new dawn / עידן חדש

צילומים: רונן פריימן

חזרתי!
מי שעוקב בטוויטר ובאינסטוש בטח כבר יודע, ביום רביעי שעבר ילדתי בשעה טובה בן בכור, והבטן שאתם רואים בתמונות האלה הפכה מאקססורי אופנתי לגור אנושי מתוק ומקסים שהוא כל עולמנו.
ותודה רבה לכל המברכים בכל אמצעי התקשורת, כתבתם דברים יפהפיים ולצערי לא הצלחתי להתייחס לכולם אבל קראתי כל אות ומילה והתרגשתי. תודה.

זה הפוסט האחרון שבו תראו אותי בהריון, תכננתי להעלות אותו לפני הלידה אבל לא הספקתי וזה התעוד של מצבי ההריוני כמה שבועות לפני הלידה, וצילומי ההריון האחרונים בהחלט שהספקנו לצלם.

העוקבים הותיקים וחדי העין של הבלוג בוודאי זוכרים את הפוסט הזה.
עברה מאז קצת יותר משנה ועל אף הדימיון הסגנוני בין הפוסטים והעובדה ששניהם מצולמים בלוקיישן של פריחה אביבית, ורדרדה ומשגעת, אני מרגישה שזה בערך הדמיון היחיד ביניהם. כל כך הרבה השתנה!

מיום רביעי שעבר, ה-1.4 נפתח עידן חדש בחיי ונכנסתי בצעד בוטח לעולם האמהות וההורות, שבו כללי המשחק וסדרי העדיפויות שונים לחלוטין ממה שהכרתי קודם. ועם כל הטלטלה והשינוי הדרסטי, זה מרגיש כל כך נפלא.

האביב ממלא אותי מדי שנה בתחושה של התרגשות והתחדשות, והשנה יותר מתמיד.
אני מקווה שגם אתם, באשר אתם נמצאים, נהנים מהאנרגיות החדשות שהתקופה הזאת מביאה עמה.

בקרוב אחלוק כאן את סיפור הלידה המעניין והחיובי שחוויתי (סיפורי זוועות לא יהיו פה, שווה לקרוא). בינתיים אאחל לכם באיחור קל חג אביב (שני) שמח ומאושר.
ובהזדמנות זאת גם יומולדת שמח לבעלי אריאל, הפרטנר של חיי :)

באהבה ♥ ♥ ♥

תודה רבה לרונן על הצילומים!
את האלבום המלא תוכלו לראות כאן.

Images by Ronen Frieman.

I'm back!
If you follow me on twitter or instagram you probably already know that last Wednesday, April 1st, I gave birth to my son, and this big pink belly you see above has transformed from a fashion accessory to an oh-so-sweet human cub, which is our everything.

This is the last post in which you'll see the bump, I planned to post it before the delivery but didn't manage to and this is the last maternity shoot that was taken, a few weeks before the birth.

You may remember this post from last year or so, which is pretty similar to this one.
They were both shot on location of a beautiful pink spring bloom, but as far as I'm concerned, this is the only resemblance between the two. So much has changed in the past year!

Since last Wednesday, I have entered a new era, and became part of the motherhood and parenting world, where everything is so much different than what I knew before, and yet so amazing and feels great.

Spring is my favorite time of the year and every year I feel excited when this time arrives. This year I'm totally ecstatic.
I hope that wherever you are, you are also enjoying the new energy that this time brings.

I'll soon share here the birth story of my son, but for now I want to thank you for all the warm wishes and congratulate my husband, my life partner, who is celebrating his birthday today.
Happy b-day mami!

Thank you Ronen for the beautiful images.
You can see all the material in this album.

Lots of love
XX

Read More

pregnancy, I'm gonna miss ya / הריון, עוד נתגעגע אלייך

צילום: רונן פריימן

תשעה חודשים זה הרבה זמן, מצד שני זה עובר די מהר...
מה שעושים במהלך ההריון זה בגדול לחכות, לעבור מנקודת ציון אחת לנקודה הבאה, עד שבסוף את מגיעה לחודש תשיעי וקולטת שזהו, זה אשכרה קורה עוד מעט וגם אם זה ייקח עוד יום יומיים / שבוע שבועיים התינוק הולך לצאת, ולהביא לסיומו של ההריון ולהתחלתו של עידן חדש.

נכון לכתיבת שורות אלה אני נמצאת בשבוע 39 ובמרחק של 4 ימים מהדיו דייט (ועוד לא ילדתי), מה שאומר שזה יכול לקרות בכל רגע. 
פתאום קלטתי שעל אף שהחודשים חלפו די מהר, ההריון נהיה מצב שכבר די התרגלתי אליו, וירגיש פתאום מוזר לחזור ולהיות לא בהריון.
יש סיכוי שאתגעגע לדברים מסוים, ויש דברים שבהחלט אשמח לסיים איתם. הנה סיכום קטן שלהם:

דברים שלא אתגעגע אליהם בהריון:

* איסורי האוכל - כבר דיברנו על זה מספר פעמים, אבל כן, האוכל. אני מתגעגעת לסושי בכזו רמה שאני עוברת ליד הסושיה הכי מפוקפקת (כזו שנראה שאם תאכל בה משהו תגמור את היום באיכילוב, ולא בחדר לידה) ובא לי הכל. אשמח לחזור לאכול סושי מדי פעם, ההינזרות הזאת הפכה את המאכל היפני לאובססיה אצלי.

* לישון רק על הצד - אני בנאדם שישן באופן טבעי על הבטן וההסתגלות לשינה על הצד היתה לי מאוד קשה.
כרגע זו בערך התנוחה היחידה הנוחה או יותר נכון האפשרית לישון בה ואני רק מחכה לרגע שאוכל לשכב בניחותא במיטה שלי, להתגלגל מצד לצד בקלות ולהחליף תנוחות שינה איך שבא לי, ללא אנחות ובלי מאמץ.

* לספור תנועות עובר - היש דבר חופר ומציק מזה? אחד הדברים המטרידים והמלחיצים בהריון, וככל שאני מתקרבת לסיום הוא נהיה יותר מטריד. בכל בדיקת רופא ואחות אני נשאלת מס' פעמים אם אני מרגישה את העובר וסופרת תנועות. כמו בחקירה משטרתית, הם לא מסתפקים בשאלה אחת אלא שואלים את אותו הדבר בכמה וריאציות, עד שזה באמת גורם לי לפקפק בעצמי ולהילחץ לרגע. בהחלט לא אתגעגע לזה. 

* לאבד את הפופיק שלי - מה שנעשה לפופיק זו פשוט התעללות! הוא איבד צלם אנוש כבר באמצע ההריון ונשכחה לחלוטין צורתו החמודה והאסתטית (בהזדמנות זו תודה רבה לרופא ברמב"ם שקשר אותו כל כך יפה בלידה שלי), אפשר לומר שהוא פשוט נעלם? מחכה כבר לקבל אותו בחזרה!

דברים שאתגעגע אליהם בהריון:

* לא להיות אחראית על ניקוי ארגז החול של החתול - מטלת בית שהיתה לחלוטין באחריותי (אני הבאתי את החתול המטורף הזה למשפחה שלנו, זה רק הגיוני שהאחריות על פינוי הצרכים שלו תהיה מוטלת עלי) ועברה לטיפולו של בעלי כי לנשים בהריון אסור להתעסק עם שירותים של חתולים.
וכל מטלה, בייחוד כזו שקשורה לניקיון, שיורדת מכתפייך, הרי זה משובח :)

* להיות אדון לעצמי - אחד הדברים שאני יודעת שהולכים להיות הלם עבורי הוא העובדה שאהיה אחראית על בן אנוש, שלפחות בהתחלה יהיה די חסר אונים ותלוי בי לחלוטין.
חסל סדר לקפוץ לירקן לקנות כרישה כי בא לי להכין כרגע פשטידת כרישה, או לצאת מהבית תוך 10 דקות לפגישה.
מעכשיו הכל יצטרך להיות הרבה יותר מחושב ומתוכנן ואני חייבת להודות שזה מעט מבאס אותי, אם כי אני מקווה לתינוק נוח ונעים שיהיה הפרטנר המושלם שלי בכל מעללי. pray with me.

* לחוות הכל בפעם הראשונה - 
ההריון הזה היה במקרים רבים מפתיע, מסקרן, לעיתים מבלבל ומעט מתסכל אבל בעיקר מרענן.
זה מצב חדש שלא הכרתי בכלל, ואני שמחה על כך שיצא לי לעצור ולהתבונן בכל מיני רגעים ולחוות הכל באופן מלא ועוצמתי.
מודה ומתוודה שעשיתי לעצמי כל מיני "הנחות" כי אני בהריון (מדי פעם, לא תמיד), ונתתי לעצמי לתפוס טרמפ על המצב ולקחת דברים יותר באיזי, וגם להיפטר ולהתרחק מכמה שיותר בולשיט. 
בהריון הבא (בעזרת השם) ניתן להניח שהדברים יהיו שונים, אני כבר אהיה מטופלת בילד ופחות פנויה להתעסק בחוויה האישית שלי ומה שעובר על הגוף שלי. וגם זה בטח יהיה פחות מסעיר בסיבוב השני.

* להרגיש נשית -
מצחיק אותי לכתוב את זה אבל ההריון חיבר אותי יותר לנשיות. אני בהחלט בחורה די בחורתית, לא עוטה חזות של נהג משאית ומעולם לא טעו לחשוב שאני גבר או משהו כזה, אבל תמיד חשבתי על עצמי כעל "בן אדם" לפני היותי "אישה".
ההריון הזה הצליח להזכיר ולהבהיר לי שאני אישה ועוד איך, משהו שאולי נשכח ממני מדי פעם אבל הוא חלק חשוב במי שאני.

*בדיקות גניקולוגיות - חסל סדר להוריד תחתונים ולשכב על הכיסא בתנוחה מביכה עם רגליים פתוחות. החודשים האחרונים היו תענוג צרוף של בדיקות אולטרסאונד חיצוניות בלבד, רק להפשיל את החולצה מעל הבטן ולצפות במסך בעוד היד של הרופא מטיילת מעל הבטן שלי. נהניתי מכל רגע. יהיה מבאס לחזור לבדיקות הרגילות.

* לקבל איחולים ומילות חמות מזרים - 
אין יציאה מהבית שלא מלווה בברכות ואיחולים מעוברים ושבים ואנשים שאני לא מכירה ונתקלת בהם במהלך האינטראקציה היומיומית עם העולם. אני חוזרת הביתה עמוסה איחולי "בהצלחה", "שתהיה לידה קלה" ו"בשורות טובות".
וזה ממש נחמד! יש מצב שתשומת הלב החיובית והלא צפויה הזו תחסר לי קצת :)

מסתמן שיש סיכוי סביר שקצת אתגעגע.
מישהי מכן שכבר ילדה מוצאת את עצמה מתגעגעת מדי פעם?

כמו כן, אני אוספת הימורים - האם אני מגיעה לליל הסדר בהריון או יולדת אחריו? תרגישו חופשי להעלות את ההימור שלכם!  ;) 

שבוע טוב!

9 months are a long time.
Most of this time is spent waiting, going from one pregnancy milestone to the other until you reach 9 months in and it finally hits you that this situation is going to end and there is a baby at the end of the rainbow...

At the moment I'm 39 weeks in and my due date is April 1st (4 days from today) and I figured that although I'm pretty used to being pregnant by now, it's soon going to end. And I might miss some of the pregnancy stuff. And I'll be happy to say goodbye to some others.
So here's a little summary:

Things I'm not going to miss about being pregnant:

1. Being unable to eat certain foods -
Sushi! we've already talked about it, I'm getting pretty obsessed with sushi and can't wait to eat it again soon... mmmmmmm

2. Sleeping on the side - 
I was used to sleeping on my belly before I became pregnant so it was a huge change for me to sleep on the side. In general, sleeping positions have become very uncomfortable during this pregnancy and I just wanna go back to rolling in my bed and sleeping in any position I fell like.

3. Counting fetus movements - 
This one is really annoying! Every time I get checked by my doctor or nurse I get asked if I'm feeling the baby and counting the movements. They ask it more than once which obviously makes me doubt myself and feel a little anxious. 

4. Loosing my belly button - 
I really liked my belly button and it's been going through hell this pregnancy. It has lost its cute shape and kind of vanished. I'll be happy to get this body part of mine back to it's regular shape and form.

Things I'm going to miss about being pregnant:

1. Not cleaning our cat's litter box -
This was considered one of my cleaning tasks around the house before I got pregnant, and my dear husband is now doing this chore (since pregnant ladies should not be around cat litter).
Going back to cleaning this creature's toilet is definitely not something I'm looking forward to do.

2. Being the sole master of my time -
This is going to be a bit of a shock to me when the baby comes. 
No more going out to the grocery shop to buy leeks because I fill like making a leek pie right now. And no more getting out of the house in ten minutes :\
Everything will have to be much more planned from now on (in keeping with the baby's schedule) but I'm hoping for a nice, good tempered baby who will be my partner wherever I go. Hope with me :)

3. Experiencing it all for the first time -
This pregnancy has been at times surprising, intriguing, confusing and a bit frustrating, but most of all - new and exciting!
I'm glad I could "take it all in" and found the time to stop and watch what is happening to my body and to me. I also tried to take things more easy, because I'm pregnant :)
I guess next time around will be less exhilarating, plus, I'll have a little child to take care of so not a lot of time to focus on my experience.

4. Feeling womanly -
It's a bit funny to write, but although I look like a pretty girly girl, usually I refer to myself and think of myself as a "person" or "human being" before I consider myself a "woman".
This pregnancy definitely made me become more in-tune with my femininity and realize it's a big part of who I am.

5. Checkups at the OB/GYN -
The funnest part! No more dropping your pants and opening your legs in an awkward position. All ultrasound checkups are external and you just have to pull the shirt over your belly. I'm definitely gonna miss that.

6. Being greeted by strangers - 
Every time I go out of the house I'm getting a lot of greetings and blessings from strangers: "have and easy delivery", "good luck", "lots of health", these are only some of the things I get, and I have to say it's quite nice to get such lovely attention.

Have you found yourself missing being pregnant? If so please share.
And have a nice Sunday!

Image by: Ronen Frieman

Read More

gifts for the new mom / מתנות ליולדת

היוש,
אז, עדיין לא ילדתי (כרגע האתר הזה הפך לשימושי ביותר), אבל אני מתחילה לחשוב על היום שאחרי, כמובן. 
ואם הוא כולל תשורות אני לגמרי בעניין. כנראה שגם אם הוא לא היה כולל הייתי בעניין, אבל מי לא אוהב מתנות מחברים ובני משפחה.
כידוע, כפי שנהוג כבר שנים בציביליזציות מערביות - כאות הוקרה, הערכה, ואהבה לאישה שעשתה את המשימה הלא פשוטה של להיות בהריון במשך תשעה חודשים, פלוס כל הדברים האחרים שהיא עושה בשוטף, והביאה לעולם גור/ת אדם, נהוג להביא מתנה.
אז חשבתי על כמה מתנות שלא הייתי מתנגדת לקבל, התקשקשתי על זה עם חברות ואמהות טריות, וערכתי אותן ברשימה שדי מלהיבה אותי, אז אפשר לומר שאני מוכנה ללדת. אחרי הבחירות כמובן.
קדימה למתנות:

1. סלסילת מתנה של מקרונים ופרחים:
מתנה ליולדת השיקית וחובבת האסתטיקה, וכזו שמהווה אחלה שדרוג לקומבינציית ה"פרחים + שוקולד" הדי נדושה.
גילוי נאות, מאז שגיליתי את האינסטגרם הזה (חבל שאין להם אתר!) אני די באובססיה לעניין, ורק מחפשת תירוץ מספיק טוב להזמין משהו, אז מזל שיש לי לידה בלו"ז.
וכאמור עדיין לא ניסיתי את המוצרים שלהם אבל אם זה קרוב למה שנראה בתמונות, בטוחה שזו מתנה יפהפייה ומושקעת.

2. שמיכת עיטוף לתינוק:
טרנד ה-swaddeling הולך חזק בתחום התינוקות ואנחנו הולכים לתת לזה צ'אנס.
השמועה אומרת שעיטוף וכריכה של התינוק כמו זחל עוזרת לדמות סביבה סגורה ונעימה של הרחם ולהרגיע תינוקות.
זה כמובן נשמע טוב על הנייר, אבל מצריך את האקססוריז הנכונים: שמיכה בגודל המתאים, מחומרים מתאימים ולעטוף בצורה הראויה מבלי לחנוק את התינוק :)
כמובן שכמו בכל טרנד, מגוון המוצרים והאפשרויות שמתקשרים אליו הוא רחב, אז יש שמיכות רבות, מעוצבות יותר או פחות, שנשמח לקבל כמתנת לידה.

3. עוגת חיתולים:
לא גיליתי פה את אמריקה, אבל זאת נראית לי מתנה חמודה מאוד, וליצירתיים מביניכם אפשר לנסות להכין את זה בבית עבור היולדת שאתם רוצים לפנק ואז יש לזה עוד ערך מוסף (יש מלא מדריכים ברשת, פשוט חפשו בגוגל how to make a diaper cake).
למה עוגת חיתולים? כי חיתולים יקרים, ובתחילת חיי התינוק הם מצרך הכרחי, אז אי אפשר לפספס עם זה.
כמו כן, העוגות המעוצבות האלה נראות מרשימות ובדרך כלל מגיעות עם עוד כמה צ'ופרים נלווים כמו חיתולי טטרה, אאוטפיט לתינוק, צעצוע קטן, תכשירים כאלה ואחרים - ככל העולה על רוחכם או על רוחה של החברה שממנה הזמנתם את העוגה.

4. תכשיט ליולדת:
הקלאסיקה של מתנות הלידה.
בדרך כלל זה מסוג המתנות שבן הזוג אחראי עליהם, אז אם שלי במקרה קורא את הפוסט הזה: לא הייתי מתנגדת לטבעת היפהפייה הזו, ביחוד מאחר ואיבדתי את טבעת הנישואין שלי אי שם במהלך ההריון.
נראה לי כמו פיצוי יפה על הטבעת האבודה ואחלה פרגון באמצעות זהב ויהלומים לבת זוגך האהובה, שנשאה את בנך הבכור במשך 9 חודשים ארוכים וממולאי שלפוחית :)

5. ספר על הורות או: איך הצרפתים מגדלים ילדים - Bringing Up Bébé:
הקרדיט לסעיף הזה מגיע לרונה, שהזמינה עבורי את הספר הזה כמתנה.
למען האמת אולי הוא עדיף אפילו כמתנה לקראת הלידה, כל עוד יש להריונית זמן לקרוא בנחת וברוגע.
אנחנו כבר יודעים שהצרפתים מתלבשים יותר טוב מאיתנו, אז מסתבר שהם יודעים גם לגדל ילדים בצורה מוצלחת למדי. They have it all!
אני כרגע בעמודים הראשונים, שמדברים על איך ההריון הצרפתי שונה מההריון האמריקאי (הצרפתיות, כך עולה, אוכלות גם מזונות "אסורים" כמו סושי, אויסטרים וגבינות לא מפוסטרות במהלך ההריון, משתדלות לא להעלות יותר מדי במשקל, ובגדול נוקטות גישה נונשלנטית ולא היסטרית כלפי מצבן כשהן "מחכות לילד"), אם לסכם בקטנה, הספר נראה מבטיח ואני מקווה להספיק כמה שיותר ממנו לפני הלידה. דיווחים בהמשך.

6. ארוחת סושי מוזמנת מראש:
אחד הדברים שאני מחכה להם יותר מכל, הוא לחזור לאכול סושי.
מתה על סושי ומתגעגעת למסורת ה-sushi night שהיתה לי ולבעלי פעם, לפני שהפכתי לכדור אנושי.
לכן הייתי שמחה לקבל כרטיס מתנה לארוחה זוגית במסעדת הסושי האהובה עלי  - שהיא במקרה FU SUSHI בתל אביב.
או לכל מסעדת סושי נחמדה אחרת, בתכל'ס.
 
7. בגדי תינוק:
בטוחה שנקבל כאלה לא מעט, ואם כבר בגדי תינוקות אז שיהיו בסטייל, בכל זאת, בלוגרית אופנה מגדלת דור המשך:
כל דבר מבייבי גאפ ישמח את ליבי, ואם אתם בין קרובי או מכרי בחו"ל אז משהו שיקי מ-petit bateau.

8. שירותי נקיון:
לא שאני רומזת שהיולדת היא זו שאחראית לנקיון הבית (אצלנו בבית יש חלוקה די שווה בנושא הניקיון וכל אחד תורם את חלקו), אבל אחרי הלידה אני מתארת לעצמי שגם בן הזוג יהיה קצת הלום ועמוס אז אפשר להקל גם עליו ולהעניק לזוג ההורים הטריים שירותי ניקיון בדירה על חשבונכם.
מתנה מתחשבת ומועילה.

9. כרטיס מתנה לחנות הבגדים או לאתר השופינג האהוב על היולדת:
מתנה סופר שימושית וכייפית שתבוא לידי שימוש כמה שבועות אחרי הלידה, כשהיולדת כבר התאוששה ומתחילה לזנוח את בגדי ההריון. כמו כן, זה השלב שבו התינוק מקבל המון בגדים ומתנות, אז למה לא להתייחס גם את לאם הטרייה ולתת לה מתנה שהיא רק בשבילה?

אלה היו תשעת הרעיונות שלי למתנות חמודות ליולדת ולרך הנולד.
מקווה שקלעתי במתנות (בכל זאת עדיין לא ילדתי) ואולי גם עזרתי לכם לחשוב על רעיון למתנה מגניבה למישהי קרובה ללבכם שילדה או יולדת בקרוב.
מי שכבר ילדה מוזמנת לחלוק עוד רעיונות של מתנות יצירתיות ושימושיות שהיא קיבלה, כפרגון ליולדות שבדרך.

Read More

bandana & stripes / בנדנה ופסים

שישי שמח!

קודם כל תודה גדולה לרונן פריימן על הצילומים הללו, וחכו לעוד פוסט מעניין בלוקיישן יפהפה שצילמנו ביחד.

מתחילים להתקרב ל-due date בצעדי ענק: נשארו עוד משהו כמו 20 יום, אם אכן בוטן יחליט שהוא לא ממהר לשום מקום, אבל זה לגמרי תלוי בו, אם בא לו לצאת מחר הוא יוצא מחר ואף אחד לא יכול לעצור אותו. אהההההההההה!!!!!!!
אני בשבוע 37, שמבחינה רפואית אומר שהעובר השלים את גדילתו ברחם ואם לידה מתחילה מעכשיו והלאה זה בסדר גמור. בזמנך הפנוי מה שנקרא...
אבל לאמא יש עוד כמה פוסטים בקנה, ודברים אחרונים לסדר בתיק לבית החולים אז היא ממש מקווה שלא תהיה חננה ולא תמהר לצאת בימים הקרובים. תודה. 

מבחינת חודשים אני כבר בתוך חודש תשיעי, שפתחתי אותו קצת חלושעס למען האמת.
הבטן סופר גדולה וכבדה, ולי יש אנרגיה של אישה בת 100. בעצם, יש מצב שיש לה יותר אנרגיה ממני כי אין לי אנרגיה בכלל.
תוסיפו לזה גם הצטננות / וירוס שחטפתי לפני יותר משבוע ואני עדיין מנסה לנער מעליי ותקבלו בחורה קטנה ומעוררת רחמים, עם כדורסל ענקי בבטן וערימת טישואים שמסתובבת איתה בכל מקום.

כדי לשמור על המורל אני מנסה להאחז בכמה דברים שעוד נותרו לי:
1. אוכל - מה שקורה בשבועות האחרונים זה בעצם רכבת אוירית של מזון שנכנסת לי לגוף.
כמו מכור לעישון שמצית סיגריה בסיגריה, אני מסיימת מנה ועוברת למנה באה. ארוחת צהריים ממוצעת מורכבת כרגע משלוש ארוחות צהריים והלסת שלי לא נחה לרגע. אני מתפלאת איך אני יכולה להיות רעבה ולחפש משהו לאכול בכל רגע נתון. מדהים!

2. אופנה - הרבה ללבוש אני לא יכולה, אבל אני עדיין אוהבת ומתעניינת בטרנדים ושמחה שבמסגרת המגבלות הצלחתי ליישם באאוטפיט אחד שניים מהם: הטרנץ' הקליל וצעיף הבנדנה.
את גרסאות הבנדנה ראינו כבר בחו"ל לא מעט בחודשים האחרונים (כאן, כאן, כאן וכאן. למשל) ולמרות שזה מקצר / מעלים את הצוואר, זה ממש עשה לי חשק.
בינינו, גם אין לי כרגע מותניים אז עוד איבר יותר או פחות... מה זה משנה.
בקיצור אני די מבסוטה מעצמי שגם במצב צבירה של ממותה ובאנרגיה מינימלית אני מצליחה להיות on trend. ההנאות הקטנות של החיים.

ולא אסיים את הפוסט בלי להכריז על הזוכות בכרטיסי מתנה לשופינג ב-LOVES, מזל טוב ל:
הדס חייט
סווטה פרונטון
יעל קריידרמן
תודה מקרב לב לכל מי שהשתתפה, הייתי שמחה לתת מתנה לכל אחת מכן, אבל לאור ההענות הגדולה הייתי נשארת בלי סטוק :) לאב יו 3>

אני לובשת:
טרנץ' קליל LOVES (זמין במידות S, M אני לובשת סמול) / LOVES trench
חולצת פסים מחו"ל / stripe shirt bought in a random store abroad
צעיף בנדנה זארה / zara bandana scarf
תיק גוצ'י / gucci disco bag

תהיו בריאים, תהנו מהסופ"ש.

Happy Friday :)
So, I'm about 20 days away from my due date, so it can actually be any day now.
Baby has come full term, and if I go into labor it's completely OK, but I still have some stuff I need to do so I hope peanut will not be in a big rush and that I still have at least a week or more to prepare and finish my tasks.

Energy wise, I started month number 9 very low.
The belly is big and super heavy and on top of that I got some virus / cold that I'm trying to shake off (for more than a week now) so I'm feeling a bit down and tired.

To keep moral high I'm holding on to 2 things:
1. Food -
I've been eating like crazy and pretty amazed of myself. I finish one meal and than start another, my jaw never rests and I can never have enough food. Yumm!

2. Fashion - 
I can hardly wear anything at this point, but I'm still into trends and even managed to incorporate 2 of them in this outfit: the light trench and the bandana scarf.
We've seen a lot of bandana scarves in street style photos in the last few months (examples: here, here, here, and here) and even though it makes your neck kinda disappear I really like it.
Also, I have no waist at the moment, so throw in no neck, it's fine by me.

Huge thank you to Ronen Frieman for the lovely photos, we shot another post in a beautiful location so wait for it :)

Have a nice weekend
XX

Read More

bump diaries: week 33 / אפונה בהריון: שבוע 33

בוקר טוב!
בעודי רצה קדימה עם ההריון - אוטוטו נגמר ויש לי עוד הרבה תוכן להספיק בעניינו - קבלו את סיכום שבוע 33 החביב, שכבר עבר אבל לא נשכח:

שבוע הריון: שבוע 33

גודל העובר (בהשוואה לפרי/ירק) : דוריאן (מישהו יודע מה זה??)

איך אני מרגישה: בסדר גמור. עייפה. כבדה. כל התשובות נכונות.
התחלתי לקום פחות בלילה לשירותים ואני ישנה די טוב, נראה לי שפשוט הגוף שלי כל כך עייף בסוף היום שלא מזיז לו מכלום, הוא רוצה לישון.
חוצמזה אני מרגישה קצת לחץ, שלא אספיק את כל מה שאני מתכננת בהריון הזה, ואת כל הסידורים שאני רוצה לעשות בעסק לפני שאני פותחת בשעה טובה את העסק של חיי: להיות אמא.

מה אני אוכלת השבוע: 
הכל. הלהיטים הנוכחיים בתחום החטיפים הם דגן תפוח מתוק (AKA "שלווה"), אני יכולה לחסל חבילה שלמה של הדבר הזה בלי לשים לב בכלל. מלבדו הפייבוריטים הם שוקולד (הכנתי לא מזמן נקניק שוקולד וזה פשוט מעולה), טוסט עם גבנ"צ, פסטה ברוטב עגבניות קלאסי, וכל מאכל פשוט עם טעמים ברורים ולא מתוחכמים. 
בקיצור, מה שייערב לחיכו של ילד בן 5, סביר להניח שיתאים לי לגמרי.

מה מפריע לי:
שהתחלתי קצת לחשוש מהלידה, דבר שדי התעלמתי ממנו עד היום.
אני בנאדם שלא משתגע על אי וודאות, ועצם העובדה שאני הולכת ללידה בפעם הראשונה בלי לדעת בכלל מה זה ציר (מבחינת ההרגשה), מה הולך לקרות ואיך ישתלשלו העניינים קצת מחרפנת אותי.
המיילדת בקורס הכנה ללידה אמרה על זה: "אני מבינה שאת היית שמחה להתחיל מלידה שניה, אולי עדיף שלישית". מה שנכון נכון. נקווה שיהיה בסדר.

המרענן הרשמי של שבוע 33:
צילומי הריון שעשיתי עם הצלמת המקסימה איטן.
את התוצרים המצולמים ואת הסיפור מאחוריהם תוכלו לראות כאן בקרוב, מה שכן אומר בקצרה שלפני הפגישה עם איטן לא הייתי בטוחה שאעשה צילומים כאלה, ואני ממש שמחה שעשינו.
הצילומים נעשו, בעצת איטן, בעיתוי טוב מבחינת ההריון, וגם בחרנו לוקיישן והחלטנו על אוירה שהתחברנו אליה שתינו אז הכל זרם בטבעיות ולא היא כרוך במאמץ מיוחד. And that's the way I like it.

שבוע 33 מבחינה אופנתית:
נכחתי בתצוגת האופנה של גולף - קצת לא הייתי בטוחה איך זה ירגיש להיות באירוע כזה עם כרסי בין שיני, וביקשתי במיוחד מושב מעבר למקרה שאצטרך דחוף לעשות פיפי אבל הכל היה בסדר, השלפוחית התנהגה כראוי, ומזנון הפירות והגרנולה לפני התצוגה היה מעולה, ביחוד התותים (אני יודעת, כי אכלתי חצי ממנו).
מבחינת התצוגה אהבתי בעיקר את מה שראיתי בתחילתה, דגמים לבנים שנראו טוב ועם הרבה דיטיילים, אם יורשה לי להמר על סמך התרשמותי אני מאמינה שאלו לא הדגמים המסחריים של הרשת ושכנראה יימכרו בכמויות קטנות ובמחירים גבוהים. 
אם מצאה חן בעיניכם השמלה שבתמונה, בטח תאהבו את החצאית הזאת של LOVES שהיא מרהיבה, סופר איכותית, ונמצאת עכשיו בסייל. 

למה אני מחכה: 
הייתי אומרת שאני מחכה ללידה, אבל בו זמנית קצת חוששת ממנה.
בכל מקרה, הייתי ממש רוצה כבר להכיר את הבוטן, לראות איך הוא נראה במציאות ולא בצילומי אולטרסאונד ברורים ככל שיהיו ולהבין מי זה גור האדם הזה שכרגע נמצא בגדר תעלומה של תנועות ובעיטות חמודות בבטן.

המשך שבוע טוב :)
נתראה בקרוב 3>

Hi there!
The weeks go by so fast, and I still have a lot of content I want to share before this pregnancy ends, so here's my 33 weeks summary:

Pregnancy week: week 33

Baby is the size of a: Durian

How am I feeling:
Fine. Tired. Heavy. All of the above.
I actually started to wake up less and less during the night, and I'm sleeping pretty good. I guess by the time I get to bed (around midnight) my body is so exhausted that it just wants to sleep and doesn't care about anything.

What am I eating:
Everything. In the snacks department I'm really into sweet puffed corn, of course I'm still craving chocolate (made a "chocolate salami" the other day - it's delicious).
These days I mainly like eating simple foods with distinct flavors. like pasta with a classic tomato sauce. I guess anything a 5 year old child will want to eat, I'll want it too.

What bothers me:
I'm a bit anxious about giving birth.
Haven't put too much thought into it but as my due date approaches I'm starting to freak out a bit. I usually like knowing what I'm getting into so this first experience is a bit intimidating, but I hope it will be all well.

Exciting stuff in week 33:
Did a maternity photo-shoot with the lovely Itan.
You will soon see the results of our collaboration which was fun, easy going and effortless.

Week 33 - fashion wise:
I attended a fashion show of a big Israeli fashion brand - Golf.
At first I thought it wouldn't be so nice to attend such an event with my huge belly, and asked for an isle seat in case my bladder acts out.
But it was actually nice, bladder on its best behavior, and the granola and fresh fruit buffet was excellent (I should know since I ate half of it). The fashion was nice too, especially the first part of the show.

What I'm waiting for:
I'd say I'm waiting to give birth, but I'm kinda scared.
I'm mainly just waiting to see our little peanut, in real life, and get to know this human cub which is a big mystery of cute little kicks inside my belly at the moment.

Wishing you a good rest-of-the-week
see you soon
XX

Read More