Spots of Inspiration
את האאוטפיט הנוכחי הרכבתי על ידי דגימת צבעים מתוך הדוגמה הפרחונית שעל החצאית. בחרתי לי שני כתמי צבע קטנטנים מתוך המבחר שעמד לרשותי של: קרם, וורוד, ירקרק וכחול כהה. הפעם החלטתי לתת לוורוד קצת מנוחה...
כמו כן, השתמשתי בגימיק של שילוב נעליים וגרביונים באותו צבע. כבר דיברתי כאן על היתרונות של השילוב הזה ואני בהחלט נהנית מהם, רק שישנה בעיה קטנטנה: אין לי זוגות נעליים בכל גווני הגרביונים שלי - כמה חבל! אתם בוודאי מניחים שיש לי קצת יותר זוגות נעליים מהממוצע (מעניין מאוד האם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה אי פעם כמה זוגות נעליים בממוצע יש בבעלותה של נקבה ישראלית? אם לא, הגיע הזמן!), ואתם בהחלט צודקים, אבל גם לי יש גבול. בייחוד לאור העובדה שאני צריכה לאחסן את כל נעלי בתוך ארונות משום שציון החתול המטורף עלול לכלות בהן את זעמו.
חצאית- cacharel, חולצה- מנגו2, סריג- מנגו (ישן), גרביונים- מאיטליה, מגפי זמש- זארה (מלפני כמה שנים).
תודה רבה לשרון החכמה, שצילמה בגבורה על אף הרוח החזקה ומתקפת התרנגולים (בכל פעם שאני יוצאת להצטלם קורים דברים מוזרים ומצחיקים).
ערב יום חמישי נהדר לכולם!
את האאוטפיט הנוכחי הרכבתי על ידי דגימת צבעים מתוך הדוגמה הפרחונית שעל החצאית. בחרתי לי שני כתמי צבע קטנטנים מתוך המבחר שעמד לרשותי של: קרם, וורוד, ירקרק וכחול כהה. הפעם החלטתי לתת לוורוד קצת מנוחה...
כמו כן, השתמשתי בגימיק של שילוב נעליים וגרביונים באותו צבע. כבר דיברתי כאן על היתרונות של השילוב הזה ואני בהחלט נהנית מהם, רק שישנה בעיה קטנטנה: אין לי זוגות נעליים בכל גווני הגרביונים שלי - כמה חבל! אתם בוודאי מניחים שיש לי קצת יותר זוגות נעליים מהממוצע (מעניין מאוד האם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה אי פעם כמה זוגות נעליים בממוצע יש בבעלותה של נקבה ישראלית? אם לא, הגיע הזמן!), ואתם בהחלט צודקים, אבל גם לי יש גבול. בייחוד לאור העובדה שאני צריכה לאחסן את כל נעלי בתוך ארונות משום שציון החתול המטורף עלול לכלות בהן את זעמו.
מעבר לבגדים, אבל עדיין באינטרנט, ידידי האינטרנטי היקר marcs, ההוגה והיוצר של Life in Plastic, כתב עלי בבלוג שלו (ולא בפעם הראשונה, תודה!). ועכשיו אני תוהה איך זה שלא נתתי לו לינק עד כה, או עד לפני יומיים, בתוך אחד הפוסטים שלי. הבלוג הזה נמצא אצלי במועדפים כבר מזמן אך הוא בהחלט ראוי להתייחסות מיוחדת. כשאני קוראת אותו אני מרגישה לפעמים שהוא הד"ר ג'קל למיסטר הייד שלי (או להיפך, אני תמיד מתבלבלת ביניהם) והדבר שאני הכי מעריכה הוא שהבנאדם יודע על מה הוא מדבר, ועל אף שזה נראה שכל פוסט הוא מאוד מיידי ויוצא מהקישקע עם קצת טעויות הקלדה, הוא לא מחנטרש ולא מחרטט, וכל מילה במקום. מלבד זאת הפוסטים שלו מוציאים ממני הרבה פעמים צעקות של הסכמה (נ-כ-ון!!) וקולות של שעשוע. שזה תמיד טוב..
אני מסכימה (צעקה של הסכמה) עם כל מה שנכתב על חיפה בפוסט הזה (מזג אוויר דומה, נוף דומה, מטר מהים - איפה שכונת בת-גלים ואיפה מאליבו..) ולפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי מה אני עדיין עושה כאן, והאם חיפה היא לא באיזשהוא מקום ה-comfort zone שלי ואולי צריך לקום ולעשות מעשה. עם זאת אני מחבבת מאוד את העיר ומכירה לא מעט אנשים שבסופי השבוע מעדיפים דווקא לעזוב את הכרך הגדול, לנסוע בכביש 2 "עד מעבר להרי האופל" (כפי שהגדירה זאת יעל סלומה) ולבלות את ימי המנוחה בעיר המנוחה. לסיום, אני מקווה שכל מי שמבקר כאן (בבלוג/בחיפה) בקביעות לא ימהר להחיל את כל הסטריאוטיפים שטומנת בחובה המילה "חיפאי/ת" על כל המתגוררים בעיר שעל הכרמל...חצאית- cacharel, חולצה- מנגו2, סריג- מנגו (ישן), גרביונים- מאיטליה, מגפי זמש- זארה (מלפני כמה שנים).
תודה רבה לשרון החכמה, שצילמה בגבורה על אף הרוח החזקה ומתקפת התרנגולים (בכל פעם שאני יוצאת להצטלם קורים דברים מוזרים ומצחיקים).
ערב יום חמישי נהדר לכולם!
