לרדת להדר - לאלתר !

ביום חמישי האחרון החלטתי לקחת את הישבן הצפונבוני שלי ולרדת להדר (חיפה, כפי שידוע לכם היא הר, ובדר"כ אנו "יורדים" מהכרמל לשאר איזורי העיר...). למי מכם שאינו חיפאי אסביר שהדר זה איזור הקניות החיפאי "של פעם". נראה לי שאני יכולה לספור את הביקורים שלי בהדר בעשר השנים האחרונות על כף יד אחת. פעם, כשהייתי בת 13-14-15, רחוב הרצל היה אחלה מקום לשופינג אבל מאז שהוקמו הקניונים אני ועוד רבים אחרים מדירים את רגליהם מהאיזור. חוץ מהעובדה שיותר כיף להסתובב בקניון ממוזג מאשר ברחוב החם והצפוף, יש גם בעיית חניה באזור - אז בכלל... בכל מקרה, אחרי שנים של סלידה מהאיזור, עקב שעמום עז מהגרנד קניון ומחשבה על כך שאפשר למצוא מציאות זולות (!!) החלטתי לתת להדר צ'אנס. והופתעתי לטובה. הנה חלק מהשלל:



חיפשתי כבר שבועיים לק כחול כהה מטאלי. ומצאתי. וגם סגול עם נצנצים - 7 ש"ח ליחידה. כמו כן, משהו שכבר חיפשתי המון זמן: קשת מסיליקון עם גומיה. ידעתי שהפטנט המעולה הזה קיים אך לא מצאתי אותו בחנויות האקססוריז המוכרות. עבור מישהי שלא מסתדרת עם הקשתות הקשיחות (נראה לי שהגולגולת שלי לא בדיוק עגולה, וגם אחרי שעה הקשת עושה לי כאב ראש מטורף!) זאת אחלה מציאה. ולבסוף, השוס האמיתי - משקפי שמש רטרו מדליקות שאני בטוחה שהן אשכרה משנות ה-70. גיליתי חנות הזויה בשם "זירה" ברחוב הרצל 49 בה המוכר המבוגר מחזיק סטוק עצום של משקפי רטרו אמיתיות ששוכבות שם כבר עשרות שנים (כולל האבק שמעיד על כך...). אמרתי לו שבתל אביב הוא יכול לעשות הון מהאוצר הזה ובתגובה הוא הציע לי להיכנס איתו לשותפות (מה לי ולמכירת משקפי שמש?!!). אז מי שמחפש משקפי שמש רטרו, גרובים-מגנובים וזולים מוזמן להגיע לשם - המבחר ענק. ועוד תגלית של איזור הדר היא ה"חנויות של הרוסיות". ולפני שכולכם תתקוממו על חוסר התקינות הפוליטית שלי, תנו לי להסביר. לכל הרוסים/רוסיות שביניכם, רצוי שתדעו כמה מחברי הטובים ביותר הם רוסים (באמת!) ואין לי איזו אג'נדה אישית, אבל אתם בטח מכירים את החנויות האלה, שמוכרות אופנה "רוסית" ושעד כה לא ממש משכו אותי. זה היה עד שהתחלתי לחפש פריטי לבוש עם פאייטים והבנתי שרק מ"חנויות של רוסיות" תבוא הישועה. ואכן היא באה ובגדול! כמו כן, גיליתי חנות שמוכרת סנדלי גלדיאטור שווים (שאין באף מקום אחר בחיפה!!!), אם כי במחירים לא כל כך זולים: 550 ש"ח לזוג והיה שם אפילו זוג ב-850 (!!). בהחלט לא טווח המחירים הטיפוסי לאיזור הדר, אם כי לבעלת החנות היתה סחורת נעליים מעניינת ביותר, וגם כל מיני שמלות ובגדי מעצבים באיזור ה-500 ש"ח. לא בשביל מחירים כאלה ירדתי להדר, אבל החנות עוררה אצלי הערכה והחמאתי לבעלים על הסחורה המשובחת. בסוף הטיול, הגעתי לחנות או יותר נכון לקיתון בשם "סוד האישה" בו קניתי את גופיית הפאייטים המדליקה לחלוטין הזאת (כבר שבועות בא לי על פאייטים ונצנצים - לא יודעת מה נכנס בי..):


קולקציית "סוד האישה" לקיץ 08 בהשראת Balmain סתיו 08-09...

שימו לב לדוגמה האבסטרקטית ולחלוקה הקומפוזיציונית בין הפאייטים הזהובים לכסופים. נראה לי שלמי שתפרה את זה לא היה שום מושג מה היא עושה, אבל זה כל כך "לא", שזה ממש ממש "כן"! התלהבתי לגמרי... בשילוב עם הסקיני השחור האלמותי שלי וגלדיאטורים שחורים זה מתאים לבילוי של אלכוהול וריקודים!
ומה הלקח מכל הנ"ל - לא לפסול כלום! למרות שרוב מה שראיתי בהדר לא היה כל כך מעניין, בהחלט מצאתי כמה מציאות. אמנם צריך לכתת (רגליים) ולחטט (בערימות), אבל המוטו שלי הוא שבכל מקום אפשר למצוא משהו מיוחד. והכי חשוב, לא חייבים לשלם הון עתק! וגם אפשר להתמקח! (כבר שכחתי איך זה..) ובנימה אופטימית זו אתם מוזמנים לרדת להדר או לכל איזור דומה אחר בעיר מגוריכם. לשם שינוי אנחנו יכולים לפרנס גם את הסוחרים המקומיים ולא רק לחזק את קונפקציות הענק ששולטות בעולם האופנה הבינ"ל...
ערב נעים!

Posted in: my wardrobe