The Pink Period
כמו פיקאסו בזמנו, גם אני עוברת תקופה וורודה, עיניכם הרואות. וכמו פיקאסו, גם לי זה יעבור, אז אני משתדלת להינות ממנה בינתיים. לקראת הפסח החנויות מתמלאות דווקא בפריטים בצבע לבן, דבר שלדעתי הינו נדוש ביותר ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלא תתפסו אותי ליד שולחן הסדר מתוקתקת בלבן מכף רגל ועד ראש. כפי שאתם יודעים, אני שונאת תכתיבים (אופנתיים ובכלל) ומבחינתי לבן בליל הסדר זה תכתיב. עוד סיבה לא לקנות במיוחד בגדים לבנים לליל הסדר היא המיתון. כן, כן, לא נראה לי שהוא פוסח על אף אחד (גם אם לא הפסדתם מיליונים בהונאת הענק של ברנרד מיידוף, וגם אם לא פוטרתם מעבודתכם ועם זאת אתם צריכים לפרנס משפחה של חמש נפשות, אני מניחה שאתם עדיין מושפעים מהעניין באיזושהיא צורה, וגם אני).
עקב המיתון החלטתי למתן משהו את הרגלי השופינג וגם לחפש לי אפיקים אחרים ופתרונות יצירתיים. אחד האפיקים הוא חנויות יד שנייה, שפקדתי אותן עוד בימים כלכליים טובים יותר, אולם עכשיו נראות אטרקטיביות מתמיד. את פנינת החמד הזאת בדמות שמלה ורדרדה-אפרסקית עם עיטורי פרחים מצאתי בחנות הוינטג'/יד שנייה היחידה לדעתי בחיפה שיכולה להיקרא כך, הלא היא "חנות יפה" ברחוב מסדה. הבעיה העיקרית עם בגדי יד שנייה היא העובדה שלרוב אינם מתאימים למידותי (שלא לומר ענקיים) וחלקם נמצאים במצב בינוני. השמלה הזו נרכשה כבר ביום שישי שעבר אך היא שהתה כל השבוע אצל התופרת הנאמנה ניקול אשר הצרה, החליפה בטנה, החליפה רוכסן ועברה על כל התפרים מחדש (תודה לניקול שעשתה יופי של עבודה).
אל השמלה צירפתי סנדלים בצבע nude שישתלבו עם צבע עורי ולא יגזלו תשומת לב מיותרת מהכוכבת הוורדרדה.
אתם בוודאי רואים שבצילומים נשבה רוח עזה ביותר, מה שקורה לא מעט כאן בחיפה, לכן אני קוראת מכאן למפיקי אופנה וסטייליסטים להעביר את ההפקות אל עיר הפועלים. זה יכול לחסוך לכם שימוש במאווררים ומאחר ואנחנו בתקופת מיתון, כל חיסכון הרי הוא משובח.
תודה רבה רבה לאריאלה ושיהיה סופ"ש נעים!
Like Picasso at the time, I'm also undergoing a "pink period" and I find myself attracted to all things pink and peach colored. This dress was found in one of my hometown's second hand stores, and after a week long repair session at the seamstress, I could finally wear it and have a little fun with it.
כמו פיקאסו בזמנו, גם אני עוברת תקופה וורודה, עיניכם הרואות. וכמו פיקאסו, גם לי זה יעבור, אז אני משתדלת להינות ממנה בינתיים. לקראת הפסח החנויות מתמלאות דווקא בפריטים בצבע לבן, דבר שלדעתי הינו נדוש ביותר ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלא תתפסו אותי ליד שולחן הסדר מתוקתקת בלבן מכף רגל ועד ראש. כפי שאתם יודעים, אני שונאת תכתיבים (אופנתיים ובכלל) ומבחינתי לבן בליל הסדר זה תכתיב. עוד סיבה לא לקנות במיוחד בגדים לבנים לליל הסדר היא המיתון. כן, כן, לא נראה לי שהוא פוסח על אף אחד (גם אם לא הפסדתם מיליונים בהונאת הענק של ברנרד מיידוף, וגם אם לא פוטרתם מעבודתכם ועם זאת אתם צריכים לפרנס משפחה של חמש נפשות, אני מניחה שאתם עדיין מושפעים מהעניין באיזושהיא צורה, וגם אני).
עקב המיתון החלטתי למתן משהו את הרגלי השופינג וגם לחפש לי אפיקים אחרים ופתרונות יצירתיים. אחד האפיקים הוא חנויות יד שנייה, שפקדתי אותן עוד בימים כלכליים טובים יותר, אולם עכשיו נראות אטרקטיביות מתמיד. את פנינת החמד הזאת בדמות שמלה ורדרדה-אפרסקית עם עיטורי פרחים מצאתי בחנות הוינטג'/יד שנייה היחידה לדעתי בחיפה שיכולה להיקרא כך, הלא היא "חנות יפה" ברחוב מסדה. הבעיה העיקרית עם בגדי יד שנייה היא העובדה שלרוב אינם מתאימים למידותי (שלא לומר ענקיים) וחלקם נמצאים במצב בינוני. השמלה הזו נרכשה כבר ביום שישי שעבר אך היא שהתה כל השבוע אצל התופרת הנאמנה ניקול אשר הצרה, החליפה בטנה, החליפה רוכסן ועברה על כל התפרים מחדש (תודה לניקול שעשתה יופי של עבודה).
אל השמלה צירפתי סנדלים בצבע nude שישתלבו עם צבע עורי ולא יגזלו תשומת לב מיותרת מהכוכבת הוורדרדה.
אתם בוודאי רואים שבצילומים נשבה רוח עזה ביותר, מה שקורה לא מעט כאן בחיפה, לכן אני קוראת מכאן למפיקי אופנה וסטייליסטים להעביר את ההפקות אל עיר הפועלים. זה יכול לחסוך לכם שימוש במאווררים ומאחר ואנחנו בתקופת מיתון, כל חיסכון הרי הוא משובח.
תודה רבה רבה לאריאלה ושיהיה סופ"ש נעים!
