שהייתי חולה בשפעת, בעודי מרחפת בתוך עננת קוקטייל האדוויל/אקמול צינון/נורופן (מומלץ!) שרקחתי לעצמי, קיבלתי טלפון בהול מש' שדיווחה כי היא בקניון. הסתבר שבמהלך שיטוטיה היא מצאה טייץ בדיוק כמו שחיפשתי ושאלה אותי אם לקנות לי אותו. כמובן שביקשתי ממנה לבצע את הרכישה עבורי (הוכחתי שגם כשיש לי 39 מעלות חום, אני יכולה לבצע שופינג טלפוני...) וסיכמנו שכשאבריא אחזיר לה את הכסף ואקבל את הטובין. כנראה שהייתי חולה יותר מדי זמן ושש' לא הצליחה לעמוד בפיתוי, אחרת איך תסבירו את שיחת הטלפון הבאה שקיבלתי בשבוע שעבר: "היי מותק, יצאנו לשתות, איזה חברות מגעילות אנחנו שלא הודענו לך קודם (הערת המערכת: גם אם הן היו מודיעות לי קודם, לא הייתי יוצאת, כי עדיין הייתי חולה). אגב, אני לובשת את הטייץ שלך ונראה לי שאשמור אותו לעצמי..". בקיצור, לא היתה לי הרבה ברירה ולאחר שקמתי ממיטת חוליי סרתי לחנות כדי להשיג את הטייץ. הוא נראה בדיוק כמו שציפיתי ומגיעה לש' נקודת קרדיט על הזיהוי המוצלח של פריט שתיארתי לה בעל פה. את הטייץ שילבתי עם סריג ארוך ומחמם וז'קט בסגנון אופנוענים (עוד תשוקה גדולה שלי, אני פשוט מאוהבת בגזרה הזו) בצבע קרם.
לסיום, ברצוני להפנות את תשומת לבכם לכך שכתבו עלי אתמול באתר "במודה". זה מאוד נחמד לקרוא שאני כותבת בהומור, כי מאז ומעולם חשבתי שההומור שלי משעשע רק אותי...




טייץ - פול אנד בר, סריג - H&M (ישן), ז'קט- זארה, מגפונים- ניין ווסט

תודה רבה לאריאלה, שהצליחה להתרכז על אף הצפירות הרבות (הצילומים הפעם גררו משום מה כמות גדולה מהרגיל של צפירות מרכבים חולפים).
שיהיה סופ"ש טוב!

Read More

תופעות לוואי

מסתבר שלהחלים משפעת לוקח יותר מכמה ימים... מסתבר גם שיש תופעה שנקראת: "דיכאון אחרי שפעת" - הידעתם? בימינו כבר לא צריך ללדת ילד כדי ללקות בדפרסיה קלה, אלא גם וירוס שפעת תמים יכול לשבש לך את מאזן הכימיקלים במוח למשך שבועות ואף חודשים לאחר המחלה. כמו כל סטודנטית טובה לפסיכולוגיה (בדימוס) התפתיתי מאוד לאבחן את עצמי כסובלת מה-"post flu depression" הזה, אבל גם אם סבלתי ממנו, נראה לי שהיום הוא כבר מאחורי. כצפוי, אין כמו בילוי עם חברה טובה + שתיית כוס שוקו חם ומהביל + מסע שופינג קטן, על הדרך, לשיפור האווירה.
חוצמזה שאני נמצאת שוב בשלב "לאן פני מועדות מבחינת הקריירה" (שקורה אחת לרבעון, כמדומני) ונראה לי שהגעתי להחלטה שאני צריכה להתפטר מעבודתי. זו בהחלט לא התקופה האידאלית להרפתקאות חיפוש עבודה, שיכולות לקחת זמן רב, אבל לפעמים אדם צריך לקום ולעשות מעשה, על מנת לא להיתקע במקום. כבר קיבלתי דרך הבלוג הזה כמה וכמה הצעות עבודה, בעיקר בתחום הכתיבה, ועכשיו, יותר מתמיד, למי שיש איזו עצם עסיסית לזרוק לעברי מוזמן לעשות זאת דרך המייל שלמעלה.
ובעודי מתלבטת לגבי עבודתי, אשאיר אתכם עם תמונות של מה שלבשתי השבוע באחד הימים לעבודה (שעדיין יש לי). החלק העליון הוא מעין מיני-פארקה, שאני מאוהבת בה לחלוטין. היא מאובזרת באבזמים, רצועות, ריצ'רצ'ים וגם קפושון, אשר עונים על הצורך שלי בדיטיילים וב"תוספות לא הכרחיות ולא פרקטיות אבל מעניינות מאוד". מלבד זאת אני לובשת גולף בעל פסים דקים (כן, כן, אני עדיין חמה על / קרועה על / גזורה על / מאוהבת בכל מה שיש בו פסים. בקרוב, טירוף הפסים עולה מדרגה...) וג'ינס. לפני כמה שנים הייתי מכורה לגולפים, אבל לאחרונה אני מוצאת אותם מחניקים משהו וסגורים יתר על המידה וגם מטשטשים את העובדה שיש לנו צוואר - וחבל! אי לכך, לבישת גולף מסמלת בעיקר את העובדה שקר לי או שאני רוצה להתעטף ולכסות את עצמי.

תודה לשרון החכמה שצילמה, וקצת נסחפה עם הקלוזאפים ושכחה שזה בלוג אופנה, אבל הוכיחה שמלבד העובדה שהיא חכמה היא גם בחורה מצחיקה ששיעשעה אותי מאוד.
לילה טוב!

Read More

נון-קונפורמיזם

לא אתחיל לבלבל לכם את השכל על כך שאני אדם נון-קונפורמיסט, אוונגרדי ופורץ מסגרות באופן מיוחד. אמנם יש לי הברקות פה ושם (כמו לכולם) אבל אני בסך הכל בחורה שפועלת במרבית הזמן על פי המוסכמות ומשתפת פעולה עם הקו הכללי שמתווה החברה. אני מאמינה שבתוך הקונפורמיזם הזה יש מרחב מחייה גדול, וטריטוריה נרחבת לעשות בה כל העולה על רוחי, ולרוב זה מסתדר נהדר.
א-ממה, כשמישהו מנסה להציב לי גבולות נוקשים ושרירותיים, בייחוד בנושא הלבשה וביגוד, אני קופצת מיד על שתי רגלי האחוריות (או בעצם על שתי הרגליים היחידות שיש לי) ומחליטה להתנגד ולמרוד. עוד זכורה לי ההזמנה למסיבת הרווקות של חברתי הטובה דגנית, בה כל אורחות המסיבה התבקשו להגיע לבושות בלבן. אתם יכולים לשער לעצמכם, על פי האמור לעיל, שזה ממש העלה לי את הסעיף, ומי מכם שניחש כי הפרתי את קוד הלבוש הנ"ל - צדק (סורי דגנצי). בדיעבד גם זכיתי במשחק "החבילה הגיעה" בתור המתלבשת הטובה ביותר, שזה תמיד תואר נחשק, ועוד יותר נחשק כשזה מגיע מתוך קהל של כעשרים נשים (ורק נשים). סביר להניח שהייתי יכולה להתלבש יפה גם בהתאם לתנאים שהוצבו, אבל חלק מהעניין היה למרוד ולעשות דווקא.
גם היום עשיתי דווקא, אבל לא כי רציתי במיוחד. מהבוקר אני רואה אנשים מסתובבים בחולצות קצרות ובבגדים קלילים וקיציים, אבל למרבה הצער לא יכולתי לקחת חלק בהילולת האביב הזו. אז מה עם מד הטמפרטורה הראה היום 26 מעלות? בניגוד למרבית בני האדם עטיתי על עצמי גופיה ארוכה + חולצה + ז'קט ג'ינס עבה + צעיף (שלא אתקרר). אני חייבת לציין שאולי היה לי קצת חמים יתר על המידה, אבל משום שאני עדיין רחוקה מלהיות בריאה, לא הייתה לי הרבה ברירה. יש לי עוד מנוחה רבה להשלים וגם איזה קילו וחצי להעלות בחזרה, אז אני הולכת לטפל בעניינים הללו כבר בדקות הקרובות...
תודה לאריאלה שהצליחה לתפוס כמה צילומים בין שיעול לשיעול... שבת שלום!


ז'קט- זארה (ישן), חולצה- H&M, חצאית- זארה, גרביונים- מאיטליה, צעיף בסגנון רוסי- H&M

Read More

אביזרי השבוע

קצת קשה לי לחשוב על אופנה בימים האחרונים, כי מאז יום שני התלבשה עלי האמ-אמא של השפעות, עם חום של 39 מעלות שמסרב לרדת, שיעולים וצינון קשה. היצור היחיד שמבסוט מהעובדה הזאת הוא ציון, ששמח מאוד מנוכחותי הרבה בבית, אם כי השיעולים שלי שנשמעים כמו שיעולים של מעשנת כבדה בת 70 או לחלופין נביחות של כלב דני גדול באטרף קצת מפחידים אותו מדי פעם.

אז כפי שאתם יכולים להבין, במקום זארה ומנגו המותגים שנמצאים בראש המצעד שלי השבוע הם Advil ו-Kleenex Lotion. אני מקווה לעבור את זה בקרוב ולחזור לבלוג במלוא המרץ (התגעגעתי!) כמו כן, מבטיחה לכל מי שעוד לא עניתי לו במייל לחזור כאשר אנער את כל עננת הווירוסים המזעזעת הזו מעלי. ועד אז, אני חוזרת לפוך ולכוס התה. רק בריאות!

Read More