Here is the Tel Aviv fashion week summary in numbers:
Number of days: 3 (Hey, this was not really a week!)
Number of shows I attended: 4 (planned on 5)
Number of outfits: 4 - outfit 1, outfit 2 , outfit 3, outfit 4
Average heel height: 3.52 cm = 1.4 inches
Amount of money spent on food and drinks: 1 OJ + 1 diet coke + 1 local bier + 1 mineral water + 1 tiny fetta cheese sandwich = 85 NIS (about 25 USD. not much but too much since I thought drinks are gonna be for free)
Transportation: 6 bus rides (Oh yeah, I'm jenny from the block), 5 cab rides.
No Mercedes Benz fashion week here.
Amount of money spent on Shopping: 0 NIS = bought NOTHING! = so proud of myself!
General moral level (on a scale of 1-lowest to 10-highest): 8.5
See you guys in TLVFW 2015!
XX
היוש, כמו שהבטחתי להלן הסיכום שלי לשבוע האופנה תל אביב:
מס' ימים: שלושה (בניגוד ל"כמה זמן נמשכה מלחמת ששת הימים?"' במקרה של שבוע האופנה התשובה לא טמונה בשאלה).
מס' תצוגות: ארבע (בתכנון היו חמש) - תמרה סלם ONCE, דניאלה להבי, קום איל פו, אמור.
מס' אאוטפיטים: ארבעה - למי שמעוניין להיזכר: אאוטפיט 1, אאוטפיט 2, אאוטפיט 3, אאוטפיט 4.
גובה עקבים ממוצע: 3.52 ס"מ
הוצאות על אוכל ושתיה: לתומי חשבתי שיהיה כיבוד קל ושתיה קלה בחינם, כמו שנהוג בפרזנטציות של יח"צ.
אז לא.
והייתי צמאה, ועוד פעם צמאה וגם רעבה: מיץ תפוזים 18 ש"ח + קולה 14 ש"ח + גולדסטאר 22 ש"ח + מים מינרלים 13 ש"ח + כריכון פטה 18 ש"ח = 85 ש"ח.
ולא, הבחירות הקולינריות והאלכוהוליות שלי הן לא ממש שיק כמו שהייתם מצפים.
תחבורה: 6 נסיעות זוהרות באוטובוס (קו 40 שולטטט11) ו-5 נסיעות חופרות במונית.
לא Mercedes Benz ולא בטיח, זה שבוע האופנה הישראלי והעממיות שולטת, גם בתחבורה לתצוגות.
מס' נהגי מונית ששאלו אם אני מדגמנת בשבוע האופנה: 3 (ועל זה נאמר: פחחחחחחחחחחחחחחח)
שופינג: 0 ש"ח = לא קניתי כלום.
על אף ששבוע כזה הוא הפנינג אופנתי אחד גדול אשר יש בו את הפוטנציאל המסוכן לשלוח אותך לפרק את המלאי בקניון הקרוב למקום מגוריך ולבצע התאבדות כלכלית בשם האופנה והרושם שאת רוצה לעשות, הצלחתי להימנע משופינג מיותר.
כל האאוטפיטים שלי היו מתוכננים מראש ומבוססים על מה שכבר היה לי בארון.
וואו, לקראת יום הולדתי הממשמש ובא כנראה שאני באמת מתבגרת.
מפגש הפסגה המיוחל: מכל האנשים ששמחתי להתראות עמם בתצוגות, היה לי העונג לפגוש סופסוף את כנרת רוזנבלום in the flesh, איתה אני מנהלת יחסי ידידות וירטואליים זה זמן מה.
וכן, היא אפילו יותר מקסימה במציאות.
המורל (על סולם שבין 1, מורל נמוך ל-10, מורל בשמיים): 8.5
למעט היום שבו ראיתי את אוריאל יקותיאל באולסטאר, ויום לאחר מכן בכפכפי אצבע של הוואינס. אוי לבושה!
מבחינתי הוא ברומטר המצברוח האופנתי הרשמי וככול שהעקבים שלו יותר גבוהים כך המצברוח שלי יותר מרומם.
למזלי אחרי הכפכפים הוא מיד החליף לעקבים. תודה לאל. ואז ניהלנו שיחה קצרה על נעלי הולנטינו וכמה שהן נוחות וכמה שהוא צריך לקנות זוג.
את הדגם עם העקבים הגבוהים אני מקווה.
תם ונשלם, נתראה בשבוע האופנה הבא!
מס' ימים: שלושה (בניגוד ל"כמה זמן נמשכה מלחמת ששת הימים?"' במקרה של שבוע האופנה התשובה לא טמונה בשאלה).
מס' תצוגות: ארבע (בתכנון היו חמש) - תמרה סלם ONCE, דניאלה להבי, קום איל פו, אמור.
מס' אאוטפיטים: ארבעה - למי שמעוניין להיזכר: אאוטפיט 1, אאוטפיט 2, אאוטפיט 3, אאוטפיט 4.
גובה עקבים ממוצע: 3.52 ס"מ
הוצאות על אוכל ושתיה: לתומי חשבתי שיהיה כיבוד קל ושתיה קלה בחינם, כמו שנהוג בפרזנטציות של יח"צ.
אז לא.
והייתי צמאה, ועוד פעם צמאה וגם רעבה: מיץ תפוזים 18 ש"ח + קולה 14 ש"ח + גולדסטאר 22 ש"ח + מים מינרלים 13 ש"ח + כריכון פטה 18 ש"ח = 85 ש"ח.
ולא, הבחירות הקולינריות והאלכוהוליות שלי הן לא ממש שיק כמו שהייתם מצפים.
תחבורה: 6 נסיעות זוהרות באוטובוס (קו 40 שולטטט11) ו-5 נסיעות חופרות במונית.
לא Mercedes Benz ולא בטיח, זה שבוע האופנה הישראלי והעממיות שולטת, גם בתחבורה לתצוגות.
מס' נהגי מונית ששאלו אם אני מדגמנת בשבוע האופנה: 3 (ועל זה נאמר: פחחחחחחחחחחחחחחח)
שופינג: 0 ש"ח = לא קניתי כלום.
על אף ששבוע כזה הוא הפנינג אופנתי אחד גדול אשר יש בו את הפוטנציאל המסוכן לשלוח אותך לפרק את המלאי בקניון הקרוב למקום מגוריך ולבצע התאבדות כלכלית בשם האופנה והרושם שאת רוצה לעשות, הצלחתי להימנע משופינג מיותר.
כל האאוטפיטים שלי היו מתוכננים מראש ומבוססים על מה שכבר היה לי בארון.
וואו, לקראת יום הולדתי הממשמש ובא כנראה שאני באמת מתבגרת.
מפגש הפסגה המיוחל: מכל האנשים ששמחתי להתראות עמם בתצוגות, היה לי העונג לפגוש סופסוף את כנרת רוזנבלום in the flesh, איתה אני מנהלת יחסי ידידות וירטואליים זה זמן מה.
וכן, היא אפילו יותר מקסימה במציאות.
המורל (על סולם שבין 1, מורל נמוך ל-10, מורל בשמיים): 8.5
למעט היום שבו ראיתי את אוריאל יקותיאל באולסטאר, ויום לאחר מכן בכפכפי אצבע של הוואינס. אוי לבושה!
מבחינתי הוא ברומטר המצברוח האופנתי הרשמי וככול שהעקבים שלו יותר גבוהים כך המצברוח שלי יותר מרומם.
למזלי אחרי הכפכפים הוא מיד החליף לעקבים. תודה לאל. ואז ניהלנו שיחה קצרה על נעלי הולנטינו וכמה שהן נוחות וכמה שהוא צריך לקנות זוג.
את הדגם עם העקבים הגבוהים אני מקווה.
תם ונשלם, נתראה בשבוע האופנה הבא!
