מתנות לשנה החדשה

לכבוד החג קיבלתי את המתנה האולטימטיבית מקרוב משפחה שהיה בחו"ל: שקית גדולה של H&M (מלאה בבגדים, כמובן). זכיתי לקבל שלל פריטים מעניינים ונחשקים, פלוס הרבה צעיפים וגרביונים (חשבתי על זה - צעיף הוא מתנה נהדרת: לא צריך לשבור את הראש עם המידה, זה מתאים לכולם וצעיף יכול לשדרג כל הופעה). אתם בטח מנחשים שאני מרוצה מאוד ולנצח אסירת תודה. אילו רק היו יכולים לארוז לי שם בחנות גם בקבוקון קטן ובו חווית השופינג וחדוות השיטוט בחנות והדפדוף בין הקולבים, זה היה ממש מושלם. אבל אין על מה להתלונן...



אני נראית קצת כאילו יצאתי מהקטלוג של הרשת, לא? כמעט מזעזע ודי משעשע... וזוכרים שבפוסט "יותר מזה אנחנו לא צריכים" הזכרתי חצאית עור? ובכן, מספר ימים לאחר מכן קיבלתי בשידור ישיר אחת כזו. אני באמת צריכה להתחיל לחשוב על דברים רציניים ממש: תיק 'סטאם' של מארק ג'ייקובס... תיק 'סטאם' של מארק ג'ייקובס... תיק 'סטאם' של מארק ג'ייקובס... (אני אודיע לכם כשזה יעבוד). בכל מקרה, החצאית שבתמונה איננה מעור אמיתי אבל היא מחקה עור בצורה מצוינת לדעתי, ועוד בונוס הוא שאף בעל חיים לא קיפח את חייו לשם יצירתה.



אז מה אני לובשת? חולצת "שיפון" משובצת עם ציוצים, חצאית "עור" - H&M. נעלי לכה open toe - מסייל שהיה מזמן ב'משביר', שרשרת לב עם כנפיים - משדרת החנויות באוניברסיטת חיפה.



ולסיום הפוסט, ברצוני לאחל לכולכם שנה טובה ומתוקה! שנת סטייל, יוזמה, השראה והצלחה! מי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה תהיה משופעת במתנות, מכל הסוגים...

חג שמח!

Read More

מה קודם למה, התיק או העבודה?

בעוד כשבועיים, אוניברסיטת חיפה, שהיתה המעסיק שלי במשך כמעט שנתיים וחצי, תגיד לי להתראות. אנו נפרדות ביחסים טובים מאוד, כמובן, כאשר הסיבה לפרידה היא שאני מועסקת כסטודנטית, ומאחר וסטאטוס היותי סטודנטית עומד לפוג אוטוטו, לא ניתן להעסיקני יותר באותה משרה. ומה כל זה אומר? שבקרוב אעבוד בעבודה חדשה, וחוצמזה זה אומר שאני צריכה תיק. מאחר וסוג העבודה שאעסוק בה אינו ידוע ברגע זה (יש כמה כיוונים) אינני יודעת לאיזה תיק אזדקק. האם מדובר בתיק גדול שאוכל להכניס אליו הרבה דברים, או אוכל להסתפק בתיק בינוני, או שמא אצטרך תיק פורטפוליו... כל ההתחבטויות הללו גורמות לי להרהר בשלל התיקים והטרנדים הקיימים בשוק.
טרנד ראשון ואהוב עלי מאוד הוא טרנד הלכה. תיקי הלכה לא חדשים בשכונה, אבל מושכים אותי בכל פעם מחדש. הנה דוגמית:

תיק של Pauric Sweeney, לקוח מ-Net A Porter

עוד טרנד חובק עולם הוא הפרנזים. בנעליים, בבגדים, בשיער, בהכל. והרי אתם יודעים כמה אני אוהבת פרנזים:

אני חייבת לציין שהתיק הימני, תיק פראדה מודל אביב-קיץ 2007 (קולקציה שבאופן כללי היתה משופעת בפרנזים) היה תיק שנוי במחלוקת מאוד, והרבה אנשים אמרו שהוא מכוער. ראיתי גם התייחסות לתיק הזה כאל "חיה מוטנטית". אבל לדעתי, אפשר למצוא יופי גם בחיה מוטנטית (זה מה שנקרא האסתטיקה של הכיעור...) ואני דווקא מחבבת אותו מאוד. מי שעדיין מתקשה עם התיק הזה יכול למצוא משמאל ווריאציה דלת פרנזים של המעצבת האמריקאית Tory Burch (לינק כאן).
וגם מי שיש לו בעיה עקרונית עם עור (אני מכירה כמה כאלה) לא ייצא מקופח. ישנו מבחר תיקים מעניינים מבדים שונים:



תיק סרוג מקסים עם מיני פונפונים של Urban Outfitters. או למשל הגוצ'י הזה שעשוי מבד בסגנון שטיח קיר רקום:

התמונה לקוחה מכאן.

ומי שדוגל באורח חיים ירוק (או שסתם אכפת לו מהסביבה), ימצא אולי את מבוקשו בתיק העשוי מחומרים ממוחזרים, כמו זה של המעצב עמית גוטרמן שהתוודעתי אליו לא מזמן:

לינק לתיקים של עמית.

בינתיים אמשיך להתלבט, ובעיקר אנסה למצוא עבודה. כי אחרי העבודה יבוא התיק. או שמא להיפך?

Read More

מלבושי אמש

זה מה שלבשתי אתמול בערב כשיצאתי עם חברות. רות ואני רצינו ללכת ל"דב" ושני רצתה ל"פרנקי" - היא טענה שהתלבשנו יפה מדי ושחבל לבזבז את זה על ה"דב". למי שלא מכיר, "הדב" הוא פאב/מוסד חיפאי וותיק מאוד (קיים כבר 18 שנים) שממוקם במרכז הכרמל ובואו נאמר שזה לא מקום שיקי במיוחד. אולם, על אף הלוק הלא טרנדי בעליל, זהו אחד המקומות האהובים עלי בחיפה, אם לא האהוב ביותר בתקופה האחרונה. בסוף התפשרנו: החלטנו להתחיל ב"פרנקי" אך בסופו של דבר התגלגלנו אל ה"דב", כמובן. אפילו שמוליק, הבעלים, נראה מתוקתק מהרגיל אתמול, אז זה התאים בדיוק.

ברגע הצילום ציון היה בעיצומו של זינוק אל אדן המרפסת, לפיכך פלג גופו התחתון המבצבץ מאחורי - לא נגעתי!

שלא תבינו לא נכון, אני לא חושבת שהתגנדרתי במיוחד אתמול. בכלל, אין לי ממש הפרדה במלתחה בין בגדים ליום יום ובגדים ל"יציאה". מה שטוב ביום טוב גם בלילה, ולהיפך, מלבד בגדים ממש חגיגיים לארועים. המוטו שלי הוא ללבוש את הבגדים היפים שלך כמה שיותר! את החצאית הזו, למשל, לבשתי בבוקר לעבודה ובערב פשוט החלפתי חלק עליון.

החלק העליון הוא תוצר של חפירה ארכיאולוגית קטנה שערכתי בארוני. זוהי חולצה שקניתי ב"מנגו", כשהרשת רק נפתחה בארץ, כלומר נראה לי שמדובר בחולצה מלפני כ-10 שנים. לא לבשתי אותה בכלל בשנים האחרונות אבל שמרתי בארון (היא לא תפסה הרבה מקום) וכעת אני נהנית ממנה מאוד.

קצת חוויות מהערב: ניסיתי לקשור קשר עם בחור אנגלי לצורך ייבוא אישי של טופשופ למלתחה שלי. אמנם זכיתי לכמה ליטופים לאגו, אבל כפי הנראה פריט של 'קייט מוס לטופשופ' לא ייצא לי מזה... נו טוב, לפחות היה ערב חיפאי משעשע, כמיטב המסורת.

תודה לשירה על הצילומים. סופ"ש נעים!

Read More

יותר מזה אנחנו לא צריכים

חולצת שיפון - Chloe, קרדיגן ארוך ועבה - H&M, חצאית עור - Miss Selfridge, מעיל טרנץ' "קומות" (הורס!) - Burberry Prorsum, מגפונים - Topshop.

מה הסיכוי שארכוש בחורף הקרוב רק חמישה פריטים? ובכן, גם אם היו נותנים לי צ'ק פתוח לרכישת חמישה פריטי מעצבי על חדישים, נחשקים ואיכותיים (כמו המעיל שלהלן), ובלבד שלא אחרוג ממכסת חמשת הפריטים, אני מניחה שלא הייתי מצליחה לעמוד באתגר הזה. וחבל. עד כה אני מצליחה להתעלם בצורה יפה מקולקציות החורף, אבל אני יודעת שמתישהוא הרסן יוסר... ובכל זאת, חשבתי לעצמי שכדי להרכיב מלתחה עונתית טובה צריך בסך הכל כמה פריטי מפתח בסיסיים ומחמיאים, שיישתלבו עם כל שאר מה שיש בבית. בייחוד אם הארון שלך גם ככה עולה על גדותיו. והרי יש משבר כלכלי בעולם, ובתכלס לא כל כך קר בחורף הישראלי ולא צריך להצטייד במיוחד. ומה רע בלהסתפק במועט, לשם שינוי. אז לפחות למען העקרון הרכבתי כאן סל של חמישה פריטים שנראו לי נחמדים (הדגש כאן על העיצוב ולא על המותגים) ושיכולים להשתלב היטב עם הרבה מאוד פריטים אחרים.
ואם אנחנו כבר בקטע של חורף (אומרים שבסופ"ש הולך לרדת גשם. ?$$#%^), הנה כמה מלבושי חורף "מסחריים" שנתקלתי בהם ברשת ומצאו חן בעיני:

לפי מה שהולך כאן, אתם בטח מבינים שלא ממש מזיז לי איזו גזרת מכנסיים הולכת להיות "אין" החורף. עם רדת הטמפרטורות אני מתכוונת לחזור לסקיני הנאמן שלי בשילוב עם טוניקות ומגפיים. נראה לי שיהיה מאוד נחמד לצרף טוניקות שקפקפות עם גולפים או סריגים צמודים מתחתיהן, או לחלופין קרדיגן ארוך או סריג צ'אנקי פתוח מעל. הוי, שכבות, התגעגעתי אליכן... נתראה בקרוב!

Read More

אייקון אופנה - Róisín Murphy

מי שלא מכיר, וכדאי שיכיר מהר, זוהי רוושין מרפי (כך השם הפרטי שלה, האירי, אמור להיות מבוטא, למיטב ידיעתי), בעבר סולנית להקת "Moloko" המעולה (להיטים ידועים: sing it back ו-the time is now). על אף שברגע הראשון היה נראה לי שמדובר בבחורה סקנדינבית (משהו בה שידר לי סקנדינביות משום מה...) היא בעצם ילידת אירלנד ולאחר כ-9 שנים בהן עמדה בקדמת הבמה כחלק ממולוקו (יחד עם בן זוגה דאז, מארק בריידון) החליטה לפצוח בקריירת סולו מוצלחת, בשנת 2004. הגברת מרפי כיכבה בימים האחרונים כאורחת כבוד ודיירת קבועה של ה-front row בשבוע האופנה בלונדון, וכרגיל דפקה הופעות כמיטב המסורת. שלה. הביטוי היחיד שעולה לי לראש בהקשר הזה הוא Total Look ואני תוהה איך לתרגם אותו לעברית. "מראה טוטאלי?", "מראה כולל?" זה מזכיר לי התחבטות שהיתה לי בכתיבת הסמינריון האחרון לגבי המונח הגרמני Gesamtkunstwerk שהתרגום שלו לאנגלית הוא total work of art או complete artwork משום מה "עבודת האמנות השלמה" נשמע קצת כמו "ארץ ישראל השלמה" ולא ממש פוגע במטרה. בכל מקרה, נחזור לבחורה האקלקטית והתיאטרלית הזו שכל הופעה שלה, בין אם על במה ובין אם לאו, היא ממש הופעה:

כל פריט בלבוש שלה נבחר בקפידה והיא מאוד אוהבת להשלים את המראה באמצעות 'דובדבן שעל הקצפת' בדמות כובע יוצא דופן:

גם אם זה לא נראה הכי פרקטי, זה מעניין, לא שגרתי, היא יודעת ללבוש הכל בחן ולהיכנס היטב לדמות שהיא בחרה לעצמה ובתור אמנית ומוזיקאית שמופיעה על במה, זה ממש מוסיף לשואו. לא ראיתי אותה בהופעה חיה לצערי, וזה בהחלט משהו שהייתי שמחה לסמן עליו וי...

למי שמעוניין בעוד תמונות, מידע ומוזיקה, יש לבחורה אתר, יש גם מיי ספייס, וגם בלוג שנכתב אודותיה (ממנו לקחתי את התמונות לפוסט זה). ואיך אפשר לחתום מבלי לצרף את הקליפ המצוין לשיר You Know Me Better, שמלבד מפגן מוזיקה טובה (אהבתי!) מהווה גם ממתק עין ראוי:

Read More

פרנזימאניה

זה יהיה פוסט קצר מאחר ואני בעיצומו של ביקור מרגש. חברתי אלה הגיעה לביקור קצר מקופנהגן הרחוקה ואני משתדלת לנצל עמה את הזמן באופן מקסימלי, כל עוד היא כאן. מה שעוד מרגש הן נעלי הפרנזים החדשות שלי. נראה לי שהתמכרתי לפרנזים - כל הצ'ופצ'יקים והשוונצים המתנפנפים הללו פשוט הורסים אותי. must have them a-l-l !! ובווריאציה שמצאתי יש גם ניטים, אז בכלל. ממש שניים במחיר אחד. הבעיה היחידה של הנעליים היא מחסור מוחלט בעקב. אבל סלחתי להן על זה, כפי שבטח הבנתם.



אלה ואני השתעשענו עם המצלמה במרפסת והתוצאות לפניכם... (לשם שינוי צילומים באור יום!) ועכשיו גם לנעליים שלי יש פוני...

Read More

חצאית קצרה וז'קט ארוך

נתקלתי בשיר המצוין Short Skirt, Long Jacket של להקת Cake האמריקאית בפסקול של הסרט "מלצרית". בלי קשר לשיר, הסרט בכיכובה של קארי ראסל המהממת שבטח זכורה לכם מ"פליסיטי", מומלץ ביותר. הפתיח של הסרט, ובו מינים רבים של עוגות ומאפי פאי מצולמים בתקריב, כבר מהווה התחלה מבטיחה. אי שם במהלך הסרט מופיע השיר הזה שהקליפ המקורי שלו נמצא כאן. אי אפשר "לשתול" אותו בבלוג אז מצאתי קובץ אחר של קליפ בגירסה ביתית לאותו שיר, שנראה לי די משעשע. אבל העיקר השיר...

Read More

שבוע האופנה בניו יורק או: את קוראת לעצמך ג'אנקית אופנה??

האמת, שלא עקבתי בצמידות אחרי שבוע האופנה בניו-יורק. גיבורי התרבות העיקריים שלי, והאייקונים של השבוע היו (במקום מארק ג'ייקובס וזאק פוזן) קרייק, טולבינג, הנרי רודיגר ה-III ואליזבת לופטוס. על מנת להבהיר, לא מדובר בקבוצת מעצבים צעירים... אלו שמות של חוקרי זיכרון ומאחר ואני בשלבים מתקדמים של עבודת הסמינריון שלי בנושא "תעתועי זיכרון" אני ממש עמוק בחומר. למזלי החומר די מעניין, בהשוואה לסמינריונים אחרים שיכולתי ליפול עליהם בפסיכולוגיה כמו "צריכת מלחים" או "ההמיספרה הימנית". חוצמזה, אני והשותפה שלי לעבודה עשינו ניסוי ממש מגניב על זכירת שמות מותגים. תסמכו עלי שהצלחתי להכניס את "זארה" גם לסמינריון בפסיכולוגיה... החברים והקרובים שלי ששימשו שפני ניסיון למחקר ממש השתעשעו מזה. בכל מקרה, למי שדואג, השערות המחקר אוששו וכעת נותר לי רק להתפלפל לגבי מגבלות בהכללת התוצאות והצעות למחקרים עתידיים...
ובזמן שעסקתי בניתוחים סטטיסטיים כדוגמת מבחן t למדגמים מזווגים (מרתק!) נקבע בניו-יורק מה נלבש באביב-קיץ2009. לא הספקתי להציץ בהכל, אבל הנה כמה דברים שמצאו חן בעיני. אפשר לקרוא לזה מפת שבוע האופנה בניו-יורק, חלק א' (מתוך ארבעים ושבעה??).


התמונות לקוחות מ-Style.com

אז מה אהבתי?
פיליפ לים - הו, השכבות, הגלים והסילסולים! קולקציה מוצלחת ביותר עם הברקות בתחום האקססוריז, הנעליים והחגורות. חגורת העור שנקשרת בצורת סרט פשוט מעולה.
ג'ני קיין - המעצבת האמריקאית ממשיכה להתחבב עלי גם בקולקצייה הנוכחית שטומנת בחובה השפעות של שנות השמונים והתשעים. אהבתי את שילוב חולצת הג'ינס הכחולה עם חצאית הפאייטים הזהובה. שימו לב לתסרוקת ה"גולגול ספונג'ה" שמופיעה בווריאציה דומה גם אצל פיליפ לים.
דונה קארן - הו, הבדים הנשפכים והמתנפנפים! המעצבת משתמשת בפלטת גוונים קטנה ומונוכרומטית אך יוצרת ממנה עושר עצום. דלישס.
BCBG מקס עזריה - גם כאן נראו בדים נשפכים, שמלות אסימטריות מוצלחות במגוון וריאציות וצבעים והרבה אוברולים! כנראה שהם ממשיכים גם לקיץ הבא ואני מברכת על כך.

זהו לעת עתה, אני חוזרת לעבודה... צ'או!

Read More

ארוך + קצר

היום בערב בשלו התנאים כך שיכולתי ללבוש חולצה ארוכה, בלי שיהיה חם מדי. הידד! הסתיו מתקדם בצעדי ענק אז החלטתי גם לנסות את מגפי הפרנזים החדשים שלי, סטייל "מינטונקה" (ע"ע הפוסט הקודם). המגפיים האלה מזמש חום אפרפר, עם שתי קומות של פרנזים ועקב די רציני אך נוח להליכה. קיבלתי אותם כ"מתנת פרידה" מהחבר שלי לשעבר, ואני הולכת להינות מהם מאוד בסתיו ובחורף הקרבים! החלטתי לשלב אותם הפעם עם שני פריטי ג'ינס בגוון דומה - יש משהו כל כך "לא" בשילוב של כמה סוגי ג'ינס בתלבושת אחת, שזה כבר הופך ל"כן". לגבי המגפיים, קצת אחרי שהם נרכשו, גיליתי שהרשת שבה הם נקנו מוכרת גם את האחים החורגים הסופר מדליקים האלה שלהם:

התמונה לקוחה מהבלוג של Amie

ראיתי את המגפונים-סנדלונים המטמטמים האלה כבר בעוד כמה מקומות: כאן ונראה לי שגם ב-Sartorialist אבל אני לא מצליחה לשחזר, ואני מתאפקת ביותר שלא לגשת ולהזמין אותם מסניף הרשת (הם עדיין לא הגיעו לחיפה למיטב ידיעתי). עד כה כיבוש היצרים עולה יפה. מעניין כמה זמן עוד אצליח להחזיק...

Read More

והרי התחזית לחורף הקרוב: יהיה... הרבה!

מבחר המגפיים המשוער לחורף הקרוב הולך להיות אסטרונומי (אני אומרת "משוער" כי אני עדיין מנסה להבין מדוע פסחה מתקפת הגלדיאטורים האיכותיים על מדינת ישראל... נו, טוב, כנראה בקיץ הבא). מזמן לא הרגשתי שיש כזה מבחר של סגנונות, בלי איזשהוא טרנד מתלהב שנדחף ומשתלט על הכל. כמו כן, יש הרבה טרנדים שממשיכים איתנו מהחורף שעבר, ואפילו כבר מהחורפים שלפני שנתיים-שלוש. זה ממש מעולה לצרכניות החכמות שבינינו ומי שטרחה בערב שבת והשכילה לבחור מספר זוגות "מפתח" של מגפיים, תוכל להמשיך להינות מהם עוד מספר שנים. לקחתי את הרשות לבחור עבורכם 5 מהסגנונות הכי מגניבים בעיני, שכמובן לכל סגנון כזה יש אינספור ווריאציות במגוון תמחורים. אז מה היה לנו? מימין למעלה, בכיוון השעון:
1. מגפוני שריכה של מייקל קורס, במקרה הזה עם שני אבזמים. עוד אופציה חביבה לטרנד השריכה תוכלו למצוא כאן (מי אמר 'בית קטן בערבה' ולא קיבל? מקסים!).
2. מגפוני אופנוענים של המותג האמריקאי הוותיק, Frye. למען האמת המגפיים האלה מדגם שנקרא Engineer (ולא אופנוען) אבל ככה קוראים להם משום מה. יש לי זוג בסגנון, גם כן בצבע חום ואני ממליצה בחום על הוספת פריט כזה למלתחה, בייחוד למי שלא אוהבת עקבים גבוהים.
3. מגפי פיראטים מדליקים לאללה של ויויאן ווסטווד. טרנד הפיראטים היה חזק לפני כמה שנים, קצת דעך וחזר שוב. בכל מקרה, כבר כמה שנים, כל המרבה ברצועות, הרי זה משובח!
4. מגפיים עם פרנזים בסגנון "מינטונקה" (minnetonka) של Joie - תתחילו לשנן את השם (מינטונקה), כי אתם הולכים לראות את החבר'ה האלה הרבה מאוד החורף (לדעתי עד לרמה שההיפי שיק הזה כבר ייצא לנו מכל החורים... אם כי כבר הצטיידתי במשהו דומה, עם עקב כמובן!).
5. במרכז: מגפיים מעור לכה שחור של המותג הצרפתי Mellow Yellow.

יש לציין שאני כבר די מוכנה לחורף, אם כי אני צריכה לתגבר כוחות בחזית מגפי השריכה והלכה, כפי שכבר הזכרתי באחד הפוסטים האחרונים. למי מכן שנמצאת ברמת "מתקדמים" וכבר מוכנה לחלוטין לחורף, או שהיא מהמעיזות ואוהבות האתגרים אוכל להמליץ על אחד מהטרנדים הבאים:

מימין: מגפיים גבוהים עם מעין חפת או "כיסוי" עם אבזם מבית Theory (מזכירים מעט את המגפיים עם ה"כיסויים" שהופיעו בתצוגת ז'יבנשי הוט קוטור). אחריהם, מגפי שריכה הפתוחים באזור האצבעות (peep toe / open toe) של ג'פרי קמבל: לא הכי פרקטי לימי הקור, אבל הורס! ולסיום, "מגפי מפשעות" כפי שאני אוהבת לכנות אותם, מבית ג'ימי צ'ו, שמגיעים הרבה הרבה יותר רחוק מכל חבריהם, משהו כמו עד אמצע הירך. לאמיצות בלבד!

ובחזרה לפרקטיקה, ממשיכים איתנו חזק בחורף הקרוב גם הנ"ל: כל סוגי מגפי הרכיבה למיניהם (riding boots), מגפיים מכווצ'צ'ים וכאלה ש"נשפכים" על הרגל

(slouch boots), מגפיים עם אבזמים ורצועות בכל הווריאציות, וגם, כמובן, מגפי גשם מגומי (rain boots או wellies). בקיצור, קשה לטעות החורף, ואל תגידו שעולם האופנה הוא גחמני ולא דמוקרטי!

וכל זה בלי לומר אפילו מילה אחת על מגפונים! (זה אולי בפוסט הבא...)

Read More

השראה לימי הסתיו

שמתי לאחרונה עין על המעצבת האמריקאית, ילידת לוס אנג'לס, ג'ני קיין
(Jenni Kayne). אני חושבת שקולקציית Resort 2009 שלה מקסימה, עדינה מתוחכמת ולבישה מאוד - כמו שצריך. להלן דוגמית:

התמונות לקוחות מ-Style.com

משובח ומעורר השראה. המעצבת, שהשיקה את הקו המסחרי הראשון שלה בשבוע האופנה בלוס אנג'לס בסתיו 2003, הספיקה מאז להתחבב על כוכבות הוליוודיות רבות כמו קמרון דיאז, רייצ'ל בילסון, ניקול ריצ'י וגם קירסטין בל המתוקה, שלבשה לטקס Teen Choice Awards אאוטפיט מהקולקציה שאני מדברת עליה.

קולקציית Resort, אגב, היא קולקציה קטנה יחסית שנועדה להילבש על ידי אנשי חוג הסילון שבינינו, אשר נופשים בחופשת הקריסמס במקומות חמימים ואקזוטיים. אני לא נמנית על האנשים הללו, וכנראה גם לא אמנה עקב הבזבוזים המטורפים שלי על בגדים ונעליים, אבל הקולקציה הספציפית הזו נתנה לי השראה. כפי הנראה אצטרך לחכות עוד קצת עד שאוכל לצאת מהבית עם שתי שכבות עליונות שאחת מהן היא ז'קט (גם בלילה עדיין חם מדי בשביל זה) אבל נראה לי שהיום המיוחל עוד יגיע בקרוב ולפחות לא אאלץ להמתין עד הקריסמס... אז הנה הפרשנות שדליתי מתוך ארוני לשילוב המגניב של מכנסונים וז'קט כותנה דק:

מי שרוצה לדעת עוד יכול כמובן לבקר באתר הבית של המעצבת.

לילה טוב!

Read More

ירדתי מהפסים

אני זקוקה לחופשה, בדחיפות. בעצם, מה שאני זקוקה לו בעיקר זה לסיים את העבודות שלי. אני מרגישה כאילו אני חיה באיזה יקום מקביל של "סטודנט-שנפלה-עליו-שביתה-בשנה-האחרונה-שלו-(וגם מלחמה בשנה א' ושביתת סטודנטים בשנה ב' אבל עזבו את זה)-ועכשיו-כבר-ספטמבר-והוא-עוד-תקוע-עם-שתי-עבודות-סמינריון". למה אני כותבת בלשון זכר?? אח, כשאני אתקשר למזכירות לסגור את התואר, זה יהיה היום המאושר בחיי... ועד אז אני יושבת על התחת מול המחשב ובין פיסקה, מנוסחת היטב, לבין פיסקה אחרת המנוסחת לעילא ולעילא אני כמובן גולשת בטירוף. ומהם הבלוגים האהובים עלי בזמן האחרון?

1. Hot Chocolate and Mint - דיאנה ריקאסארי האינדונזית שנעה בעיני בין גאונות מוחלטת להשתטות מוחלטת ותוך כדי כך בהחלט מצליחה לקיים את המוטו שקבעה לעצמה בפרופיל שלה: putting a smile on everyone's faces.

2. חשיפת יתר של נועה אסטרייכר - מגדירה את הבלוג שלה כ"הרהורים נוירוטיים ועצבים מתמוטטים של עיתונאית מתחילה וקופירייטרית ביקום האכזר של ההוויה התל אביבית". כפי הנראה מדובר בבת טיפוחיה של דנה ספקטור (יפה לה) עם כשרון כתיבה מעולה שלא כותבת ספציפית על אופנה אבל נוגעת גם בזה (הפוסט "כך תהפכי לקורבן אופנה" משובח, וכך גם כל השאר).

3. velvet של דבורית שרגל - כותבת כבר כמה שנים טובות (אני התחלתי להתעמק רק בחודשים האחרונים, תודה לעפר) בחדות ובציניות על הביצה שהיא תעשיית התקשורת בישראל. אני מניחה שאני לא מחדשת למי שנמצא בביזנס, אבל בטח יש כמה שלא...

Read More

she bangs*

* סילחו לי על הכותרת בלעז, הייתי חייבת..



היה לי שבוע די עמוס, עקב כך המיעוט בפוסטים. קודם כל הגשתי את עבודת הסמינריון הראשונה שלי, "המילה והטקסט בקולאז'ים המוקדמים של קורט שוויטרס", למרצה הכי ותיקה וקשוחה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה. אחלו לי בהצלחה... חוצמזה התחלתי לכתוב את עבודת הסמינריון השנייה בפסיכולוגיה וגם, עשיתי פוני!



אתם יודעים, אני חיפאית אז בשורת הפוני הגיעה למחוזותינו רק לאחרונה... צחוק בצד, התחלתי לשקול ברצינות את נושא הפוני, רק לאחר שבהלת הפוני שככה קצת ומאז שהחל "טירוף הפונינט" הכוכבת כבר הספיקה לגלח את שערה, לצבוע לסגול, לעשות שזירה (כמה "גטו" מצידה) ולחזור לפוני - שינוי של 360 מעלות, כדברי אלון מזרחי. אני בתקופה של שינויים עכשיו, אז אמרתי לעצמי שעוד שינוי אחד קטן לא ממש ישנה, והחלטתי ללכת על זה. יש לציין שהספר האלוף שלי, שלומי בן שטרית, עשה בדיוק מה שביקשתי ממנו ולא חרג אפילו בקצוות שיער אחת מהתוכנית המקורית. על אף שבערך כל הילדות שלי הייתי עם פוני, אפשר לדרג את התספורת הזו כאחד משלושת מהפכי השיער הגדולים שעברתי בחיים. הראשון מביניהם היה כשהייתי בת 16 והסתפרתי קצר מאוד מאוד. אני עדיין מנסה להבין למה.... וכשהייתי בת 17 החלטתי להיות בלונדינית. הייתי בלונדינית למשך פחות מ-24 שעות ולמרות שתהליך ההבהרה לקח המון זמן במספרה, ברגע שהגעתי הביתה טסתי לסופרפארם וקניתי צבע חום כהה. למחרת כבר לא היה זכר לבלונד. אין ספק שאני ברונטית בנשמה, ולעולם, אבל לעולם לא אהיה בלונדינית. אני משאירה את התענוג לבלונדיניות... בקיצור, אני מאוד אוהבת את מה שיצא, אך עדיין לא הסתגלתי לגמרי. ייקח עוד יום-יומיים...
סופ"ש נעים!

* אה, וגם שמתי לב שנמרוד אביגאל (שלו רוב כבוד ויקר), יוצר בלוג ILook בשבילכם, החליט להוסיף אותי לרשימת הלינקים שלו. תודה נמרוד...

Read More

דוקטור, תציל אותי

התמונה לקוחה מ-Browns.com

ממש לא מזמן, הגבתי לקוראת הנאמנה מיכליקה, מעל דפי בלוג זה, וציינתי שאני מבוגרת מדי בשביל נעלי ד"ר מרטינס. בגיל העשרה היה לי זוג כזה, בצבע ורוד זרחני, שמאוד אהבתי. מאז, הנעליים הוורודות נזרקו, אולם המרטינים מצאו את דרכם בחזרה למלתחתי בתקופת הצבא, מטעמי תקניות ונוחות (זוג שחור, קלאסי). אחרי שהשתחררתי האמנתי באמת ובתמים שלא הולך להיות לי יותר שום קשר למותג. נתקלתי בשנים האחרונות בקאמבק שהנעליים האלה עשו, ששיאו הוא בתקופה הנוכחית, והאמת שלא ממש נסחפתי. נראה לי מגניב, אבל לא בשבילי. עד שראיתי את אלה... כבר מזמן בא לי על מגפוני לכה (Patent Leather) והחלטתי שהחורף אשיג לי גם מגפי שריכה כלשהם. והנה שילוב של השניים, עם בונוס של עקב שנראה לי מגביה בצורה מספקת ועם זאת מאפשר הליכה נוחה. אני כבר מדמיינת אותם עם גרביונים שחורים ושמלת סריג שחורה קצרצרה וצמודה. צריך לפנות מקום בארון...

* וגם.. תודה לבלוגים של מורן יוסף ו-Standing Ovation שהחליטו להמליץ עלי ברשומותיהם. וכמובן לכל מי שקורא אותי בקביעות (ויש לו או אין לו בלוג, ולינקק אלי או לא לינקק אלי - איש הישר בעיניו יעשה! תעשו חיים...)

Read More